גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בעוד שבועיים נשכח מזה, אבל בטוח שאפי לא יהיה הקורבן האחרון"

אפי בן ברוך, צעיר בעל מוגבלות שכלית, נפטר עפ"י החשד בעקבות התעללות במוסד שבו שהה ● עידו רונן, לשעבר מנהל הוסטלים לאוטיסטים ואב מאמץ לאוטיסט שמת במוסד, מתאר מציאות קשה במעונות של חסרי ישע: מחסור באנשי צוות, מטפלים שלא עברו הכשרה ופיקוח לקוי של משרד הרווחה

עידו רונן / צילום: איל יצהר
עידו רונן / צילום: איל יצהר

עידו רונן יכול להעיד על הטיפול הכושל שמציעה המדינה לחסרי ישע מכמה היבטים. רונן, כיום מנתח התנהגות שמייעץ למשפחות, בתי ספר וארגונים, ניהל בעבר הוסטלים לדיירים אוטיסטים, כך שהוא מכיר את המתרחש כאיש מקצוע - אבל גם כמי שחווה את הטרגדיות שמתרחשות במקומות כאלה כהורה. בנו המאומץ רן וייס, אוטיסט ששהה במוסד של אלו"ט, מת לפני שלוש שנים מהרעלת מים, אחרי שהושאר ללא השגחה ושתה כמויות אדירות של מים. הטרגדיה הזאת מאפשרת לרונן לדבר גם בשם המשפחות של דרי ההוסטלים, שחסרות לעיתים את המודעות ואת הכוח כדי לצעוק על ההזנחה המתמשכת ובחלק מהמקרים גם הפושעת.

את אפי (אפרים) בן ברוך, 29, הצעיר בעל המוגבלות השכלית שנפטר בסוף השבוע שעבר בבית החולים בני ציון בחיפה, הכיר רונן מאז שהיה ילד. לפני שהידרדר מצבו, סיפר בן ברוך לאחותו כי המטפל שלו במוסד רמת חיפה, מוחמד חטיב, היכה וחנק אותו. חטיב נעצר בחשד להתעללות ורצח, ודיון נוסף בהארכת מעצרו אמור היה להתקיים אתמול. הסנגורית שלו מסרה בראשית השבוע כי אין לו קשר לתוצאה הטרגית וכי האש צריכה להיות מופנית כלפי המוסד עצמו.

רונן מסתכל על הדברים האלה בכאב. "שומעים על המקרים האלה רק כשזה מגיע לאסון מוחלט, אבל הכתובת נמצאת על הקיר כל הזמן. משנה לשנה קשה יותר למצוא מדריכים לדיור כזה. אני לא רוצה להכליל, כי יש גם אנשים נפלאים שמגיעים, ומכל המגזרים, אבל יש גם לא מעט אנשים לא ראויים שמגיעים לתפקיד מאוד מורכב וקשה בלי שעברו הכשרה ובלי שיש מעליהם פיקוח ראוי. זורקים אותם למים והם צריכים להתמודד עם מצבים מאוד לא פשוטים ואין להם מושג איך, כי הם לא באים ממקום טיפולי, ובטח שלא ממקום שמבין מה זה אוטיסטים. מכאן הדרך להזנחה ולאלימות שנובעת ממצוקה - מאוד קצרה. ההבדל בין מדריכים לפני ואחרי הכשרה הוא של שמיים וארץ".

חשבתי שלתפקידים האלה מגיעים סטודנטים למקצועות טיפוליים כמו פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.
"המחשבה שלך מנותקת לחלוטין מהמציאות. הסטנדרטים שהארגונים מציבים לעצמם כל הזמן יורדים. נכון שמגיעים גם סטודנטים שעושים עבודה יפה, אבל מגיעים גם אנשים בלי ידע ובלי הכשרה, בין השאר בגלל השכר הנמוך מאוד ביחס לדרישות התפקיד. המדריכים האלה מקבלים שכר מינימום, אולי שקל-שניים יותר לשעה, עבור תפקיד מאוד לא פשוט שכולל משמרות בלילות ובשבתות וחגים, כי דיירי ההוסטל הם אנשים שצריכים להיות בהשגחה 24/7. כדי שיאיישו את התקנים האלה אנשים טובים, צריך לתגמל אותם בהתאם, ולדעת איך להתמודד עם השחיקה שלהם".

