לאחר שבמשך כחודש שומע נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', טענות על כך שהוא הקפיא את המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) בשל מניעים פוליטיים ובשל רצונו לחסום את מועמדותה של עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), משיב היום (ה') הנציב אש ומותח ביקורת חריפה על מנכ"לית משרד המשפטים היוצאת וגורמים במשרדה, בשל מה שהוא מכנה "הניסיון לשוות למכרז גוון פוליטי" ובשל קשירת שמה של ליאת בן-ארי למכרז.
במכתב ששיגר הנציב למנכ"לית משרד המשפטים היוצאת, עו"ד אמי פלמור, במסגרתו הוא מעדכן אותה על החלטתו לאשר את המשך הליכי המרכז לאיתור המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, לאחר שהחליט להקפיא את הליכי המכרז לצורך בירור תלונות שהגיעו אליו בנוגע לעריכתו - כותב הנציב כי בשעה שהקפיא את המכרז וביקש הבהרות והשלמות בנוגע לעריכתו, "לא נשאלה כל שאלה, ולא הייתה כל התייחסות למי נועדה המשרה".
הנציב מוסיף, בלשון חריפה שאינה מאפיינת אותו בדרך-כלל, כי "מפתיע מאוד כיצד בתגובתך (מופנה לפלמור, א' ל"ו) הנך מאזכרת פעמים רבות את גברת בן-ארי. אני מוחה על עצם העלאת הנושא במכתבך, העלאה שיצרה הקשר פוליטי פסול שלא קיים. טוב היה לו נושא זה לא היה בא לעולם".
הגם שאישר את המשך הליכי המכרז, הרשקוביץ' לא מוותר על הביקורת על האופן שבו נערך המכרז, בעיתוי תמוה, מעל שנה לאחר פרישתו של המשנה הקודם שמילא את התפקיד, עו"ד יהודה שפר. "לעניין אי-איוש המשרה מיום 1.4.2018", כותב הנציב, "בתגובתך ציינת שקיימתם דיונים פנימיים במשך תקוה ארוכה. ביקשתי פרוטוקולים/תיעוד על הדיונים/מחשבות/תובנות, אך לא התקבל שום תיעוד, ולא נמצא כל פרוטוקול.
"במילים אחרות", ממשיך הנציב, "בראייתי, לא נעשה במשרה זו שום שינוי, לא במיקום המשרה במבנה הארגוני, ולא בתוכן או במהות התפקיד. לפיכך, תמוה בעיניי כיצד משרה כה מרכזית וחשובה לטענתכם, לא אוישה דרך קבע במשך תקופה כה ארוכה, ואף לא נעשה כל ניסיון לאיישה".
הרשקוביץ' לא כותב זאת במפורש, אך בין השורות ניתן לקרוא את הרמיזה לפיה ייתכן כי המכרז פורסם בעיתוי האמור על-מנת לסלול את הדרך למינוי פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי, החברה בצוות המטפל בתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הרקע למכתב החריף הוא החלטת נציבות שירות המדינה מלפני חודש על הקפאת המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. במכרז התמודדו שישה מועמדים, אך מי שנחשבה למועמדת המובילה היא בן-ארי.
הקפאת המכרז נעשתה בעקבות תלונה אנונימית שהגיעה לנציבות בשם "פרקליטים מודאגים". בתלונה נכתב כי התפקיד לא מאויש זה כשנה, ולכן יש לבדוק מדוע פורסם מכרז לתפקיד דווקא לאחר פיטוריה של שרת המשפטים הקודמת איילת שקד וטרם כניסתו לתפקיד השר הנוכחי אמיר אוחנה. עוד נטען כי לא תקין שפרקליט המדינה שי ניצן, שמסיים את תפקידו בעוד כחצי שנה, ישפיע על מינוי המשנה - שממונה לכהונה של שמונה שנים.
לאחר הקפאת המכרז פנה הרשקוביץ' למנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, וביקש ממנה הבהרות והשלמות לגבי המכרז והטענות שעלו במכתב. פלמור השיבה להרשקוביץ', בין היתר, כי איוש התפקיד התעכב בעקבות חשיבה שביצע פרקליט המדינה על היקף סמכויותיו של המשנה לאכיפה כלכלית; וכי ההחלטה לפרסם את המכרז התקבלה שבועות לפני שהשרה שקד סיימה את תפקידה, אך פרסומו התעכב בשל דיונים שונים מול הממונה על השכר.
פלמור הוסיפה כי ממילא לשר אין כל נגיעה בפרסום או באישור מכרזים למשרות כאלה.
במסגרת תשובותיה התייחסה פלמור לא אחת למועמדת ליאת בן-ארי, ולא פעם במסגרת הדיונים מול הנציב התייחסו גורמים במשרד המשפטים למכרז כ"מכרז בן-ארי". במקביל, עלו טענות מצד ארגון הפרקליטים נגד הנציב, לפיהן הוא נגוע בשיקולים זרים, ביניהם הרצון לבלום את מינויה של בן-ארי, שאמורה לסיים את תפקידה כפרקליטת מיסוי וכלכלה במאי 2020.
כך, בבקשה שהגיש החודש ארגון הפרקליטים לבית הדין לעבודה בירושלים נגד הקפאת המכרז, נכתב כי "עניינו של הליך זה הוא בהתנהלות פגומה, בלשון המעטה, של נציב שירות המדינה, שהחליט להקפיא את הליכי המכרז. להחלטת הקפאה זו נלוו פרסומים מגמתיים צורמים מאוד בתקשורת, המדברים בעד עצמם, ושיש בהם אלמנטים פוליטיים ונקמניים עם קשר, בין היתר, לחקירות ראש הממשלה. מהפרסומים המגמתיים ומהתנהלות נציב שירות המדינה נודף ריח של התערבות משיקולים לא ענייניים באיושה של המשרה הבכירה והרגישה, על-מנת לסכל את הליכי איושה".
מכתבו החריף של הנציב שוגר לפלמור על רקע ההתקפות הללו, ובמסגרתו הוא דוחה את הניסיון לקשור הקשרים פוליטיים להתנהלותו.