גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ שיקר? ראש ממשלת הודו טוען שלא ביקש ממנו תיווך מול פקיסטן

האם ראש ממשלת הודו ביקש מנשיא ארה"ב לתווך בסכסוך קשמיר עם פקיסטן? כן, אומר טראמפ ● לא ולא, אומרת הודו ● משבר דיפלומטי משונה מסכן עכשיו את יחסי ארה"ב עם הודו – וצריך לעניין מאוד גם את ישראל, ששתי המדינות הן השותפות האסטרטגיות הקרובות שלו

מודי וטראמפ בוושינגטון / צילום: רויטרס  Kevin Lamarque
מודי וטראמפ בוושינגטון / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

"שמעתי כל כך הרבה על קשמיר. איזה שם יפה", אמר נשיא ארה"ב ביום ב', מקץ שיחה עם אורחו, ראש ממשלת פקיסטן אימראן קאן (=חאן). דונלד טראמפ הודיע כי הוא מוכן ומזומן לתווך בסכסוך קשמיר, המקרב את הודו ואת פקיסטן פעם אחר פעם אל מלחמה גרעינית.

זה לא שהנשיא כופה את עצמו. חלילה. זה שראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכבודו ובעצמו ביקש ממנו במפורש במהלך פגישתם באוסאקה, יפן, בפסגת ה-20G בסוף החודש שעבר.

"האם אתה מוכן לתווך?"' שאל מודי את טראמפ.

"לתווך איפה?", השתומם נשיא ארה"ב.

"בקשמיר", אמר מודי.

הנשיא, שהבטיח להביא אל קיצו את הסכסוך הישראלי-ערבי בן 70 השנה, מוכן גם להשכין שלום בקו הלא-הפסקת-אש החוצה את קשמיר זה 70 שנה.

הכחשה באישון לילה

ההודים התקשו להאמין למשמע אוזניהם. עשר שעות מפרידות בין וושינגטון לדלהי, וממשלת הודו כבר עלתה על יצועה, או עמדה לעלות עליו, כאשר באה הידיעה על נכונות התיווך של טראמפ.

על פי דיווח מפורט, המתפרסם הבוקר בעיתון "אינדיאן אקספרס", דיפלומטים הודיים התרוצצו בדלהי החשוכה ובוושינגטון שטופת השמש, כדי להבין מה קרה. נבדקו הפרוטוקולים של השיחות, או לפחות הדוחות על מהלכן שנמסרו לאחר מעשה. שום פרוטוקול ושום דוח, הודי או אמריקאי, לא אימת את גרסת הנשיא. מודי לא ביקש שום תיווך בקשמיר. למען האמת, הוא אפילו לא הזכיר את קשמיר.

באישון לילה, שעה וחצי לאחר הכרזת טראמפ, דובר משרד החוץ בדלהי הכחיש רשמית את טענת הנשיא. 11 שעות אחר כך, שר החוץ של הודו, ד"ר ס. ג'יישאנקאר, דיפלומט ותיק ומהוקצע, הופיע במליאת הפרלמנט בדלהי, כדי להודיע שלא היו דברים מעולם. "אני מכחיש באופן קטגורי", הוא אמר, וחזר לצורך הדגשה.

לא הייתה כאן לשון המשתמעת לשתי פנים. הודו הודיעה בעצם, מבלי כמובן להשתמש במילים האלה, שנשיא ארה"ב שיקר. בזמן כתיבת הרשימה הזו, היום לפנות בוקר, טראמפ עדיין לא הגיב על ההכחשה. בדרך כלל הוא אינו נשאר חייב. הדעת נותנת שהוא לא יישאר חייב גם הפעם.

בלי מתווכים זרים

עתיד קשמיר הוא מן העניינים הרגישים ביותר בפוליטיקה ההודית. כל רמז של נכונות להתפשר מעמיד בסכנה פוליטית את הרומזים. לא זו בלבד שהודו מסרבת בהחלט לוותר על ריבונות מלאה בקשמיר - בוודאי לא בחלק של קשמיר הנמצא בשליטתה - אלא שהיא דוחה מעיקרו את הרעיון של בינאום בעיית קשמיר. עמדתה רבת השנים היא שקשמיר יכולה להידון רק באופן דו-צדדי, בינה לבין פקיסטן. לא יהיה אופן תלת-צדדי או רב-צדדי; לא יהיה מתווך זר; לא יהיו ועידות בינלאומיות.

שקולה כנגד אפס היא הסבירות שמודי, העומד בראש הממשלה הדתית-לאומנית ביותר בתולדות הודו, ייסוג אף כמלוא הנימה מן ההסכמה הלאומית על קשמיר. את ניצחונו המסיבי בבחירות הכלליות האחרונות הוא חייב במידה רבה לעמדה נצית נוקשה בנוגע לקשמיר.

נשיא אמריקאי בדרך כלל מקבל תדרוך לפני פגישות מדיניות, ומתדרכיו מפנים את תשומת לבו אל שדות מוקשים אפשריים. אבל הנשיא טראמפ ידוע בחוסר העניין שלו בתהליך התדרוך. הוא סומך לחלוטין על האינטואיציות של עצמו ועל כישרונות המשא ומתן המפורסמים שלו בעולם העסקים.

לרוע המזל, בעיית קשמיר אינה עניין לאינטואיציות. הנרי קיסינג'ר נהג לדבר על הצורך לכתוב "ספר דקדוק" כדי לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי. בעיית קשמיר, שגם היא התחילה ב-1947, מצריכה ספר דקדוק עבה לא פחות. מה הביא אפוא את הנשיא טראמפ להציע לפתור אותה, כמעט כלאחר יד?

"עשרה מיליון הרוגים"

חוץ מהתעניינותו הפומבית רבת הימים בפרס נובל לשלום, טראמפ גם מנסה עכשיו לחלץ את ארה"ב מן הבוץ בן 18 השנה של אפגניסטן. דיפלומטים אמריקאיים נושאים ונותנים עם הטליבאן, מאחורי גבה של ממשלת אפגניסטן. פקיסטן היא כמובן פטרוניתם ההיסטורית של הטליבאן. במידה רבה, המודיעין הצבאי שלה המציא אותם לפני 25 שנה.

נשיא ארה"ב כה מתוסכל וכה קצר רוח, שביום ב' הוא הכריז: "אילו רציתי לנצח במלחמה הייתי יכול לעשות כן בתוך שבוע. אבל אינני רוצה להרוג עשרה מיליון בני אדם... יש לי תוכניות על אפגניסטן שאם הייתי רוצה לנצח במלחמה ההיא, אפגניסטן הייתה נמחית מעל פני האדמה, זה היה נגמר מילולית בתוך עשרה ימים".

ראש ממשלת פקיסטן אימראן קאן ישב לצדו של הנשיא בפנים חתומות, אם כי לא קשה לנחש איזו שאלה התרוצצה במוחו: באיזה נשק צריך להשתמש כדי להרוג עשרה מיליון "בתוך שבוע", או "מילולית בתוך עשרה ימים"?

המנהיג הפקיסטני, שעלה לשלטון רק בשנה שעברה, הוא איש כלבבו של טראמפ. הוא עומד בקריטריונים הטראמפיים של מנהיג ייצוגי: הוא נאה, הוא אתלטי (איך לא? הוא היה כוכב קריקט מהולל), הוא לבוש יפה, דיבורו מלוטש, הוא רב-גינונים. נרנדרה מודי הוא כמעט ההיפך המושלם. טראמפ פעם חיקה בלעג את האקצנט ההינדי הכבד של מודי, שהאנגלית שלו בסיסית ולקויה.

נראה שבחברת אימראן קאן, טראמפ אפילו נוטה לשכוח את הדברים האיומים שנהג להגיד על פקיסטן. כמעט לפני שנתיים הוא הכריז, "אנחנו משלמים לפקיסטן מיליארדים על מיליארדים של דולרים - ובאותה השעה הם מאכסנים את הטרוריסטים שבהם אנחנו לוחמים". בינואר 2018 הוא צייץ: "למרבה הטיפשות, ארה"ב נתנה 33 מיליארד דולר לפקיסטן ב-15 השנה האחרונות, והם לא נתנו לנו דבר חוץ מאשר שקרים וכזב, בחושבם שמנהיגינו הם שוטים... לא עוד!"

קריצה לבבית?

קריעת המסווה מעל פקיסטן משחררת קיטור, אבל אינה מקילה על היציאה המקווה מאפגניסטן. וושינגטון זקוקה לעזרת פקיסטן, בייחוד הממסד הצבאי רב הכוח שלה, המושך בחוטים מאחורי הקלעים.

קריצה אמריקאית ידידותית לפקיסטן בשאלת קשמיר עשויה לרכך לבבות. הפקיסטנים התבוננו בדאגה בשנים האחרונות בהתהדקות של שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ארה"ב להודו. לפנים פקיסטן הייתה בעלת הברית והודו הייתה האויבת. תקיעת טריז בין וושינגטון לדלהי היא אפוא רווח נקי לפקיסטן.

לישראל יש כמובן עניין ניכר במהלכים האלה. מחוץ לארה"ב אין לישראל כיום מערכת יחסים חשובה יותר מזו שיש לה עם הודו. המערכת הזו הבשילה לפני עשרים שנה בזכות סיוע בהול ומועיל שישראל הושיטה להודו במהלך מלחמה עם פקיסטן לאורך קו ההפרדה בקשמיר.

הודו אינה מתמסרת בקלות, ויש לה ידידויות קרובות גם עם איראן ועם רוסיה. היא לעולם אינה מניחה את כל ביציה בסל אחד.

בעיותיה של הודו עם ממשל טראמפ אינן מוגבלות לקשמיר. הודו היא אחת האויבות במלחמת הסחר שלו נגד "ארצות שמנצלות אותנו". תחילה ארה"ב הטילה מכסי עונשין על פלדה ואלומיניום מהודו. לפני חודשיים הוא הודיע, שיסיים הקלות סחר, שנועדו לפתוח את השוק האמריקאי בפני סחורות הודיות. הודו מצידה הגביהה מכסים על מוצרי חקלאות אמריקאיים.

לישראל יש היסטוריה רבת שנים של שיווק שירותים דיפלומטיים, בייחוד בארה"ב. היא ידועה כבעלת מפתחות בוושינגטון. דלתות ולשכות נפתחות לפניה מעשה קסמים. זרים רוכשים את השירותים האלה, וגומלים עליהם. ישראל לא תופתע אם בקשת עזרה תונח על שולחנה. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

שר העבודה והרווחה איציק שמולי / צילום: שלומי יוסף

רפורמה חדשה להסדרת מערך הגישור הממשלתי ביחסי העבודה במשק

בשלב הראשון יתפרסם השבוע "קול קורא" שנועד להביא לתהליך בעלי מומחיות בתחום ● מטרת הרפורמה היא לאפשר תוספת כוח האדם מיומן, מקצועי ומנוסה, בהסדרת יחסי העבודה בארץ, ללא צורך בעיכובי זמן במהלך סכסוכים במשק

אוניברסיטת תל אביב/  צילום: Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

משרד בלאנקו זכה בתקציב הפרסום והדיגיטל של אוניברסיטת ת"א

על התקציב התמודדו מספר משרדי פרסום נוספים, בעיקר כאלה שמתמחים בדיגיטל, ביניהם: מקאן וואלי מקבוצת מקאן וגו אינטראקטיב מקבוצת אדלר-חומסקי ● התקציב טופל בשנים האחרונות במשרד הפרסום טוויסטד

דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב

אותה חברה, 2 מניות שונות ופער של עשרות אחוזים: איך זה קורה וממה צריך להיזהר?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב, כי אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה ● ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה

רוני נפתלי- מי עדן / צילום: תמר מצפי

רכבת ההרים של תלמה: לאחר ביטול ההנפקה, אלה השותפים החדשים והמסקרנים בחברת התיירות

רוני נפתלי ומור בית השקעות רוכשים שליש ממניות תלמה נסיעות ותיירות, מידי קבוצת שלמה וארז שמול, בכ-66 מיליון שקל ● העסקה משקפת לחברת התיירות שווי של כ-200 מיליון שקל

ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס / צילום: מתן פורטנוי

לא רק הבנק הדיגיטלי: האוצר ובנק ישראל צופים עוד שחקנים שיסתייעו בלשכת שירותי מחשוב בנקאיים

הבנק הדיגיטלי הראשון יצא בחודש שעבר בפיילוט ואגודת האשראי אופק קיבלה אישור מרשות שוק ההון ● בכך החלה הפעילות גם של לשכת המחשוב שהוקמה על ידי TCS , שזכתה במענק מהמדינה כבר לפני כשנתיים

הלוגו של מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

העסקה השנייה בגודלה בתולדות מיקרוסופט: רוכשת חברה לזיהוי דיבור בכ-20 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה רוכשת את חברת Nuance, שפיתחה טכנולוגיית זיהוי דיבור, ב-19.7 מיליארד דולר ● זו העסקה השנייה בגודלה בתולדות חברת מיקרוסופט אחרי רכישת ליקנדאין בשנת 2016 ● העסקה תושלם בסוף השנה לאחר קבלת אישורים נוספים, בהם של בעלי המניות של Nuance

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

"הוא ריסק אותי. נאלצתי לעבור לדירת שותפים בגיל 60": נפגעי אמיר ברמלי מדברים

ערעור הפרקליטות על עונשו של אמיר ברמלי בטענה כי הוא קל מדי, מציף שאלות לגבי ההשלכות על חייהם של מאות משקיעים ● האם ברמלי יצא בזול, ומה מספרים הנפגעים? ● "הצוללת" עושה סדר ● האזינו

יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט / צילום: שלומי יוסף

"לא כלי ריגול": מנכ"ל סלברייט הישראלית על הדרך להנפקת הענק בוול סטריט

"אני יודע להסביר טוב את צמיחת החברה", אומר יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט ● ספקית המודיעין הדיגיטלי הוותיקה והרווחית מתמזגת עתה ל-SPAC לפי 2.4 מיליארד דולר - פי 4 מהשווי שלפיו גייסה רק לפני שנתיים

מיתוג מעסיק בעידן פוסט משבר / צילום: Shutterstock

הקרב על עובדים טובים מתחמם – והמעסיקים משקיעים

בתחילת משבר הקורונה דיברו על כך שיחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים משתנים לטובת המעסיקים, אבל עכשיו חברות מתקשות לגייס טאלנטים ועובדים בכל הדרגים מקמפיין שלטי חוצות ועד שינוי הדגשים בהטבות לעובדים - ארגונים מעדכנים את מיתוג המעסיק ● ניהול וקריירה

שחר בן מאיר/ צילום: יונתן בלום

לפ"מ פועלת לגיבוש כללי גילוי נאות ביחס לתוכן שיווקי ופרסום סמוי

ההודעה ניתנה במסגרת עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שביקש להורות ליועמ"ש וללפ"מ להסביר מדוע לא יורו לכלל משרדי הממשלה ולגורמים ממשלתיים נוספים שלא להתקשר עם כל גורם תקשורתי בעסקאות תוכן שיווקי

חנן מלצר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השופט חנן מלצר נפרד מביהמ"ש העליון: "מקווה כי עצמאות הרשות השופטת תישמר"

בנאום הפרישה שלו אמר מלצר כי "על ביהמ"ש העליון להיות מעוזו האחרון של האזרח בריבו עם השלטון", וסיים בקריאה ש"ראוי שראשי הרשויות האחרות וכן הציבור יפנימו את המסר כי שופטים על ישראל מביאים לשקט, לשלום ולשלווה על ישראל"

מרים פיירברג / צילום: איל יצהר

תג המחיר של עיריית נתניה: לא קיבלה נדל"ן מניב על החוף, ורוצה להעביר אותו לאחריות המדינה

עיריית נתניה פנתה לבג"ץ נגד מדינת ישראל, בדרישה לקבוע בצו כי האחריות לתחזוקתם ולהפעלתם השוטפת של חופי הרחצה היא של משרד הפנים ● "העירייה ניסתה להקטין את הגירעון הנגרם בשל תחזוקת הרצועה ופנתה למוסדות התכנון הארציים ומשרדי הממשלה להקים ברצועת החוף פרויקטים כלכליים מניבים, אך כל בקשותיה נדחו"

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

סממני ההתאוששות במשק? לראשונה מזה חודשים הגירעון יורד - עומד על 12.1% מהתוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-12.1% מהתוצר, לעומת כ-12.4% מהתוצר בחודש פברואר ● במרץ נמדד גירעון בסך של כ-11.4 מיליארד שקל

מבואות דרומיים / הדמיה: OLIN

חברת רמי שבירו זכתה במכרז "דירה להשכיר" להקמת 335 יח"ד בחיפה

הפרויקט במבואות דרומיים ב' בחיפה כולל יחידות דיור להשכרה ארוכת-טווח למשך 20 שנה, כאשר 25% מהדירות מיועדות לדיור בשכר דירה מופחת לזכאים, ו-75% מהדירות יושכרו לשוק החופשי ● חברת רמי שבירו תשלם 118 מיליון שקל על שטח של כ-2.5 דונם

סוחרים בוול סטריט / צילום: Associated Press, Colin Ziemer/New York Stock Exchange

ירידות קלות בוול סטריט; מניית עליבאבא מזנקת בכ-10%

הנאסד"ק מאבד 0.5% ● המסחר באירופה ננעל בירידות ● מנייתה של אמריקן איירליינס מאבדת 4.2%, אפל יורדת ב-1.3% ● מיקרוסופט רוכשת את חברת הבינה המלאכותית Nuance Communications ב-19.7 מיליארד דולר

ורדה וירט ליבנה שופטת / צילום: הנהלת בתי המשפט

הענקתם שירות כקבלן חיצוני ובדיעבד הוגדרתם כשכירים: כך יחושב הפיצוי שתקבלו

ביה"ד הארצי לעבודה קבע הלכה חדשה בנוגע לפיצוי שיינתן בגין הפערים בין השכר כקבלן לבין השכר כעובד שכיר, הכולל גם זכויות סוציאליות

חיפוש אחר מאגרי גז ליד לבנון ב-2013 / צילום: Mohammed Azakir, רויטרס

לבנון: מחילים את ריבונותנו על שטחי המחלוקת עם ישראל בים התיכון

סך-הכול סופחו 1,430 קמ"ר בהצהרת הריבונות הזו ● באזור המחלוקת נמצאים כמה אתרי קידוח מתוכננים לחיפוש אחר גז טבעי שנמצא בכמויות גדולות במאגרים אחרים במזרח הים התיכון ● שר האנרגיה שטייניץ: "בלבנון מעדיפים לפוצץ את השיחות במקום לנסות ולהגיע לפתרונות מוסכמים"

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

בנט לקראת פגישתו עם נתניהו: "יכולתי לשבת בכסא ראש הממשלה כבר עכשיו"

שעה קלה לפני פגישתם של ראש הממשלה ויו"ר ימינה, יצא בנט במסר מרגיע מצד אחד לנתנהו, ומצד שני לא שלל אפשרות של הקמת כל ממשלה במטרה למנוע בחירות חמישיות ● "הקרקס הזה של בחירות חמישיות מסמן לאויבים שלנו שאנחנו בהתפרקות"

עירא פלטי / צילום: איל יצהר

שינויים בסרגון: המנכ"ל עירא פלטי יפרוש מתפקידו בחודש יולי

פלטי יוחלף על-ידי דורון ארזי וימונה לתפקיד סגן יו"ר הדירקטוריון של סרגון

טנקים של צה"ל ברמת הגולן / צילום: Ariel Schalit, AP

מבקר המדינה: 73% משטחי האש שצה"ל היה צריך לפנות, לא פונו

לפי דוח המבקר שעוסק במערכת הביטחון, 11 מתוך 15 שטחי אש שיועדו לגריעה עבור צרכים אזרחיים בשנת 2015, טרם נגרעו בעיקר בשל אי פינוי נפלי פגזים ופצצות ● אי סגירת שטחי האימונים ע"י צה"ל פוגעת במימושן של תוכניות מתאר