גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בעוד שבועיים נשכח מזה, אבל בטוח שאפי לא יהיה הקורבן האחרון"

אפי בן ברוך, צעיר בעל מוגבלות שכלית, נפטר עפ"י החשד בעקבות התעללות במוסד שבו שהה ● עידו רונן, לשעבר מנהל הוסטלים לאוטיסטים ואב מאמץ לאוטיסט שמת במוסד, מתאר מציאות קשה במעונות של חסרי ישע: מחסור באנשי צוות, מטפלים שלא עברו הכשרה ופיקוח לקוי של משרד הרווחה

עידו רונן / צילום: איל יצהר
עידו רונן / צילום: איל יצהר

עידו רונן יכול להעיד על הטיפול הכושל שמציעה המדינה לחסרי ישע מכמה היבטים. רונן, כיום מנתח התנהגות שמייעץ למשפחות, בתי ספר וארגונים, ניהל בעבר הוסטלים לדיירים אוטיסטים, כך שהוא מכיר את המתרחש כאיש מקצוע - אבל גם כמי שחווה את הטרגדיות שמתרחשות במקומות כאלה כהורה. בנו המאומץ רן וייס, אוטיסט ששהה במוסד של אלו"ט, מת לפני שלוש שנים מהרעלת מים, אחרי שהושאר ללא השגחה ושתה כמויות אדירות של מים. הטרגדיה הזאת מאפשרת לרונן לדבר גם בשם המשפחות של דרי ההוסטלים, שחסרות לעיתים את המודעות ואת הכוח כדי לצעוק על ההזנחה המתמשכת ובחלק מהמקרים גם הפושעת.

את אפי (אפרים) בן ברוך, 29, הצעיר בעל המוגבלות השכלית שנפטר בסוף השבוע שעבר בבית החולים בני ציון בחיפה, הכיר רונן מאז שהיה ילד. לפני שהידרדר מצבו, סיפר בן ברוך לאחותו כי המטפל שלו במוסד רמת חיפה, מוחמד חטיב, היכה וחנק אותו. חטיב נעצר בחשד להתעללות ורצח, ודיון נוסף בהארכת מעצרו אמור היה להתקיים אתמול. הסנגורית שלו מסרה בראשית השבוע כי אין לו קשר לתוצאה הטרגית וכי האש צריכה להיות מופנית כלפי המוסד עצמו.

רונן מסתכל על הדברים האלה בכאב. "שומעים על המקרים האלה רק כשזה מגיע לאסון מוחלט, אבל הכתובת נמצאת על הקיר כל הזמן. משנה לשנה קשה יותר למצוא מדריכים לדיור כזה. אני לא רוצה להכליל, כי יש גם אנשים נפלאים שמגיעים, ומכל המגזרים, אבל יש גם לא מעט אנשים לא ראויים שמגיעים לתפקיד מאוד מורכב וקשה בלי שעברו הכשרה ובלי שיש מעליהם פיקוח ראוי. זורקים אותם למים והם צריכים להתמודד עם מצבים מאוד לא פשוטים ואין להם מושג איך, כי הם לא באים ממקום טיפולי, ובטח שלא ממקום שמבין מה זה אוטיסטים. מכאן הדרך להזנחה ולאלימות שנובעת ממצוקה - מאוד קצרה. ההבדל בין מדריכים לפני ואחרי הכשרה הוא של שמיים וארץ".

חשבתי שלתפקידים האלה מגיעים סטודנטים למקצועות טיפוליים כמו פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.
"המחשבה שלך מנותקת לחלוטין מהמציאות. הסטנדרטים שהארגונים מציבים לעצמם כל הזמן יורדים. נכון שמגיעים גם סטודנטים שעושים עבודה יפה, אבל מגיעים גם אנשים בלי ידע ובלי הכשרה, בין השאר בגלל השכר הנמוך מאוד ביחס לדרישות התפקיד. המדריכים האלה מקבלים שכר מינימום, אולי שקל-שניים יותר לשעה, עבור תפקיד מאוד לא פשוט שכולל משמרות בלילות ובשבתות וחגים, כי דיירי ההוסטל הם אנשים שצריכים להיות בהשגחה 24/7. כדי שיאיישו את התקנים האלה אנשים טובים, צריך לתגמל אותם בהתאם, ולדעת איך להתמודד עם השחיקה שלהם".

