תמר זנדברג / צילום: ענבל מרמרי
פוליטיקה זאת זירה של מאבק על כוח ורק לקבוצה עם כוח תהיה יכולת לשנות את המציאות. נשים הן כ-50% מהאוכלוסייה ולכן השאלה המרכזית בכל הנוגע לייצוג היא לא רק כמה נשים יש ברשימות לכנסת, אלא חשוב מכך, איפה הן ממוקמות. לקראת סגירת הרשימות לכנסת - אפשר עוד לתקן את מה שלא הצלחנו להשיג בפעם שעברה.
כדי להבין את ההבדל בין חלוקת הכוח אמיתית לבין ייצוג נשים כאקט סמלי בלבד, נבחן את שתי הכנסות האחרונות.
לכאורה, אם עושים ספירת ראשים פשוטה, אין דרמה, שום דבר לא השתנה, בשתיהן היו 29 חברות כנסת שנכנסו בסיום מערכת הבחירות לכנסת. אבל אם מסתכלים על חלוקת הכוח, אפשר רק להעריך כי מעט מחברות הכנסת יזכו לתפקידים בכירים ובהמשך ישיר - אין מה לצפות שמשהו ייראה אחרת מבחינת נוכחותן של נשים בהנהגה העתידית בישראל.
מספר הנשים שמקומן בעשירייה הראשונה במפלגות ירד בחצי בין הכנסת ה-20 לכנסת ה-21. כלומר, כמעט אין נשים במקומות הראשונים. רוב הנשים מסתתרות אי שם בפאתי הרשימות. חלה ירידה במעמדן של הנשים, אפשר לומר ש"הורדנו בדרגה".
מיקומן של נשים ברשימות הוא לא עניין של רדיפת כבוד - זוהי מפת הכוח המפלגתית, זאת תמונת העתיד של חלוקת התפקידים הבכירים בכנסת ובממשלה: תפקידי שרים וחלוקת הוועדות. ובאין נשים במקומות גבוהים - לא יהיו נשים בתפקידים בכירים.
גם כניסתה של איילת שקד, כראשת הימין החדש, אינה מבטיחה בהכרח כי היא תעמוד בראשות רשימה אם יקרה האיחוד שלו מייחלים בימין.
בבחירות הקודמות נתקלנו בבעיות של סירוב לתלות שלטים עם תמונתן של ראשות מפלגה בשלטי חוצות, ועל כתפיה של איילת שקד מוטל כובד המשקל גם של המאבק הזה. האם היא תיקח על עצמה את המשימה? האם היא תסרב לדבר בפאנל בהפרדה? שקד הוכיחה בעבר שהיא רתומה למאבקים פמיניסטיים וכוחה הפוליטי היה דרמטי בחוק איסור צריכת זנות. אבל, מאבקים רבים ובמיוחד המאבק על נוכחות שוויונית לנשים במרחב הציבורי עוד לפנינו והיא תוכל להם - רק אם היא לא תהיה שם לבדה, אם הלחץ יפעל מכל הכיוונים.
הישגים פמיניסטיים של השנים האחרונות תלויים על בלימה ונמצאים על הכוונת: חזקת הגיל הרך, המאבק בהדרת נשים בצה"ל ובמרחבים ציבוריים, רפורמות שתקועות וחייבות דחיפה להתקדם כמו סל שיקום לנשים נפגעות באלימות, יום חינוך ארוך ועוד רבים אחרים. כולם זקוקים לקואליציית ח"כיות שתדחוף בכל הכוח. קואליציה חזקה של חברות כנסת, שלא יהססו ללכת יחד נגד כל המתנגדים.
כאשר מיקומן דחוק וסימן השאלה תלוי מעל ראשיהן לסיבוב הבא, אנחנו חייבות לשאול את עצמנו לכמה מהן יהיה האומץ להילחם את המלחמה הזאת ואם הן לא יעזו, מה יהיה עלינו מול מי שיזהה את ההזדמנות לקחת אותנו עשורים לאחור.
הירידה במעמדן של נשים בכנסת האחרונה מורגשת כבר עכשיו. פחות נשים ב"שבת תרבות", פחות נשים בפאנלים, פחות בראיונות לתקשורת או באייטמים. אז יתכבדו נא מספר בכירים שבטוחים במעמדם ולא "יתקטננו" על מקום כזה או אחר, ויתנו הזדמנות לפחות לעוד ח"כית אחת להיכנס בכל עשירייה, לקבל במה ולבנות עצמה, וזה אפשרי ויש עוד שבוע וחצי לשנות את מפת הכוחות.
הכותבת היא מנהלת קשרי כנסת בשדולת הנשים בישראל