פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר
אתמול פרסם משרד התקשורת את מדיניותו בנושא הסיבים האופטיים. מדיניות שאמורה להביא את ישראל לעידן דיגיטלי חדש, ביחד עם כניסת הדור החמישי בסלולר. המסמך מעניק הקלות מסוימות לבזק, אך משאיר אי-ודאות רבה בשוק.
קשה לתאר את מסמכי המדיניות שפרסם משרד התקשורת במילה אחרת מאשר אכזבה. חודשים על גבי חודשים של עיכובים ומשיכת זמן, שהיו אמורים לאפשר למשרד זמן לחשב מסלול מחדש ולהוציא את העגלה התקועה מהבוץ, לא נשאו כל פרי.
המסמך מתפרסם בשעה שהמשרד וגם חלק מהתקשורת ממשיכים להאשים את הוט ובזק בכך שהן לא מוכנות להיכנס להשקעות בסיבים. אבל, הם מתעלמים מכך שהמשרד ממשיך לא לספק ודאות רגולטורית לחברות וממשיך לקבוע תנאים לא הגיוניים לאספקת השירות. תארו לעצמכם מצב שבו אתם רוצים לבנות בית, אבל הממשלה מחייבת אתכם להשכיר חדר במחיר שהיא קובעת. היא גם יכולה להגיד לכם, שאחרי שתבנו את הבית בעוד שנתיים - היא תבחן מחדש את מחירי השכירות. אתם מכירים הרבה אנשים שיסכימו לבנות בתנאים כאלה?
זהו המצב בשוק התקשורת היום בסוגיה של בזק והוט והקמתה של רשת תקשורת חדשה מבוססת סיבים אופטיים לבתים.
1. בזק היא לא השחקנית היחידה
כבר בפתיחת המסמך אפשר לראות את העיוות זועק מהכותרת. מדובר במסמך שדן כולו ברגולציה על פריסת הסיבים העתידית של בזק.
משרד התקשורת ממשיך להתעלם מאסדרה שהוא עצמו קבע, בכך שהעניק שני רישיונות כלליים - אחד לבזק והשני להוט. שתי החברות אמורות לפעול תחת אותה רגולציה בדיוק. המשרד ממשיך להתעסק בתינוק שטרם נולד - תשתית הסיבים של בזק, ומתעלם לחלוטין מחובותיה של הוט.
האם המשרד מסמן כי הוא מתכוון לקבוע חובת פריסה שונה לבזק ולהוט - כנראה שכן. בשימוע שפרסם המשרד בעניין ההקלה בחובת הפריסה האוניברסלית של הוט, כתבה בזק "צדיק ורע לו" והתכוונה לעובדה שהיא היחידה שעומדת בחובת הפריסה האוניברסלית ובכל זאת חוטפת את כל האש מהמשרד.
לא ניתן להקל ראש בטענה הזו. זו, לצערנו ולאסוננו, המציאות הרגולטורית בישראל.
אגב, אם כבר עושים עבודה של עלויות בזק אולי זה הזמן לבדוק גם את רווחיותה העודפת ולעשות עם זה משהו.
2. צרת ההפרדה בין תשתית לספק
נושא מקומם נוסף הוא ההתעקשות של המשרד לשמור על מודל של ספק ותשתית גם בעידן הסיבים. הרבה מילים כבר נכתבו על העיוות במדיניות הזו, המתעקשת לשמור על מנויי בזק והוט כמנויי התקשורת היחידים בעולם שהחיבור שלהם לאינטרנט יהיה באמצעות שני הסכמים - אחד עם בזק כספק תשתית והשני עם ספק אינטרנט.
לפי שיטת משרד התקשורת, ישראל של המאה ה-21 תמשיך לפעול במתכונת שלא הייתה קיימת בעולם גם במאה שעברה. לקוח עם תקלה ימשיך להיות מטורטר בין ספק התשתית לספק האינטרנט, ימשיך להיות מחויב על ידי שני ספקים, ויסבול מרמת שירות נמוכה.
קשה להאמין שמשרד התקשורת ממשיך לפעול בדרכו העקומה, באטימות מוחלטת, באופן כל-כך מנותק מהרגולציה העולמית. המשרד משקיע הון ומאמצים בפרויקט ה"טווינינג" - החיבור עם רגולטורים אירופאים, שלצערנו הוא לא מפיק מהם שום תובנה.
קומץ פקידים במשרד התקשורת ממשיך להחזיק מדינה שלמה מנותקת לחלוטין מכל המגמות ועקרונות האסדרה הנהוגים בעולם המתקדם. אבל כנראה שמבחינתם, טוב שיש תמיד האפשרות להאשים את הוט ובזק שלא פורסות תשתיות.
3. צריך לחשוב על צרכי הלקוח
משרד התקשורת רוצה להקל על בזק בכך שהוא לא מגביל בזמן את ה"באנדל ההפוך" - השיטה שבה בזק מוכרת תשתית+ספק. אותו באנדל משוקץ ומעוות, שגורם טרדה והפרעה לצרכנים במשך שנים, ימשיך להתקיים רק כי למשרד אין את האומץ להודות בטעות ולבטלו כליל.
הטענות נמשכות כבר שנים, אבל המשרד פשוט טומן את הראש בחול - אין דבר כזה ISP, יש רק "אינטרנט" כמוצר וזהו. מאות אלפי אנשים מנותקים בימים אלה מהאינטרנט, רק כי החברים במשרד התקשורת ממשיכים להתעקש על באנדל הפוך.
הם לא מבינים שהלקוח שמתקשר לבזק, להוט, לפרטנר או לסלקום, רוצה אינטרנט כשירות כולל. הוא לא מכיר את הספק בבאנדל ההפוך ובהרבה מקרים אין בכלל ספק, אבל זה כבר סוגיה אחרת.
כשיש לצרכן תקלה הוא מתקשר לבזק ולא לספק, וגם אם הוא יתקשר לספק - רוב הסיכויים שלא יענו לו בכלל.
4. כיצד הוחרגו סלקום ופרטנר?
בצד השני של המשוואה עומדות פרטנר וסלקום. משרד התקשורת מנע מהן להשתתף בבאנדל ההפוך - ולא ברור מה הוא רוצה להשיג בכך. אם בזק יכולה לשווק כל מיני ספקי אינטרנט "עלומים", למה היא לא יכולה לשווק את השחקנים הגדולים? אם כבר עיוותתם את השוק לגמרי, אז עכשיו זה הזמן להעניש את פרטנר וסלקום?
שוב אנחנו רואים מדיניות של טלאי על טלאי, במקום טיפול עומק בבעיות השוק.
5 מדיניות מחירים תמוהה ללא ודאות
המחירים שקבע המשרד לשימוש ברשת הסיבים של בזק הוא צעד חשוב, שנועד לייצר ודאות לבזק, שטוענת שהיא לא יכולה לפרוס בלי שתדע את מחירי השימוש ברשת שלה. בנקודה זאת שוב עולה השאלה למה אין מחירים לשימוש ברשת הוט. התשובה היא כנראה "ככה".
אין כרגע דרך לחשב מה המחיר הנכון וגם במשרד התקשורת מודים שמדובר במחיר שהוא שיקלול של כמה וכמה פרמטרים. נראה שלא נעשתה עבודה מסודרת בעניין, אבל לטובת קידום הפרויקט חייבים היו לקבוע מחיר סיטונאי - וזה מה שעשו. איך אפשר לבנות רשת במצב כזה, כשבעוד שנתיים המשרד יכול להעלות את המחיר? כבר עדיף היה להגיד שזה המחיר הקבוע וזהו.
6. גישה כוחנית ומלאת סתירות
הגישה הכוחנית של משרד התקשורת משתקפת היטב במסמך. הוא מציע הקלה בבאנדל ההפוך לבזק - רק בתנאי שהחברה תדליק את רשת הסיבים. הדבר דומה לבעל דירה שלא יכול להיכנס לדירה שלו, כי הוא לא מסכים להשכיר חדר.
היקף הסתירות במדיניות המשרד הוא בלתי נתפס. כאשר פרטנר רוצה להקים רשת עם הוט מובייל, מישהו התערב לה במחיר? כאשר סלקום וגולן טלקום הולכות להקים רשת דור חמישי המשרד מאפשר להן לרכוש תדרים במשותף, האם הוא מתערב להן במחירי השיתוף?
צריך לקוות שהמאמץ של המשרד יניב פירות, אבל זה לא יכול לקרות בלי להיות מסוגלים לחשוב על אלמנטים נוספים, חוץ מאשר תחרות ופרקטיקות סותרות נגד חברות התשתית. במשרד צריכים להעז יותר במקום ללכת למקום הבטוח כמו תמיד.
7. להשאיר רשתות פתוחות למתחרים
ההחרגה של הוט מכללי המשחק היא צרה צרורה. הוט היא חברה חשובה בשוק תשתיות התקשורת וצריך לדאוג שהיא תמשיך להיות שחקן תשתיות ולהבטיח שכל הרשתות בישראל יישארו פתוחות לשימוש המתחרים. כמו ש-IBC פתוחה, אין שום סיבה שרשת פרטנר תישאר סגורה.