"אין כסף וכוח האדם מתחלף לעיתים תכופות"

מה מצופה מאנשי הצוות לעשות? מתברר שכבר כאן מתחילה הבעיה. "הדרישות משתנות ממקום למקום, שזה לכשעצמו בעייתי - לכל ארגון סטנדרטים ומטרות שונות", אומר רונן. "אם הסטנדרטים שמציבים לך זה לעשות בייביסיטר או להסתפק בזה שכולם יהיו תחומים בסלון ולא ישוטטו, אז ככה זה גם נראה. מה שקרה לאפי מראה שאפילו בייביסיטר לא היה כאן, כי בייביסיטר לא אמור להיות אלים. חייבים פיקוח יותר מסודר של משרד העבודה והרווחה, ופיקוח פנימי טוב יותר, ולא רק בגלל שחלק מהמשפחות חלשות מכדי להילחם. בסופו של דבר, גם ההורים הכי חזקים לא יהיו כאן תמיד. אז מה יעשו כל אותם אוטיסטים או בעלי מוגבלויות מבוגרים, שההורים שלהם כבר לא בחיים כדי לדאוג להם? אי אפשר להפקיר אותם".

זו הדאגה שמציפה את כל ההורים עם ילד על הספקטרום. מהרגע שהילד אובחן, הם שואלים את עצמם "מי ישמור עליו כשלא נהיה?".
"אני רואה את זה הרבה כאיש מקצוע וכאבא לילד - הדאגה העצומה של מה יקרה כשלא נהיה. אם אתה לא כל הזמן עם האצבע על הדופק - דואג לבעיות הרפואיות, לתרופות ולבגדים - אף אחד לא יעשה את זה בשבילך, כי אין כסף וכוח האדם מתחלף לעיתים תכופות, כי קשה לשמר אנשים. לרן למשל היו בעיות עור, ואת הסבון שמתאים לו הבאתי בעצמי. אם לא הייתי מביא, לא היה".

אתה מלווה ילד למקום כזה, אחרי סוף שבוע בבית, ולא רוצה מיד לקחת אותו חזרה?
"אין הורה שלא עובר לו בראש, 'מה אני עושה פה? אולי כדאי לעשות אחורה פנה ולקחת את הילד איתי'. ברור שנקרע לי הלב והייתי בוכה כשהייתי מחזיר אותו להוסטל. כי גם אם ההנהלה טובה והרצון טוב, קשה לה להתמודד עם תקציב נמוך ומחסור בצוות. באוטיזם למשל, התקן הוא מדריך אחד על ארבעה מטופלים, וגם זה לא מספיק בהרבה מצבים. היו פעמים שאמרתי, 'אני אשאר איתו בבית וזהו', אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד. זה קונפליקט מאוד גדול להורה, בעיקר כשאת לא שלמה עם הטיפול ונחשפת לאירועים לא טובים".

"יכולת כלכלית לא משפיעה על איכות המדריכים"

רונן, 47, תושב כפר סבא, הכיר את רן וייס לפני 24 שנה, כששימש כמרכז קבוצת הילדים האוטיסטים בבית החולים איתנים. רונן שהיה אז בן 23 נקשר לוייס בן השמונה, שהגיע לאיתנים לאחר מות אמו. עם השנים, ובשיתוף עם אביו הביולוגי שנותר חזק בתמונה, שימש לו כאפוטרופוס רשמי משותף. "אין לי ילדים, רן הוא הילד היחיד שלי. תמיד היו קולות של 'מה אתה צריך את זה, לאמץ ילד, ועוד אוטיסט', אבל זה לא עניין אותי. התחברנו אחד לשני, ואני זה שהרוויח יותר. האהבה שהוא הפגין הייתה ללא תנאי, והסיפוק שהיה לי מלהגיע להישגים עם רן שנחשב לאוטיסט בתפקוד נמוך, היה מדהים ומתגמל".

רן וייס ורונן/ צילום: פרטי

למען הגילוי הנאות, מבהיר רונן, ההליכים המשפטיים שהוא מנהל נגד אותו הוסטל, שבו מת בנו, עדיין נמשכים. "אני עוד לא יודע את כל מה שקרה שם, כי מונעים ממני לראות את הדוח המלא של משרד הרווחה, למרות שבית המשפט הורה להעביר לי אותו, ומתעקשים שאראה רק חלק מצומצם שלו. הם רוצים לפצות אותי בכסף, ושאחתום שאני מוותר על הדוח ועל התביעה הפלילית ואתחייב שלא להתראיין בנושא. רק שהם לא מבינים שלא מעניין אותי כסף, אני רוצה לגלות מה היה שם. למרות שבשביל הבן שלי זה אבוד, החשיפה הזו אולי תעזור לאחרים. גיליתי ממעט החומרים שהסכימו להעביר לי, שרן קיבל יום קודם תרופות ולא דיווחו לי. ופה מדובר על אלו"ט שזו עמותת הורים, לא מוסד פרטי".

מאלו"ט נמסר בתגובה: "ההליך המתנהל בעניין מותו המצער של רן וייס ז"ל, על כל רבדיו, הינו חסוי. יצוין כי רונן הוא אביו המאמץ של המנוח ואינו צד להליך זה, המתנהל מול האב הביולוגי.

"מדובר בדוח של משרד הרווחה, וההחלטה אם לחשוף את כולו או חלקים ממנו היא כולה של המשרד, המיוצג על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב. אלו"ט מעולם לא התנגדה או הערימה קשיים על בקשת אביו הביולוגי של המנוח לעיין בחומרי החקירה ובמסקנותיו של משרד הרווחה בתחקיר שנערך. יתרה מכך, לאלו"ט אין כל השפעה על החלטת משרד הרווחה".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "התיק מתנהל עדיין בבית המשפט ולכן לא נוכל להגיב על הטענות".

בוא נדבר על הכוח של ההורים. בעיקר המשפחות החזקות שמגדלות ילד אוטיסט ובונות עבורו יחד עם עוד הורים את הבית הכי עוטף בעולם. גם כאן זו שאלה לאיזו משפחה נולדת?
"יכולת כלכלית יכולה לעזור לבנות בית יותר יפה, עם חדר נפרד לכל דייר, חדרי פעילות ומספיק חדרי אמבטיה ושירותים", אומר רונן, "אבל היא לא משפיעה על איכות המדריכים שמגיעים למקום הזה ולא על מספר התקנים. ברוב המקומות ההורים לא משלמים כסף על כוח האדם, הוא מגיע מהמדינה. כך שאין קשר בין כמה אתה עשיר לבין מספר אנשי הצוות שתקבל, האיכות שלהם וההתנהלות האמיתית שלהם אחרי שאתה חוזר מהביקור במקום".

אז אפשר לומר ש"החינוך האפור" כאן מוגבל למתקנים הפיזיים ולא להון האנושי.
"כן, אני לא מכיר דבר כזה של לממן תקן או להכשיר כוח אדם על-ידי הורים. הייתי שותף עם עוד הורים בבניית בית עבור רן. שילמתי כסף ונבנה בית יפה בכפר סבא, שרן לא זכה להיכנס אליו כי הוא נפטר כמה ימים לפני שהבית אוכלס. התנאים הפיזיים היו יותר טובים, אבל כמות המדריכים זהה, וההכשרה אותה הכשרה. יותר מזה: ראיתי מקומות עם קירות מתקלפים שלצוות שם הייתה נשמה והוא עשה עם המינימום עבודה מצוינת, ומקומות מפוארים עם כוח אדם הרבה פחות איכותי".

בלי קשר לאוטיזם ולמצב הכלכלי, תמיד יהיו הורים שרק רוצים שיניחו להם, ושמישהו אחר כבר ידאג לילד.
"יש הורים עייפים ויש זקנים, אבל יש גם הורים מאוד מעורבים, וזה מה ששומר בהרבה מובנים על המערכת מליפול למקומות לא טובים. כהורה, עשיתי במהלך השנים הרבה ביקורי הפתעה, שעזרו לי לעלות על בעיות, אבל גם גרמו לי לחשוב מה יהיה כשכבר לא אהיה בשביל לעשות את זה".

