עו"ד אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף
"כסף מזומן הוא מכשיר עיקרי בכלכלה, והדרישה הבסיסית היא שיהא אמין ושיעניק ביטחון למחזיקים בו. באזרחי ובתושבי הארץ נטועה אמונה בסיסית במערכת המוניטרית, שלפיה לעולם ניתן יהיה להשתמש בשטרי הכסף שברשותם ככסף עובר לסוחר. כסף מזומן היה ועודנו אמצעי התשלום הנגיש ביותר ונתפס בקרב רבים מבני הציבור כביטוי לחירות אישית.
"מאז כניסת חוק הגבלת השימוש במזומן לתוקף, הפך השימוש בכסף מזומן שמהווה הילך חוקי בישראל, לפעולה אסורה שבצידה סנקציה פלילית או מינהלית. משעה שנכנסו ההגבלות שבחוק לתוקף, מנועים אזרחים שומרי חוק מלעשות שימוש מלא וחופשי בכסף מזומן שאגרו ברבות השנים. מדובר בפגיעה אקוטית בזכויות יסוד, ובהן הזכות לקניין, לפרטיות וכן פגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי" - כך טוענת לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אבי חימי, בתגובה שהגישה אתמול (ג') לבג"ץ במסגרת הדיון בעתירות שהוגשו נגד החוק לצמצום השימוש במזומן.
חוק צמצום השימוש מזומן, שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר השנה, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת; ואמור לשנות את הרגלי הצריכה של רובנו, במובן זה שהוא מנסה לעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים.
החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן בעסקה.
פגיעה באוכלוסיות המוחלשות
הליכי חקיקת החוק לוו במחאה גדולה של בעלי עסקים, של מומחי מס ושל ארגוני זכויות אדם, שטענו לפגיעה חמורה בזכויות הציבור בישראל ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות שהמזומן היווה את אמצעי התשלום היחיד שלהן, וחלקן אף מוגבלות בשימוש בכרטיס אשראי, או שאין בבעלותן חשבון בנק פעיל.
מרבית הטענות נגד החקיקה נדחו, וזה שמונה חודשים שהחוק בתוקף ומיושם בפועל, תחת המגבלה הקבועה בחוק, שלפיה רק מספטמבר השנה תחל רשות המסים להטיל קנסות על מפירי החוק.
אולם גם היום, חודשים רבים לאחר שהחוק יצא לדרך, ותשדירי ההסברה - בין היתר בכיכובו של חיים הכט - מרצדים על המרקעים, נמשכת בבג"ץ המחלוקת סביב נחיצותו של החוק, וכן על פגיעתו בזכויות האזרחים.
הדיון בבג"ץ עוסק בשתי עתירות שאוחדו לדיון משותף: הראשונה, עתירת עמותת "מוקד - המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם", בבקשה לבטל את החוק, זאת בטענה כי הוא אינו חוקתי ופוגע במאות אלפי אזרחים, שמסיבות תרבותיות או בשל גילם המבוגר, חסכונות חייהם מצויים בידיהם במזומן; וכן בקבוצות מוחלשות באוכלוסייה ואנשים שאין להם חשבונות בנק בשל היותם מוגבלים באמצעים מסיבות שונות.
העתירה השנייה היא עתירת ארגון "אחריות - ייצוג והכוון כלכלי", שבמסגרתה התבקשה דחייה של החוק בחצי שנה על-מנת לתקנו, זאת מאחר שלטענת הארגון, החוק פוגע בזכויות חוקתיות של אזרחי המדינה.
אכיפה נוקשה, לא רגולציה מגבילה
בתגובה שהגישה לשכת עורכי הדין לעתירות - באמצעות עו"ד אורי גולדמן ומיכאל כשכאש ממשרד גולדמן - היא טוענת כי "מלחמה בכלכלה השחורה שמשחיתה כל חלקה טובה בארץ, דורשת אכיפה יעילה, נוקשה ונקודתית נגד מחוללי הפשיעה, ולא באמצעות רגולציה שמגבילה את יכולתו של הציבור הרחב לעשות שימוש בקניינו".
לדברי הלשכה, "ההגבלות שבחוק עשויות לפגוע ביתר שאת בבני המיעוטים שבישראל (כ-2.3 מיליון אזרחים, מתוכם כ-1.85 מיליון מהמגזר הערבי). מדובר באוכלוסייה שסובלת מעוני וממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ושהנגישות של רבים מאנשיה לאמצעי מחשוב מועטה; ודומה כי המעבר, גם אם הדרגתי, לאמצעי תשלום שאינם מבוססי-נייר עלול לפגוע בבני המיעוטים בצורה קשה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה".
כן נטען כי החוק יפגע בצורה בלתי סבירה בחייבים מוגבלים באמצעים, שמפאת ההגבלות שהוטלו עליהם ולנוכח הסיכון שלו הם חשופים, הם אינם יכולים לבצע עסקאות ולנהל את ענייניהם באמצעות חשבונות פיננסיים; וכן בכ-500 אלף לקוחות שחשבונם הוגבל לפי חוק צ'קים ללא כיסוי; ובעסקים בישראל.
המדינה: לא הוכחה פגיעה
קודם לדיון הגישה המדינה את תגובתה לעתירות. הכנסת, שר האוצר, רשות המסים ובנק ישראל ביקשו לדחות את העתירות על הסף ולגופן. זאת, בין היתר, בטענה כי חרף הטענות בדבר הפגיעה החוקתית לכאורה בציבור, לעתירות לא צורף כל נפגע קונקרטי, והן נעדרות תשתית עובדתית להוכחת פגיעה כזאת.
עוד נטען בתגובת המדינה כי העותרות לא הוכיחו כל פגיעה בזכות חוקתית, והן מסתפקות בהצגה לקונית של תרחישים תאורטיים שאין בהם כדי להצדיק ביטול של דבר חקיקה ראשית של הכנסת.
כן צוין כי החוק לצמצום השימוש במזומן נועד להתמודד עם בעיית ההון השחור בישראל ואף להיאבק בפשיעה ובהלבנת ההון. לדברי המדינה, החוק הוא תולדה של הליך ארוך-שנים, שבמסגרתו נבחנו בצורה יסודית כל השיקולים והסוגיות הרלוונטיים.
בקשת המדינה לדחות את העתירות על הסף לא התקבלה עד כה, ובינתיים כאמור הצטרפה אל העותרות שחקנית חיזוק משמעותית - לשכת עורכי הדין.
מדוברות לשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "מתוקף תפקידה הציבורי, ובכלל זה מחובתה להגן על זכויות האזרח, לשכת עורכי הדין פנתה בבקשה להצטרף כ'ידיד בית המשפט' לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק לצמצום השימוש במזומן. הלשכה הביעה את עמדתה בנוגע להשלכות הציבוריות של החוק, ובהן הפגיעה בשכבות החלשות באוכלוסייה, הפגמים שנפלו בהליך החקיקה והיעדר חלופות השקולות לשימוש בכסף מזומן, שהשימוש בו הוגבל.
"אנו מקווים שבבואו לשקול את האיזונים, יאמץ בית המשפט העליון את עמדת הלשכה, בעת הכרעתו בסוגיות החשובות שבהן עוסקות העתירות. חשוב לנו להדגיש ולציין כי בניגוד לעמדת המדינה, לא מדובר בתרחישים היפותטיים אלא מציאותיים לחלוטין".