גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר יגאל לוריא חיון, מנהל מדעי של המרכז לחקר קנאביס ברמב"ם / צילום: פיוטר פליטר, דוברות רמב"ם

המרכז הרפואי רמב"ם הודיע בוועידת הפסגה השנתית על הקמה של מרכז ייעודי לחקר הקנאביס, המהווה חלק מאגף המחקר של רמב"ם. את המחקר ינהל ד"ר יגאל לוריא חיון, ראש המעבדה לתקשורת בין-תאית וחקר סיגנלים בסרטן ברמב"ם. מחקר הקנאביס במכון יתמקד בתפקיד הקנבינואידים בתקשורת הבין-תאית במצבי תחלואה שונים.

רכיבים פעילים בקנאביס מפעילים מערכת פנימית בגוף האדם שזכתה בכינוי "המערכת האנדו-קנבינואידית" (כלומר המערכת של הקנאביס הפנימי), משום שהקיום שלה בגוף התגלה רק בעקבות חקר ההשפעות הרפואיות של הקנאביס הצמחי. הסתבר כי הגוף מייצר ומשתמש בחומרים שדומים במבנה שלהם לחומרים הפעילים בצמח הקנאביס, ולכן גם מגיב בצורה כה רחבת-היקף לצמח עצמו. "אנו מזהים סימנים לכך כי הקנבינואידים מהווים נדבך נוסף במארג המתוחכם של התקשורת הבין-תאית". תקשורת בין-תאית המבוססת על חומרים דומים לקנאביס מתקיימת לדוגמה במערכת החיסון ובמערכת העצבים.

"אם נבין כיצד רכיבים קנבינואידים משמשים באינטראקציה הבין-תאית, נוכל להיעזר בהם על-מנת להשפיע על תקשורת זו במקרה של מחלה, לשבש אותה או להעצים את התקשורת כדי להעביר מסרים רצויים", אומר ד"ר לוריא חיון.

כיום ידוע על מספר תפקידים של הקנבינואידים במחלות ובתפקוד תקין, ומשוערים תפקידים רבים נוספים. "למשל, במחלות האוטואימוניות ידוע שמועברים מסרים באופן שגוי, ייתכן שגם על-ידי שיבוש המערכת הקנבינואידית על גבי תאי מערכת החיסון". כדי להבין איך הדבר מתבצע, דרושים מחקרים ברמה המולקולרית, הן של החומרים המשמשים בתקשורת, והן של האתרים על גבי התא שקולטים את המסרים ומעבירים את "הוראות ההפעלה" אל תוך התא.

דוגמה נוספת היא התקשורת בין התא הסרטני לבין הסביבה שלו - תחום ההתמחות של לוריא-חיון. "כשלמדתי ביולוגיה, לימדו אותי שתא סרטני הוא תא ששוכח איך למות, הוא מתרבה ומתרבה ולא יודע לעשות שום דבר אחר, ולכן קוראים לו גידול. אולם מסתבר שהגידול עצמו הוא מתוחכם. הוא מעביר מסרים לסביבה שלו, משנה את הסביבה, מנצל אותה וכך מתחמק ממערכת החיסון ומטיפולים רפואיים שניתנים היום".

האם לקנבינואידים יש תפקיד במהלכים הללו, והאם ניתן להשפיע עליהם על-ידי שימוש בחומרים המופקים מקנאביס? תיאורים אנקדוטליים של השפעת קנאביס על תאים סרטניים ושיפור במצב הסרטן בשימוש בקנאביס קיימים בשוק, אך יש גם אינטרס לקיימם. במעבדה של לוריא-חיון יפעלו לבחון אם יש בהם ממש.

כיוון שחולים רבים בסרטן משתמשים בקנאביס גם כדי להגביר תיאבון, לשפר מצב-רוח ולשכך כאב במהלך המחלה והטיפול, הרי שרצוי לדעת מהן ההשפעות ההדדיות של קנאביס ותרופות אחרות. זו סוגיה נוספת שתיבחן לעומק על-ידי המעבדה.

"אנחנו רוצים להגיע למצב שבו המחקר בקנאביס לא ייראה שונה מן המחקר הקלאסי בפארמה. אם נעשה זאת, אני מעריך שלרופאים יהיה הרבה יותר נוח לרשום טיפול המבוסס על הצמח".

ומה בינתיים? "יש היום רומנטיזציה של קנאביס. כשאדם מקבל אישור לקנאביס רפואי, כולם מסביב מחייכים, אבל זה לא תה עם לימון שניתן לכאב גרון. יש לו השפעה על גורמים רבים בתקשורת בין-תאית במערכות שונות בגוף האדם. לכן זה קריטי לעשות מחקרי עומק על כל חומר פעיל ועל כל הרכב חומרים פעילים בנפרד, להתאימם למחלה הספציפית ולעתים אף למטופל באופן אישי, זאת על-מנת לייצר מספיק ידע כדי שבעתיד יהיה אפשר להתייחס לקנאביס כתרופה מבלי ליצור נזק למטופל".

במקביל למחקר במעבדה, קיבלו לוריא-חיון וצוות המעבדה גם תפקיד רוחבי בבית החולים. "אנחנו מפעילים את כל המערך הקליני של בית החולים ומעבירים אותו התמחות בחקר קנבינואידים וקנאביס. אנחנו מקימים רשת בין-תחומית של רופאים וחוקרים שתעבוד על כמה שאלות מחקריות במקביל באופן עצמאי ובשיתוף עם חברות תרופות". באופן זה מהווה המרכז מערכת הנותנת מענה תחת קורת-גג אחת, לשאלות מחקריות בתחום הקנאביס מהרמה התאית עד רמת הניסויים בבני אדם.

המרכז ממומן על-ידי אגף המחקר ברמב"ם שדואג לתשתית המרכז ועל-ידי מחקרים משותפים עם חברות תרופות וחברות קנאביס מהארץ ומחו"ל המעוניינות לייצר ידע על השפעת הקנאביס על מגוון מחלות. ידע שמהווה את הבסיס לניסויים קליניים בקנאביס במרכז הרפואי רמב"ם ובהמשך לטיפולים מבוססי קנאביס המאושרים על-ידי רשויות הבריאות בארץ ובעולם.