בירוא יערות בארגנטינה / צילום: גרינפיס
איש העסקים ובעל השליטה באי.די.בי אדוארדו אלשטיין אחראי בשני העשורים האחרונים לכריתת עצים בהיקף של למעלה ממיליון דונם ביער הגשם צ'אקו בארגנטינה - כך לפי דוח חדש של ארגון גרינפיס. זאת כדי להקים בתי מטבחיים ומפעלי תעשייה לגידול בקר וסויה. לטענת הארגון, החברה של אלשטיין היא האחראית הגדולה ביותר לכריתת עצים בארגנטינה בשלושת העשורים האחרונים - יותר מפי שניים מהחברה הבאה מתחתיה.
יערות הגשם אחראיים ל-28% מייצור החמצן בעולם, ומהווים מקום מחיה לכשני שלישים ממיני הזוחלים והצמחים על פני כדור הארץ. בעבר, הם כיסו 14% משטח כדור הארץ, אך בשל תהליך בירוא היערות של חברות הענק, כיום הם מכסים רק 6% ומצויים בסכנת הכחדה. רוב יערות הגשם נכרתים בידי חברות גדולות ומוכרות במערב. כריתת יערות הגשם, עלולה להגביר משמעותית ובאופן בלתי הפיך את כמות הפחמן הדו-חמצני הגורם לאפקט החממה.
כעת, חושף ארגון גרינפיס תחקיר שביצע בארגנטינה במשך 20 שנה על קשרים בין עסקים חקלאיים גדולים, בתי מטבחיים וחברות מאזורים שונים בארגנטינה, המעורבים בהיקף נרחב של בירוא יערות בדרום אמריקה לבין סופרמרקטים חשובים ומרכזיים ברחבי אירופה וישראל וביניהם רשת שיווק המזון הגדולה בארץ, שופרסל.
לפי גרינפיס, תאגיד הענק החקלאי קרסוד (Cresud), בבעלותם של האחים אדוארדו ואלחנדרו אלשטיין, אחראי בתקופה של 20 שנה לכריתת עצים בהיקף של 1.2 מיליון דונם ביער הגשם צ'אקו שבצפון ארגנטינה, עבור הקמת בתי מטבחיים ותעשיות חקלאיות לגידול בקר וסויה להאכלת משק חי - שטח גדול פי 23 משטחה של תל-אביב.
בכל יבשת אמריקה הדרומית, קרסוד מחזיקה בשטחים בהיקף של שמונה מיליון דונם (השווים ל-40% משטחה של מדינת ישראל). לאחרונה, ביקשה קרסוד היתר לכריתת 75.59 אלף דונם נוספים של ביער צ'אקו. קרסוד היא חברה חקלאית מובילה בארגנטינה עם נוכחות הולכת וגוברת במדינות אמריקה הלטינית.
לפי דוח גרינפיס, קרסוד כורתת שטחי יערות והופכת אותם לשדות מרעה לבקר. התחקיר שביצע גרינפיס, נערך באמצעות איסוף נתונים ותצלומי לוויין בברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי לאורך שני עשורים, וכולל גם עדויות שאסף צוות הארגון בארגנטינה. עוד התבססו בארגון על נתונים של יבוא ישראלי מאותן מדינות כדי להעריך את החלק של ישראל בכריתת יערות במדינות אלה.
גרינפיס לשופרסל: גלו אחריות
משפחת אלשטיין שולטת בשורה של עסקים בארגנטינה ובמדינות נוספות בדרום אמריקה. אלשטיין, באמצעות שליטתו בדסק"ש, הוא אחד ממחזיקי השליטה בשופרסל, רשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שמשווקת את מרבית הבשר מבתי המטבחים והחוות של אלשטיין שקמו על חורבות יער הצ'אקו.
קרסוד היא אחת הספקיות המרכזיות של הבשר הטרי והקפוא שנמכר בסניפי שופרסל תחת המותג "אנגוס", ובאמצעות ספקים נוספים כמו "נטו" תחת המותגים "טיבון ויל" ו"אל גאוצ'ו". תאגיד קרסוד כורת עצים ומגדל בקר באזור יער "הגראן צ'אקו", המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בדרום אמריקה אחרי האמזונס, ואחד האזורים בעלי המגוון הביולוגי העשיר ביותר על פני כדור הארץ.
בשנים האחרונות, מנסחות חברות רבות מסמכי אחריות תאגידית, המפרטים את האמונות והיעדים שלהן לקידום חברה צודקת וטובה יותר לקהילה בה הן פועלות ולסביבה. גם שופרסל הגדילה לעשות, ואף הוסיפה למסמך האחריות התאגידית שלה סעיף המוקדש לאחריות סביבתית, שבו היא כותבת; "השפעת הרשת על הסביבה נבדקת תדיר כדי לצמצם, ככל האפשר, את השפעותיה השליליות". עכשיו תוהים פעילי סביבה האם רשת שופרסל תפעל לנקות את שרשרת הייצור שלה ממוצרים שיש בהם פגם מוסרי, דוגמת בירוא יערות הגשם.
השבוע פנה גרינפיס במכתב למנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, וביקש לגלות אחריות תאגידית וסביבתית ולהפסיק לייבא בשר בקר ממקורות המעודדים כריתת יערות. "שופרסל רואה עצמה כמותג בעל מודעות חברתית וסביבתית ומובילה קו מוצרים ירוק - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם לקיחת חלק בהרס היערות", כתב ד"ר יונתן אייקינבאום, מנהל קמפיינים בגרינפיס ישראל. "בזמן שהאנושות ניצבת בפני איומים אקולוגיים חסרי תקדים - בראשם הכחדה מסיבית של מינים ושינוי האקלים - נדרשת אחריות תאגידית שתדאג להימנע מפגיעה בסביבה. למרבה הצער, חברת שופרסל כושלת בכך".
ביוני האחרון, אישרה ועדת הביקורת של שופרסל את התקשרות הרשת עם חברה זרה בשליטת אלשטיין ליבוא בשר בקר טרי. על פי אותה עסקה, שופרסל תייבא בקר בהיקף של 1,200 טון לתקופה של שנה, ובתמורה תשלם לאותה חברה זרה עד 35 מיליון שקל. עם פתיחת מכסות פטורות ממכס ליבוא בקר לישראל, נערך אלשטיין להרחיב את חברת משחטות הבשר הארגנטינאית שבשליטתו, כדי לייצא בשר כשר לישראל. בדוח הפעילות שלה לשנת 2017 ציינה החברה כי "הגידול ברווחיות הגולמית בקבוצת מוצרי הבשר והקפואים מיוחד בעיקר לשוני תמהילי לטובת בקר טרי, בעקבות השקת מותג פרטי בקטגוריית הבשר ‘אנגוס', ושיפור במחירי הקנייה".
הגורמים המרכזיים: גידול בקר וסויה
ישראל נחשבת שיאנית העולם בצריכת עופות לנפש, וממוקמת במקום השישי בצריכת בקר לנפש, עם קצת יותר מ-81 קילוגרם בשר (בקר ועוף) לאדם בשנה, כ-40% יותר מהממוצע העולמי. צריכת הבקר בישראל נמצאת בעלייה דרמטית - קרוב ל-40% בשנתיים, ועומדת על 141,000 טון בשנת 2017. מרבית מוצרי הבשר הנמכרים בישראל, 90%, מיובאים, ו80% מתוכם מקורם בדרום אמריקה. היצואנית הראשית לישראל היא ארגנטינה, עם 30%.
סיפור יער הצ'אקו הוא דוגמה להשפעת הסחר הבינלאומי על יערות העולם והמשבר האקולוגי. לפי Global Forest Watch אובדן שטחי היערות ברחבי העולם עמד על 248 מיליון דונמים בשנת 2018 - שטח הגדול משטחה של בריטניה וגדול פי 12 משטחה של ישראל.
גידול בקר וסויה להזנת חיות משק, הם הגורמים המרכזיים לבירוא יערות בעולם. לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) כל קילוגרם בקר שנצרך תורם לפליטות של 67.8 קילוגרם של פחמן דו-חמצני.
מדענים מזהירים כי קיים חלון זמן קצר ביותר - עד שנת 2030 להפחית את פליטות גזי החממה במידה מספקת, כך שטמפרטורת כדור הארץ לא תעלה ולמנוע הידרדרות אקלימית ואקולוגית. במחקר שפורסם החודש, נמצא כי נטיעת טריליון עצים יכולה להסיר שני שלישים מכלל הפליטות לאטמוספירה, אך מדענים מזהירים כי שמירה על יערות קיימים, בעיקר באזורים טרופיים, חשובה הרבה יותר. ללא עצירת בירוא היערות ושיקומם לא ניתן יהיה להגיע ליעדים לצמצום פליטות גזי חממה שהציבה הקהילה הבינ"ל.
מאי.די.בי נמסר כי "פעילות החברות המצויינות בדוח נעשית בהתאם למדיניות הממשלה ובתיאום עם הרשויות הרלוונטיות". משופרסל לא נמסרה תגובה.