פטריק בן אוריאל / צילום: פרטי
איפה אני תופסת אותך ומה כולל התפקיד שלך?
"בפתיחת יום עבודה. ביום ראשון יש הרבה תקלות ודברים שצריך לטפל בהם, אז זה יום קצת עמוס. אני מטפל בתקלות של עובדי החברה, התקנת מחשב, תוכנות נלוות, ובכלל קליטת עובד ומתן מענה לצרכיו. יש המון תקלות שיכולות לקרות כחלק משגרת יום העבודה. NSO היא חברת סייבר שמפתחת טכנולוגיה לממשלות. היא מסייעת להן להילחם בפשע ובטרור סייבר. אילו ממשלות? זה מידע חסוי שאני לא יכול למסור".
אתה אוהב את התחום?
"כן, כבר בגיל 5-4 אהבתי להרכיב דברים, ובהמשך עסקתי בהתקנות".
כמה זמן אתה בחברה?
"שבעה חודשים. לפני כן עבדתי בתפקיד דומה בחברת שטראוס".
העבודה שונה?
"זו חברה שונה לחלוטין, ולכן היומיום שונה. בחברת הייטק יש צורת עבודה אחרת, אווירה מאוד צעירה. כשהגעתי ציינתי שאני שחקן טניס וספורטאי על תקן אולימפי, ומיד לקחו את זה לכיוון טוב. באליפות העולם שנערכה בישראל דרבנו אותי ואמרו שייתנו לי כל מה שאצטרך - אם זה לצאת יותר מוקדם או כל דבר אחר. זה לא מובן מאליו".
אתה משחק טניס מקצועי?
"כן, אני בטניס מגיל 12. טניס לכיסאות גלגלים. יש לי נכות מלידה - צליעה בשל שיתוק מוחין, עקב חוסר חמצן בלידה. אין לי יכולת לרוץ, אז אני יושב על הכיסא. ביומיום אני כן מסוגל ללכת, אבל במקרה של מרחקים ארוכים אני זקוק לכיסא. זה התחיל כשאבא שלי לקח אותי לאימון טניס. מאוד אהבתי את זה וראיתי שאני גם טוב בזה, וכשרואים שאתה טוב, לוקחים אותך לתחרויות - שאני גם מאוד אוהב ".
וזכית להישגים?
"יש לי ארבע מדליות כסף מאליפויות עולם, כולל מהשנה האחרונה. זה ספורט יחידני, אבל תחרויות העולם הן לפי נבחרות. כמו בגביע דייויס, אני חלק מצוות, בו חברים גם המאמנת עפרי לנקרי, קובי וינר שניהל את התחרות בישראל, והשחקנים נועם גרשוני ושרגא וינברג".
בארץ מטפחים מספיק את הענף?
"תמיד אפשר יותר. יחסית לעולם מטפחים אותו, כי בישראל יש גם נכי ביטוח לאומי וגם נכי צה"ל. עובדה שיש הצלחות. כמו כל בן אדם אני גם צריך לעבוד, ולשמחתי העבודה שלי מאפשרת לי לשלב. אני מתאמן בין שלוש לארבע פעמים בשבוע, ויוצא יותר מוקדם. לקראת תחרויות אני נעדר יותר".
איפה תהיה בעוד חמש שנים היום?
"מקווה שעדיין ב-NSO, ושאתקדם כאן. ובעזרת השם שגם אזכה במדליית זהב, זה מה שחסר לי".