מה גילית בביקורים כאלה?
"קרה שהגעתי בבוקר וראיתי שמדריך אחד צריך לארגן שמונה צעירים ליציאה מהבית, וזה קשה ומוביל לאירועים חריגים. אם לא הייתי מתערב ודורש פתרון מיידי, זה אולי היה נשאר ככה. יש פחד גדול מאוד בלהפקיד את הילד שלך בידיים של אנשים שאתה לא מכיר ואין לך יכולת לפקח עליהם בכל רגע. מצד שני, אי אפשר להמשיך להיות איתו בבית כל הזמן, כי לפעמים זה באמת נורא קשה וכמה אפשר, בעיקר כשמדובר בחבר'ה עם בעיות התנהגות שקשה מאוד להחזיק בבית".

אלה אותם ילדים שמועדים להתנגשויות גם עם הצוות בחוץ.
"נכון, אבל שוב, זו שאלה של הכשרה נכונה, שמשרד הרווחה צריך לספק. במוקדם או במאוחר הילד יגיע לאיזשהו מוסד, והרבה הורים אומרים 'נוציא אותו החוצה כל עוד אנחנו בחיים ויכולים ללוות אותו ולסלול לו את הדרך ואת ההתאקלמות'".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר באשר לדברי רונן על פיקוח והכשרה: "על-פי הנהלים, כל מטפל חדש חייב לקבל ממפעיל המסגרת הכשרה בסיסית לתפקידו הכוללת למידת תכנים רלוונטיים ועבודה לצד מטפל ותיק ומנוסה, וכן לקיים בשגרה הדרכות.

"המשרד מקצה תקנים לפיקוח גם על מסגרות הדיור. המפקחים בודקים את עמידת המפעיל בסטנדרטים הנדרשים כפי שנקבעו במכרז ויש להם סמכות להפעיל סנקציות על הספק.

"המשרד מבצע הכשרות למטפלים במסגרות הדיור. מדובר בהכשרה מקצועית משמעותית בהיקף של 500 שעות. השנה מתקיימים במקביל שבעה קורסי הכשרה למדריכים ומטפלים. המינהל ימשיך בקיום מגוון הכשרות והדרכות למטפלים ומדריכים".

"הסטנדרט נמוך וזה לא מעניין אף אחד"

שיטוט ברשת מעלה רשימת בעיות שאסף אחד המדריכים בהוסטלים. גם הוא כמובן מבכה את המחסור החמור בכוח אדם, ומבהיר שאפילו איש צוות שהיה מסיר מהמדריכים את ההתעסקות באוכל ובניקיון לטובת טיפול נטו, היה עוזר מאוד. הוא ציין דברים שלא יזכו לכותרות בעיתון, אבל ממחישים היטב את תרבות הטיפול השלטת וכמה אירועי "כמעט ונפגע" מתרחשים מדי יום במקומות כאלה. למשל, טעויות בחלוקת תרופות, או "עובד בעל מסת גוף גדולה במיוחד שקופץ על דייר בעת התפרצות ומועך אותו", אחראית בית שלא קמה בלילה כדי להלביש דיירת שהתפשטה, ומדריכים שיושבים לעשן בחצר, "בלי שאיש מהם משגיח על הדיירים בפנים".

כשאני מתארת את זה לרונן, הוא לא מופתע. "זה מאוד מדכא וגם לא נשמע מופרך, אבל צריך לזכור שיש גם מקומות שמתנהלים בצורה נפלאה".

כשגילית כמנהל הוסטל מדריך שלא התנהג כראוי, פיטרת אותו או ניסית להכשיר אותו בכל זאת כי אין כוח אדם ואת הלקח שלו הוא כבר למד?
"אלימות מילולית או פיזית היא קו אדום מבחינתי. ניהלתי את ההוסטל הראשון שהוכנסו אליו מצלמות, וכשגיליתי התנהגות לא ראויה, המדריך הושעה ופוטר. אבל אני מבין מאיפה באה השאלה שלך. שמעתי על מדריכים שהיו מעורבים באירועים חמורים ונשארו כי אין מי שיחליף אותם, וממילא הסטנדרט נמוך וזה לא מעניין אף אחד".

אפי בן ברוך/ צילום: פרטי

איך מוסדות אחרים ידעו שלא להעסיק מדריך שכבר נזרק ממקום אחד?
"הם לא ידעו. לא כל הדברים מגיעים לתלונה במשטרה וממילא אסור לבקש מבן אדם תעודת יושר, וגברים נבדקים רק לגבי היעדר רישום של עבירות מין. אם אתה כמנהל לא מנהל חקירה עצמאית, לא תדע. וכשאתה סובל ממצוקת כוח אדם ומגיע אליך עובד פוטנציאלי, אתה לא תמיד מרים טלפון למקום הקודם לשאול איך הוא היה, כי למה לסבך עניינים".

איזה מין ניהול זה?
"גם כאן זו שאלה של תקציב ושל הכשרה. מנהל כזה מקבל גג 10,000 שקל ברוטו, את מתחילה להבין את הפער בין גודל האחריות למוטיבציה?".

אנחנו מדברים על חסרי ישע, אבל בניגוד לתינוקות שמשדרים מתיקות מעצם היותם תינוקות, זה לא בהכרח המצב כאן. יכול להיות שזה מקשה על המטופלים לקבל אמפתיה?
"לאורך שנותיי פגשתי מדריכים מדהימים שאהבו מבוגרים עם בעיות התנהגות קשות, והתקשו להיפרד מהם ומהמקום בגלל הקשר האישי שנוצר. כאן בדיוק נכנסת איכות ההכשרה. יש אירועים שיכולים להוציא אגרסיות גם אצל מטפלים טובים, והכשרה טובה מלמדת אותם איך לפעול".

מה עם הטרדות מיניות?
"יכולות לקרות. לא מספיק שמקום כזה יצולם, צריך שיהיה גם רצון להשתמש בצילומים ולטפל באירועים החריגים שעולים מהם. הילדים האלה בהרבה מקרים לא יודעים לדבר, אבל יכולים לסבול יום-יום, ועד שזה לא ייגמר באסון מוחלט, קשה מאוד לדעת מה קורה שם אם אתה כהורה או כמנהל לא מתאמץ לדעת. אז עכשיו אנחנו מדברים, ועוד שבועיים נשכח מזה. מה שבטוח הוא שגם אפי לא יהיה המקרה האחרון".

עוד כתבות

השמאים גולן שבי ורועי פישמן / צילום: יניב בן יהודה, מתן קפלן

השמאים מעריכים: אלו תחנות המטרו שהכי כדאי לרכוש נכסים לידן

פרויקט המטרו ממשיך להתקדם, אך הצפי האופטימי ביותר מדבר על פתיחה חלקית רק ב־2037 ● מחקרים מראים שערך הנכסים ליד התחנות צפוי לעלות, אך איפה הוא צפוי לעלות יותר ואיפה פחות?

כותרות העיתונים בעולם

למה שימוש בפצצות מצרר נגד ישראלים לא מעורר ביקורת בינלאומית?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שימוש בפצצות מצרר הן נגד אמנה עולמית, אבל לא נשמעת ביקורת כשיורים אותן על ישראל; היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון בטוח שהדרך לניצחון עוברת בסין; ולמה טראמפ עבר להתמקד בהשמדת תשתיות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

יירוטים של טילים (ארכיון) / צילום: ap, Leo Correa

שישה פצועים קל מהדף רקטה שנפלה בשטח פתוח ליד דיר אל-אסד שבגליל

יום לפני פקיעת האולטימטום, טראמפ הצהיר: "שלישי יהיה יום תחנות הכוח והגשרים" ● טראמפ צייץ על תקיפה בטהרן שבה "רבים בהנהגה הצבאית האיראנית חוסלו" • משלחת של בכירי חמאס נפגשה עם נשיא טורקיה ארדואן באיסטנבול ● רס"ל גיא לודר נפל בפעילות מבצעית בדרום לבנון כתוצאה מירי דו-צדדי, לוחם נוסף נפצע קשה ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

מרוץ התרופות נגד השמנה מעלה הילוך: איך הגיבה נובו נורדיסק לגלולה החדשה של המתחרה?

הגלולה של אלי לילי אושרה לשיווק מהר מהצפוי ● המפיצה של חברת מדיוונד הישראלית, שפיתחה מוצר לטיפול בכוויות, חתמה על הסכם של 193 מיליון דולר עם הממשל האמריקאי ● והחברה שהקימו שלושה חוקרים ממכון ויצמן גייסה 16 מיליון דולר במטרה להרחיב את פעילותה בארה"ב ובאירופה ● השבוע בביומד

מחסן אונקיות זהב / צילום: Shutterstock, Art disain

המקלט הבטוח של השווקים רשם חודש גרוע, מי יכול להחליף אותו?

המלחמה עם איראן סיפקה למשקיעים טלטלות רבות במהלך החודש האחרון, והביקוש לחוף מבטחים הולך וגובר ● בדקנו איזה אפיק השקעה הוכיח את עצמו במשברים הגדולים מהעבר, והתשובה הייתה חד־משמעית - הזהב ● אלא שהפעם הוא רושם את החודש הגרוע מאז 2008 ● אז איפה בכל זאת אפשר למצוא הגנה מפני הזעזועים?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

עם טווח של 1,500 ק"מ: הטיל שטורקיה בונה עליו

יצרנית החימושים המשוטטים הישראלית והמבוקשת חונכת חברת-בת אירופאית במינכן ● אלביט מרחיבה את יכולות תקשורת הלייזר שלה ● טורקיה מרחיבה את ייצור הטילים לטווח ארוך ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיפה. התוכנית חולקה לשלבים / צילום: Shutterstock

מהכרמל ועד קריית חיים: התוכנית שתוסיף לחיפה עשרות אלפי דירות

חיפה סובלת מבעיית מיגון קשה, ולפי הערכות ל־77% מתושביה אין ממ"דים ● הוועדה המחוזית תדון בקרוב בתוכנית העירונית שתחליף את תמ"א 38 בבירת הצפון ותעניק מיגון לאלפי תושבים, אך התנאי למימושה - שדרוג תשתיות מסיבי - עלול להפוך לחסם המרכזי

מנכ''ל ריינאייר מייקל אולירי / צילום: ap, Virginia Mayo

האזהרה של מנכ"ל ריינאייר: אספקת הדלק עלולה להיפגע

מנכ"ל חברת התעופה הזהיר כי אם המלחמה עם איראן לא תסתיים החודש, קיים סיכון לשיבושים באספקת הדלק למטוסים באירופה ● וגם: חברות התעופה בעולם החלו לגלגל את העלייה במחירי הדלק לנוסעים

הצרות של טורקיה כמשל: כך מטלטלת המלחמה את המזרח התיכון

המלחמה מול איראן מערערת את יציבות המדינות במזרח התיכון, כלכלית ופוליטית, ומאלצת אותן להגדיר מחדש את זהותן ואת האסטרטגיה המדינית שלהן ● סיור בשכונה מגלה מה מטריד באמת את מלך ירדן, איך משבר הנפט משפיע על מצרים והאם קטאר תבחר סוף סוף צד ● פרויקט מיוחד

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

רן פרסברג, בעלים ומנכ''ל של קבוצת בולטהאופ ישראל / צילום: גיא חמוי

יזם הנדל"ן שינסה למכור פנטהאוז ב-40 מיליון שקל ביפו

רן פרסברג, בעלים ומנכ"ל של קבוצת בולטהאופ ישראל, מספר כיצד הרחיב את פעילות החברה ממטבחי יוקרה לפתרונות כוללים לעיצוב הבית ● ועל הכניסה לתחום הנדל"ן: "אנחנו מעורבים במגוון פרויקטים, הכוללים אלפי יחידות דיור"

נושאת מטוסים אמריקאית במזרח התיכון / צילום: ap, Petty Officer 3rd Class Nathan Jordan

איש הצוות ממטוס הקרב האמריקאי שהופל באיראן - חולץ בשלום

לפי דיווחים בכלי תקשורת אמריקאים, איש הצוות הנוסף חולץ לאחר שהצליח להתחמק מאיראנים שחיפשו אחריו, הסתתר על רכס מוגבה והפעיל משדר מצוקה ● טראמפ הודיע רשמית על חילוץ הנווט: "הוא בריא ושלם, לא משאירים אף לוחם מאחור" ● גורם ישראלי מאשר: "מבצע מורכב שהסתיים בשלום"

סיגל קנוטופסקי / צילום: מעין טואף

מהמסע המפרך לישראל בגיל 3 ועד לעמדה הבכירה בבית הנשיא: "האמנתי שאני אצולה"

היא עלתה לישראל במסע רגלי של שנתיים ובדרך איבדה את אחיה, נלחמה כדי להתגייס לצה"ל ("הפכתי שולחנות") ואז חזרה לאתיופיה לטיול שורשים: "רציתי לגבש את הזהות שלי" ● מאז בנתה קריירה מפוארת - עד לתפקיד ראשת מערך אסטרטגיה בבית הנשיא ● שיחה קצרה עם סיגל קנוטופסקי

עדי לויתן / צילום: טל שחר

מנכ"לית אנלייט החדשה על הבעלים: "כשהוא רואה שאני שולטת, הוא לוקח צעד אחורה"

באוקטובר האחרון חזרה עדי לויתן לארץ, אחרי שנים בענקיות בינלאומיות, וקיבלה את המושכות לחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט ● כעת מצופה ממנה לשמור על הביצועים הגבוהים של החברה, שרשמה זינוק של כ-150% ברווח בשנה החולפת ● בראיון היא מספרת על ההחלטה הקשה שהיא נדרשת לה, ולמה לדעתה יש מעט מנכ"ליות בבורסה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

אור ירוק להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים. כמה השיב עד היום?

ביהמ״ש נתן אור ירוק להסדר החדש של נוחי דנקנר למרות התנגדות התובע הייצוגי ● דנקנר העביר 5 מיליון שקל במזומן לבנקים וכן ישעבד נכסים שקיבל בירושה מאביו ● עד כה השיב דנקנר 110 מיליון מתוך הסדר חוב של 180 מיליון

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 20 מיליון דולר בשנה: שיאן השכר בבורסה

מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס קיבל בשנה החולפת שכר בעלות של כ-66 מיליון שקל ● עלות השכר של סמנכ"ל הכספים של טבע, אלי כליף, עמדה על כמעט 7 מיליון דולר ● ומי המנכ"ל שנמצא במקום השני בטבלת השכר?

צילום: Shutterstock, Africa Studio

החודש הכי גרוע לחוסכים מאז אוקטובר 2023: איזה מסלול הפסיד יותר מכולם?

המלחמה עם איראן נותנת את אותותיה בחסכונות הציבור, עם ירידה חדה של 2.2% במסלולים הכלליים ופי 2 במסלולי המניות, לפי תחזית מיטב ● אך הזינוק בתחילת החודש בישראל והקפיצה בוול סטריט ביום האחרון של מרץ הצילו את החוסכים ● מתחילת השנה: עדיין תשואות חיוביות, למעט במסלולי ה-S&P 500 שרושם ירידות חדות

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

הודו דיווחה על עסקה גדולה עם איראן, לראשונה מזה 7 שנים

על רקע סגירת מצרי הורמוז חידשה הודו את רכישת הנפט מאיראן לראשונה מזה 7 שנים, למרות הידידות הקרובה עם ישראל ● מה הצד האמריקאי שסייע לה לעשות זאת?

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

היא עזבה את ישרכארט כדי לנהל את המתחרים ואז החברה חטפה מכה

לאחר תקופה מפוארת בישראכרט נאלצה יפית גריאני לסיים את דרכה - בעקבות פארסה פנימית בעיצומה של המכירה לקבוצת דלק ● אלא שלא חלף זמן רב, ובדצמבר היא מונתה להוביל את המתחרה כאל ● כעת היא צריכה להתמודד עם עסקת הענק של Fly Card, שתפקיע את המועדון היוקרתי מידיה

קרן שתוי, מנכ''לית הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

המנכ"לית שקנתה מניות של עצמה ב-6 מיליון שקל: "הבנות שלי יהיו מסודרות"

בגיל 15 קרן שתוי כבר עבדה בניקיון ומכרה גלידות כדי לממן לימודים בבית ספר פרטי - וחלמה להיות יונית לוי הבאה ● אלא שמשרה כנציגת שירות גלגלה אותה בתוך עולם העסקים - עד לתפקיד מנכ"לית הולמס פלייס ● בינואר היא רכשה מניות של החברה ב-51 מיליון שקל: "הוצאתי את כל החסכונות, אבל מבחינתי זה הימור בטוח"