גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זאת לא הכלכלה, טמבל: הבנק המרכזי האמריקאי בדרך להפחית ריבית ולא בטוח שהסיבות נכונות

הפדרל ריזרב עתיד להכריז מחר על שינוי כיוון דרמטי ולהתחיל להוריד את הריבית ● אלא שמעל המהלך מרחף סימן שאלה: עד כמה מדיניות הפד מושפעת ממסע הלחצים של נשיא ארה"ב ואי הוודאות שהוא מייצר ● ניתוח "גלובס"

ג'רום פאוול ודונלד טראמפ / צילום: רויטרס - Carlos Barria
ג'רום פאוול ודונלד טראמפ / צילום: רויטרס - Carlos Barria

רק לפני תשעה חודשים, בטקס הפרידה שלה מתפקיד נגידת בנק ישראל, הכריזה ד"ר קרנית פלוג שהיא "מרגישה קצת כמו משה" - מביטה על הארץ המובטחת אבל לא נכנסת אליה. התקווה שלה, סיפרה פלוג, הייתה שתזכה להתחיל את תהליך ה'נורמליזציה' של המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. או בלשון פשוטה יותר, שהיא תהיה זו שתתחיל להעלות את הריבית במשק.

פלוג אמנם לא הצליחה להעלות את הריבית, שעמדה על 0.1% במשך כל כהונתה, אבל ערב עזיבתה בסוף השנה שעברה, אפשר היה לראות את הארץ המובטחת. באותה תקופה, נראה היה שהריבית, ולא רק בישראל, עתידה לנוע בכיוון די ברור: למעלה. בארה"ב, למשל, ההערכות בסתיו שעבר דיברו על כך שהפדרל ריזרב יעלה את הריבית שלוש או ארבע פעמים במהלך השנה הנוכחית.

אבל זה לא מה שקרה. בפועל, הפד לא העלה את הריבית ולו פעם אחת השנה. וגם בנק ישראל, כמובן, הסתפק בהעלאת ריבית צנועה בסוף נובמבר שעבר, לרמה של 0.25%, וזהו בינתיים. הנורמליזציה לא הגיעה.

יותר מזה. עכשיו נראה שאנחנו נמצאים רגע לפני היפוך כיוון. אחרי שלוש שנים שבמהלכן הפד העלה את הריבית לאט ובהדרגה, מחר בערב אמורה ועדת השווקים הפתוחים של הפד לנקוט צעד דרמטי, ולהכריז על הורדת ריבית. לפי ההערכות, מדובר בהורדת ריבית של רבע אחוז, לרף עליון של 2.25%. ההחלטות של הפד משפיעות הרחק מאמריקה, והבנק המרכזי האמריקאי נותן את הטון לבנקים מרכזיים בעולם כולו, כך שבהחלטה הצפויה של הפד אפשר לראות את סופה של תקופה: מחזור העלאות הריבית הנוכחי, שהיה מאוד לא מרשים במונחים היסטוריים, מגיע אל סיומו.

מקדימים תרופה למכה?

למה בעצם הפד אמור להוריד את הריבית? בעדות שלו בקונגרס בתחילת החודש, ובעוד נאום שנשא לפני שבועיים בכנס בפריז, הזכיר יו"ר הפד ג'רום פאוול גורמים המטרידים את הפד, ובהם האי ודאות שיוצרת מלחמת הסחר, וההאטה בצמיחה העולמית. אבל כפי שלא מעט פרשנויות הזכירו בשבועות האחרונים, מהרבה בחינות מצבה של כלכלת ארה"ב לא רע: האבטלה בשפל, המשק האמריקאי לא מפסיק לצמוח (אם כי לאט יותר לאחרונה), וגם המדדים בבורסות רושמים שיאים. זה בוודאי לא מצב של מיתון שבו הפד חייב להתגייס להמריץ את הכלכלה בדחיפות. יש אפילו בכירים בפד עצמו שמסבירים שאין סיבה מיוחדת להוריד ריבית.

אבל מנגד, כפי שמסביר למשל פרשן הפד המוביל, פרופ' טים דואי מאוניברסיטת אורגון, יש תחומים שבהם אפשר לזהות חולשה, כמו למשל ההשקעה של המגזר העסקי, והחשש הוא שהם מעידים על האטה מתקרבת. בנקאים מרכזיים אוהבים להגיד שהם שואפים להיות צעד אחד קדימה. כלומר, להיות יוזמים ולא מגיבים, ולא להיגרר אחרי המצב בשטח. וזה אומר שעדיף לנסות לזהות מראש לאן המשק הולך, ולפעול בהתאם.

בפד מסבירים שעכשיו חשוב במיוחד לפעול מראש. הסיבה היא שכיום, היכולת של הפד להגיב להתפתחויות שליליות מוגבלת מבעבר: אין לו יכולת להוריד ריבית באופן דרסטי בזמן מיתון, פשוט כי הריבית כבר נמוכה גם ככה. ואם זה המצב, עדיף פשוט לא להגיע למיתון. כך הסביר החודש נשיא הבנק המרכזי של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, בנאום שעורר לא מעט רעש בשווקים. הוא הסביר בין היתר שעדיף לנקוט 'צעדי מנע' ו'להתחסן' בפני מיתון, והכריז ש"כשעומדת לרשותך כמות מוגבלת של תמריצים, עדיף לפעול מהר ולהוריד את הריבית לאור הסימנים הראשונים של מצוקה כלכלית". ואילו סגן נשיא הפד ריצ'רד קלרידה דיבר על הורדת ריבית בתור 'מדיניות ביטוח' מפני האטה.

ולמי שמחפש עוד לגיטימציה לצעד הצפוי של הפד - גם קודמתו של פאוול בתפקיד, ג'נט ילן, אמרה ביום ראשון השבוע שהיא תומכת בהורדת ריבית מתונה, ומעבר לנימוקים המוכרים כמו הצורך לצאת מסביבת האינפלציה הנמוכה והחולשה הכלכלית בעולם, הסבירה גם שצריך להתחשב בכך שהשווקים כבר מצפים להורדת ריבית - ובצדק.

הפוליטיקה נכנסה למשחק

עד כאן הנימוקים הכלכליים. אבל מי שרוצה עוד סיבה להורדת הריבית יכול למצוא אותה בדברים שאמר נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר, שכיהן כמשנה של ילן בפד, בנאום במרכז הבינתחומי בחודש שעבר. פישר העריך אז שהעלאת הריבית האחרונה, בדצמבר, נבעה מהרצון של בכירי הפד להתנגד ללחצים שהפעיל עליהם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "היה סיכוי טוב שאם הנשיא היה שותק הפד לא היה מעלה את הריבית בדצמבר. ולמה הם עשו את זה? כי טראמפ אמר בכל מקום שהם לא יכולים להעלות את הריבית", הסביר פישר.

במילים אחרות, המניע מאחורי העלאת הריבית בדצמבר לא היה כלכלי טהור, אלא נבע משיקולים נוספים. בדיעבד, כך הסביר השבוע פרופ' דואי, ייתכן שהעלאת הריבית בדצמבר הייתה טעות - ועכשיו הפד רוצה לתקן את הטעות הזאת באמצעות הורדת הריבית.

האפיזודה הזו ממחישה שצריך להכניס גם את הפוליטיקה למערך השיקולים של הפד. בכירי הפד מספקים שלל נימוקים לרצון שלהם להוריד את הריבית, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנשיא האמריקאי לוחץ עליהם ללא הרף לעשות את זה. ביום שישי הוא הכריז, כלומר צייץ, שהמשק האמריקאי היה צומח יותר אלמלא "המשקל המאוד כבד של העוגן של הפד שכרוך סביב צווארנו". ואתמול הוא שב על אותו המסר, הפעם בלי דימויים מעולם הפשע המאורגן: "הפד העלה ריבית יותר מדי ומוקדם מדי", והבהיר שלדעתו הורדת ריבית מתונה "לא מספיקה".

מלחמת הסחר לא מרפה

בפד מתעקשים שהם לא מושפעים מהלחצים של הבית הלבן, והיו"ר פאוול גם הבהיר שאין בכוונתו לעזוב את תפקידו, גם אם הנשיא ינסה להזיז אותו. אבל כפי שהסבירה ג'יאנה סמיאלק, שמסקרת את הפד ב"ניו יורק טיימס", הלחצים הפומביים של טראמפ בטוויטר הם רק דרך אחת לגרום לפד להוריד ריבית. גם 'האי ודאות' שגורמת לפד להוריד ריבית נובעת בעצם מפעולותיו של טראמפ.

למעשה, האי ודאות הזאת היא תוצאה די מכוונת של מדיניות הבית הלבן, ששומר על חזית פתוחה במלחמת הסחר מול סין ומאותת מדי פעם על נכונותו לפתוח חזיתות נוספות. יכול להיות שטראמפ ירצה להציג הישג מול סין לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020, שכבר מסתמנות באופק, אבל באותה מידה יכול להיות שטראמפ ירצה לנצל את מלחמת הסחר על מנת להלהיב את בוחריו. ואם זה אכן יהיה המצב, הרי שהורדת הריבית של הפד בעצם תרכך את המחיר הכלכלי של הקו הלוחמני של טראמפ, וגם תאפשר לו להמשיך בו.

הפד בראשותו של פאוול מצוי בשנה האחרונה בתהליך רשמי של חשיבה מחדש על המדיניות שלו ועל המודלים שלו, וגם קיים כנסים בנושא. פאוול עצמו גם הודה בעדות שלו בקונגרס החודש שהנחות היסוד שלו ושל עמיתיו לגבי הקשר בין שיעור האבטלה לאינפלציה לא עמדו במבחן המציאות בשנים האחרונות. בעדות שלו, פאוול הזכיר את העובדה שמשכורות העובדים לא רשמו התאוששות מרשימה אחרי המשבר הפיננסי - הודאה מפתיעה מכיוון יו"ר הפד, ועוד סיבה לשמור על ריבית נמוכה. הבעיה היא שלנוכח מערכת היחסים הסבוכה בין טראמפ לפד, קשה לדעת אם לקבל את דבריו של פאוול כפשוטם: האם הם מסמלים תהליך של חשיבה מחדש בבנק המרכזי, או שמדובר גם בנימוק שנועד להצדיק את יישור הקו עם הלחצים הפוליטיים של טראמפ. הצל הזה ימשיך כנראה לרחף מעל ההחלטות של הפד. 

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן