דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
להמשך התחזקות השקל ביחס לשערי מט"ח, והדולר בפרט, יש השלכות על ענפי פעילות רבים במשק, ובין החברות הצפויות להיפגע ממגמה זו נמנות חברות הנדל"ן האמריקאיות, שהנפיקו אג"ח בהיקף של יותר מ-20 מיליארד שקל בבורסת תל-אביב בשנים האחרונות.
אותן חברות גייסו בשוק ההון המקומי חוב בשקלים, שאותם הן ממירות אחרי הגיוס לדולרים - מטבע הפעילות שלהן בארה"ב, אשר שם הן עובדות באופן שוטף. את הדולרים הן נדרשות להמיר חזרה לשקלים עם תשלום החוב למחזיקי האג"ח. לפי הערכות לא מעט אנליסטים, לא צפוי בקרוב שינוי כיוון בהתנהגות שמציג השקל מתחילת השנה, עם עלייה של כ-6% ביחס לדולר, שנפל מתחת לרמה של 3.5 שקלים לראשונה זה זמן ממושך.
משמעות הדבר היא תוספת תשלום משמעותית, של כמה מיליוני דולרים, לכל אחת מחברות האמריקאיות הנדרשות לחלק מפירעונות החוב שלהן עוד השנה, וזאת ביחס להיקף החוב בתחילת השנה.
מדובר בעיקר בחברת אקסטל של גארי ברנט, הנדרשת לפרוע בדצמבר תשלום בהיקף של קרוב ל-540 מיליון שקל, וורטון פרופרטיס של ג'ף סאטון הצפויה לפרוע בסוף ספטמבר כ-250 מיליון שקל וחברת אול-יר של ג'ואל גודמן עם פירעון של כ-100 מיליון שקל בדצמבר.
מבדיקת בית ההשקעות אי.בי.אי עולה כי היחלשות הדולר ביחס לשקל מעלה את היקף התשלום של אקסטל ב-10 מיליון דולר, וזאת מאחר ששווי התשלום עמד על 143 מיליון דולר בתחילת השנה ומגיע לכ-153 מיליון דולר כעת, ואילו תוספת התשלום של וורטון מגיעה לכ-5 מיליון דולר ובאול-יר מסתכמת בכ-2 מיליון דולר.
נדב ברקוביץ', אנליסט הנדל"ן של אי.בי.אי, מציין כי "המשמעות של התחזקות הדולר ביחס לשקל היא תוספת של 6% מתחילת השנה על החוב של אותן חברות. במרבית המקרים מדובר על סכומים נמוכים יחסית, אך בהסתכלות על התשלומים הגדולים הצפויים עד לסוף השנה, אפשר לראות שיש חברות שהפגיעה בהן מעט יותר משמעותית".
גם השפעה חשבונאית
ברקוביץ' מדגיש כי "השינויים בהיקפי התשלום תלויים בהרבה גורמים, וקשורים גם לאיך אותן חברות ביצעו גידורי מטבע, ואם ביצעו, ובאיזה מחירים הן גייסו את חובן פה. אבל כדרך פעולה, החברות האמריקאיות ממירות את החוב שגייסו פה לדולרים לצורך פעילותן, ומקבלות הכנסות בדולרים, שאותם הן ממירות בחזרה לשקלים כשהן צריכות לשלם את חובותיהן פה. בהתאם, כשהשקל מתחזק, על אותם דולרים הן מקבלות פחות שקלים, וצריכות להשלים את הסכומים".
באי.בי.אי מציינים כי לשינויי המטבע גם השפעה חשבונאית על דוחות החברות, שם הן מציגות הפסדים או רווחים בגין הפרשי שער המשפיעים על השורה התחתונה, אולם ללא השפעה תזרימית. לדברי ברקוביץ', "כבר בתוצאות הרבעון השני נוכל לראות את השפעת התחזקות השקל בדוחות, שתבוא לידי ביטוי גם ברבעון השלישי, אבל בגלל שזה חשבונאי אין לכך הרבה משמעות, עד למועד שבו הן נדרשות לתשלום האג"ח".