גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשלטון בחרתנו: כמה שנות שלטון נחוצות כדי להועיל לעם?

נתניהו שבר השבוע את שיאו של בן-גוריון כראש ממשלה מכהן ● כמה שנות שלטון נחוצות כדי להועיל לעם? השאלה הזו נשאלה ברומא כבר לפני 2,500 שנה ● התארכות כהונה דווקא לא הפריעה לאנגלים, אבל הפחידה את האמריקאים. בצדק

בן גוריון  ונתניהו/צילום: עמוס בן גרשום לע"מ, רויטרס-   RonenZvulun
בן גוריון ונתניהו/צילום: עמוס בן גרשום לע"מ, רויטרס- RonenZvulun

יוזף השני, קיסר אוסטריה, מת כמעט 130 שנה לפני שחרבה הקיסרות של משפחתו. הוא ניסה להציל אותה. היה לו תיאבון יוצא לדופן לתיקונים רדיקליים. אליו התכוונו היסטוריונים כאשר דיברו על "האבסולוטיזם הנאור" - עריצות עם כוונות טובות.

הוא מלך על המדינה ההבסבורגית, בגפו או ביחד עם אמו, במשך רבע מאה. לפני מותו הוא ציווה שעל מצבת קברו תיחרת הכתובת "כאן טמון יוזף השני, אשר נכשל בכל משימותיו".

היש טעם לנחש כמה שליטים רבי-כוח, או אפילו מעוטי-כוח, היו מנסחים כך את הערך שלהם בוויקיפדיה? מנהיגים פוליטיים נגועים רק לעיתים רחוקות בענווה, והם אינם חדלים לחשוב מה יחשבו עליהם לאחר שבשרם יהיה לרימה.

כללים והבטחות

בנימין נתניהו נהג להגיד, סביב 1996, שהוא לא יישאר יום אחד מעבר למכסת שמונה השנים. מליצי יושרו משיבים על כך, שהוא הבטיח מה שהבטיח על יסוד החוק לבחירה ישירה, שמכוחו הגיע לשלטון. הואיל והחוק ההוא בוטל, כלל שמונה השנים פקע איתו.

תירוצים לעקיפת כללים ולהפרת הבטחות מיוצרים בהצלחה ניכרת במוסקבה, באנקרה, בבייג'ין (הרשימה המלאה ארוכה למדי). אם רק תיתנו לדונלד טראמפ נקודת משען ארכימדית, הוא יקרע לגזרים את התיקון ה-22 לחוקה, המגביל נשיא לשתי כהונות, רצופות או לא רצופות.

כללית, דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות את אורך כהונתם של ראשי ממשלה, עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל.

אפשר כנראה להגיד שראש הממשלה המודרני הראשון היה רוברט וולפול (Walpole) בבריטניה, לפני 300 שנה. הוא קבע שיא כהונה שאף אחד מיורשיו לא הצליח לשבור: 20 שנה. בזמננו, זאת אומרת מאז תחילת המאה ה-20, רק מרגרט תאצ'ר וטוני בלייר החזיקו בשלטון טיפה יותר מעשר שנים .

בן-גוריון ותאומיו

עניין יחסית רגיל, ולא בלתי צפוי, הוא שראש הממשלה המייסד מאריך בשלטון, אם תוחלת חייו מרשה לו. בן-גוריון, ששיאו נשבר השבוע, היה שייך לקטגוריה הזו. היו לו שני תאומים היסטוריים, ג'ווהרלל נהרו של הודו, שהחזיק בשלטון 17 שנה, וקונרד אדנאואר של מערב גרמניה, 14 שנה. זה האחרון היה בן 87 בפורשו, כנראה האיש הזקן ביותר שעמד אי-פעם בראש ממשלה דמוקרטית. לי קוואן יו של סינגפור התחיל כדמוקרט, והפך במרוצת השנים לאבסולוט נאור. הוא החזיק בשלטון 31 שנה (בנו הוא ראש הממשלה הנוכחי).

עניין אחר הוא התארכות הכהונה אצל ילדי המייסדים ונכדיהם. הלמוט קוהל כיהן כקנצלר גרמניה 16 שנה. אנגלה מרקל, אם תחזיק מעמד עוד שנתיים, תשווה את שיאו של קוהל. בהודו, אינדירה גאנדהי, בתו של נהרו, כיהנה כראש הממשלה במשך 15 שנה, עד שנרצחה. כיוצא בזה, פייר אליוט טרודו שימש ראש ממשלת קנדה במשך 15 שנה, עד 1984. אפשר להגיד על כל הארבעה, שהתארכות שלטונם הניבה אסונות פוליטיים לקראת הסוף.

ביום שבו נתניהו שבר את שיאו של בן-גוריון, גם שינזו אבה של יפן שבר שיא בן מאה שנה ויותר: הוא מכהן עכשיו יותר משש שנים וחצי. כמעט כל ראשי הממשלה של יפן ב-75 השנה האחרונות התקשו לסיים שתי שנות כהונה. אחדים התקשו לסיים אפילו חודשיים. יפן, צריך להודות, הסתדרה לא רע.

בלי ענווה, בלי רצון טוב

הגבלת תקופות כהונה אינה רעיון בן זמננו. האמא של כל הרפובליקות, רומא העתיקה מאוד, לא סמכה על ענווה ועל רצון טוב. את הכהונה הביצועית העליונה שלה ("קונסול") היא חילקה בין שניים, ועמדה על רוטציה שנתית במשך 500 שנה. בחירה חוזרת בדרך כלל חייבה המתנה של עשר שנים.

חלק מתהליך הדמוקרטיזציה באמריקה הלטינית, ברבע האחרון של המאה ה-20, היה כרוך בהגבלת נשיאים לכהונה אחת ויחידה, בדרך כלל ארבע או חמש שנים, פה ושם שש. מאז, היבשת חזרה אל תרבות פוליטית סמכותנית, שסימן ההיכר הראשון שלה היה ויתור חלקי או מלא על ההגבלה.

ב-150 השנה הראשונות של הרפובליקה האמריקאית לא היו נחוצות הגבלות חוקתיות. הנשיא המייסד, ג'ורג' וושינגטון, קבע תקדים: שתי תקופות כהונה - והביתה. עד 1940 איש לא ניסה לסטות מן התקדים. אחדים הסתפקו בתקופת כהונה יחידה.

שלטון אישי ממושך היה מנוגד לאתוס של ארץ, שנולדה כהתקוממות נגד עריצותו של מלך. אבותיה המייסדים של ארה"ב התעניינו ברפובליקה הרומאית, וקיוו למנוע את מה שקרה לה: תאוות השלטון של יחידים הפכה את הרפובליקה לדיקטטורה צבאית מורשתית, או קיסרות.

הקדושים לשלטון

הפוטנציאל של שימוש לרעה בכוח אינו הסיבה היחידה לטובת הגבלת כהונה. סיבה חשובה לא פחות היא התמעטות הדינמיות של נושאיה. יהיו אשר יהיו מעלותיהן הטבעיות של הנושאים, מתקיים בהם הכלל הביולוגי של שקיעה גופנית ומנטלית. כמובן, יש יוצאים מן הכלל, כמו דאנג שאופינג שהתחיל את הרפורמות בסין בהיותו בן 74, והביאן אל חוף מבטחים בהיותו בן 90.

אף נלסון מנדלה היה בן 74 כאשר נבחר לנשיא, בסוף משטר האפרטהייד. הוא הקדים להודיע שאין לו כל כוונה לשרת יותר מתקופת כהונה אחת. הוא עמד בדיבורו, עניין כמעט חסר תקדים ביבשת אפריקה.

אבל מנדלה לא היה כאחד האדם. 27 שנה בבית הסוהר של האפרטהייד זיככו אותו, שחררו אותו מן השעבוד לאגו, פטרו אותו מרדיפת כבוד ומתאוות בצע. קדוּשה ריחפה עליו. לרוע המזל, מספר הקדושים המתמודדים על כהונות פוליטיות פחת במקצת בשנים האחרונות. הקונסולים שאנחנו בוחרים רוצים מאוד להיות קיסרים.

עוד כתבות

מימין: עו''ד גלעד וינקלר, עו''ד דן גבע, עו''ד גיל וייט, עו''ד לוי אמיתי, עו''ד ד''ר דוד תדמור / צילום: רמי זרנגר, איל יצהר, דדי אליאס, עידן גרוס

"מקצועות מושלמים קיימים רק באגדות": עורכי הדין הבכירים מדברים

גלובס שוחח עם חמישה בכירים מהפירמות החזקות בישראל על השאלה איך ייראה ענף עריכת הדין בשנים הבאות ● הם רואים את מהפכת ה־AI במקצועם ואת השפעת מגמת המיזוגים, וגם: האם ימליצו לילדיהם לעסוק בעריכת דין?

יורם אורון / צילום: איל יצהר

עסקת ענק בתחום הרחפנים: דיפנד מרעננה נמכרת ב-1.5 מיליארד דולר

החברה הישראלית דיפנד (D-Fend) מרעננה נמכרת ב- 1.55 מיליארד דולר במזומן למוטורולה סולושנס האמריקאית, במה שמוגדר כמכירת החברה הביטחונית בסכום הגבוה אי-פעם בישראל

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, christophe Simon

המגבלות החריגות שצרפת מטילה על ישראל בתערוכה בינלאומית

ממשלת צרפת הודיעה כי גם השנה לא תאפשר לישראל להשתתף באופן רשמי בתערוכת ביטחון בינלאומית שתתקיים החודש בפריז ● ההחלטה כוללת איסור על הקמת ביתן לאומי והגבלות על הצגת מערכות נשק התקפיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות ● במשרד הביטחון תקפו: "החלטה מבישה המדיפה ניחוח כבד של שיקולים פוליטיים"

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

היועץ הפיננסי שצופה מפולת בשווקים: "המספרים מנופחים"

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים, פגע בול לפני שנה כשהמליץ על שוקי המניות של דרום קוריאה וטייוואן ● מדוע הוא חושב שיש שם עדיין פוטנציאל, ואילו סקטורים בארץ ובעולם שהתממשו, יכולים להיות כעת הזדמנות מעניינת להשקעה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

בדיוק כשהמציאות מסתדרת לאינטל, אנבידיה מאגפת אותה במגרש הביתי

השותפות ההיסטורית בחוות השרתים הופכת לזירת התגוששות אגרסיבית על ליבו של המחשב האישי הביתי ● כך, אינטל ואנבידיה מציגות אסטרטגיות מנוגדות לכיבוש עידן הבינה המלאכותית ● בכירים בתעשייה מנתחים: מי יקבע את חוקי המשחק ביום שאחרי אימון המודלים?

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"שטות מוחלטת": מנכ"ל אנבידיה - הבינה המלאכותית לא אחראית לגל הפיטורים

ג'נסן הואנג פתח את נאומו בכנס המחשוב קומפיוטקס שבטייוואן בהתייחסות לטענה כי הבינה המלאכותית גורמת לקיצוץ משרות ולפיטורים: "אנשים מדברים על הורדת מספר המשרות. זה שטויות, כי חברות שוכרות יותר מהנדסים שיפיקו יותר"

קומפלקס City Atlantic בים המלח / צילום: 3Dblender

היזמים שצמאים למזומן: גל חדש ובעייתי של חברות נדל"ן מגיע לתל אביב

שורה של חברות נדל"ן פועלות להנפיק אג"ח בת"א - בהן ברקליס מלונות של מוטי גרין, הנדרשת לפרוע בקרוב חובות לבנקים, ועמים יזמות, המבקשת להחליף הלוואות בריבית של כ-13% ● שוק החוב מושך בעיקר חברות נדל"ן בינוניות-קטנות, שרוצות להיפטר מהלוואות יקרות

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

300 מיליון דולר: תוכנית ההשקעות של אלרון ורפאל בחברות טכנולוגיה

במסגרת תוכנית ההשקעות, אלרון ורפאל צפויות להעמיד עד 300 מיליון דולר על פני תקופה של כשלוש שנים, שימומנו בחלקים שווים, במסגרת אסטרטגיית רכישת שליטה בחברות טכנולוגיה דו־שימושית לשוק הביטחוני והאזרחי

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

חברת הנדל״ן בסט גייסה 400 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל

מדובר בהנפקה ראשונה לציבור ● היא זכתה לביקושים של מיליארד שקל פי 2.5 מהיקף הגיוס

קופי גונון ירוק שהוברחו ושוקמו / צילום: באדיבות מקלט הקופים הישראלי

לראשונה: סמכויות אכיפה נגד סוחרי סמים יופנו גם לסחר בחיות בר

ועדת החוקה אישרה להחיל על מבריחים וסוחרים בלתי חוקיים בחיות בר סמכויות מתחום איסור הלבנת הון, כולל חילוט רכוש והקפאת חשבונות • המהלך מגיע לאור התרחבות שוק ההברחות והחזקת קופים וחיות בר בבתים פרטיים • מייסדת מקלט הקופים הישראלי: "בלי חקיקה קבועה וענישה מרתיעה בפועל, התופעה לא תיעלם"

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

הכישלון של רשות המסים: גבייה נמוכה במבצע שנועד להביא מיליארדים

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי במסגרת הנוהל החדש לאיתור הון מוסתר נגבה מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד, בעוד שהמדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל ● מומחים: ביטול מסלול הפנייה האנונימי שינה את מאזן הכוחות והחליש את התמריץ לגילוי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות קלות; הנפט זינק, מניית דל קפצה

וול סטריט ננעלה בעליות קלות ● מחירי הנפט זינקו לנוכח עצירת המו"מ של איראן עם ארה"ב ● מורגן סטנלי וגולדמן זאקס העלו את המלצתותיהם למניית דל, ויותר מהכפילו את מחיר היעד שלה ● מניית אנבידיה טיפסה במעל 6% ● בורסת פרנקפורט נסגרה בירידת שערים קלה ● בורסת סיאול זינקה במעל 3% לשיא חדש של כל הזמנים ● הזהב והביטקוין נחלשים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

לא ייאמן: חצי שנה אחרי ההנפקה, בעלי השליטה רוקנו את החברה

פחות מחצי שנה לאחר גיוס אג"ח ענק בת"א, התברר כי בעלי חברת מחנות הקיץ סימד, האחים שאבסלס, העבירו 100 מיליון שקל מקופתה לעסקיהם הפרטיים ● בנוסף נטלו האחים התחייבויות פיננסיות אישיות גדולות המובטחות בנכסי החברה ● סימד: "לא נעמוד בתשלום האג"ח" ● הבורסה הודיעה על השעיית המסחר באג"ח

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל גייסה 920 מיליון שקל ונפגעה מהירידות החדות בבורסה

לגלובס נודע כי חברת האנרגיה המתחדשת דוראל גייסה 920 מיליון שקל, פחות מכמיליארד השקלים שקיוותה להשיג בהנפקה ● הסיבה: הירידות החדות היום בבורסת ת"א ● המחיר בהנפקה הוא 83 שקל למניה, דיסקאונט אפקטיבי של 23% למוסדיים ● עוד נודע לגלובס כי דוראל צפויה להשקיע כ-200 מיליון דולר נוספים במניות החברה הבת

ד''ר זאב פרבמן, מנכ''ל לייטריקס / צילום: אייל מרילוס

לייטריקס מפטרת 75 עובדים ומתפצלת לשתי חברות נפרדות

כפי שנחשף בגלובס, חברת הטכנולוגיה הירושלמית הודיעה היום על פיטורי 75 עובדים, מתוכם 55 בישראל ו-15 בעולם ● בתוך כך, לייטריקס הודיעה גם על כוונתה להתפצל לשתי חברות נפרדות, כאשר פעילות הליבה של Facetune תופרד מפעילות הבינה המלאכותית LTX ● לכל אחת מהחברות תהיה הנהלה עצמאית ותוכנית גיוס משקיעים נפרדת

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אחרי הזינוק בשווי: אנתרופיק הגישה תשקיף חסוי לקראת הנפקה

חברת הבינה המלאכותית הודיעה כי הגישה תשקיף חסוי ל-SEC לקראת הנפקה אפשרית ● לאחרונה השלימה סיבוב גיוס לפי שווי של 965 מיליארד דולר ● בשוק מעריכים כי גם OpenAI צפויה להתקדם למסלול דומה, וברקע מרחפת גם SpaceX של אילון מאסק

קלפי / צילום: איל יצהר

המפקח על הכסף הפוליטי: כך מבקר המדינה יוכל להשפיע על הבחירות

השבוע ייבחר מבקר מדינה חדש, בתקופה מורכבת מאוד לביצוע התפקיד ● מערכת הבחירות מטילה על המבקר תפקידים מיוחדים ורגישים במיוחד. מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פרויקט ''קונספט'' של אורון נדל''ן באור יהודה. עיכוב של 6 עד 13 חודשים / הדמיה: אורון נדל''ן

שלוש תביעות הוגשו החודש נגד אורון נדל"ן בשל איחור במסירת דירות

רוכשי דירות בשלושה פרויקטים של החברה באור יהודה, בראשון לציון ובמבשרת ציון תובעים פיצויים על עיכובי מסירה של חודשים ארוכים ● החברה צפויה לטעון כי מלחמת "חרבות ברזל" מהווה כוח עליון, בעוד הרוכשים דוחים זאת ומייחסים את העיכובים לסיבות אחרות כמו צווי הפסקה מינהליים וסכסוכים עסקיים עם קבלנים

רומן גופמן / צילום: דובר צה''ל

בג"ץ דחה את העתירות: האלוף רומן גופמן ימונה לראש המוסד

בעתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות נטען כי נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בכל הקשור לפרשת מעצרו של הקטין אורי אלמקייס, אך שופטי בג"ץ דחו את הטענות וקבעו כי אין מקום להתערב בהחלטה על המינוי ● גופמן ייכנס מחר לתפקידו

דל / צילום: Shutterstock, Gabriel Pahontu

בעיקר אלטשולר שחם: המרוויחים המקומיים הגדולים מהזינוק במניות דל ו-IBM

שוויין של שתי חברות המחשוב נסק בסוף השבוע בעשרות מיליארדי דולרים ● לצד אלטשולר שחם, המחזיק המקומי הגדול ב-IBM, מעסיקות החברות בארץ אלפי עובדים