דן סופר / צילום: איל יצהר, גלובס
אני: מאמין שהתמדה היא הדבר הכי חשוב להצלחה, יחד עם עבודה קשה, כישרון ומזל. מאמין ברתימת המגזר העסקי למאבקים חברתיים, חבל שזה לא קורה יותר.
משפחה: שני הצדדים מבגדד. סבא רבא מצד אמא היה ראש הקהילה היהודית בעיראק, תפקיד פוליטי שמילא במשך 50 שנים, התחיל עם כ-200 אלף חברים בקהילה וכשנפטר היו שם בקושי 3,000. סבא, מאיר ששון, למד רפואה בעיראק, גויס לצבא כרופא צבאי, השתחרר בדרגת סרן והתחתן עם סבתא, שבאה ממשפחה אמידה. הם עלו ארצה ב-1950, לתל-אביב. הצד של אבא עסקו במסחר בבגדד ועלו לארץ, לתל-אביב, כשאבא היה בן שמונה. ההורים נפגשו דרך חברים כשאמא סיימה צבא ואבא היה בן 28, התחתנו ועברו לרמת גן. שניהם עורכי דין שעובדים יחד כבר 50 שנים ומתמחים במסחרי, בנקאות ונדל"ן.
ילדות: ברמת גן, עם אחות קטנה. בגיל עשר עברנו לתוכנית ל' בתל-אביב. המון ים, למטה עם חברים, אווירה קהילתית. רציתי להיות עורך דין כמו ההורים, גם כי הייתי מגיע הרבה למשרד וגם כי בדיוק שידרו את הסדרה "פרקליטי LA". למדתי במגמה ריאלית פיזיקלית בתיכון חדש ושירתי כקצין מודיעין שדה.
משפטים: אחרי השחרור והטיול לדרום אמריקה למדתי משפטים בתל-אביב. עשיתי סטאז' בזליגמן בשוק ההון ומיזוגים ורכישות, ואז נחשפתי לעולם העסקי והבנתי שזה הכיוון שלי. אחרי שנה כעורך דין פעיל התחלתי ללמוד תואר שני במנהל עסקים ובמהלכו עשיתי פרויקט לחברת ליפמן, וכשקיבלתי מהם הצעה להיות איש מכירות, קפצתי עליה.
ליפמן: חברה גלובלית שייצרה מסופי תשלום, המתחרה של וריפון. אחרי שלוש שנים בחברה נרכשנו על-ידי וריפון, שעשתה איתנו אינטגרציה מלאה ופשוט בלעה אותנו.
וריפון 1: יצרן מסופי התשלום מהמובילים בעולם שעוסק גם בתחומים נוספים. הציעו לי לעבור למחלקת השיווק של אסיה. הייתי על הקו לסין, סינגפור ואוסטרליה ובמשך שנתיים ניהלתי גם את המוצרים ואז החלטתי לפרוש. עברתי לנטפים, כמנהל הפיתוח העסקי של תחום הדלקים הביולוגיים. רק שאחרי שנה פרץ המשבר הכלכלי, ההשקעות נעצרו ובמקביל וריפון לחצו עליי לחזור.
דנה: אשתי, סמנכ"לית שיווק בווטש איט - חברה לפלטפורמות וידיאו. הכרנו דרך חברים משותפים כשנכנסתי לווריפון. אחרי חודשיים טסנו לתאילנד יחד ושנה וחצי אחר כך כבר היינו נשואים. השנים המשותפות גרמו לי להאמין בכוח הנשי ולהשפיע על הקידום הנשי והצבת נשים בתפקידי מפתח. יש לנו שלושה ילדים ואנחנו גרים ברמת השרון.
וריפון 2: חזרתי כמנהל הפיתוח העסקי והשיווק של כל מה שאינו אמריקה. לפני שש שנים מוניתי למנכ"ל וסגן נשיא למערב אירופה בווריפון העולמית ומאז אני עושה מאמץ להרחיב את הפעילות שלנו לתחום הסליקה. בעקבות הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, התחום עבר מהפך. לפני שנה נרכשנו על-ידי חברת השקעות אמריקאית פרטית.
שב"א: מונופול בתחום הניתוב של העסקאות בישראל שהייתה בבעלות הבנקים. היא מחזיקה בכובע נוסף של יצרן תוכנה שמתחרה בנו וביצרני התוכנות האחרים. הרגולטור חייב אותה להוציא חלק מהפעילות שלה לעמותה נפרדת, אבל זה לא מספיק.
EMV: תקן בינלאומי של כרטיסים חכמים עם שבב, שאומץ על-ידי כל המדינות בעולם, אבל רק בישראל עוד גוררים רגליים. במקום להכניס את הכרטיס למסופון ולהקיש קוד סודי, או לשלם באמצעותו דרך המובייל ללא מגע, אצלנו עוד משתמשים בטכנולוגיה עתיקה. בנק ישראל עדיין לא השכיל לעשות חינוך שוק לכרטיסים החדשים. רק עסקים חדשים מחויבים להכניס את הכרטיסים עם השבב, ועסקים גדולים יחויבו להכניס אותו רק בעוד שנה. כשאין אכיפה, זה לא יקרה גם אז. אף עסק סליקה בינלאומי לא ייכנס לכאן אם לא יהיה שימוש בתקן.
BTI: ארגון שמשלב אנשי עסקים פלסטינים וישראלים שבו אני חבר. אנחנו עוזרים לגשר בין ההייטק הישראלי והפלסטיני. אני מאמין בפתרון שתי המדינות ובחיזוק הקשר ביניהן, ולמגזר העסקי יש חשיבות גדולה ביצירתו.
פנאי: מכיוון שאני חי במטוסים ועובד סביב השעון, אין לי הרבה מזה. את מה שיש, אני מקדיש למשפחה ולקריאה בטיסות.
תפיסת עתיד: אני כבר 16 שנים בחברה, גאה להיות חלק מהשינוי הטכנולוגי שהיא מובילה ורוצה להמשיך בעשייה.