גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש עיריית בית שמש: "אם המדינה לא תתעורר, בית שמש לא תשרוד כלכלית"

משרד הפנים דורש להוסיף להסכמי-הגג החדשים פרק שיבטיח את האיתנות הכלכלית של הרשויות המקומיות ומפרסם דוח עם המלצות ● "רשויות שלא יאמצו את הדוח ינהגו בחוסר אחריות" ● ראשת עיריית בית שמש על ההסכם שנחתם בעירה: "אם המדינה לא תתעורר, בית שמש לא תשרוד כלכלית"

טקס החתימה על הסכם הגג בבית שמש בהשתתפות רה"מ, שר האוצר ושר השיכון דאז/  צילום: יקובי גדעון לעמ
טקס החתימה על הסכם הגג בבית שמש בהשתתפות רה"מ, שר האוצר ושר השיכון דאז/ צילום: יקובי גדעון לעמ

ראשי הערים יודעים כבר מזמן שכשנגמרים הטקסים החגיגיים לחתימה על הסכם-גג, כשמסתיימים הצילומים המחויכים, וכששר האוצר וראש הממשלה חוזרים לירושלים, הם נשארים לבדם עם תוספת ענקית של יחידות דיור ושל תושבים - ובלי מספיק כסף בקופה לתפעול שוטף של העיר.

"כל מכרז שיווק שנכשל אני מרוצה. הסכמי-הגג הם מלכודת דבש", אמר על כך אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק. אחריו הצטרפו להתנגדות להסכמי-הגג גם ראש עיריית קריית גת אבירם דהרי, שלאחרונה חתם על הסכם חדש; ראש עיריית יבנה, שהודיע שיפרוש מהסכם-הגג שעליו חתם; ואחרים. אחד הראשונים שהזהיר מהסכנה לרשויות היה מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, שאמר: "בסוף נחזור לימי הוועדות הקרואות".

הסכמי-הגג הם חוזים שנחתמים בין רשויות מקומיות לבין משרדי האוצר, השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). העיקרון הוא שהמדינה מעמידה לרשויות המקומיות קדם מימון, לצורך הקמת מבני ציבור חינוך ותשתיות עוד לפני שיווק הפרויקטים. המשוואה פשוטה: אתם תתנו היתרים לדירות, אנחנו נממן את התשתיות.

עד כה נחתמו 29 הסכמי-גג הכוללים 367 אלף יחידות דיור, ועלות מימוש ההסכמים למדינה מגיעה לכ-40 מיליארד שקל. לפי הערכות בענף, המאסה הגדולה של ההסכמים כבר מאחורינו ובתקופה הקרובה צפויים להיחתם הסכמים בודדים, אם בכלל.

מי שאחראי לעמוד מאחורי הרשויות המקומיות ולוודא כי הן אינן במסלול הישיר לפשיטת רגל הוא משרד הפנים, וכעת נלחמים במשרד להכניס להסכמי-הגג פרק נוסף - "פרק מוניציפלי" - שיבחן את ההיערכות הכלכלית של הרשות להסכם-הגג ואת השלכותיו על ההכנסות וההוצאות שלה.

כדי להכניס פרק מוניציפלי להסכמי-הגג, הכינו במשרד הפנים דוח על מימוש הסכמי-הגג ברשויות המקומיות, והמלצות הדוח נחשפות ב"גלובס" לראשונה. במשרד הפנים אומרים כי רשות שתבחר לאמץ את המלצות הדוח תזכה לסיוע תקציבי. במשרד מחדדים ש"רשות מקומית שלא תכניס פרק כזה להסכם, תנהג בחוסר אחריות".

שר הפנים אריה דרעי (ש"ס) מסר כי "שילוב פרק מוניציפלי במסגרת הסכמי-הגג הינו הכרחי למתן שירותים נאותים לתושבי הרשויות. עקב הבנייה המואצת תמהיל הארנונה משתנה ופוגע באיזון בין הארנונה לעסקים ומסחר לבין ארנונה למגורים".

הסכמי הגג שטפו את ישראל

רקע: אין מענה לצרכים של היישוב

בדוח של משרד הפנים, שערכו ראש מינהל פיתוח במשרד הפנים אדית בר ומנהל אגף בכיר תכנון ופיתוח ההון האנושי במשרד הפנים רועי דהן, צוין כי כתוצאה מהסכמי-הגג בפני הרשויות ניצבות בפני שלושה אתגרים: פיננסיים - שבאים לידי ביטוי במידת החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות וביכולת שלהן לשמר את רמת השירותים המוניציפליים; ארגוניים - גידול בכמות התושבים פירושו הגדלה בתפוקת העבודה וברמת השירותים העירוניים לתושבים; וקהילתיים - התמודדות הרשות עם השלכות של קליטת תושבים חדשים רבים.

בבנק ישראל כבר התריעו שרק כ-11 מתוך הרשויות שחתמו על הסכמי-גג יוכלו לעמוד בהם - כל היתר יגיעו לגירעון או שיצטרכו לקצץ בשירותים לתושבים. במשרד הפנים מביאים כדוגמה את העיר בית שמש: "ברמת הפיתוח הצפויה, גם בתרחיש אופטימי ועם רמת שירותים נמוכה, בית שמש לא תצליח להתאזן כלכלית במידה והרשות לא תקבל סיוע חיצוני משמעותי", אומרים שם.

בית שמש גידול באוכלוסייה במקביל

עליזה בלוך, ראשת עיריית בית שמש אומרת כי "הסכמי-הגג כפי שנוסחו, שנחתמו טרם תקופתי, לא התאימו למציאות הנוכחית. בית שמש הייתה צריכה הסכם אחר. לא היו בהסכמי-הגג התניות של בניית תעסוקה כתנאי לאכלוס דירות כמו שיש היום במקומות אחרים. גם התמריצים שנתנו לראשי ערים על בנייה של כל יחידת דיור, הם הרבה יותר נמוכים בבית שמש לעומת ערים אחרות.

עליזה בלוך / צילום: יונתן בלום

"היום בבית שמש יש 130 אלף תושבים, ובעשור הקרוב היא אמורה להגיע לרבע מיליון תושבים. בית שמש שכבה מתחת לאלונקה כדי לפתור את בעיית הדיור במדינת ישראל. היום השירות לתושבים בבית שמש הוא נמוך, ואני רוצה לתת שירות טוב".

בלוך קוראת למדינה לתת למדינה העדפה מתקנת. "זה יפה שבניתם פה דירות, אבל אם אתם רוצים עיר שלא תלויה במדינה, חייבים לחזק את העיר ומיוחד בחינוך, בתחבורה ובתעסוקה. לתת העדפה לתעשיינים ויזמים שיבואו לפה. אין לי תמריץ של אזור עדיפות לאומית כמו שיש בירושלים או בקריית גת. חסרות לי היום 1,000 כיתות לימוד, חסרים לי מאות אוטובוסים.

"כשנכנסתי לתפקיד ב-2018 קיבלתי עירייה שהתקציב שלה לא עבר בגלל גירעון כספי, ואם המדינה לא תתעורר בעוד כמה שנים בית שמש תהיה תלויה במדינה. יש פה עירייה שמוכנה לקחת אחריות. המאזן הכלכלי היום תלוי בהכנסות רק מארנונה למגורים, ואם לא יהיה סיוע בתקציב שוטף, עד שנוכל לייצר הכנסות מתעסוקה ומסחר, אז גם אם נהיה מאוד טובים, לא נוכל לשרוד כלכלית. את הכסף מהמפעל הראשון שייבנה כאן ממכרזים שיוצאים עכשיו לדרך, אני אראה רק בעוד חמש שנים".

עורך הבלוג המדד המוניציפלי, יוגב שרביט, מציין כי בית שמש אינה היחידה, וכי עיריית קריית גת מינה עד כה את הסכמי-הגג באמצעות גירעון.

על הפרק: יישום המלצות תמורת סיוע

לפי המתווה המוצע, רשויות החתומות על הסכמי-גג יקבלו תקצוב ביניים למימון העלויות הנוספות הנובעות מתוספת האוכלוסייה, ועד למימוש אזורי תעסוקה בהיקפים הנדרשים לאיזון תקציבי. הנחת העבודה היא כמובן שייקח זמן עד שיהיו אזורי תעסוקה שיכניסו ארנונה עסקית, אם בכלל. כבר כעת ברור שלא את כל שטחי התעסוקה המתוכננים יצליחו העיריות לשווק.

הסיוע התקציבי בעד יחידת דיור יתבסס על חישוב העלות הממוצעת נטו ליחידת דיור בחלוקה לפי דירוג סוציו-אקונומי. בנוסף יעביר משרד הפנים תקציב בעבור היערכות ארגונית של הרשות וחיזוק יחידות עירוניות קיימות. כמו כן, יינתן סיוע בתקנים נוספים לרשות בשלב האכלוס, שייגזר לפי נוסחה של 4.5 משרות ל-1,000 תושבים בשקלול עם מצבה הפיננסי של הרשות המקומית.

במשרד הפנים אומרים שיש להם 250 מיליון שקל שהאוצר העביר לטובת תוכנית מצוינות ברשויות המקומיות, ובכוונתם להשתמש בכסף הזה להוספת תקנים ברשויות בהתאם לצורך.

אריה דרעי צילום: רפי קוץ

מחברי הדוח זיהו כמה אתגרים.
א. אין היערכות ארוכת טווח ברמה הארגונית וברמת השירותים לתושב, זאת מכיוון שהסכם-הגג נתפס כפרויקט נדל"ן ולא כתהליך רב מערכתי שמשפיע על חיי התושבים.
ב. ישנם הבדלים ניכרים בין הרשויות המקומיות החתומות על הסכמי-הגג, ועל כן פתרונות חייבים להיות מותאמים לכל רשות באופן ייחודי - דבר שלא מתקיים היום.
ג. חסרה פלטפורמה לחשיבה משותפת לאורך זמן. כיום כל רשות וכל משרד ממשלתי בוחנים בנפרד את משמעות הצמיחה המואצת. "הסכמי-הגג מבוססים על הנחות יסוד שמקצתן מתגלות במשך הזמן כשגויות - משתנים רבים הם בגדר נעלמים במשך שנות מימוש ההסכם, כגון קצב מימוש ההסכם, תמהיל התושבים החדשים, היכולת לשווק אזורי מסחר ותעשייה בפועל, ויכולת החיזוי של המשתנים הללו נמוכה מאוד", צוין בדוח.
ד. מחסור בכוח אדם איכותי. הרשויות המקומיות נתפסות בדרך כלל כמוסדות בזבזניים, אולם לפי הדוח, "ברבות מהרשויות המקומיות ההון האנושי והארגוני אינם עונים על הצרכים והאתגרים הקיימים". לרשות מאוזנת תקציבית המספר הוא 4.5 משרות בעבור 1,000 תושבים, אבל אפשר להניח שהדוח רומז גם לאיכות כוח האדם ברשויות.

ההמלצות: קבינט ניהול צמיחה בכל רשות

מחברי הדוח ממליצים כי לאחר החתימה על הסכם-הגג, על הרשות להקים מינהלת הסכם-גג שתנהל ותפקח על לוחות הזמנים של עבודות הפיתוח והבנייה הציבורית.

עוד ממליצים על הקמת קבינט ניהול לצמיחת הרשות, שיכלול את בעלי התפקידים הרלוונטיים ברשות המקומית ויגדיר יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח, שיכללו את מנועי הצמיחה של הרשות.

המלצה נוספת מתייחסת לשיתוף ציבור ולעידוד יוזמות של שיתוף ציבור במגזר הציבורי, במטרה לחזק את האמון בין האזרח והשלטון, הרחבת הידע לקבל החלטות, הרחבת הלגיטימציה לקבל החלטות, עמידה על חסמים לביצועה, ויצירת שיתופי פעולה שעשויים לקדם ולממש החלטות. "שיתוף ציבור יסייע להנהלת הרשות בבניית אמון מול הציבור בעיקר מול תושבי העיר הוותיקים שנוטים לחוש נדחקים לשולי סדר היום העירוני כיוון שרבים מהמשאבים מוקצים לטובת שכונות חדשות".

נתון מעניין שעולה מהדוח, ונצפה בכמה רשויות, הוא כי רבים מהתושבים שעוברים לשכונות חדשות, מגיעים מהשכונות הוותיקות באותה עיר. מה שמאיץ את החלשת השכונות הוותיקות. בהקשר זה מציין הדוח כי יש לחזק גופי ניהול בתחום ההתחדשות העירונית.

בדוח צוין כי רשויות שנחתם בהן הסכם-גג צריכות להיערך לגידול קיצוני במספר יחידות כמו שירות לתושבים, הון אנושי, מערוכת מידע, ניהול כספים ויחידת הנדסה. כמו כן, על העיריות לבנות מסד נתונים אמין לגבי מספר רוכשי הדירות בעיר, מהיכן הם מגיעים, רמת השכלתם, מיקום התעסוקה שלהם, וכך תוכל הרשות להתאים את פעילותה לצורכיהם.

במשרד האוצר לא ענו לשאלתנו האם הם מתנגדים להוספת פרק מוניציפלי להסכמי-הגג, ומסרו בתגובה: "המשרד פעל בשנים האחרונות כדי לתת מענה במגוון כלים לחיזוק האיתנות הכלכלית של הרשויות המקומיות ובכלל זאת תוספות תקציב משמעותיות. בכל מקרה, משרד האוצר עוקב אחרי התממשות הסכמי-הגג והנושא ידון מול משרד הפנים במסגרת דיוני התקציב לשנת 2020". 

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Associated Press, Patrick Post

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט