מנכ"ל לפ"מ, בועז סטמבלר / צילום: יואב דודקביץ, "ידיעות אחרונות"
בעקבות הפרסום ב"גלובס" בו נחשף כי אגף התקציבים באוצר בוחן את עתידה של לפ"מ ושוקל בן היתר לקיים בין חברות מדיה פרטיות מכרז על ניהול המדיה שלה - מנכ"ל לפ"מ בועז סטמבלר מוריד היום (ב') את הכפפות מול משרד האוצר ומאשים את אגף התקציבים כי "סימן מטרה סביב לוגו לפ"מ".
במכתב חריף שהוציא היום מכנה סטמבלר את הבדיקה "מהלך מסוכן", ודורש להוריד אותה מסדר היום.
המכתב נשלח לראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, אשר חיון; למזכיר הממשלה, צחי ברוורמן; למנכ"ל משרד התרבות והספורט, יוסי שרעבי; למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד; ולמנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי.
לטענת סטמבלר, "העברת מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור לחברות מדיה בשוק הפרסום לא תאפשר לפקח על כספים אלה, עלולה לגרום למדינה לשלם עמלות כפולות לחברות המדיה ולהוביל לרכישת מדיה משיקולים שאינם עניינים".
כפי שנחשף ב"גלובס", אגף תקציבים באוצר בוחן לאחרונה את עתידה של לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), ונציגיו נפגשו עם גורמים בשוק הפרסום והמדיה כדי ללמוד איך נתפסת בעיניהם התנהלות לפ"מ, וכיצד קיומה משפיע על שוק הפרסום והמדיה. אנשי האוצר ביקשו ללמוד על דרישות השוק ועל המודלים הקיימים בעולם, במטרה להבין כיצד ישפיע ביטול לפ"מ על הוצאות הממשלה: האם המחירים שתידרש לשלם תמורת המוצר הסופי יהיו גבוהים יותר, או שיש בכך אלמנט של התייעלות. בפגישות דנו בין היתר באפשרות להוציא חלקים גדולים מפעילותה לידי גורמים מקצועיים שאינם ציבוריים.
היום כאמור שלח סטמבלר מכתב המתריע מפני המהלך ומבהיר את התמונה כפי שהיא נשקפת מהעיניים שלו, זאת בנוסף לביקורת על אופן ביצוע הבדיקה עצמה.
לטענת סטמבלר, בלפ"מ פועלת מחלקת מדיה הבוחנת כל שקל שעובר אל גופי המדיה, ועליה מתבצעת פעולת ביקורת של המחירים המשולמים על-ידי חברת BAKARA. לטענתו, "פעילות לפ"מ שקופה לחלוטין, בניגוד לחברות המדיה הפרטיות ושחקנים נוספים בתחום המדיה והפרסום".
סטמבלר מביע תמיהה מדוע אנשי אגף התקציבים לא מצאו לנכון במסגרת הפגישות להיפגש גם עם מנהלת מחלקת המדיה בלפ"מ, שמכירה את שוק המדיה היטב לאחר שנים ארוכות של עבודה הן בשוק הפרטי והן במגזר הממשלתי - בלפ"מ.
סטמבלר מתייחס לתגובת האוצר כפי שפורסמה ב"גלובס", לפיה הבדיקה החלה לאחר ש"הגיעו פניות מגורמים חוץ-ממשלתיים". לטענתו, "ברור שלחברות המדיה ולמשרדי הפרסום יש עניין מובהק להוציא את הפיקוח על כספי הציבור מלפ"מ ולהעבירם לשוק הפרטי".
כאמור, סטמבלר טוען כי "אנשי אגף התקציבים סימנו מטרה סביב לוגו לפ"מ ואז יצאו לפגישות הלימוד שלהם, כשבאותה משימה הם מסרבים להקצות תקני כוח-אדם החשובים כל-כך לפעילות השוטפת של הארגון, שבשנים האחרונות הכפיל את היקפי הפעילות שלו" .
נזכיר כי לפ"מ מספקת שירותי פרסום למשרדי הממשלה ולחברות ממשלתיות שאינן עסקיות. למשרד אין תקצוב ממשלתי עצמאי, והיקף הפעילות שלו נגזר מהכסף שמוקצה לו על-ידי משרדי הממשלה השונים או מהקמפיינים שמבקשות להעלות החברות הממשלתיות. לפ"מ אחראית על כל התוצר הפרסומי, משלב המחקר ויצירת הבריף ועד ההוצאה לפועל של התוצר הפרסומי - לרבות רכישת המדיה.
לפ"מ הוקמה בשנות ה-80 אל תוך מציאות שונה מאוד של שוק הפרסום - הן מבחינת היקף התקציבים והן מבחינת התחכום של אמצעי המדיה. הימים היו ימי טרום העידן הדיגיטלי, והפרסום היה פשוט יחסית. בשנים האחרונות השתנתה פעילותה של לפ"מ גם מבחינת דרך ניהול התקציבים - המשרד נחשב חלוץ בכל הנוגע לפעילות דיגיטלית והפניית תקציבים למדיה זאת.
היקף הפעילות של לפ"מ ב-2018 עמד על כ-680 מיליון שקל, כ-60% מהם לפעילות של משרד התיירות וכ-215 מיליון שקל בקמפיינים פרסומיים בישראל. בטלוויזיה הושקעו 70 מיליון שקל, בדיגיטל - 60 מיליון, ובעיתונות - כ-45 מיליון שקל. היתרה הושקעה ברדיו, בשילוט ובקולנוע. בנוסף משקיעה לפ"מ בפעילות לקידום ישראל בחו"ל, באמצעות חברת הפרסום האבאס, כ-50 מיליון אירו המופנים לפרסום בטלוויזיה בשילוט חוצות ובתחבורה ציבורית; וכ-107 מיליון שקל לפרסום דיגיטלי בחו"ל.