גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדחת מנכ"לית משרד המשפטים פלמור ממשיכה לעורר סערה: פנייה חדשה ליועמ"ש - עצור מינוי מנכ"ל חדש

עוה"ד שחר בן-מאיר ויובל יועז טוענים כי הדחת אמי פלמור נעשתה מתוך כוונה להשפיע על מינויו של פרקליט המדינה הבא ● במקביל, גם עו"ד עמית בכר, יו"ר מחוז ת"א של לשכת עוה"ד, תקף את ההדחה: "זו משילות רעה" ● שר המשפטים אוחנה: "לא אירתע מהלחץ של השמאל והתקשורת; ככה נראית משילות"

אמי פלמור. הדחתה מתפקיד מנכ"לית משרד המשפטים ממשיכה לעורר סערה / צילום: שלומי יוסף
אמי פלמור. הדחתה מתפקיד מנכ"לית משרד המשפטים ממשיכה לעורר סערה / צילום: שלומי יוסף

סערת הדחתה של מנכ"לית משרד המשפטים ממשיכה לטלטל את הקהילה המשפטית, שיוצאת להגנת המנכ"לית שנחשבת לאחת המנכ"ליות המצוינות שהיו במשרד. לאחר ששורת פוליטיקאים תקפה אתמול (ג') את שר המשפטים אמיר אוחנה על החלטתו להדיח את מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור מתפקידה, ואף הוגשו תלונות בעניין לנציבות שירות המדינה בטענה כי ההדחה אינה חוקית - הבוקר פונים גם עורכי דין פרטיים ליועץ המשפטי לממשלה בטענות דומות.

עורכי הדין שחר בן-מאיר ויובל יועז שיגרו הבוקר (ד') מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה כי יעצור את כוונתו של אוחנה למנות מנהל כללי חדש למשרד המשפטים, בטענה כי מדובר בהדחה שנעשתה שלא כדין ומתוך כוונה להשפיע על מינויו של פרקליט המדינה הבא. 

האם הדחת אמי פלמור היא חלק ממהלך למינוי פרקליט מדינה נוח יותר לנתניהו? | חן מענית

"מהלך זה שיזם שר המשפטים - תכליתו פסולה, והמניעים לו זרים ופסולים. כידוע היטב, למנכ"ל משרד המשפטים יש תפקיד משמעותי בוועדות למינוי נושאי תפקיד בכירים במשרד המשפטים, לרבות בוועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה", נכתב במכתב.

בחודשים הקרובים עתיד פרקליט המדינה לסיים את תפקידו, ועל הפרק עומדים הן מינוי של פרקליט מדינה והן של משנים לפרקליט המדינה. אחת המתמודדות לתפקידים אלה היא עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, שטיפלה ומטפלת בתיקים הפליליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בן-מאיר ויועז טוענים בהקשר זה כי "עובדה היא כי לאדם אשר בכוונת שר המשפטים למנות באופן אישי כמנכ"ל משרד המשפטים, תהיה השפעה, נוכח תפקידו זה, על מינויים של בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים, בעלי תפקידים אשר היו ועוד יהיו מעורבים בהליכי קבלת החלטות בנוגע לכתב האישום נגד ראש הממשלה.

"מכאן שמצב הדברים הוא זה - ראש הממשלה גורם לאישור הממשלה את המינוי של מר אוחנה לשר המשפטים, כאשר הלכה למעשה ההחלטה על המינוי הייתה אישית של ראש הממשלה; שר המשפטים מצידו פועל בניגוד לדין ומבקש להחליף ולמנות את מנכ"ל המשרד, בתקופת בחירות; והאדם שימנה שר המשפטים יהיה מעורב וייטול חלק משמעותי במינוי בעלי תפקידים שהחליטו בעבר ויחליטו בעתיד על שאלת הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה".

במכתב מזכירים בן-מאיר ויועז כי שר המשפטים אוחנה "לא טמן ידו בצלחת" טרם המינוי, הביע את דעתו חדשות לבקרים נגד עצם החקירות של ראש הממשלה וראה בהן אף סוג של "רדיפה" מטעמים פוליטיים.

"העובדה כי מסכת דברים אלה נחשבת תקינה בעיניך, ואף ככל הנראה הענקת לה אישור במסגרת חוות-דעת משפטית, היא לצערנו חלק מליקוי המאורות שהיא תולדה של המדיניות המשפטית ביחס להקפדה על שלטון החוק, בתקופת כהונתך", נכתב בפנייה ליועמ"ש.

המכתב ליועמ"ש נפתח במשפט התנ"כי הידוע, לפיו "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". לטענת השניים, גם אם בפועל הסכימה פלמור לעזוב ולסיים את תפקידה, הרי ברור וידוע כי הדבר נעשה לפי דרישתו של שר המשפטים, שהודה בעצמו בהודעה ברשתות החברתיות כי הוא פעל להביא לסיום תפקידה של פלמור, וכי "פעולה זו, ביחד עם כוונת שר המשפטים לפעול למינוי מנכ"ל חדש למשרד המשפטים, היא בניגוד לדין, בניגוד להלכות מפורשות של בית המשפט העליון ואף מנוגדת (למרבה האירוניה) להנחיות מפורשות של היועץ המשפטי עצמו".

עורכי הדין בן-מאיר ויועז אף תוקפים את היועמ"ש עצמו על כך שלא עשה דבר על-מנת לעצור את ההדחה האמורה, וכותבים למנדלבליט: "העובדה כי לא עשית וכי אין בכוונתך לעשות דבר בעניין זה, ואתה מתיר כך, בהתעלמות מוחלטת מהוראות הדין, עשיית מעשים חמורים ובלתי חוקיים במשרד המשפטים, מתוך כוונות רעות - היא שמובילה אותנו לכתיבת מכתב זה".

לטענתם, "זהו מקרה קיצון שבו השיטה של עצימת עין, בדרך של חוות-דעת בדבר 'קשיים משפטיים' שאינם עולים כדי 'מניעה משפטית' - מטילה צל כבד על השיטה כולה. אם אף במקרה דנן מותרת סטייה מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שהן כידוע 'מחייבות פנימה', מה טעם בקיומם של כללי משפט כלל?".

עורכי הדין בן-מאיר ויועז מוסיפים ומציינים כי הממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר המכהנת בתקופת בחירות, וכי שר המשפטים מונה לתפקידו זה רק לאחרונה, והוא חב את תפקידו לראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה אותו לתפקיד בלא צורך באישור הכנסת. לטענתם, בג"ץ קבע כי ככלל ראוי כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל זמני אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש, למעט במקום שיש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש, אשר אם לא ייענה, ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב.

לטענתם, במקרה הזה לא מתקיים כלל "צורך חיוני של ממש", שכן דבר לא מנע, גם מבחינת פלמור, את המשך כהונתה עד לאחר הבחירות לכנסת ה-22 והרכבת ממשלת חדשה.

עוד נטען כי בהנחיית היועץ המשפטי "מינויים בתקופת בחירות" - הנחיה שעודכנה רק לאחרונה (ינואר 2019) - נאמר במפורש לעניין החלפת מנכ"ל בתקופת בחירות כי "ככלל, על שר המכהן בתקופת בחירות להימנע מהחלפת מנכ"ל המשרד... המנכ"ל הוא הדרג המקצועי הבכיר במשרד ואינו חלק מהדרג הפוליטי, והחלפתו בתקופת בחירות עלולה לגרום לחוסר יציבות שלטונית, לתפקוד לקוי של המשרד ואף לניצול לרעה של סמכויות שלטוניות".

בהקשר זה כותבים בן-מאיר ויועז: "לתדהמתנו, ככל הנראה הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה ופסקי דין מפורשים של בית המשפט העליון אינם 'עושים רושם' על שר המשפטים. וחמור מכך - בהתאם לפרסומים, מהלך זה אף זה להכשר מצד הגורמים המשפטיים המעורבים".

