"הרבה מהאנשים מכירים את הדת הנוצרית, אבל לא מעוניינים לדעת מה היא בדיוק, וגם לא רוצים לבדוק האם למוצר הזה, שהכמרים מוכרים לעולם, יש משהו בשבילם. יש ברנד, יש מותג, אבל כמעט אף אחד לא מעוניין לבדוק, כי ההנחה היא שזה לא בשבילם" - כך אמר הערב (ג') האב פיוטר זלסקו, ראש הקהילה הקתולית לדוברי עברית בבאר-שבע, בוועידת 2019 MAD של "גלובס". זלסקו השתתף בפאנל "רב, כומר, קאדי ונזיר נפגשים לדבר על שיווק ומיתוג" בהנחיית עיתונאית גל"צ ו"גלובס" גל גבאי. לדבריו, בהתייחס לישו, "בלתי אפשרי לאדם אחד לבנות דת, ובטח שהוא יהודי, ובטח שאין נצרות בלי יהדות. אנחנו כנוצרים כבר השתמשנו בכל מה שבא לעולם עם היהדות. הנוצרים לקחו את המסר הדתי, של ישו האלוהי, שאוהב ובוחר באנשים, ולקחו את המסר הזה לכל העולם, להגיד שכולם מוזמנים להשתתף בברית האלוהים. כל אחד יכול להרגיש את הנוכחות של האלוהים".
הרב נפתלי רוטנברג, רב היישוב הר אדר, אמר כי "הכנס היום עיקרו עוסק בשיווק, ואם מדברים על יהדות, אז נקודת המוצא לשיווק לא קיימת מלכתחילה. גם כאן באולם וגם בכל ההיסטוריה, יהודים טובים בשיווק אבל לא בשיווק היהדות, כי עובדה שנותרנו מעטים".
רוטנברג סיפר כי "כשהתחלתי להוציא את הספרים שלי, אמרו לי שיש שתי מילים שמוכרות יותר מהכול - 'אלוהים' ו'אהבה', בגלל שהצורך של האנשים בשני הדברים האלה הוא הגדול ביותר. אבל גם בשיווק צריך לקחת בחשבון שלא תמיד המילה 'אמונה' מוכרת".
"החיים האמיתיים הם אחרי שמתים"
ד"ר איאד זחאלקה, קאדי, מנהל בתי הדין השרעיים, התייחס לצורך של האדם באלוהים, ואמר כי "אלוהים בחר בנו כדי שנקדם את המשקולת הכבדה של הדת, כדי לשאת אותה על כתפינו, להנהיג ולהוביל את העולם הזה לאן שאלוהים רצה להוביל אותנו. קיבלנו את הפיקדון הזה מאלוהים, ולכן אנחנו אנשים מאמינים והולכים בדרכי האלוהים. הוא הפקיד בידי האדם את השליטה ביקום הזה, כדי להוביל אותו למקום אליו הוא רצה שנוביל אותו. אנחנו בחרנו לקבל את האמונה הזו, מטעמים שלנו, כי אנחנו רוצים בזה".
עוד אמר זחאלקה כי "אנחנו חיים בעידן המודרני, כשהכול פתוח ונגיש, אין לנו מטען פנימי, הכול חיצוני, אין לנו עוגן בחיים האלה - לכן הדת היא העוגן. אנחנו רוצים לחזור לדת כדי שתהיה עוגן שתכוון אותנו ותיתן משמעות לחיים שלנו. בלי דת אין שום משמעות לחיים שלנו".
לדבריו, הדת היא מה שמבדיל את האדם מהחיות: "החיות הולכות לעולמן, ובלי דת גם אנחנו היינו הולכים בדרך הזו, אבל כשיש דת, אנחנו מבינים שהתקופה הזו של החיים היא רגעית, והחיים האמיתיים הם אחרי שמתים, לכן אנחנו מוצאים שקט בחיים שלנו וחוזרים לדת. הדת לא צריכה לשווק את עצמה. זה מוצר משמעותי שאנחנו רצים אחריו. היום כל העולם נעשה דתי יותר, בכל הדתות".
עוד אמר זחאלקה כי "בחברה היהודית בישראל יש הרבה חילונים, אבל כשמתחתנים רוצים חתונה כדת משה בישראל, וכשמתים רוצים קבורה דתית. ברגעים המשמעותיים של החיים, רוצים את הדת, וזה נכון גם לאיסלאם. ראיתי איך אנשים שבאו ממקומות מאוד שמרניים לעולם פתוח כמו ארה"ב או בריטניה, שדווקא שם הם הלכו לאיבוד - מה שהחזיר אותם לחיים זה הדת, שהפכה להיות המאפיין המרכזי של החיים שלהם. בעידן הגלובליזציה אנחנו מאבדים זהויות, אבל דת היא איתך בכל מקום, משהו קולקטיבי וגם אינדיבידואלי".
יש סטראוטיפים על האיסלאם, המצב האמיתי שונה
תמיר מסאס, נזיר זן בדימוס, אמר כי "נזיר זה אדם שפעמיים בשנה שותק למשך שלושה חודשים. עושה עבודה עם המחשבות שלו. במובן הזה זו לא דת, אין אובייקט שאנחנו מאמינים בו והולכים אחריו, אלא יותר ללמוד את עצמך, מה משפיע עליך ואיך אתה יכול להיות יותר שליו, חופשי".
לדבריו, "אנחנו נצמדים הרבה לדעות שלנו, וברגע שזה קורה, הצורה שלי היא הכי נכונה, ושל האחר - פחות נכונה. במובן הזה, כשאדם מתרגל מדיטציה ומוצא שקט בפנים, אפשר לראות שאני והאחר לא שונים. כשאני חושב, והאחר חושב, אנחנו נפרדים. יש סדר בעולם, כל פעם שהחיים מתפרקים - גירושים, פיטורים, מוות, האדם מחפש למצוא את השקט בפנים. אנחנו נותנים כלים וטכניקות איך להגיע לשקט הזה".
זחאלקה התייחס להשפעות השליליות של הדת ואמר כי "הבעיה היא שבכל דת וכל חברה יש אנשים קיצוניים, שלוקחים את השוליים לקיצוניות ומתעלמים מהעיקר. דת האיסלאם היא לא דת של מלחמה, הרג ורצח. יש היום הרבה סטראוטיפים על האיסלאם, אבל המצב האמיתי הוא שונה, ולמרות הקיצוניים והפשעים שלהם, שנעשו לטענתם בשם הדת, ולדעתי נגד הדת, האיסלאם ממשיך לצמוח ולקלוט אנשים, והמסר האנושי שלו ממשיך לחלחל".
רוטנברג הוסיף כי "בעלי הכוח, ואלא השואפים ליותר כוח, השתמשו בכל אמצעי שיוכל לאחד כמה שיותר אנשים כדי להשיג את הכוח שלהם. היסטורית יש טענה שדתות גרמו לשפיכות דמים, אבל המלחמות הגדולות בהיסטוריה לא קשורות בדת, והמלחמות הנוראיות של העידן המודרני - אין להן קשר לדת".