גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשכחו מתחושת בטן: מדוע חברות רבות נעזרות בתחום המחקר?

יותר ויותר חברות מסחריות חוזרות לעשות שימוש בכלי מחקר מסורתיים לצורך תכנון מהלכים שיווקיים וקידום הפעילות העסקית של הפירמה ● כיצד יכולים מחקרי שוק לסייע בהתמודדויות מול האתגרים הרבים העומדים בפני מנהלי הארגון ולהביא תועלת בתהליכי קבלת החלטות?

מחקרי שוק יכולים להוות בסיס בתהליכי קבלת החלטות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
מחקרי שוק יכולים להוות בסיס בתהליכי קבלת החלטות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף גיאוקרטוגרפיה

מה הלקוחות חושבים על המותג שלי? על המוצר שלי? על השירות? האם הקמפיין שלי עובד? באיזה קונספט להשתמש בקמפיין הבא? מי הפרזנטור הנכון ביותר עבורי? איך מזהים קהלי מטרה? איך להגיע לקהלים חדשים? ומה ניתן לעשות עם אלו שנטשו? והמתחרים, מה איתם?...

אלו הן רק חלק מהשאלות המרכזיות העומדות מדי יום בפני מקבלי ההחלטות ומנהלי הפירמה בדרגים השונים. לדברי אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, המתמחה במחקרי שיווק ופרסום, הדרך היעילה ביותר לקבל מענה מושכל על השאלות הללו עובר דרך מחקר שוק. מחקר כזה, שמבוצע באופן מקצועי ושואל את השאלות הנכונות, יודע לתרגם את הממצאים מעבר לסטטיסטיקה לכדי תובנות שיווקיות מבוססות מהשטח. כל זאת תוך שימוש בכלי מחקר מגוונים (כמותיים ואיכותניים) כגון: סקרים, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק, לקוחות סמויים ועוד. "יותר ויותר מנהלים לומדים להעריך את החשיבות והתועלות של מחקר 'מסורתי', ונעזרים במחקרי שוק על מנת שיהוו עבורם בסיס יציב בתהליכי קבלת החלטות. הם פחות מסתמכים רק על היכרות סובייקטיבית עם התחום שבו הפירמות פועלות", מסביר משולם. עוד הוא מציין כי "בסביבה תחרותית, שבה לכל מהלך שיווקי יש משמעות רבה והשפעה על פעילות והצלחת הפירמה, אנו עדים לחברות רבות הבוחרות לקדם תהליכים מחקריים על מנת לצמצם סיכונים ולסייע בקבלת החלטות מבוססות ידע, שעליהן ניתן לבסס אסטרטגיה שיווקית מנצחת".

את תרומתו של המחקר להתפתחות העסקית של חברות ולתמיכה בתהליכי קבלת ההחלטות ניתן לראות במגוון רחב של תחומים. מזיהוי ואפיון קהלי מטרה לצד קהלים פוטנציאלים נוספים, דרך ניהול חוויית שירות הלקוחות ועד לבחינת האופן שבו המותג נתפס והפרסום משפיע על דעת הקהל. כיצד, אם כן, יכול מחקר שיווקי לתרום לחברות ולעסקים בתכנון האסטרטגיה העסקית והשיווקית?

מעמד שיווקי? נכסיות מותג? האם הפרסום באמת עובד?

בעולם שבו קמפיינים פרסומיים מתחרים ביניהם מי יהיה היצירתי ביותר ויזכה ב"קקטוס הזהב", אחת השאלות שנותרת לעיתים ללא מענה היא: האם המסר עבר? האם הוא בכלל מתאים לפירמה ומקדם את מטרותיה? האם הקונספט הפרסומי הנבחר הוא הנכון ביותר או שאולי דווקא הקונספט האחר הוא זה שישיג את המטרה?

צרכנים מוצפים במסרים פרסומיים, כמעט בכל רגע נתון, לכן חשוב שהקונספט הפרסומי יהיה מחד יצירתי כדי לבלוט מעל כולם, אך מאידך, ולא פחות חשוב מכך, הוא צריך להיות מובן, כזה שיעביר באופן המדויק ביותר את המסר הנכון. כאן, לדברי משולם, נכנס המחקר לתמונה, חברות רבות נעזרות היום, יותר מתמיד, בביצוע מחקרי שוק על מנת לבדוק את המסר הפרסומי ואת התאמתו ליעדי הפירמה, ואף לאתר בעיות עוד בטרם הושק הקמפיין. מרביתן אף מלוות לאחר מכן את המהלך הפרסומי במחקר שייבחן את התועלת של הפרסום והתרומה שלו לפעילות הפירמה.

אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה / צילום: יוהנס פלטן

"חברה שעמדה בפני השקת קמפיין של אחד המוצרים המובילים שלה ביקשה שנערוך עבורה מחקר שיבחן את הקונספט הפרסומי לפני העלייה לאוויר", מספר משולם. "כך מצאנו שאלמנט מאוד שולי בפרסומת הצליח לעורר תגובה מאוד שלילית בקרב הנחקרים. הוא הסיט את כל תשומת הלב מהמוצר. מדובר במקרה קלאסי בו המחקר מסייע בהליך השקה נכון יותר".

ישנם כיום מגוון רחב של מחקרים המותאמים לעולם התוכן של פעילות השיווק והפרסום, המשלבים כלים כמותיים ואיכותניים, שמטרתם הינה לסייע בקבלת ההחלטות הנכונות הקשורות עם פעילות הפירמה במרחב השיווקי. ניתן למצוא למשל מחקרים העוסקים ב: בחינת קונספטים פרסומיים או פרסומות לפני השקתן, בחינה של פרזנטורים והתרומה שלהם לפירמה, בחינה של אפקטיביות פרסום כולל מידת ההשפעה על הפרמטרים השיווקיים של המותג וכדומה.

כחלק מאותן בדיקות, חברות רבות בוחנות בתדירות גבוהה יחסית גם את נכסיות המותג (Brand equity) - המשמשת כאחד מכלי עבודה החשובים ביותר לכל איש שיווק לבחינת מעמדו של המותג ביחס למותגים אחרים בזירת התחרות שבה הוא פועל. פעמים רבות גם נעזרים במודלים מחקריים שמטרתם הינה לזהות את נקודות החוזקה והתורפה של הפירמה, למקד את המסרים השיווקיים הנכונים, ולזהות פרמטרים המצריכים התייחסות ופעילות אופרטיבית לקידום המותג.

להכיר ולהבין את הלקוחות: זיהוי קהלים, חוויית לקוח ואיתור בעיות

הבסיס העיקרי של הפירמה הוא הלקוחות שלה ולכן לא מפתיע שארגונים משקיעים משאבים רבים בזיהוי ואפיון של קהלי המטרה. על פניו נשמע עניין בסיסי, אבל כפי שמסביר משולם, מדובר בסופו של דבר באחת השאלות המרכזיות שארגון מתמודד עימן. על מנת לתת מענה מיטבי בהבנת קהלי היעד הצורכים או עתידים לצרוך את מוצרי הפירמה, או לחלופין בהבנת מיהם קהלי היעד הנכונים, כדאי לעשות שימוש בכלים מחקריים שעונים בדיוק על הסוגיה הזו. "לעיתים עיקר המאמצים השיווקיים מכוונים לקהלי מטרה לא מדויקים או שהם מפספסים קהלי מטרה נוספים שלא נלקחו בחשבון", אומר משולם, "אתן דוגמה ללקוח שלנו, שבאחד המחקרים שביצענו עבורו גילינו כי למרות שהוא מכוון את המוצרים שלו לקהלים חזקים מבחינה כלכלית, דווקא חלק בלתי מבוטל מנתח הלקוחות שלו הם כאלה שבאופן אינטואיטיבי הוא לא היה פונה אליהם. מדובר בקהל שמבחינתו רכישת המוצר היא הישג או פסגה שהוא שואף להגיע אליהם. אין לקבוצה הזו ממון רב, אבל הם מקדישים את הסכום במיוחד כדי להתהדר במוצר של אותה החברה, שהוא סמל סטטוס עבורם. התובנה הזו שינתה עבור הלקוח את כל הגישה השיווקית. הוא החל לפנות גם לקהל המדובר, הפחות חזק מבחינה כלכלית, שאליו לא חשב לפנות לפני כן".

מנהלי שיווק, בואו להבין מה מחקר שוק יכול לעשות בשבילכם. לפרטים הקליקו כאן>>

מקרה זה שמציג משולם, ממחיש את הרעיון שבעולם המחקר והשיווק מכונה "סגמנטציה" - חלוקת קהל היעד לתתי קבוצות, לעיתים ברזולוציות מאוד מדוקדקות. היכולת לזהות מגוון רחב של קהלים הצורכים את מוצרי או שירותי הפירמה, ולהבין באופן פרטני מה כל אחד מהם אוהב, מה ההעדפות שלו, מה הסביבה שבה הוא צורך את המוצרים או השירותים של הפירמה, ועל איזה נקודות צריך "ללחוץ" בהתייחס לכל קהל בנפרד על מנת להתאים את המסרים השיווקיים בהתאם לצרכים של הסגמנטים השונים, נגזרת מתהליכים מחקריים המאפשרים אף לזהות קהלים פוטנציאליים נוספים שהם בבחינת "Look-alike".

למשל, בקרב הורים לילדים, בבואנו להשיק גאדג'ט חדש המיועד ללימוד ילדים, יש משמעות עצומה לניתוח של קהל היעד שמחקר מעמיק יוכל לאתר. במחקר שכזה ניתן לזהות מס' סגמנטים של הורים - הורים שלא מוכנים לשמוע על פיתוחים חינוכיים שאינם מאושרים על ידי משרד החינוך; הורים שמגלים פתיחות לרעיון, אבל חוששים מסוגיות של פרטיות ואיסוף מידע; הורים שמאוד רוצים לרכוש לילדים שלהם את המוצר, אבל לא בטוחים לגבי התגובה של האחרונים; והורים שחוששים מהתגובות של הורים אחרים (מה יגידו עליהם וכו'). כל סגמנט כזה, בסופו של דבר, יקבל ביטוי באסטרטגיה השיווקית של הפירמה למוצר.

מאמצים רבים נוספים שמשקיעה הפירמה היא במדידת איכות השירות וחוויית הלקוח. ישנו מגוון רחב של כלי מחקר כמותיים (כגון סקרים טלפוניים, סקרים אינטרנטיים, סקרי SMS וכדומה) או איכותניים (כגון לקוח סמוי, מודיעין עסקי ועוד), המסייעים לפירמה לזהות נקודות חולשה וחוזקה בתהליכי השירות והמכירה, ולהרים דגל אדום כשצריך, בכל נקודת זמן, על מנת לתת לפירמה תובנות מיידיות מהשטח, שיסייעו לשיפור מתמיד בשירות הלקוחות ובחוויית הלקוח. למה זה כל כך חשוב? כי לקוחות מרוצים מפתחים נאמנות ובשלב מאוחר יותר גם משמשים כשגרירים של הפירמה כלפי חוץ, מה שמביא בסופו של דבר להגדלת היקף הפעילות.

כיום קיים מגוון רחב של מחקרים המותאמים לעולם השיווק והפרסום / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

ישנם מקרים רבים שבהם פעילות מחקרית נכונה יכולה לתמוך ולסייע בהגברת נאמנות הלקוחות או לחלופין בצמצום נטישה של לקוחות שעברו חוויית שירות פחות טובה. משולם, מנגד, בוחר להביא דוגמה שבה חברה לא זיהתה נכון את חוויית המכירה של הסוכנים שעבדו עבורה: "לקוח שלנו, המבצע את עיקר הפעילות המכירתית שלו באמצעות מתווכים, המהווים למעשה את לקוחות הפירמה, זיהה כי הגיע לתקרת זכוכית ולעיתים אף לירידה במכירות. באמצעות מחקר מקיף שביצענו עבורו גילינו כי המתווכים שהוא פועל באמצעותם מעדיפים לעיתים להמליץ על מוצרים של חברות מתחרות, אפילו שהעמלות שהם מקבלים מהן עבורם נמוכות יותר. זאת רק כי הבירוקרטיה שכרוכה במילוי הטפסים של הלקוח שלנו הייתה סבוכה יותר", משתף משולם בממצאים, שהובילו את הלקוח לפרוץ מחדש את תקרת הזכוכית שנתקע בה.

נושא נוסף שמעורבים בו תהליכים מחקריים קשור עם חוויית הלקוח בתחום ה-e-commerce. לאור חשיבותו הרבה של התחום, והעובדה כי פירמות רבות מפנות משאבים רבים כדי לשפר ביצועים בכל הקשור עם מכירות On-Line, ניכרת השקעה רבה גם בפיתוחים של אפליקציות ואתרי סחר, בדגש על התאמתן המרבית לצרכי הלקוחות. "אנו מלווים מגוון פירמות בביצוע תהליכים מחקריים לבחינת חוויית הגולשים באפליקציות ו/או באתרי הסחר שלהם", אומר משולם. "במקרים רבים אנו מזהים עבורם אלמנטים שיש לתת עליהם את הדעת על מנת לשדרג את חוויית הגלישה וכפועל יוצא מכך לשפר את יחסי ההמרה בין שיעור הגולשים לבין שיעור הרוכשים. מדובר במערכים מחקריים המאפשרים התנסות של לקוחות פוטנציאליים באתר או באפליקציה, באמצעות פאנל מתנסים שאנחנו מקימים בהתאם לקהל המטרה של הלקוח שלנו".

התאמת שיטות המחקר ובחירת הכלים

על אף הזמינות הרבה של כלים עצמאיים לאיסוף ולניתוח מידע, מחקר שוק אינו עניין של מה בכך. חברות עושות לעיתים שימוש בכלים חינמיים או בתשלום מועט יחסית, כגון: אתר הסקרים Survey Monkey, גוגל דוקס ועוד, כדי לאסוף בעצמם נתונים ולנתח אותם באופן עצמאי - אך הדבר עומד להם פעמים רבות לרועץ. סקר אשר נשלח לרשימת תפוצה כלשהי, שאינה מייצגת את קהלי המטרה, יביא בהכרח לתובנות מוטות. הן לא יוכלו לקדם את הפירמה לכדי קבלת החלטות נכונה.

תכנון המחקר ובחירת הכלים שבאמצעותם נאספים ומנותחים הנתונים דורשים מחשבה. לצד כלי מחקר מסורתיים, דוגמת סקרים, ראיונות, קבוצות מיקוד, לקוחות סמויים ועוד, החלו בשנים האחרונות חברות מחקרי השוק לפתח כלים מחקריים לפתרון בעיות מורכבות.

לדברי משולם, במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה פותחו בשנים האחרונות שיטות מחקר חדשניות ומודלים ייחודיים המסייעים במתן פתרונות מותאמים אישית. "אנחנו מחזיקים במערכת מידע ייחודית, ברמת כל בניין מגורים במדינת ישראל, המאפשרת לאפיין ולזהות קהלי מטרה במרחב הגיאוגרפי כבסיס להגדלת מעגל הלקוחות. המערכת, הנקראת Mosaic Israel, מפלחת את קהל היעד לקבוצות, ויודעת לזהות סוגים שונים של קהלים וטיפוסים צרכניים או לחשב את כוח הקנייה שלהם. המיפוי שלה נעשה על בסיס מיקום גיאוגרפי, המאפשר לתת מענה לשאלות רחבות כגון: היכן לפרוס שלטי חוצות, היכן הפעילות הפרסומית-שיווקית אפקטיבית יותר, איפה יש בעיות (כגון, תתי-קבוצות שיש להן עמדה שלילית על המוצר או פרסום שאינו אפקטיבי באזורים מסוימים) ועוד".

בשורה התחתונה, משולם מסכם ואומר כי "בעולם המחקר יש חברות רבות והתחרות מאוד גדולה, אבל בסופו של דבר, מחקר שוק דורש ידע מקצועי ומומחיות ממי שמבצע אותו. זו לא רק שאלה של מחיר, אלא בעיקר של איכות וידע - איך לעשות את הדברים, כדי שבאמת יהיה אפשר ללמוד מהתוצאות ולקדם את הפירמה, או במילים אחרות: לדעת כדי להצליח".

מנהלי שיווק, כך תיקחו את המותג שלכם צעד אחד קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים שראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס עולה ב-0.4% ● הניקיי ירד ב-0.2% ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

תיקון והתנצלות

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד