מעבדת קנאביס./ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
"בסקטור הקנאביס בקנדה, אם אתה מגיע מישראל, כולם מקשיבים",אומרת מריס קוט, המנהלת את קרן Redfund להשקעות בקנאביס בקנדה, וחברה בועדה המייעצת של חברת פנטזי נטוורק הנסחרת בתל אביב. "בתחילת הדרך הקנדים רצו להשקיע במגדלים הישראלים, אך כשהיצוא התעכב, רובם הקפיאו את הפעילות הזו. אולם, הם בהחלט עם היד על הדופק, להשקעה במגדלים כשזה יהיה הגיוני, ובינתיים בעיקר בטכנולוגיה".
"בזכות הקנאביס, מגיעות משלחות רבות מקנדה לישראל, שכוללות אנשים שמבקרים בישראל בפעם הראשונה, וחווים אותה דרך הפריזמה הזו. כיוון שאני יהודייה דוברת עברית, וכבר הייתי בישראל פעמים רבות, הם שואלים בהיסוס אם הם צריכים ללבוש כיפה במשך כל המסע ואם יהיה להם מה לאכול. מובן שהם חוזרים בגישה אחרת.
"והנה כבר התחילו לקום בקנדה כל מיני מתווכים מטעם עצמם לשוק הישראלי, וכולם אומרים - אני מכיר את ישראל, אני מכיר את פרופ' רפי משולם (מבכירי חוקרי הקנאביס הישראלים) באופן אישי, אתם חייבים לבוא איתי, כי אף אחד בישראל לא מדבר אנגלית".
מזהב, למכירת קנאביס ולהשקעות בתחום
קוט נקלעה לתעשיית הקנאביס במקרה. זה קרה לרבים מחלוצי התעשייה, אבל לה זה קרה קצת אחרת. ב-2012 היא פיתחה מכונה למכירה אוטומטית של זהב, כן - חתיכות קטנות של זהב, "כמזכרת, מתנה או השקעה". השיווק נעשה בזמנו על-ידי חברת PMX Gold Bullion, שאותה ניהלה קוט. המכונות הוצבו בקניונים בפלורידה. הלקוחות היו הפנסיונרים העשירים של העיר.
החברה שמכרה זהב קרסה, והשאירה את קוט עם טכנולוגיה של מכונת ממכר אוטומטית מאובטחת מאוד. כשקיבלה קוט טלפון מחברה בקולורדו, שהתעניינה בשימוש במכונה שלה, היא נבהלה תחילה ואמרה "זה לא חוקי", אולם עם הזמן השתכנעה כי אין בעיה חוקית במכירת המכונה.
"קראנו לזה 'באד בוקס' (Bud Box). אני הגעתי אז מתחום הפיננסים ופתאום אני מנסה לעשות עסקים, וכל מי שאני מדברת איתו מסטול. בהתחלה 'אנחנו לא יכולים להיות בעסק הזה'. אבל מבחינה כלכלית הבנתי שזו תעשייה מדהימה, ואנחנו עלולים לפספס אותה".
קוט היא קנדית במקור, ואחרי תקופה של עבודה עם באד בוקס (שגם היא, כמו חברת הזהב, לא ממש הצליחה כלכלית), חזרה לקנדה. לרגע עלתה על גל פופולרי אחר בקנדה - כריית משאבים - ואחר-כך חזרה לתחום הקנאביס. היא הקימה חברת בשם Redfund, שהיא בנק השקעות וקרן פרייבט אקוויטי להשקעה בחברות ובטכנולוגיות קנאביס. בינתיים השקיעה הקרן ב-Cannamerx, זירת מסחר בין חברות קנאביס; ב-Mary's Wellness, חברה המפתחת תה על בסיס קנאביס; ב-CANNAKI, חברה המוכרת מים מינרליים עם תוספת CBD; וב-Wahupta Ventures הפועלת בתחום גידול ההמפ, ועוד.
החברה נסחרת היום אמנם רק לפי שווי של כ-5 מיליון דולר, אולם קוט היא אישיות פעילה ומוכרת בשוק הקנאביס הקנדי. לכן היא בעמדה הנכונה להעיד על האופן שבו ישראל נתפסת בשוק הקנאביס הקנדי.
כאשר חברת BOL הישראלית הגיעה להנפיק בקנדה, קוט הייתה בסביבה וצפתה בדינמיקה בין החברה לבין המשקיעים הפוטנציאליים. בסופו של דבר ההנפקה לא יצאה לפועל לאחר ש-BOL לא הצליחה לשכנע שהיא שווה כ-700 מיליון דולר. ההנפקה שלא קרתה נעצה סיכה בבועת הקנאביס בתל-אביב.
"הוולואציות בקנדה הן גבוהות עבור חברות שיש להן הכנסות של 30-40 מיליון דולר", מסבירה קוט. "חברה עם הכנסות של 2-3 מיליון דולר, לא כל-כך קופצים עליה כמו בעבר. חלק מן המשקיעים גם מחפשים את הפעילות הספציפית בתחום ה-CBD וההמפ (קנאביס ללא חומר ממסטל). על BOL לא אמרו כאן שהיא חברה גרועה, אלא שהוולואציה גבוהה מדי. היום חברה של 600 מיליון דולר צריכה להראות הכנסות של מיליוני דולרים רבים". היא מוסיפה, כי "אולי כדאי להם להנפיק לא בבורסה הראשית של טורונטו אלא בבורסה המשנית, ה-CSE".
BOL קיוותה שיתייחסו אליה לא לפי השווי הנוכחי שלה, אלא לפי הפוטנציאל. גם החברות הקנדיות נסחרות במכפיל גבוה. "ישראלים חשבו תמיד שהם בטופ של התחום, אבל אי-אפשר פשוט להגיע ולהיות ראשונים, צריך לצמוח לשם. מה ש-BOL תעשה בחודשים הקרובים יכריע מה המשקיעים הקנדים יחשבו על שוק הקנאביס של ישראל. הדבר הנכון לדעתי יהיה לומר 'אנחנו עדיין מאמינים בעצמנו אבל השוק השתנה', ולבקש מחיר ריאלי יותר".
קוט טוענת כי גם כשהגיעה לחפש השקעות עבור רדפאנד בישראל, נתקלה בהערכות שווי שנראו לה מופרזות. "נתנו לי וולואציה מטורפת, ושאלתי - איך אפשר בכלל לדבר ברצינות על וולואציה כזו?".
בכל זאת, רדפאנד כבר החלה את פעילותה בישראל, ובין היתר חתמה על הסכם שיתוף-פעולה לבחינה משותפת של מיזמים עם חברת פנטזי נטוורקס, וקוט מונתה כיועצת לחברה. רדפאנד מתעניינת בעיקר בחברת קנאבוקס מהפורטפוליו של פנטזי, שמפתחת מערכות לגידול ביתי של קנאביס רפואי, מוצר המתאים מאוד לשוק הקנדי. "אנחנו מחפשים חברות בתחום של גידול קנאביס אורגני, גידול בתוך הבית, פיתוח שתילים וזרעים", היא אומרת. "אנחנו מעריכים כי יש פוטנציאל רק בשוק של מוצרים מבוססי CBD, כלומר מוצרים עם פעילות רפואית ללא האלמנט הממסטל של הצמח, ואנחנו מאוד ממוקדים בזה. אנחנו לא ממוקדים בגידול, כי המגדלים לא צריכים אותי. זה בעיני גם לא המקום שבו ישראל תזהר".
רגיעה מטרידה בשוק הקנאביס
משהו קרה לסקטור מניות הקנאביס המקומי בשבועות האחרונים. נראה כי מאז כישלון ההנפקה של חברת BOL בקנדה לפני כחודש, השוק עבר לדבר בטונים שקטים יותר. בשבועות האחרונים פחת קצב ההודעות של חברות הקנאביס לבורסה, כמעט ולא הופצו הודעות העוסקות ב"סלבס" שנכנסים לתחום לא נכנסו לבורסה חברות קנאביס חדשות, "טרפת" הכנסים וימי העיון בתחום שככה ונראה כי כל השוק מדבר בטונים רגועים קצת יותר.
הרגיעה מאופיינת גם בדעיכה במחזורי המסחר יחסית לחודשים הקודמים, במקביל להמשך הירידה בשווי המניות, שכבר איבדו לפני האירוע עשרות אחוזים משווי השיא שאליו הגיעו בפברואר. מגמת הדעיכה בת"א תואמת את המתרחש בקנדה ובארה"ב, שם הירידות בשווי מניות הקנאביס בולטות אף יותר בחודש האחרון. הסיבה היא בעיקר פספוס תחזיות הכנסות על-ידי חלק מן החברות הגדולות, ומספר שערוריות בצמרות החברות ובחילופי הנהלה דרמטיים.
מבחינה עסקית, החברות המקומיות ממשיכות לפעול ולהתקדם. כמה חברות חדשות, ביניהן קנביט, קנאשור, טוגדר וקאנומד, כבר החלו לשתול את מחזור 180 שתילי הבקרה הדרושים כדי לקבל אישור להתחיל להפיץ את המוצרים שלהן בשוק. נחתמו מספר עסקאות בשוק הבינלאומי וחברת אינטרקיור ממשיכה לנהל את מאמצי ההנפקה שלה בנאסד"ק.
אולם כשהשווי של החברות בתל-אביב נגזר מחלום על שווי כמו זה של החברות הקנדיות, אפשר להבין מדוע כאשר בקנדה המגמה היא כלפי מטה, גם השוק בארץ נוצר את התלהבותו. אפילו כך, החברה הישראלית הראשונה שניסתה להשתלב שם ממש לא הצליחה בכך.
היצוא תקוע בין משרדי הממשלה
עננים נוספים מעיבים על השוק. היצוא, שהוא המפתח להצלחה של כל החברות הישראליות, נראה תקוע בין משרדי הממשלה הזמנית השונים, ואף שאושר רשמית, לא ברור מתי יקרה בפועל. בינתיים, החברות מנסות לפעול מחו"ל לחו"ל, אך אף אחת מן הפעילויות החו"ליות של החברות הישראליות לא הגיע עדיין לשלב הקציר והמכירות.
בשוק הישראלי רפורמת הקנאביס החדשה מסתבכת, חברות מעטות בלבד הצליחו להוציא לשוק חומר גלם ראוי על-פי תנאי הרפורמה ובינתיים הכניסה של הרפורמה לתוקף בלעדי בשוק הולכת ונדחית, והבלבול והאי-ודאות חוגגים. החברות מציעות מחירים מסובסדים על חלק מן המוצרים כדי להרגיע את הלקוחות, ובינתיים משרד הבריאות מתכנן פיקוח על המוצר. כאשר חברות הפארם מכוונות לקחת נתח גדול מן הכנסות מהמוצרים שיימכרו תחת הרפורמה החדשה, הרי שלמגדלים ולמפעלים עלול להיוותר רווח זעום.
חדשות טובות, כמו הנפקה מעניינית לאינטרקיור או הצהרה על דד-ליין ריאלי ליצוא, כמו גם סיום הבחירות והתכנסות לקראת ממשלה חדשה, עשויות לעורר את השוק מחדש בהמשך, ואם אכן תהיה בו פעילות אמיתית, ייתכן ששוב נראה רמות שווי גבוהות, לפחות של חלק מן החברות. אולם נראה כי מבחינת עניין בשוק, מחזורי מסחר, קצב דיווחים, משיכת אנשי מפתח ועניין תקשורתי - ימי השיא של הבועה מאחורינו.