עוד נטען במכתב כי "העובדה כי אנו מצויים בתקופת בחירות, כי המדובר בממשלת מעבר, וכי שר המשפטים נמצא בניגוד עניינים מהותי לגבי מינוי המנכ"ל - צריכה להוביל למסקנה אחת ויחידה, לפיה יש לאסור עליו, במהלך תקופת הבחירות ועד לכינון ממשלה חדשה, את הפעלת הסמכות של מינוי מנהל כללי חדש למשרד המשפטים - לא במינוי קבע ואף לא במינוי מנכ"ל ממלא-מקום".

לטענת בן-מאיר ויועז, "השאלות והסוגיות העיקריות כאן הן כאלה של מינויים במסגרת ממשלת מעבר ובתקופת בחירות, והן של הימצאות בניגוד עניינים חמור. דברים אלה הם במובהק בסמכות היועץ המשפטי לממשלה".

בנסיבות, בן-מאיר ויועז מבקשים מהיועמ"ש מנדלבליט להורות לשר המשפטים אוחנה שלא לעסוק במינוי מנכ"ל חדש למשרד המשפטים, וזאת עד לכינון הממשלה החדשה לאחר הבחירות לכנסת ה-22; ומציינים כי אם לא תתקבל התייחסות של היועמ"ש לפנייתם בתוך 7 ימים, הם ישקלו הגשת עתירה לבג"ץ בעניין. 

"משילות רעה"

בתוך כך תקף היום גם עו"ד עמית בכר, יו"ר מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין ועד לאחרונה בכיר בפרקליטות מיסוי וכלכלה, את הדחתה של פלמור ואמר כי "אמי פלמור היא מבכירות שומרי הסף, שליחת ציבור שמקצועיותה אינה מוטלת בספק. היא כיהנה למעלה מחמש שנים כמנכ"לית משרד המשפטים תחת שתי שרות משתי קצות הקשת הפוליטית. 

"הדחתה החפוזה על-ידי שר משפטים בממשלת מעבר, תוך הגדרת המהלך כ'משילות', נראית תמוהה ביותר. הגם שאין חולק שלשר יש חירות למנות מנכ"ל במשרדו כדי להכווין את פעילות המשרד - עיתוי ההדחה יוצר תחושה של פגיעה בעצמאות עורכי הדין בשירות הציבורי ובעצמאות מערכת התביעה.

"משילות ראויה נמדדת גם במתן גיבוי וקידומה של מנכ"לית מצטיינת, מסורה מאין כמותה לשירות הציבורי ולקידום ענייני המשרד, עם רגישות חברתית ואפס הטיה פוליטית. זו משילות טובה. הדחתה של פלמור ערב בחירות ולקראת ההליך הרגיש של מינוי פרקליט המדינה היא נדבך נוסף בפגיעה המתמשכת בשלטון החוק, במשרד המשפטים ובכבודה ובעצמאותה של מערכת המשפט. זו משילות רעה". 

אוחנה: "לא אירתע" 

בהמשך היום, שר המשפטים אמיר אוחנה פרסם הודעה בזו הלשון: "כמעט כל שר שנכנס לתפקידו מחליף את מנכ"ל המשרד שלו. כך היה וכך גם יהיה. כך צריך להיות. קוראים לזה משילות.

"כששר מהשמאל ממנה מנכ"לית תוך חודש מכניסתו לתפקיד, כמו יאיר לפיד - זה לגיטימי; כשציפי לבני מינתה חברת ילדות שלה למנכ"לית משרד העלייה והקליטה - זה בסדר. ככה זה כשאתה בימין. מה שמותר לשמאל - לך אסור. ככה החלטה בסיסית הופכת מכשיר לניגוח והשתלחות.

"לא אירתע מהלחץ של השמאל והתקשורת ובטח שלא אתן יד לספקולציות הזויות שבינן לבין המציאות אין כל קשר - התהליך התחיל לפני מספר שבועות. ככה נראית משילות. אני מציע לכולם להתחיל להתרגל". 

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך אותו עו"ד יכול לייצג גם את נתניהו וגם את סביבתו, ומי מפקח על זה?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות