פרופ' אבי שמחון / צילום: תמר מצפי
"קיים סיכון ממשי שמהפכת התחבורה החכמה תוביל להחרפת הגודש, הנסועה ובעיות החניה בעיקר במרכזי הערים, בשל תוספת נסיעות חדשות ונסיעות ריקות (של הרכב האוטונומי ע"ב) ובשל העדפה שתיווצר לשירותי נסיעה (ברכב) על-פני תחבורה ציבורית, הליכה רגלית או נסיעה באופניים" - כך קובע דוח חדש של המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה על היערכות ישראל למהפכת התחבורה החכמה, שיופץ היום למשרדי הממשלה.
כותבי הדוח ממליצים לממשלה לגבש מדיניות ברורה בתחומי החיים שיושפעו ממהפכת התחבורה. מדיניות כזו תסייע לדעתם למקסם את היתרונות הכלכליים שבמעבר לתחבורה חכמה, בתחומים כמו המאבק בתאונות הדרכים, הגברת הפריון והורדת יוקר המחיה. לדברי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון החיסכון המרבי למשק כתוצאה ממדיניות כזו יכול להגיע ל-100 מיליארד שקל בשנה.
הדוח שנכתב על-ידי ד"ר רוני בר, בעת שהייתה עמיתת ממשק במועצה הלאומית לכלכלה, במסגרת עבודת מחקר בהובלת המועצה הלאומית מונה את התרחישים האפשריים להשפעות המעבר לכלי רכב אוטונומיים, חשמליים מחוברים ושיתופיים בתחומי התחבורה, התכנון והבניה, האנרגיה והסביבה, יוקר המחיה ובטיחות.
מילת מפתח בדוח היא אי-ודאות, קודם כל לגבי השאלה מתי צפויים כלי הרכב האוטונומיים והחשמליים להפוך לגורם דומיננטי בשוק הרכב הפרטי. במועצה מעריכים כי בתוך חמש שנים ייהפכו כלי הרכב החשמליים והאוטונומיים לזולים משמעותית וכי בסביבות שנת 2030 יימכרו יותר כלי רכב אוטונומיים וחשמליים מכלי רכב רגילים, נהוגי אדם מונעי בנזין.
על רקע אי-הודאות מציג המסמך של המועצה תרחיש אופטימי ותרחיש פסימי לגבי כל אחת מהסוגיות המרכזיות שיושפעו מהמעבר לתחבורה חכמה. כך למשל לגבי הגודש מניח התרחיש האופטימי כי הטכנולוגיות החדשות יאפשרו ניצול יעיל יותר של קיבולת הכבישים, כך שהגודש דווקא יירד. לעומת זאת התרחיש הפסימי מתבסס על כך שהביקוש לשימוש בכלי רכב יגדל כיון שעלות הנסיעה בכלי הרכב האוטונומיים והחשמליים תהיה זולה בהרבה מעלותה כיום: ראשית כיון שהמרכיב היקר ביותר כיום בנסיעה במונית הוא עלות הנהג ושנית כיון שעלויות התחזוקה והתפעול של רכב חשמלי, שאינו תורך בנזין, נמוכות משמעותית מאלה של רכב מונע בנזין.
לצד שאלת הגודש טומן המעבר לתחבורה חכמה בשורות גדולות בשלושה תחומים מרכזיים לפחות: תאונות הדרכים, פריון העבודה והמאבק ביוקר המחיה.
בתחום המאבק בתאונות הדרכים מביאה מהפכת הרכב בשורה של ממש, כשההערכה היא ששיעור התאונות יירד ב-90% כתוצאה מהוצאת המרכיב האנושי. מעבר לחייהם של כ-360 איש בשנה שנהרגים בתאונות דרכים מדובר גם בחיסכון עצום בעלויות, המוערך בכ-15 מיליארד שקל. שיפור משמעותי נוסף צפוי בתחום פריון העבודה: מאות שעות עבודה בשנה המבוזבזות כיום על נהיגה בדרך לעבודה וממנה ינוצלו למנוחה או לעבודה.
נושא משמעותי לא פחות הוא יוקר המחיה. סעיף ההוצאה על רכב הוא הסעיף השני בגודלו בסל ההוצאות של משפחה אחרי סעיף הדיור, במשפחות שבבעלותן שני כלי רכב - הסעיף הראשון. רכישת רכב פרטי אחד מקפיצה את ההוצאה החודשית למשק בית בישראל מ-548.24 שקל לחודש ל-2,365.19 שקל לחודש בממוצע. רכישת כלי רכב שני תעלה את ההוצאה החודשית ל-3,757.3 שקל בממוצע. גם כאן המחשבה היא שמשפחות רבות יוכלו לוותר על רכב שני לאור האפשרות לנצל טוב יותר את הרכב האחד, שיוכל לנדוד בעצמו בין התחנות השונות.
בתחום התכנון והבנייה מציין הדוח כי צורכי החניה עשויים לרדת משמעותית כתוצאה מהמהפכה בדפוסי הנסיעה של כלי הרכב - מה שיאפשר לא רק חיסכון ניכר בבניית חניונים וחניות פרטיות בבתים אלא ייעול השימוש בקרקע וניצול שטחי החניה ואולי גם נתיבי הנסיעה שיתפנו לצורך עיבוי הבנייה והוספת שטחים ירוקים.
לעומת זאת בנושא רגיש אחד המועצה הלאומית איננה צופה שינוי: המדינה אינה צפויה לוותר על ההכנסות ממיסי רכב, הנאמדות בכ-40 מיליארד שקל לשנה - וזאת למרות שכלי הרכב האוטונומיים והחשמליים יהיו זולים בהרבה מכלי הרכב הקיימים אולם חלק מההפרש יוחזר למדינה באמצעות מס. "אני לא רואה שמדינת ישראל הולכת לוותר על ההכנסות ממיסוי רכב", אמר שמחון, "כי אנחנו עדיין צריכים כסף לחינוך לביטחון אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על הכנסות".
שמחון מסביר כי הירידה במחיר הרכב תקוזז חלקית על-ידי העלאת מיסוי כך שבפועל המדינה תתחלק בהוזלה עם בעלי הרכב הפרטי. משמעות דבריו היא שגם אם נשלם פחות בשקלים, הרי ששיעור המס כאחוז ממחיר הרכב אינו צפוי לרדת בעקבות מהפכת התחבורה החכמה, אלא אף לעלות.