"אין כסף וכוח האדם מתחלף לעיתים תכופות"

מה מצופה מאנשי הצוות לעשות? מתברר שכבר כאן מתחילה הבעיה. "הדרישות משתנות ממקום למקום, שזה לכשעצמו בעייתי - לכל ארגון סטנדרטים ומטרות שונות", אומר רונן. "אם הסטנדרטים שמציבים לך זה לעשות בייביסיטר או להסתפק בזה שכולם יהיו תחומים בסלון ולא ישוטטו, אז ככה זה גם נראה. מה שקרה לאפי מראה שאפילו בייביסיטר לא היה כאן, כי בייביסיטר לא אמור להיות אלים. חייבים פיקוח יותר מסודר של משרד העבודה והרווחה, ופיקוח פנימי טוב יותר, ולא רק בגלל שחלק מהמשפחות חלשות מכדי להילחם. בסופו של דבר, גם ההורים הכי חזקים לא יהיו כאן תמיד. אז מה יעשו כל אותם אוטיסטים או בעלי מוגבלויות מבוגרים, שההורים שלהם כבר לא בחיים כדי לדאוג להם? אי אפשר להפקיר אותם".

זו הדאגה שמציפה את כל ההורים עם ילד על הספקטרום. מהרגע שהילד אובחן, הם שואלים את עצמם "מי ישמור עליו כשלא נהיה?".
"אני רואה את זה הרבה כאיש מקצוע וכאבא לילד - הדאגה העצומה של מה יקרה כשלא נהיה. אם אתה לא כל הזמן עם האצבע על הדופק - דואג לבעיות הרפואיות, לתרופות ולבגדים - אף אחד לא יעשה את זה בשבילך, כי אין כסף וכוח האדם מתחלף לעיתים תכופות, כי קשה לשמר אנשים. לרן למשל היו בעיות עור, ואת הסבון שמתאים לו הבאתי בעצמי. אם לא הייתי מביא, לא היה".

אתה מלווה ילד למקום כזה, אחרי סוף שבוע בבית, ולא רוצה מיד לקחת אותו חזרה?
"אין הורה שלא עובר לו בראש, 'מה אני עושה פה? אולי כדאי לעשות אחורה פנה ולקחת את הילד איתי'. ברור שנקרע לי הלב והייתי בוכה כשהייתי מחזיר אותו להוסטל. כי גם אם ההנהלה טובה והרצון טוב, קשה לה להתמודד עם תקציב נמוך ומחסור בצוות. באוטיזם למשל, התקן הוא מדריך אחד על ארבעה מטופלים, וגם זה לא מספיק בהרבה מצבים. היו פעמים שאמרתי, 'אני אשאר איתו בבית וזהו', אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד. זה קונפליקט מאוד גדול להורה, בעיקר כשאת לא שלמה עם הטיפול ונחשפת לאירועים לא טובים".

"יכולת כלכלית לא משפיעה על איכות המדריכים"

רונן, 47, תושב כפר סבא, הכיר את רן וייס לפני 24 שנה, כששימש כמרכז קבוצת הילדים האוטיסטים בבית החולים איתנים. רונן שהיה אז בן 23 נקשר לוייס בן השמונה, שהגיע לאיתנים לאחר מות אמו. עם השנים, ובשיתוף עם אביו הביולוגי שנותר חזק בתמונה, שימש לו כאפוטרופוס רשמי משותף. "אין לי ילדים, רן הוא הילד היחיד שלי. תמיד היו קולות של 'מה אתה צריך את זה, לאמץ ילד, ועוד אוטיסט', אבל זה לא עניין אותי. התחברנו אחד לשני, ואני זה שהרוויח יותר. האהבה שהוא הפגין הייתה ללא תנאי, והסיפוק שהיה לי מלהגיע להישגים עם רן שנחשב לאוטיסט בתפקוד נמוך, היה מדהים ומתגמל".

רן וייס ורונן/ צילום: פרטי

למען הגילוי הנאות, מבהיר רונן, ההליכים המשפטיים שהוא מנהל נגד אותו הוסטל, שבו מת בנו, עדיין נמשכים. "אני עוד לא יודע את כל מה שקרה שם, כי מונעים ממני לראות את הדוח המלא של משרד הרווחה, למרות שבית המשפט הורה להעביר לי אותו, ומתעקשים שאראה רק חלק מצומצם שלו. הם רוצים לפצות אותי בכסף, ושאחתום שאני מוותר על הדוח ועל התביעה הפלילית ואתחייב שלא להתראיין בנושא. רק שהם לא מבינים שלא מעניין אותי כסף, אני רוצה לגלות מה היה שם. למרות שבשביל הבן שלי זה אבוד, החשיפה הזו אולי תעזור לאחרים. גיליתי ממעט החומרים שהסכימו להעביר לי, שרן קיבל יום קודם תרופות ולא דיווחו לי. ופה מדובר על אלו"ט שזו עמותת הורים, לא מוסד פרטי".

מאלו"ט נמסר בתגובה: "ההליך המתנהל בעניין מותו המצער של רן וייס ז"ל, על כל רבדיו, הינו חסוי. יצוין כי רונן הוא אביו המאמץ של המנוח ואינו צד להליך זה, המתנהל מול האב הביולוגי.

"מדובר בדוח של משרד הרווחה, וההחלטה אם לחשוף את כולו או חלקים ממנו היא כולה של המשרד, המיוצג על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב. אלו"ט מעולם לא התנגדה או הערימה קשיים על בקשת אביו הביולוגי של המנוח לעיין בחומרי החקירה ובמסקנותיו של משרד הרווחה בתחקיר שנערך. יתרה מכך, לאלו"ט אין כל השפעה על החלטת משרד הרווחה".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "התיק מתנהל עדיין בבית המשפט ולכן לא נוכל להגיב על הטענות".

בוא נדבר על הכוח של ההורים. בעיקר המשפחות החזקות שמגדלות ילד אוטיסט ובונות עבורו יחד עם עוד הורים את הבית הכי עוטף בעולם. גם כאן זו שאלה לאיזו משפחה נולדת?
"יכולת כלכלית יכולה לעזור לבנות בית יותר יפה, עם חדר נפרד לכל דייר, חדרי פעילות ומספיק חדרי אמבטיה ושירותים", אומר רונן, "אבל היא לא משפיעה על איכות המדריכים שמגיעים למקום הזה ולא על מספר התקנים. ברוב המקומות ההורים לא משלמים כסף על כוח האדם, הוא מגיע מהמדינה. כך שאין קשר בין כמה אתה עשיר לבין מספר אנשי הצוות שתקבל, האיכות שלהם וההתנהלות האמיתית שלהם אחרי שאתה חוזר מהביקור במקום".

אז אפשר לומר ש"החינוך האפור" כאן מוגבל למתקנים הפיזיים ולא להון האנושי.
"כן, אני לא מכיר דבר כזה של לממן תקן או להכשיר כוח אדם על-ידי הורים. הייתי שותף עם עוד הורים בבניית בית עבור רן. שילמתי כסף ונבנה בית יפה בכפר סבא, שרן לא זכה להיכנס אליו כי הוא נפטר כמה ימים לפני שהבית אוכלס. התנאים הפיזיים היו יותר טובים, אבל כמות המדריכים זהה, וההכשרה אותה הכשרה. יותר מזה: ראיתי מקומות עם קירות מתקלפים שלצוות שם הייתה נשמה והוא עשה עם המינימום עבודה מצוינת, ומקומות מפוארים עם כוח אדם הרבה פחות איכותי".

בלי קשר לאוטיזם ולמצב הכלכלי, תמיד יהיו הורים שרק רוצים שיניחו להם, ושמישהו אחר כבר ידאג לילד.
"יש הורים עייפים ויש זקנים, אבל יש גם הורים מאוד מעורבים, וזה מה ששומר בהרבה מובנים על המערכת מליפול למקומות לא טובים. כהורה, עשיתי במהלך השנים הרבה ביקורי הפתעה, שעזרו לי לעלות על בעיות, אבל גם גרמו לי לחשוב מה יהיה כשכבר לא אהיה בשביל לעשות את זה".

מה גילית בביקורים כאלה?
"קרה שהגעתי בבוקר וראיתי שמדריך אחד צריך לארגן שמונה צעירים ליציאה מהבית, וזה קשה ומוביל לאירועים חריגים. אם לא הייתי מתערב ודורש פתרון מיידי, זה אולי היה נשאר ככה. יש פחד גדול מאוד בלהפקיד את הילד שלך בידיים של אנשים שאתה לא מכיר ואין לך יכולת לפקח עליהם בכל רגע. מצד שני, אי אפשר להמשיך להיות איתו בבית כל הזמן, כי לפעמים זה באמת נורא קשה וכמה אפשר, בעיקר כשמדובר בחבר'ה עם בעיות התנהגות שקשה מאוד להחזיק בבית".

אלה אותם ילדים שמועדים להתנגשויות גם עם הצוות בחוץ.
"נכון, אבל שוב, זו שאלה של הכשרה נכונה, שמשרד הרווחה צריך לספק. במוקדם או במאוחר הילד יגיע לאיזשהו מוסד, והרבה הורים אומרים 'נוציא אותו החוצה כל עוד אנחנו בחיים ויכולים ללוות אותו ולסלול לו את הדרך ואת ההתאקלמות'".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר באשר לדברי רונן על פיקוח והכשרה: "על-פי הנהלים, כל מטפל חדש חייב לקבל ממפעיל המסגרת הכשרה בסיסית לתפקידו הכוללת למידת תכנים רלוונטיים ועבודה לצד מטפל ותיק ומנוסה, וכן לקיים בשגרה הדרכות.

"המשרד מקצה תקנים לפיקוח גם על מסגרות הדיור. המפקחים בודקים את עמידת המפעיל בסטנדרטים הנדרשים כפי שנקבעו במכרז ויש להם סמכות להפעיל סנקציות על הספק.

"המשרד מבצע הכשרות למטפלים במסגרות הדיור. מדובר בהכשרה מקצועית משמעותית בהיקף של 500 שעות. השנה מתקיימים במקביל שבעה קורסי הכשרה למדריכים ומטפלים. המינהל ימשיך בקיום מגוון הכשרות והדרכות למטפלים ומדריכים".

"הסטנדרט נמוך וזה לא מעניין אף אחד"

שיטוט ברשת מעלה רשימת בעיות שאסף אחד המדריכים בהוסטלים. גם הוא כמובן מבכה את המחסור החמור בכוח אדם, ומבהיר שאפילו איש צוות שהיה מסיר מהמדריכים את ההתעסקות באוכל ובניקיון לטובת טיפול נטו, היה עוזר מאוד. הוא ציין דברים שלא יזכו לכותרות בעיתון, אבל ממחישים היטב את תרבות הטיפול השלטת וכמה אירועי "כמעט ונפגע" מתרחשים מדי יום במקומות כאלה. למשל, טעויות בחלוקת תרופות, או "עובד בעל מסת גוף גדולה במיוחד שקופץ על דייר בעת התפרצות ומועך אותו", אחראית בית שלא קמה בלילה כדי להלביש דיירת שהתפשטה, ומדריכים שיושבים לעשן בחצר, "בלי שאיש מהם משגיח על הדיירים בפנים".

כשאני מתארת את זה לרונן, הוא לא מופתע. "זה מאוד מדכא וגם לא נשמע מופרך, אבל צריך לזכור שיש גם מקומות שמתנהלים בצורה נפלאה".

כשגילית כמנהל הוסטל מדריך שלא התנהג כראוי, פיטרת אותו או ניסית להכשיר אותו בכל זאת כי אין כוח אדם ואת הלקח שלו הוא כבר למד?
"אלימות מילולית או פיזית היא קו אדום מבחינתי. ניהלתי את ההוסטל הראשון שהוכנסו אליו מצלמות, וכשגיליתי התנהגות לא ראויה, המדריך הושעה ופוטר. אבל אני מבין מאיפה באה השאלה שלך. שמעתי על מדריכים שהיו מעורבים באירועים חמורים ונשארו כי אין מי שיחליף אותם, וממילא הסטנדרט נמוך וזה לא מעניין אף אחד".

אפי בן ברוך/ צילום: פרטי

איך מוסדות אחרים ידעו שלא להעסיק מדריך שכבר נזרק ממקום אחד?
"הם לא ידעו. לא כל הדברים מגיעים לתלונה במשטרה וממילא אסור לבקש מבן אדם תעודת יושר, וגברים נבדקים רק לגבי היעדר רישום של עבירות מין. אם אתה כמנהל לא מנהל חקירה עצמאית, לא תדע. וכשאתה סובל ממצוקת כוח אדם ומגיע אליך עובד פוטנציאלי, אתה לא תמיד מרים טלפון למקום הקודם לשאול איך הוא היה, כי למה לסבך עניינים".

איזה מין ניהול זה?
"גם כאן זו שאלה של תקציב ושל הכשרה. מנהל כזה מקבל גג 10,000 שקל ברוטו, את מתחילה להבין את הפער בין גודל האחריות למוטיבציה?".

אנחנו מדברים על חסרי ישע, אבל בניגוד לתינוקות שמשדרים מתיקות מעצם היותם תינוקות, זה לא בהכרח המצב כאן. יכול להיות שזה מקשה על המטופלים לקבל אמפתיה?
"לאורך שנותיי פגשתי מדריכים מדהימים שאהבו מבוגרים עם בעיות התנהגות קשות, והתקשו להיפרד מהם ומהמקום בגלל הקשר האישי שנוצר. כאן בדיוק נכנסת איכות ההכשרה. יש אירועים שיכולים להוציא אגרסיות גם אצל מטפלים טובים, והכשרה טובה מלמדת אותם איך לפעול".

מה עם הטרדות מיניות?
"יכולות לקרות. לא מספיק שמקום כזה יצולם, צריך שיהיה גם רצון להשתמש בצילומים ולטפל באירועים החריגים שעולים מהם. הילדים האלה בהרבה מקרים לא יודעים לדבר, אבל יכולים לסבול יום-יום, ועד שזה לא ייגמר באסון מוחלט, קשה מאוד לדעת מה קורה שם אם אתה כהורה או כמנהל לא מתאמץ לדעת. אז עכשיו אנחנו מדברים, ועוד שבועיים נשכח מזה. מה שבטוח הוא שגם אפי לא יהיה המקרה האחרון".

עוד כתבות

הישראלים מתקשים לישון / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

הישראלים מתקשים לישון בלילה - וצריכת תרופות השינה עלתה

בשבועיים האחרונים חלה עלייה בביקוש לכדורי שינה, תרופות להרגעה ותוספי תזונה המיועדים להתמודד עם חרדה ● כך משפיעה המלחמה המתמשכת על הישראלים

סניף של רשת רמי לוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשולש העסקי של ישראייר, רמי לוי וישראכרט תופס תאוצה

ישראייר תרכוש 10% ממועדון הלקוחות של רמי לוי לפי שווי של 200 מיליון שקל, במהלך שמעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראכרט; במקביל, מערכת רחפנים נפתחת לשימוש מתנדבים וכוחות הביטחון בזירות חירום ● אירועים ומינויים

נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

מה עומד מאחורי "הקנס הסמוי" על ביטול טיסות?

חברת התעופה מבטלת טיסות בשל המצב הביטחוני, אך הצרכנים הם אלו שסופגים את השינוי בשער המטבע ● במוקד מקרה שכזה עומדת "מלכודת שער" שמעבירה את הסיכון של תנודות המטבע אל הכיס של הצרכן ● שאלת השעה

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

סילבן שלום פרש מהמרוץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית

לאחר ביקורת ציבורית נוקבת, לנוכח עדויות של נשים על פגיעות מיניות מצידו, לגלובס נודע כי סילבן שלום החליט להסיר את מועמדתו מתפקיד יו"ר התעשייה האווירית ● בנובמבר 2024 עמיר פרץ סיים את כהונתו, ומאז החברה מתפקדת ללא יו"ר

חנות רנואר בביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתלבשים למקלט: זינוק של יותר מ-400% ברכישת אופנה בקניונים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של עד מאות אחוזים ברוב הענפים, אחרי הירידות בתחילת המלחמה

גם קרנות KKR נפגעות מהמגמה / צילום: ap, Richard Drew

המשבר בקרנות החוב בארה"ב מחריף: מה הסיכוי שיגיע לת"א?

בעוד שבארה"ב שורה של ענקי השקעות הודיעו על הגבלת פדיונות בקרנות חוב פרטיות וספגו ירידה חדה במניותיהם, גורמים בארץ טוענים כי חשיפת המשקיעים המקומיים לקרנות אלה נמוכה, וכך גם החזקות המוסדיים: "התחום לא מפותח בארץ, וככלל רמות הסיכון כאן יותר נמוכות" ● ומה הסיכון לשוק האג"ח?

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שיכון ובינוי מדווחת: הקרקע בבעלות החברה בשדה דב נקייה מזיהום

בהודעת שיכון ובינוי נמסר כי בבדיקה שנעשתה לא נמצאו ממצאים לזיהום הקרקע בחומרי PFAS ● המשרד להגנת הסביבה הודיע לחברה "כי הוא מקבל את המלצות הסקר במלואן", וכי "אין לו דרישות נוספות"

סניף הדגל של מקס סטוק בראשל''צ / צילום: מירו ממן

מקס סטוק סוגרת שנה שלישית ללא גידול בסניפים

רשת הסטוקים הגדולה בישראל מסיימת את שנת 2025 עם סטגנציה במספר הסניפים, שעומד על 63, אך עם פרסום הדוחות השנתיים מודיעה על פתיחת ארבעה חדשים ● הגידור על הדולר, המטבע שבו היא רוכשת מוצרים מסין, הוביל להפסד של 28 מיליון שקל

כטב''ם של חברת אירודרום / צילום: מצגת החברה

כמעט פי 10 ב-3 חודשים: הזינוק המפתיע של מניית הכטב"מים בת"א

סדרה של עסקאות השקעה באירודרום, שידעה תלאות אשתקד, הפיחו רוח חיים במניה החבוטה ● אי.בי.אי: "בחברה יש פוטנציאל צמיחה גדול. האתגר של הביטחוניות יהיה לעמוד בביקושים"

טנק ישראלי סמוך לגבול עם לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

מטח של עשרות רקטות לעבר הצפון; אין דיווחים על נפגעים

טראמפ: לא ייקח עוד הרבה זמן עד שנפתח מחדש את מצר הורמוז ● אחרי שישראל אישרה כי עלי לאריג'אני ומפקד הבסיג' חוסלו - רצף שיגורים מאיראן לעבר ישראל • נזק נגרם למבנים בכמה מוקדים - ללא נפגעים; רסיס נפל על תחנת רכבת בצומת חולון • צה"ל פתח במקביל בגל תקיפות בטהרן; קצין בכיר: יש לנו מטרות תקיפה באיראן ל-6 שבועות קדימה ● עדכונים שוטפים 

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בזמן שהטילים מגיעים מאיראן וחיזבאללה: הכנסת ממשיכה בחקיקה הנוגעת לתקשורת הישראלית

ועדת הכנסת קבעה השבוע כי הצעת חוק העוסקת בתקציב תאגיד השידור הציבורי תועבר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים ● ועדת התקשורת המיוחדת של ח"כ דיסטל-אטבריאן חזרה לדיונים בהצעת החוק של השר קרעי, המבקשת לאסדר מחדש את שוק ערוצי הטלוויזיה ● שני המהלכים בוצעו למרות שיו"ר הכנסת קבע כי לרגל המצב יידונו חוקים דחופים בלבד ורק בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה

עלי לאריג'אני / צילום: ap, Bilal Hussein

ניהל בפועל את איראן, פיקח על הגרעין: מי היה עלי לאריג'אני שחוסל?

עלי לאריג'אני שימש בפועל כאיש החזק ביותר באיראן ואף פיקח על המו"מ הגרעיני ● בשבוע שעבר הוא עוד התרברב כשצעד באופן חופשי ברחובות טהרן, אך הבוקר ישראל הודיעה על חיסולו ● איך הוא הגיע למעמדו, ולמה לא היה לו סיכוי לרשת את חמינאי?

מחירי הדלק בגרמניה מאמירים / צילום: Reuters, Fabian Bimmer

אירופה מנסה לטפל במשבר הנפט עם סבסוד דלק, פיקוח מחירים ומענקים

ממנגנון למניעת ספקולציית מחירי מזון ועד חוקי-בזק נגד התייקרויות בתחנות דלק בגרמניה ● המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השלישי, ואירופה מנסה להגן על תושביה מהזעזוע הכלכלי

ניר אורגד וירון פרידמן בפודקאסט השקעות בתקופת אי־ודאות / צילום: גלובס

המניות שהפכו לאי של יציבות בתוך הטלטלה הגלובלית

גלובס משיק שבוע שידורי וידאו מיוחדים בשיתוף בנק לאומי: "השקעות בתקופת אי־ודאות" ● סדרת פרקים המעניקה כלים להבנת הכוחות המניעים את הבורסות בצל המלחמה ומתמקדת בשורה התחתונה למשקיעים ולחוסכים ● והפעם: בין תל אביב לוול סטריט - לאן הולכים השווקים?

אילוסטרציה: Shutterstock

יוצאי AWS וצ'ק פוינט מגייסים 42 מיליון דולר לחברה חדשה

הסטארט-אפ נייטיב, שהוקם על ידי יוצאי AWS וצ'ק פוינט, מבקש לצמצם את הפער בין כלי האבטחה של ספקיות הענן ליישום בפועל בארגונים

אזור הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

מהנדס עיריית בית שמש: "רוב מי שהיה במקלט יצא על הרגליים"

בין הריסות המבנה שספג פגיעה ישירה לבין מאות תושבים שפונו למלונות, יו"ר איגוד מהנדסי הערים גיא דוננפלד משרטט מציאות של עורף מופקר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע אכלוס מהיר של דירות ממוגנות הוא כעת צו השעה הלאומי: "לא לחכות לפחי זבל ותיבות דואר"

ראלי מתקרב? / אילוסטרציה: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

עם פרוץ המלחמה באיראן מדד הפחד קפץ בחדות, ובשבוע שעבר אף חצה את רף ה־35 נקודות ● אבל ההיסטוריה מלמדת שזינוק במדד הפחד הוא לא בהכרח בשורה רעה ● למעשה, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד חוצה את רף 30 הנקודות, מדד S&P 500 מזנק ב־20%

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

בשל מחיר גז נמוך והשבתה ב"עם כלביא": ניו-מד מדווחת על ירידה ברווח

הרווח הנקי של ניו-מד עמד בשנה החולפת עמד על 343 מיליון דולר - ירידה של כ-35% לעומת שנת 2024 ● בין הסיבות לירידה: הפסדים כתוצאה מהפסקת ההפקה בתקופת "עם כלביא" והירידה שנרשמה במחירי הגז במהלך 2025

כותרות העיתונים בעולם

"ניצבת בפני משבר קיומי": איראן מחדשת את החזית מול האזרחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מנסה בכל כוחה לעצור גל הפגנות נוסף, מדינות אסיה מנסות להתמודד עם משבר האנרגיה בגלל המלחמה, והקלף ההרסני שיש לחות'ים • כותרות העיתונים בעולם

רכבים מיובאים בנמל / צילום: Shutterstock

הנחות של 30 אלף שקל ויותר: יבואני הרכב יצאו במבצעים אגרסיביים בחסות המלחמה

בצל הלחימה, ענף הרכב הישראלי מציג מבצעים אגרסיביים ותנאי מימון משמעותיים ● החל מהנחות של עד 15% לכלי רכב חדשים ועד הטבות אבזור, עמדות טעינה וטיפולים חינם לכמה שנים ● מה כדאי לדעת לפני שמגיעים לאולמות התצוגה?