גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חדשות לא טובות לנבחרת הישראלית: עם אליפות אירופה בכדורסל לא הולכים למכולת

יש לנו חדשות לא טובות לשחקנים של נבחרת העתודה בכדורסל שזכו השבוע באליפות באירופה ● למרות ההישג המרשים - בקבוצות המקומיות לא תקבלו מספיק דקות משחק, באירופה אף אחד לא מחכה לכם וב-NBA אין לכם סיכוי ● אלא אם כן קוראים לכם דני אבדיה ● פרשנות

נבחרת העתודה של ישראל / צילום:  עודד קרני
נבחרת העתודה של ישראל / צילום: עודד קרני

בשנת 2000 הדהימה נבחרת העתודה של ישראל את אירופה כשסיימה במקום השני באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 20 והייתה רחוקה ריבאונד התקפה אחד מזכייה בתואר. ערימה של מלים נשפכו על הדור ההוא של טל בורשטיין, איציק אוחנון, אנטון קזרנובסקי, יניב גרין, אפיק ניסים ואורי יצחקי. "דור הזהב" כינו את הנבחרת הזו.

מה הייתה השפעה של השחקנים הללו על הכדורסל הישראלי ועל קידומו? פחות או יותר כלום. חלק גדול מהשחקנים של אותה נבחרת הפכו לשוליות בקבוצות שלהם, לשחקנים מחליפים. אף אחד לא הצליח לשבור את המחסום ולהגיע ל-NBA או אפילו לקבוצה משמעותית באירופה. כוחה של הנבחרת ההיא היה בתלכיד שהתחבר לכדי נבחרת מאומנת.

ההתלהבות מנבחרת העתודה הנוכחית, שזכתה ביום ראשון בערב בתואר האירופי היא גדולה, אבל יש סיכוי גדול שבמעבר מהגיל הצעיר לגיל המשמעותי לא יקרה כלום אצל מרבית מהשחקנים שלנו. הכדורסל הישראלי כנראה לא ייהנה מהפירות הללו גם בגילאים הבוגרים. ישראל זכתה בתואר, אבל ההיסטוריה של שני העשורים האחרונים מראה שהכוכבים הגדולים שישטפו את אירופה ואת ה-NBA בגילאים המשמעותיים יגיעו מנבחרות העתודה שלא הצליחו כמו ישראל באליפות - ספרד, צרפת, ליטא, סרביה, יוון וטורקיה.

גזר דין מוות: לשבת על הספסל

הסיבה העיקרית נעוצה קודם כל בהיעדר הזדמנויות שהשחקנים האלו מקבלים בקבוצות. אין מה לעשות, המתמטיקה היא פשוטה: שחקן שלא משחק מספיק לא יכול להשתפר. ודינו של שחקן פוטנציאלי בגילאים הקריטיים של הפריצה, גילאי 18-22, שיושב על הספסל הוא גזר דין מוות. הכוכב הגדול של הנבחרת דני אבדיה שיחק בעונה האחרונה במכבי תל אביב בממוצע 7:50 דקות למשחק בליגה. בכל חמשת משחקי הפלייאוף יחד הוא שיחק 9 דקות. ביורוליג הוא בקושי ראה מגרש; ים מדר הנפלא הצליח לדוג בעונה שעברה בהפועל ת"א פחות מתשע דקות למשחק; ואלו כוכבי הנבחרת.

למה הם לא משחקים מספיק? קודם בגלל הפחד המובנה של המאמנים. אף אחד לא מקבל משכורת או בונוס על קידום שחקנים, אלא על ניצחונות. ככה בנוי הספורט המקצועני. רוב המאמנים חתומים לשנה או שנתיים - אין להם שום אחריות לעתיד המועדון ולא אכפת להם מה יקרה לשחקן בן 18 עם פוטנציאל, כשיגיע לגיל 25. ברמה הפרקטית הרבה יותר קשה למאמנים להתמודד עם זעם של שחקן אמריקאי שיושב על הספסל מאשר עם ילד ישראלי בן 19.

מה ההבדל בינינו לבין ספרד, צרפת, איטליה או ליטא? גם שם מאמנים ובעלי קבוצות רוצים לנצח. שני דברים שונים - הראשון, בישראל נכנס העניין המובנה של העדפת שחקנים זרים משיקולים כלכליים. הטבות המס לשחקנים זרים שקיימות בישראל מאז 1998 הפכו את הכדאיות בהעסקת שחקן זר לגדולה הרבה יותר. בעלים של קבוצה ישראלית יעדיפו להעסיק ברמות השכר הגבוהות שחקן אמריקאי עם מיסוי מקסימלי של 25% ולא ישראלי שהעלות המיסויית שלו כפולה. תוסיפו לזה את העובדה שאמנת המס עם ארה"ב מאפשרת לקבוצות להעסיק שחקנים אמריקאים עד שכר של 108 אלף דולר בעונה מבלי שיחול עליהם תשלום מס כלל.

וכך, גם בשנה הקרובה אנחנו צפויים לראות בליגה הישראלית בחסות הטבות המס ברוב זמן המשחק ארבעה אמריקאים על הפרקט ורק ישראלי אחד. ואת אלופי נבחרת העתודה מתפקדים כמחממי ספסל.

מעבר לך יש את עניין השיטה - בישראל שחקנים נבנים כדי להצליח כאן. להוביל את נבחרת העתודה, ואולי את הנבחרת הבוגרת. להשיג חוזה בהפועל ירושלים או במכבי תל אביב. המחשבה בצרפת, ליטא, צרפת, טורקיה, סרביה, מונטנגרו ויוון היא אחרת: שם כל מה שקורה בגילאים הצעירים הוא פס ייצור מערכתי שנועד להוביל למקום אחד - ה-NBA, שם נמצא הכסף ושם רף ההתקדמות הוא כמעט אין סופי.

האקדמיות במדינות הללו לא בונות שחקנים לריאל מדריד, ברצלונה - אלא לדאלאס מאבריקס, מילווקי באקס, ניו יורק ניקס. ב-NBA פתחו את העונה הקודמת 108 שחקנים מ-42 מדינות שונות, כולל תשעה שחקנים מצרפת, שבעה מספרד, שישה מגרמניה, וחמישה שחקנים מקרואטיה, סרביה וטורקיה.

הבעיה של ישראלים שלא מקבלים הזדמנויות בארץ היא שאין להם לאן ללכת. באירופה שחקנים נהנים מחוקי האיחוד שמאפשרים תעסוקה בכלל המדינות, מבלי שייחשבו לשחקנים זרים. שחקנים מליטא שלא הגיעו ל-NBA יכולים למצוא עבודה בליגה הספרדית או הצרפתית כשחקנים מקומיים. שחקן ישראלי, בהנחה שאין לו דרכון של האיחוד, יתקשה מאוד למצוא עבודה בקבוצה אירופית כי מלאי המקומות המוקצה לשחקנים זרים הוא מוגבל - ועל רובו המכריע יושבים שחקנים אמריקאים.

אז מה נשאר לו? לנסות ולדוג פה ושם דקות משחק בליגה הישראלית. 

העתיד הוורוד של דני אבדיה

רגע, אבל לא הכול רע. לפעמים צריך כוכב אחד ענק כדי שימשוך את העגלה המדשדשת שנים קדימה. לישראל יש היום כוכב ענק בהתהוות - דני אבדיה. אין שום סיבה נראית לעין שאבדיה לא יגיע ל-NBA בתוך שנה או שנתיים. בעבר הרחוק שחקנים מובילים ויתרו אפילו על הניסיון להגיע ל-NBA לטובת חוזה שמן במכבי תל אביב. היום המצב ב- NBA הוא שונה לחלוטין, הכלכלה שם פורחת ותקרת השכר זינקה לשיאים, ואין לקבוצות באירופה שום יכולת להציע חוזה דומה למה ששחקן יכול לקבל ב-NBA.

אם לוקחים סיטואציה שבה דני אבדיה ייבחר בדראפט של ה-NBA במקום ה-10, המשמעות היא חוזה לארבע שנים בסכום כולל של קרוב ל-15 מיליון דולר, מתוך זה שנתיים מובטחות ב-8 מיליון דולר. איזה קבוצה ישראלית, או אפילו מועדון גדול באירופה, יכול להציע לו בגיל 20 סכום שמתקרב לזה? כניסה של שחקן משמעותי ל-NBA יכולה להביא לישראל כוכב-על בסדר גודל שמעולם לא היה לה. לפעמים לא צריך יוצר מכוכב אחד ענק כדי למשוך ענף שלם למשך עשור. 

עוד כתבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהטילה סנקציות בסך 18 מיליון שקל, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות ● על פי בדיקת הרשות, החברה התערבה במחירי הצרכן מול רשתות השיווק, תצוגת המוצרים ועוד

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך