גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

את'ריום זה לא רק מטבע דיגיטלי: "אנחנו רוצים שהבלוקצ'יין ייצר ערך כלכלי לתאגידים"

חברת הבלוקצ'יין הגדולה בעולם, ConsenSys, הרחיבה את פעילותה לישראל בשנה שעברה ● דניאל היימן ודרור אביאלי, שניים מהמנהלים בחברה, מספרים ל"גלובס" על האתגרים שעמם הם מתמודדים, בין השאר, על רקע ההסתערות של פייסבוק על השוק, בדרך ליצירת הדור הבא של טכנולוגיית את'ריום

דניאל היימן ודרור אביאלי מקונצנזיס במפגש שנערך במתחם WeWork בתל-אביב / צילום: איל יצהר
דניאל היימן ודרור אביאלי מקונצנזיס במפגש שנערך במתחם WeWork בתל-אביב / צילום: איל יצהר

את'ריום, פלטפורמת הבלוקצ'יין הגדולה בעולם אחרי רשת הביטקוין, הצליחה לצבור בארבע שנות פעילותה מאות אלפי משתמשים בעולם. ואולם, לאחר ההודעה על כניסתה של ענקית הטכנולוגיה פייסבוק לתחום והתגברות התחרות בשוק, לא ברור האם תמשיך להוביל את תעשיית הבלוקצ'יין בשנים הבאות ותצליח לעמוד באתגרים שבדרך. חברת הבלוקצ'יין הגדולה בעולם, ConsenSys (קונצנזיס), שפעילותה מבוססת על את'ריום, ערכה באחרונה מפגש שעוסק בדיוק בשאלה הזאת.

קוצנזיס בנויה כקונגלומרט - קבוצת חברות פרטיות בבעלות אחת, העוסקות בפעילויות שונות באותו תחום. כל פעילויות החברות בקבוצה מבוססות כאמור על פלטפורמת את'ריום, שהמטבע הדיגיטלי שלה, את'ר  (Ether), הוא המטבע השני בגודל השוק שלו אחרי הביטקוין. רבים מהמטבעות האחרים בשוק הקריפטו מבוססים גם הם על טכנולוגיית את'ריום, וקונצנזיס עצמה ממלאת תפקיד משמעותי בפיתוח האקוסיסטם של את'ריום. ואולם, בחברה שמים דגש על פיתוח יישומי בלוקצ'יין עבור תאגידים עסקיים, שלאו דווקא מעוניינים להנפיק מטבעות דיגיטליים שייסחרו בבורסות קריפטו.

הבלוקצ'יין של את'ריום, שהושק ב-2015, היה הראשון שאפשר יצירה ושימוש בחוזים חכמים, והוא נהפך בתוך זמן קצר לפלטפורמה המובילה בתחום. חוזה חכם הוא חוזה מבוסס תוכנה, שבו התנאים בין הצדדים כתובים וממומשים על ידי קוד. טכנולוגיה זו מאפשרת לצדדים להתקשר ביניהם בהסכם מחייב ללא צורך בקיומו של אמון ביניהם ובאופן מבוזר לחלוטין, ללא מתווך או גוף שמפקח עליהם. כמו כל תוכנה, גם חוזקם של החוזים החכמים תלוי בחוסנו של הקוד שיצר אותם, והם עלולים להיות חשופים לתקלות תוכנה או פרצות אבטחה - כפי שכבר קרה בעבר.

מפתחים בלוקצ'יין לתאגידים פיננסיים

לצד את'ריום צמחו בשנים האחרונות פלטפורמות בלוקצ'יין מתחרות, שמציעות גם הן כלים ליצירת חוזים חכמים. כמה מהמתחרות המוכרות בתחום הן: NEM ,NEO ,Cardano ,Hyperledger ו-EOS. בחודש שעבר הכריזה פייסבוק על פרויקט המטבע הדיגיטלי שלה, ליברה, שגם אמור להציע חוזים חכמים. לכניסתה של פייסבוק לתחום עשויה להיות השפעה מכרעת על כל השחקנים בשוק. עד היום, היתרון העיקרי של את'ריום מול המתחרות טמון בקהילת המפתחים הגדולה שלה, שצמחה סביבה במהירות בארבע השנים האחרונות ומוערכת כיום ביותר מ-70 אלף איש.

קוצנזיס נוסדה ב-2015 על ידי ג'וזף לובין הקנדי, אחד ממייסדי את'ריום, אשר משמש מנכ"ל הקבוצה. הסטארט-אפים שלה מפתחים תשתיות תוכנה ואפליקציות המבוססות על את'ריום ומיועדות לארגונים גדולים, בהם חברות טכנולוגיה ותאגידים פיננסיים. עם התאגידים הגדולים המשתמשים באת'ריום נמנה ג'יי. פי. מורגן צ'ייס, הבנק הגדול בארה"ב, שפיתח באחרונה מטבע דיגיטלי משלו בשם JPMCoin. המטבע מבוסס על פלטפורמת Quorum - גרסה פרטית של את'ריום, המיועדת לשימוש הבנק.

דוגמאות נוספות לשימושים עסקיים או מסחריים בטכנולוגיית את'ריום שפותחו בשיתוף פעולה עם קונצנזיס, הן פלטפורמת הבלוקצ'יין komgo, רשת למסחר בסחורות אנרגיה המוחזקת על ידי קבוצה של תאגידים, בהם: קבוצת הבנקאות סיטי בנק וענקית האנרגיה רויאל דאטש של (Shell); פלטפורמת הבלוקצ'יין למסחר בניירות ערך של קבוצת הבנקאות BNP פריבה; ופלטפורמת הבלוקצ'יין Liquidshare, הנמצאת בבעלות משותפת של תשעה תאגידים פיננסיים בינלאומיים ומיועדת למסחר במניות של עסקים קטנים ובינוניים.

תביעה של 13 מיליון ד' נגד מייסד החברה

על רקע המגמה השלילית שאפיינה את שוק המטבעות הדיגיטליים בשנה שעברה, ובאה לידי ביטוי גם בצניחת שווי השוק של את'ריום, הכריזה קונצנזיס בדצמבר 2018 על תוכנית ארגון מחדש. מאז עזבו את הקבוצה כ-200 עובדים, וכיום היא מעסיקה כ-1,000 איש. מטה הקבוצה נמצא ברובע ברוקלין שבניו יורק, והחברות בקבוצה מעסיקות צוותים בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. השבוע, כפי שפורסם ב"גלובס", נחשף כתב תביעה בסכום של יותר מ-13 מיליון דולר שהוגש בניו יורק נגד המייסד והמנכ"ל לובין על ידי אחד מהמנהלים שפרשו מהחברה. בחברה בחרו שלא להתייחס.

לובין ביקר בישראל לפני כשנה לרגל כנס שערכה החברה בתל-אביב. בראיון ל"גלובס" שנערך עימו אז, סיפר כי החברה בראשותו "מפתחת תוכנה ובונה מערכות שונות, המבוססות על פלטפורמת היישומים המבוזרים (dApps) של את'ריום. אנחנו מתמקדים בכך, ושווי המטבע לא מעניין אותנו". כמה חודשים לאחר אותו ראיון התחילה החברה לפעול בישראל, כשאת פעילותה המקומית מנהל דרור אביאלי, שהצטרף לקונצנזיס בינואר 2018 ומנהל את קשרי הלקוחות של החברה.

לובין צפוי לבקר שוב בישראל בעוד חודשיים, לרגל אירועי "שבוע הבלוקצ'יין" שייערכו לראשונה בתל-אביב, והוא ישתתף בוועידת את'ריאל (Ethereal Summit) שתיערך ב-15 בספטמבר יחד עם המייסד הצעיר של את'ריום, ויטליק בוטרין בן ה-25, ולצד בכירים נוספים בתעשיית הבלוקצ'יין.

כמו הביטקוין, גם הבלוקצ'יין של את'ריום שפותח בהשראתו, מבוסס על מנגנון של "הוכחת עבודה" (Proof of Work), כחלק מתהליך הכרייה של מטבעות דיגיטליים. על פי מנגנון זה, הכורים - הפועלים לרוב באמצעות חוות כרייה, המונות אלפי מחשבים עם מעבדים ייעודיים - המשתתפים ברשת המטבע נדרשים לפתור בעיה חישובית, שפתרונה מוכיח כי השקיעו כמות מסוימת של משאבי מחשוב, ולכן הם נדרשים לציוד מחשוב יקר, הצורך חשמל רב. ואולם, בניגוד לביטקוין, בקהילת המפתחים של את'ריום מדברים כבר זמן רב על מעבר למנגנון חדש לאישור המידע על הבלוקצ'יין ולאבטחתו - מנגנון "הוכחת החזקה" (Proof of Stake). לכאורה מדובר בשינוי טכני, אבל למהלך כזה יש פוטנציאל להגדיל באופן דרמטי את היקף הפעילות באת'ריום. בקהילת את'ריום מתייחסים למהלך כאל מעבר לדור הבא של את'ריום, שנקרא "את'ריום 2.0".

בראיון שנערך עימו בשנה שעברה סיפר לובין: "כבר מהיום הראשון של את'ריום, ידענו שהמנגנון של הוכחת עבודה ריכוזי מדי, כי הוא יוצר מרוץ חימוש בין הכורים ויש בו יתרון לגודל. במנגנון הוכחת החזקה, לעומת זאת, רף הכניסה נמוך מאוד, ולכן הוא יהפוך את הבלוקצ'יין של את'ריום להרבה יותר מבוזר. במקום להוציא הרבה כסף על מכונות כרייה וחשמל, המשתמשים יוכלו להציג הוכחה להחזקת את'ר באמצעות חוזה חכם על גבי הבלוקצ'יין, להוריד תוכנה למחשב או לטלפון, ולהשתתף בתהליך של אישור עסקאות ואבטחת רשת המטבע".

‎המעבר לדור השני ייקח יותר משנתיים

על אף שבאותו ראיון העריך לובין כי הבלוקצ'יין החדש של את'ריום יושק כבר ב-2019, כיום ברור כי התהליך ייקח זמן רב יותר. במפגש שערכה קונצנזיס החודש במתחם WeWork במגדל מידטאון, אמר דניאל היימן, מנהל הנדסת תוכנה בחברת PegaSys (פגאסיס) - אחד הסטארט-אפים הפועלים תחת קונצנזיס - כי השקתה של רשת-המבחן (Testnet) של את'ריום 2.0 מתוכננת לעוד פחות מחצי שנה, בינואר 2020.

בשיחה עם "גלובס" הסביר היימן כי תהליך הפיתוח של את'ריום 2.0, עד להטמעה מלאה של הטכנולוגיה החדשה, צפוי להימשך יותר משנתיים. לדבריו, השלב הראשון בתוכנית העבודה הוא השלב המורכב ביותר של פיתוח תשתית הבלוקצ'יין, המבוססת על מנגנון הוכחת החזקה (התשתית נקראת Beacon Chain) - שלב שיושלם עד לסוף 2019. השלב הבא, שהמחקר והפיתוח שלו נמצאים בעיצומם, הוא שלב בניית רשתות של מקטעים (Shard Chains) על הבלוקצ'יין, שיושלם עד לסוף 2020, והשלב האחרון בתהליך, המוגדר כשלב "ביצוע מצב" (State Execution) - יושלם עד לסוף 2021. היימן אומר כי הבלוקצ'יין החדש של את'ריום ייכנס לשימוש במקביל לבלוקצ'יין הקיים, המבוסס על הוכחת עבודה, עד שבאופן הדרגתי הוא יתפוס את מקומו והבלוקצ'יין הישן ייצא מכלל שימוש.

"שני היעדים העיקריים בפיתוח של את'ריום 2.0 הם יצירת מנגנון הוכחת החזקה ויצירת רשת המאפשרת פיזור נתונים על פני מקטעים (קונספט תוכנה שנקרא Sharding)", מסביר היימן. "כיום, כל צומת ברשת את'ריום צריך לעבד את כל המידע הקיים בבלוקצ'יין. זה אמנם תהליך בטוח ומבוזר מאוד, אבל הוא גם מאוד לא יעיל. הרעיון ב-Sharding הוא לאפשר עיבוד מידע יעיל יותר במערכת של תת-רשתות, כך שהרשת המרכזית תדע שהתהליך נעשה כראוי וכל המשתמשים ברשת יכולים לתת בה את אמונם. אנחנו מצפים שרשתות המקטעים האלה יאפשרו בסופו של דבר להגדיל פי אלף את היקף העברות האסימונים ברשת את'ריום, לסדר גודל הדומה, למשל, להיקף העברות הכספים כיום ברשת כרטיסי האשראי של ויזה".

היימן סבור כי הגדלת התפוקה של הרשת היא הערך המוסף העיקרי הטמון באת'ריום 2.0. לדבריו, בתוכנית העבודה על הדור השני של את'ריום מתכננים גם לעבור משפת התוכנה המשמשת כיום באת'ריום ליצירת חוזים חכמים (Solidity), לשפת תוכנה מתקדמת יותר בשם Ewasm, שתאפשר ליצור חוזים אמינים ובטוחים יותר.

"הדבר הכי קשה זה למצוא טאלנטים"

התהליך המורכב של מעבר מדור ראשון לדור שני של את'ריום כרוך בלא מעט קשיים טכנולוגיים וגם בחילוקי דעות מקצועיים, בתוך קהילת המפתחים של את'ריום ומחוצה לה. "בגלל חילוקי הדעות סביב הפיתוח של את'ריום, התהליך עשוי להיראות כמו כאוס למי שמסתכל עליו מבחוץ", אומר היימן. "אבל למעשה, זאת הדרך הטובה ביותר לייצר רעיונות חדשים ולקבל את הפתרונות הטובים ביותר".

היימן משווה את התהליך לפיתוח של מערכת ההפעלה לינוקס בשנות ה-90. "יש מאמר ידוע שנכתב על הפיתוח של לינוקס, שנקרא 'הקתדרלה והבזאר'. הטענה שם היא שעד אז, רוב מערכות ההפעלה של מחשבים נבנו כמו קתדרלות, עם אדריכל אחד או שניים בלבד. לעומתן, לינוקס נבנתה כמו שוק רחוב, עם מאות מהנדסים ומפתחים - וזה נראה כמו תוהו ובוהו. אבל בסופו של דבר, נוצר כאן כוח בלתי ניתן לעצירה. אני חושב שתהליך הבנייה של את'ריום 2.0 דומה לכך".

לדברי היימן, המשימה של החברה היא לפתח פלטפורמות מבוססות את'ריום עבור חברות עסקיות וכן לקחת חלק בהובלת פיתוח הדור השני של את'ריום. המוצר העיקרי של פגאסיס הוא תוכנת לקוח שנקראת Pantheon, שמציעה בלוקצ'יין ציבורי - Main net, כהגדרתו של היימן - המבוסס על את'ריום. זוהי תוכנת קוד פתוח הכתובה בשפת ג'אווה, ש"על גביה בנינו סדרה של כלים, המאפשרים ללקוחות להתאים את הבלוקצ'יין לצרכיהם הפרטיים", הוא מסביר. לצד פיתוח התוכנה, מקור ההכנסות של פגאסיס הוא שירותי ייעוץ, הדרכה ותמיכה שהחברה מציעה ללקוחות המעוניינים להשתמש במוצר.

היימן מספר כי הצוות של 65 עובדי פגאסיס מפוזר בארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, פולין, ספרד, אוסטרליה וניו זילנד. "הדבר הכי קשה בתחום שלנו זה למצוא טאלנטים, ולכן אנחנו מוכנים לקבל כל טאלנט - לא משנה איפה הוא נמצא בעולם", הוא אומר.

מי הלקוחות העיקריים של קונצנזיס כיום?
"הלקוחות הם בעיקר קונסורציומים של תאגידים גדולים, למשל קבוצות של חברות פיננסים או רשתות לוגיסטיות, שמחפשות בלוקצ'יין מבוסס את'ריום שיתאים לצרכים שלהן", אומר היימן. לדבריו, כל רשת בלוקצ'יין פרטית שמבוססת על את'ריום יכולה ליצור לעצמה מטבעות דיגיטליים משלה, או כפי שנהוג לכנותם בתעשיית הבלוקצ'יין - אסימונים (Tokens). "האסימונים האלה יכולים לייצג ניירות ערך או שירותים מסוימים, בהתאם לצורכי הארגון שמשתמש בבלוקצ'יין. לדעתי, האסימונים הם המאפיין הכי חשוב של את'ריום - ואחת המטרות שלנו בחברה היא לאפשר לתאגידים לייצר ערך מהאסימונים בבלוקצ'יין".

איך נראה המבנה הארגוני של קונצנזיס?
"לקונצנזיס יש כמה קבוצות של צוותים שעובדות במקביל: קבוצת הייעוץ לתאגידים, שעובדת מול חברות וארגונים ממשלתיים כדי לפתח עבורם פתרונות בלוקצ'יין פרטיים; בוצה אקדמית, שאחראית על הוראה, הדרכה וקשר עם מוסדות אקדמיים בעולם; וקבוצת השקעות, שעוסקת בהשקעות בחברות בתחום. בנוסף, יש לנו כמה פרויקטים שמתמקדים בפיתוח את'ריום ברמות שונות".

מה היתרון בכלים שמציעה את'ריום על פני אלה של פלטפורמות בלוקצ'יין אחרות?
"יש לאת'ריום את קהילת המפתחים הגדולה ביותר בתחום, ואם אתה מפתח שרוצה לעבוד על בלוקצ'יין, יהיה לך הרבה יותר קל לעשות זאת בסביבה שיש בה יותר אנשי פיתוח", אומר היימן.

עם זאת, מוסיף היימן, "כל טכנולוגיות הבלוקצ'יין מביאות עימן רעיונות אדירים, ויש בהן ערך. הן עשויות להיות טובות יותר מאת'ריום בדברים מסוימים. ההוכחה נמצאת בפודינג - עד שלא תטעם, לא תדע". 

ויטליק בוטרין/ צילום: ויקיפדיה - צילום ע"י: Romanpoet

"אין עדיין אף גוף ישראלי גדול שמאמץ את טכנולוגיית הבלוקצ'יין"

ב-15 בספטמבר, יומיים לפני הבחירות לכנסת ה-22, תיערך בישראל כאמור ועידת את'ריאל, במסגרת אירועי "שבוע הבלוקצ'יין" בתל-אביב. סדרת האירועים האלה - שתתקיים לראשונה בישראל - צפויה למשוך מבקרים רבים מתעשיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים מישראל ומהעולם.

"התאריך של האירוע נקבע הרבה לפני שהמדינה המשוגעת הזאת החליטה על בחירות חוזרות", אומר בחיוך דרור אביאלי, מנהל הפעילות של קונצנזיס בישראל, בשיחה עם "גלובס". לצד ועידת את'ריאל, שמובילה חברת קונצנזיס, יכלול שבוע הבלוקצ'יין בתל-אביב כנסים, האקתונים ואירועים שיפגישו בין מפתחים ויזמים העוסקים בביטקוין, באת'ריום ובפלטפורמות בלוקצ'יין אחרות.

ועידת את'ריאל כוללת סדרה של מפגשים הקשורים לבלוקצ'יין בהיבטים שונים, בהם טכנולוגיה, פיננסים, עסקים, חברה ותרבות, עם התמקדות בפתרונות של את'ריום. בוועידה ישתתף לראשונה ויטליק בוטרין, מייסד את'ריום, יחד עם ג'וזף לובין, מנכ"ל ומייסד קונצנזיס ואחד השותפים המייסדים של את'ריום.

לדברי אביאלי, "ועידת את'ריאל תמיד הייתה מרחב לשיתופי פעולה, לניסויים ולחשיבה ודיון בהשתתפות מובילי תעשיית הבלוקצ'יין".

אביאלי, שחולק את זמנו בין בוסטון לבין תל-אביב, הצטרף לקונצנזיס בינואר 2018, בשיאו של ההייפ בשוק המטבעות הדיגיטליים. "למדתי בתוך זמן קצר המון דברים על עולם הבלוקצ'יין, קריפטו, את'ריום ועל החברה עצמה", מספר אביאלי. "התפקיד שלי היה להקים לחברה צוות גלובלי של ניהול קשרי לקוחות, אבל כבר בשיחה הראשונה עם לובין הוא שאל אותי מה לגבי ישראל. לא הייתי בטוח שהוא רציני בעניין, אבל אחרי שהוא חזר ושאל על ישראל גם בפגישה השנייה והשלישית שלנו, כבר הגעתי אליו עם תוכנית עסקית בעניין".

במאי 2018 ערכה קונצנזיס כנס ראשון בישראל, שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. לדברי אביאלי, כחלק מרוד שואו של החברה למשקיעים ויזמים מקומיים. "בעקבות הרוד שואו החלטנו שאכן צריך להקים כאן פעילות. כיום אנחנו מתמקדים בישראל ביצירת שיתופי פעולה ובמציאת מיזמים להשקעה בתחום הבלוקצ'יין". במסגרת זאת השקיעה קונצנזיס בסטארט-אפ הישראלי StarkWare, שהוקם בתחילת 2018 על ידי אלי בן-ששון, מיכאל ריאבצב, אורי קולודני ואלסנדרו קיאזה.

אביאלי מוסיף כי "תחום נוסף שאנו מתמקדים בו הוא את'ריום. בישראל מאוד אוהבים לקפוץ לרשת החדשה ביותר, אבל לקונצזיס יש מצפן ברור בעניין הזה. חשוב שהיזמים והמפתחים בישראל יידעו על הנוכחות שלנו כאן ושהם יכולים להיעזר בנו ולהתייעץ איתנו בתחום". לדבריו, "יש בישראל הרבה גופים עסקיים וממשלתיים גדולים, שפתרונות של בלוקצ'יין יכולים להתאים להם, אבל נכון להיום - על אף שישראל היא 'אומת הסטארט-אפ' - אנחנו עוד לא רואים כאן גופים גדולים שמאמצים את הטכנולוגיה הזאת". 

Ethereum (את'ריום)
מייסדים בולטים:
ויטליק בוטרין, אנתוני די לוריו, צ'ארלס הוסקינסון, אמיר שטרית, גאווין ווד וג'וזף לובין
המטבע הדיגיטלי: את'ר (סימול: ETH)
שווי שוק נוכחי: כ-22 מיליארד דולר
שנת הקמה: 2014
תיאור הטכנולוגיה: תשתית בלוקצ'יין ליצירת חוזים חכמים ואפליקציות מבוזרות
הגוף האחראי על הפיתוח: Ethereum Foundation - ארגון ללא מטרות רווח בשווייץ 

ConsenSys (קונצנזיס)
מייסד ומנכ"ל:
ג'וזף לובין
שנת הקמה: 2015
פעילות: קבוצת סטארט-אפים המתמקדת בפיתוח תשתיות תוכנה ואפליקציות המבוססות על טכנולוגיית את'ריום
משרדים ראשיים: ברוקלין, ניו יורק
מספר עובדים: כ-1,000
פרויקטים בולטים: רשת הבלוקצ'יין komgo, המיועדת למסחר בסחורות אנרגיה; פלטפורמת הבלוקצ'יין Liquidshare, למסחר במניות של עסקים קטנים ובינוניים

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.

עוד כתבות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

מתמתנות הירידות באירופה; השקל מתייצב

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על כ-87 דולר ● ירידות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

התקיפה באיראן: איזה חימוש קצר טווח מחזיקה ישראל

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה