בולען במפגש הרחובות ז'בוטינסקי-שנקר בפתח-תקווה / צילום: אלירן מעודה
בשבוע שעבר נפער בור גדול באמצע הכביש בפינת הרחובות ז'בוטינסקי ובן-גוריון בבני-ברק. האזור נחסם לתנועה ופקקי תנועה ארוכים השתרכו מכל הכיוונים של הציר המרכזי. זה קרה בין-רגע, ומכיוון שהכביש היה סגור לצורך עבודות כשזה קרה, איש לא נפל פנימה. כרגע בוחנים בנת"ע ממה נגרמה הקריסה.
ישי דוד, בעלי משרד לייעוץ קרקע וחבר האיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מבקש להבהיר שלא מדובר בבולען: "זו טרמינולוגיה לא נכונה. בולענים זו תופעה שמוכרת מכביש 90 בים המלח, שם יש עשרות אם לא מאות בולענים, שנוצרים כתוצאה מהמסה של מלח. המלח הזה בעבר היה בסביבה מימית, ובעקבות ירידת המפלס המים הוא נשאר גלוי. כשהגיעו מי גשמים מתוקים לתת-הקרקע הם המסו את המלח, ויצרו חלל בתוך הקרקע. החלל הזה התפתח עד שהגיע לפני השטח".
אז מה ראינו בבני-ברק?
"אלה נקראים Sink holes, והם תופעה מאוד מוכרת. במקרה הזה אנחנו רואים חלל תת-קרקעי שנוצר ככל הנראה מסחיפת קרקע שהתרחשה כתוצאה מעבודות תת-קרקעיות, עבודות ביסוס ומנהור תת-קרקעיות. מה שצריכים לנסות ולהבין זה לאן נעלם החומר. צריך להתחקות לאן נעלמו כ-150 קוב אדמה. זה די הרבה - ככה זה נראה לפי הקוטר.
"כביש זה דבר די קשיח שיכול לגשר על חלל בגודל מסוים. כנראה כמות גדולה של אדמה שהוצאה גרמה לכך".
ההנחה המידית הייתה שזה קשור לעבודות הרכבת הקלה.
"זה עדיין בבדיקה, אבל במלוא הזהירות אפשר לומר שעבודות המינהור של הרכבת הקלה שנת"ע מבצעת עוברות ממש מתחת לאזור.
"אנחנו יודעים מהספרות המקצועית בגיאוטכניקה שבעבודות מינהור מתפתחת תמיד שקיעה של הקרקע במפלס פני הקרקע, כי במהלך העבודות יש תהליך של סחיפת יתר של קרקע. זה לא רק הנפח של מנהרת הרכבת שנחפר החוצה אלא גם עוד קרקע, כך שיש צפי לשקיעה בדיוק על המנהרה. בסך-הכול צריך לומר שהם עשו תוואי מאוד ארוך, ופעם ראשונה שזה מתרחש.
"דבר נוסף שאני רואה, הוא שקרוב מאוד לחלל שנפער מתבצעת עבודת חפירה לפיר אנכי, מבנה פתוח לשמים, שמכניסים באמצעותו תשתיות או הולכי רגל שיגיעו לתחנה שנמצאת למטה".
זה לא מסוכן?
"המקום צריך להיות מגודר, צריכים להשלים את הבדיקות. אפשר להיעזר ברדאר חודר קרקע, ולעשות סקר חללים לאורך ז'בוטינסקי כדי לראות אם יש חללים נוספים".
איך אפשר למנוע היווצרות של בורות נוספים מעין אלה?
"בעיקר על ידי מעקב אחרי כמות החומר הנחפרת. כלומר צריך להעריך כמה חומר אמור לצאת ולוודא שלא יצא יותר. כמובן שצריך לעשות מוניטורינג - להתקין חיישנים על תשתיות שכנות כמו כבישים, ולנטר אונליין אם עוברים עליהם שינויים. כך לצוות שמנהל את העבודה תהיה אינפורמציה יומיומית על התפתחות של שקיעות. אני יודע שנת"ע השקיעה הרבה מאוד כסף במדידות והם מנטרים באופן שוטף".
ראינו בשנים האחרונות גם כמה בורות גדולים שנפערו ליד פרויקטים של תמ"א 38.
"בדרך כלל בעבודות מצומצמות יותר כמו תמ"א יש סיבות נוספות - זה לא בדיוק אותו סוג של בור. אנחנו מכירים למשל מקומות שהיה בהם בור סופג כי עוד לא הייתה תשתית ביוב. לפני 30 שנה נגיד, לא תיעדו את המקומות שהיה בהם בור סופג. נוסף לכך, יש את גורם הגשם. בעבודות קטנות יחסית חוסכים בעלויות של הדיפון. חופרים בשיפוע ובתקופת הגשמים כל החפירות האלה מתמלאות מים ויכולה להיות קריסה, או פתיחת חללים. בהחלט צריך להיות מוטרדים מהנושא ולבדוק איך להתמודד עם זה".
מנת"ע נמסר: "הבולען נוצר ביום ראשון שעבר בלילה בצמידות לאתר תחנת בן-גוריון בבני-ברק, בקטע כביש שהיה סגור לצורך עבודות. צוותי נת"ע והקבלן ביצעו בדיקות ופעולות הנדסיות במסגרת הטיפול במפגע. יצוין כי הבולען נפער מעל תשתית ניקוז עירונית ישנה ובסמוך למנהרות שנכרו לפני כשנה. מאחר שהיה צמוד לדופן החיצונית של התחנה, נדרשו פעולות לוודא שלא נגרמו זעזועים נוספים בתת-הקרקע. הצוותים ההנדסיים עבדו בתוך התחנה מסביב לשעון (למעט שבת) עד להשלמת הטיפול ותיקון הכביש. מבדיקות שנערכו עד כה אין אינדיקציות לקשר בין המנהרות להיווצרות הבולען. נת"ע מנטרת באופן רציף את המבנים באזור לזיהוי ואבחון תנודות ככל שיהיו".