גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זאת לא הכלכלה, טמבל: הבנק המרכזי האמריקאי בדרך להפחית ריבית ולא בטוח שהסיבות נכונות

הפדרל ריזרב עתיד להכריז מחר על שינוי כיוון דרמטי ולהתחיל להוריד את הריבית ● אלא שמעל המהלך מרחף סימן שאלה: עד כמה מדיניות הפד מושפעת ממסע הלחצים של נשיא ארה"ב ואי הוודאות שהוא מייצר ● ניתוח "גלובס"

ג'רום פאוול ודונלד טראמפ / צילום: רויטרס - Carlos Barria
ג'רום פאוול ודונלד טראמפ / צילום: רויטרס - Carlos Barria

רק לפני תשעה חודשים, בטקס הפרידה שלה מתפקיד נגידת בנק ישראל, הכריזה ד"ר קרנית פלוג שהיא "מרגישה קצת כמו משה" - מביטה על הארץ המובטחת אבל לא נכנסת אליה. התקווה שלה, סיפרה פלוג, הייתה שתזכה להתחיל את תהליך ה'נורמליזציה' של המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. או בלשון פשוטה יותר, שהיא תהיה זו שתתחיל להעלות את הריבית במשק.

פלוג אמנם לא הצליחה להעלות את הריבית, שעמדה על 0.1% במשך כל כהונתה, אבל ערב עזיבתה בסוף השנה שעברה, אפשר היה לראות את הארץ המובטחת. באותה תקופה, נראה היה שהריבית, ולא רק בישראל, עתידה לנוע בכיוון די ברור: למעלה. בארה"ב, למשל, ההערכות בסתיו שעבר דיברו על כך שהפדרל ריזרב יעלה את הריבית שלוש או ארבע פעמים במהלך השנה הנוכחית.

אבל זה לא מה שקרה. בפועל, הפד לא העלה את הריבית ולו פעם אחת השנה. וגם בנק ישראל, כמובן, הסתפק בהעלאת ריבית צנועה בסוף נובמבר שעבר, לרמה של 0.25%, וזהו בינתיים. הנורמליזציה לא הגיעה.

יותר מזה. עכשיו נראה שאנחנו נמצאים רגע לפני היפוך כיוון. אחרי שלוש שנים שבמהלכן הפד העלה את הריבית לאט ובהדרגה, מחר בערב אמורה ועדת השווקים הפתוחים של הפד לנקוט צעד דרמטי, ולהכריז על הורדת ריבית. לפי ההערכות, מדובר בהורדת ריבית של רבע אחוז, לרף עליון של 2.25%. ההחלטות של הפד משפיעות הרחק מאמריקה, והבנק המרכזי האמריקאי נותן את הטון לבנקים מרכזיים בעולם כולו, כך שבהחלטה הצפויה של הפד אפשר לראות את סופה של תקופה: מחזור העלאות הריבית הנוכחי, שהיה מאוד לא מרשים במונחים היסטוריים, מגיע אל סיומו.

מקדימים תרופה למכה?

למה בעצם הפד אמור להוריד את הריבית? בעדות שלו בקונגרס בתחילת החודש, ובעוד נאום שנשא לפני שבועיים בכנס בפריז, הזכיר יו"ר הפד ג'רום פאוול גורמים המטרידים את הפד, ובהם האי ודאות שיוצרת מלחמת הסחר, וההאטה בצמיחה העולמית. אבל כפי שלא מעט פרשנויות הזכירו בשבועות האחרונים, מהרבה בחינות מצבה של כלכלת ארה"ב לא רע: האבטלה בשפל, המשק האמריקאי לא מפסיק לצמוח (אם כי לאט יותר לאחרונה), וגם המדדים בבורסות רושמים שיאים. זה בוודאי לא מצב של מיתון שבו הפד חייב להתגייס להמריץ את הכלכלה בדחיפות. יש אפילו בכירים בפד עצמו שמסבירים שאין סיבה מיוחדת להוריד ריבית.

אבל מנגד, כפי שמסביר למשל פרשן הפד המוביל, פרופ' טים דואי מאוניברסיטת אורגון, יש תחומים שבהם אפשר לזהות חולשה, כמו למשל ההשקעה של המגזר העסקי, והחשש הוא שהם מעידים על האטה מתקרבת. בנקאים מרכזיים אוהבים להגיד שהם שואפים להיות צעד אחד קדימה. כלומר, להיות יוזמים ולא מגיבים, ולא להיגרר אחרי המצב בשטח. וזה אומר שעדיף לנסות לזהות מראש לאן המשק הולך, ולפעול בהתאם.

בפד מסבירים שעכשיו חשוב במיוחד לפעול מראש. הסיבה היא שכיום, היכולת של הפד להגיב להתפתחויות שליליות מוגבלת מבעבר: אין לו יכולת להוריד ריבית באופן דרסטי בזמן מיתון, פשוט כי הריבית כבר נמוכה גם ככה. ואם זה המצב, עדיף פשוט לא להגיע למיתון. כך הסביר החודש נשיא הבנק המרכזי של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, בנאום שעורר לא מעט רעש בשווקים. הוא הסביר בין היתר שעדיף לנקוט 'צעדי מנע' ו'להתחסן' בפני מיתון, והכריז ש"כשעומדת לרשותך כמות מוגבלת של תמריצים, עדיף לפעול מהר ולהוריד את הריבית לאור הסימנים הראשונים של מצוקה כלכלית". ואילו סגן נשיא הפד ריצ'רד קלרידה דיבר על הורדת ריבית בתור 'מדיניות ביטוח' מפני האטה.

ולמי שמחפש עוד לגיטימציה לצעד הצפוי של הפד - גם קודמתו של פאוול בתפקיד, ג'נט ילן, אמרה ביום ראשון השבוע שהיא תומכת בהורדת ריבית מתונה, ומעבר לנימוקים המוכרים כמו הצורך לצאת מסביבת האינפלציה הנמוכה והחולשה הכלכלית בעולם, הסבירה גם שצריך להתחשב בכך שהשווקים כבר מצפים להורדת ריבית - ובצדק.

הפוליטיקה נכנסה למשחק

עד כאן הנימוקים הכלכליים. אבל מי שרוצה עוד סיבה להורדת הריבית יכול למצוא אותה בדברים שאמר נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר, שכיהן כמשנה של ילן בפד, בנאום במרכז הבינתחומי בחודש שעבר. פישר העריך אז שהעלאת הריבית האחרונה, בדצמבר, נבעה מהרצון של בכירי הפד להתנגד ללחצים שהפעיל עליהם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "היה סיכוי טוב שאם הנשיא היה שותק הפד לא היה מעלה את הריבית בדצמבר. ולמה הם עשו את זה? כי טראמפ אמר בכל מקום שהם לא יכולים להעלות את הריבית", הסביר פישר.

במילים אחרות, המניע מאחורי העלאת הריבית בדצמבר לא היה כלכלי טהור, אלא נבע משיקולים נוספים. בדיעבד, כך הסביר השבוע פרופ' דואי, ייתכן שהעלאת הריבית בדצמבר הייתה טעות - ועכשיו הפד רוצה לתקן את הטעות הזאת באמצעות הורדת הריבית.

האפיזודה הזו ממחישה שצריך להכניס גם את הפוליטיקה למערך השיקולים של הפד. בכירי הפד מספקים שלל נימוקים לרצון שלהם להוריד את הריבית, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנשיא האמריקאי לוחץ עליהם ללא הרף לעשות את זה. ביום שישי הוא הכריז, כלומר צייץ, שהמשק האמריקאי היה צומח יותר אלמלא "המשקל המאוד כבד של העוגן של הפד שכרוך סביב צווארנו". ואתמול הוא שב על אותו המסר, הפעם בלי דימויים מעולם הפשע המאורגן: "הפד העלה ריבית יותר מדי ומוקדם מדי", והבהיר שלדעתו הורדת ריבית מתונה "לא מספיקה".

מלחמת הסחר לא מרפה

בפד מתעקשים שהם לא מושפעים מהלחצים של הבית הלבן, והיו"ר פאוול גם הבהיר שאין בכוונתו לעזוב את תפקידו, גם אם הנשיא ינסה להזיז אותו. אבל כפי שהסבירה ג'יאנה סמיאלק, שמסקרת את הפד ב"ניו יורק טיימס", הלחצים הפומביים של טראמפ בטוויטר הם רק דרך אחת לגרום לפד להוריד ריבית. גם 'האי ודאות' שגורמת לפד להוריד ריבית נובעת בעצם מפעולותיו של טראמפ.

למעשה, האי ודאות הזאת היא תוצאה די מכוונת של מדיניות הבית הלבן, ששומר על חזית פתוחה במלחמת הסחר מול סין ומאותת מדי פעם על נכונותו לפתוח חזיתות נוספות. יכול להיות שטראמפ ירצה להציג הישג מול סין לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020, שכבר מסתמנות באופק, אבל באותה מידה יכול להיות שטראמפ ירצה לנצל את מלחמת הסחר על מנת להלהיב את בוחריו. ואם זה אכן יהיה המצב, הרי שהורדת הריבית של הפד בעצם תרכך את המחיר הכלכלי של הקו הלוחמני של טראמפ, וגם תאפשר לו להמשיך בו.

הפד בראשותו של פאוול מצוי בשנה האחרונה בתהליך רשמי של חשיבה מחדש על המדיניות שלו ועל המודלים שלו, וגם קיים כנסים בנושא. פאוול עצמו גם הודה בעדות שלו בקונגרס החודש שהנחות היסוד שלו ושל עמיתיו לגבי הקשר בין שיעור האבטלה לאינפלציה לא עמדו במבחן המציאות בשנים האחרונות. בעדות שלו, פאוול הזכיר את העובדה שמשכורות העובדים לא רשמו התאוששות מרשימה אחרי המשבר הפיננסי - הודאה מפתיעה מכיוון יו"ר הפד, ועוד סיבה לשמור על ריבית נמוכה. הבעיה היא שלנוכח מערכת היחסים הסבוכה בין טראמפ לפד, קשה לדעת אם לקבל את דבריו של פאוול כפשוטם: האם הם מסמלים תהליך של חשיבה מחדש בבנק המרכזי, או שמדובר גם בנימוק שנועד להצדיק את יישור הקו עם הלחצים הפוליטיים של טראמפ. הצל הזה ימשיך כנראה לרחף מעל ההחלטות של הפד. 

עוד כתבות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"