הפגנה נגד תוכנית סירקין / צילום: מטה המאבק
כ-500 תושבים ממושב כפר ביל"ו ומהמועצה האזורית גזר, הפגינו היום (א') בצומת ביל"ו במחאה נגד תוכנית לבניית אלפי דירות על שטחים חקלאיים של היישוב. המפגינים הניפו שלטים עליהם נכתב "חיסול כפר ביל"ו" ו"חיסול הציונות". בשעה זו מתקיימת הפגנה אחרת בצומת סירקין, במחאה נגד תוכנית להקים 8,000 דירות באזור סירקין בפתח-תקווה, על אדמות מחנה צבאי שמתפנה מהאזור.
המכנה המשותף של ההפגנות הוא שינוי ייעוד של קרקע ובנייה מסיבית שתביא לשינוי משמעותי באופי האזור ולצפיפות. מדובר בתוכניות שמקדמת הוותמ"ל, אותה ייסדה המדינה בכדי לקדם תוכניות בנייה רחבות היקף בדגש על מימושן המהיר. האם זה מקרי שביום אחד מתרחשות שתי הפגנות והאם אנחנו צפויים לראות עוד הפגנות במיקומים שונים בארץ. ניתוח גלובס
1 מהן התוכניות שליבו את האש?
תוכנית ששמה תמל/1074 מבקשת להקצות כ-500 דונם מאדמות כפר ביל"ו, לטובת בניית 4,035 יחידות דיור למגורים בקריית עקרון הסמוכה. מדובר בתוכנית שלישית שקורעת מהכפר קרקעות חקלאיות.
תמל/1076 מקדמת בניית 8,000 דירות בשלב א' וכ-12 אלף דירות בסך-הכול בשלב ב', על אדמות המחנה הצבאי סירקין שנושק לפתח-תקווה. הטענה העיקרית כנגד התוכנית היא שהמתכננים לא שמו דגש על תשתית תחבורתית הולמת. התוצאה לטענתם תהיה הגברת העומס על צירי הרוחב המובילים מראש העין לכיוון מערב, הגברת העומס על הצירים העירוניים של פתח-תקווה ועל כביש 40, צירים שכבר מזמן עמוסים לעייפה.
2 למה ההפגנות מתרחשות היום?
הסיבה הראשונה היא גיאוגרפית. אנחנו מצויים כעת בשלב בו תוכניות הוותמ"ל החלו להשפיע על יישובים בלב אזורי הביקוש. כל עוד תוכניות הוותמ"ל נגעו ליישובים החקלאיים בסביבת אופקים, בקריית אתא ובעכו - התושבים לא יצאו להפגנות ולא חסמו כבישים, כי כנראה חשבו שפעולות אלה לא יהיו אפקטיביות. סיבה שנייה היא הכישלונות של רוב ההליכים המשפטיים בתוכנית. רוב העתירות שהוגשו כנגד החלטות הוותמ"ל לא נשאו פרי, משום שבתי המשפט לא רצו להתערב בהליכי התכנון. בשטח מבינים את הלך הרוח ומעדיפים לצאת לשטח ולהפגין.
סיבה שלישית היא, שכמעט חמש שנים לאחר הקמת הוותמ"ל, הוויכוחים אודות נחיצותה, כבר מאחורינו, ואין כמעט גורם מקצועי חיצוני אחד שבאמת סבור שמדובר בוועדה מועילה. להפך. מקובל על רוב המומחים, שתוכניות הוותמ"ל גרועות, בזבזניות מבחינת משאבי קרקע ושרובן לא ימומשו בשנים הקרובות, כך שאינן תורמות דבר למלאי הדירות המתוכננות. על רקע זה, הזעם על כך, שהוועדה ממשיכה לפעול כבעבר - גדול.
3 ההפגנות יגיעו לחבצלת השרון?
צוות מחקר בראשות פרופ' ערן פייטלסון ערך לפני כשנה מחקר בנוגע להשלכות פעילות הוותמ"ל על החקלאות ועל היישובים החקלאיים. הוא מצא כי מרבית הבנייה המתוכננת במסגרת הוותמ"ל, למעלה מ-52 אלף דונם נכון לסוף 2017, תיעשה על קרקע חקלאית. ואולם היכולת של החקלאים להתנהל גם בסביבת התוכניות הללו תהיה מוגבלת. המשמעות: אובדן מיליארדי שקלים למדינה והצורך לפצות את החקלאים על הנזקים שייגרמו להם.
לגבי עשרה יישובים הגיעו החוקרים למסקנה, שתתקיים פגיעה משמעותית מאוד באופיים החקלאי. הבולטים שבהם הם כפר מל"ל, חבצלת השרון כפר סירקין, כפר ביאליק וקיבוץ אושה.
21 יישובים חקלאיים קוטלגו בקטגוריה של יישובים שיוכלו להתקיים כישובים חקלאיים, אך תוך פגיעה משמעותית בפעילות הקיימת. מדובר ביישובים ניר צבי, מגשימים, עוזה, שתולה גליל ים, שמרת, בן שמן, כפר ביל"ו, עין המפרץ ורגבה.
4 בוותמ"ל הודפים את הטענות
נראה כי בוותמ"ל, שבראשה עומד אריאל יוצר, התרגלו כבר ל"קרבות" מול המגזר החקלאי. תשובתם היא שהם פועלים באופן מאוזן, שיביא לידי ביטוי הן את הצרכים של כלל הציבור והן את הצרכים של היישובים שבסביבת התוכניות שבהן היא מטפלת. כך למשל בענין כבר ביל"ו נטען כי מדובר בתוכנית חיונית להתפתחות קריית עקרון שנותנת מענה לצורכי הדיור באזור מרכז הארץ. לטענתם השטח המדובר הינו עתודת הקרקע המשמעותית ביותר לפיתוח היישוב.
בוותמ"ל אף הודפים את הטענות שמועלות כנגד תוכנית סירקין, ואומרים כי נעשתה בדיקה מקיפה לגבי הצרכים התחבורתיים באזור. וכן כי התוכנית כוללת שלל פתרונות תחבורתיים ובהם סלילת שני כבישים אזוריים חדשים שיקשרו את רובע המגורים החדש לדרכים ארציות, ולתחנת רכבת עתידית באלעד, וכן הכללת אפשרות להעברת קו המטרו העתידי בתחום הרחוב הראשי של הרובע.