גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי בכלל רוצה שקבוצת הכדורגל שלו תשמור על רווחיות

מועדוני הכדורגל הגדולים באירופה פועלים לפי שני מודלים מנוגדים - אלה שרוצים שורת רווח נאה שתאפשר השקעה בתשתיות ותשאיר גם משהו בכיסי הבעלים, ואלה ששורפים את כל ההון על רכישת שחקנים ושכר מנופח • מי מבין המודלים הללו מצליח להביא ליותר הישגים?

טוטנהם/ צילום: רויטרס
טוטנהם/ צילום: רויטרס

מועדון הכדורגל של ברצלונה קרוב מאוד להיות מועדון הספורט הראשון בהיסטוריה שיחצה רף הכנסות של מיליארד אירו בעונה. זה יקרה באופן די ודאי בעונה הקרובה.

בינתיים הכותרות מדברות על העוצמה הכלכלית הבלתי ניתנת לערעור של המועדון בעקבות פרסום הדוחות הכספיים שלו בימים האחרונים.

"המועדון סיים את עונת 2018/19 עם הכנסות שיא של 990 מיליון אירו - יותר מכל מועדון ספורט אחד בכל ענף", נכתב באתרים השונים, עם אזכור לכך שזוהי העונה השישית ברציפות שברצלונה מעלה את רף ההכנסות לשיא.

יש רק בעיה קטנה עם המספרים האלה: חלק גדול מהבעלים שמחזיקים במועדוני הספורט, רואים את הכניסה לעולם הזה כעסק לכל דבר ומסתכלים על השורה התחתונה - שורת הרווח. ושם גם הסיפור של ברצלונה, שכולל ריצה אחרי שחקנים יקרים ותשלום משכורות מנופחות, הוא רחוק מלהיות מרשים. הרווח של ברצלונה עומד על 4.5 מיליון אירו בלבד אחרי מס. במילים אחרות, מועדון הכדורגל המכניס בעולם, בעונת שיא כלכלית, סיים עם שיעור רווח נקי של 0.4%.

האם מועדוני כדורגל בכלל צריכים להיות רווחיים? הרי זו לא חברה מסחרית רגילה. המוטו הוא להיאבק על תארים ולהביא שחקנים טובים, שיחזיקו את המועדון וישעשעו את הקהל. ודאי ברצלונה, שלא אמורה להשיא רווחים עבור הבעלים, מאחר שהיא קבוצה המוחזקת על ידי האוהדים.

המשכורות קיזזו את העלייה בהכנסות

כמו לא מעט מועדונים אחרים בעולם, גם ברצלונה לא מצליחה להתמודד עם הרעב להצלחה ומוכנה לפתוח את הכיס לשם כך. אבל בעוד שרכישת "כוכבים" ממועדונים אחרים תופסת את עיקר הפוקוס התקשורתי, הבעיה העיקרית ברוב המקרים היא בכלל תשלום השכר שנלווה להגעתו של אותו כוכב.

ברצלונה שילמה בעונת 2017/18 שכר של 529 מיליון אירו - יותר מפי שניים לעומת אותו סעיף לפני ארבע עונות. סעיף השכר של המועדון נגס באותה עונה ב-70% מההכנסות, ואם מנכים את ההכנסות ממכירת שחקנים ומתייחסים ל"הכנסות טבעיות בלבד", הרי שסעיף השכר של ברצלונה תופס כ-81% מההכנסות.

אצל היריבה המושבעת, ריאל מדריד, שלא יכולה להיחשב לקבוצה פחות הישגית, סעיף השכר בעונת 2017/18 עמד על 53% מההכנסות.

בניסיון לעשות סדר בכאוס של הכדורגל האירופי, אופ"א מדברת על ניסיון לקרב כמה שיותר את רף השכר לאזור ה-50%, כתנאי להבטחת בריאות המועדון לשנים ארוכות.

לתשתיות ולענפי המשנה לא נשאר

איפה טמונה הבעיה אם כן? עם רף התחייבויות שוטף כזה, הבעיה העיקרית של ברצלונה היא להוציא לפועל פרויקטים גדולים ויקרים, כמו שיפוץ אצטדיון קאמפ נואו, שעליו מדברים כבר יותר מעשור. בשנים מסוימות אף נאלצה ברצלונה לבחון הקטנת התשתיות הספורטיביות של המועדון, כלומר סגירת חלק מהמחלקות הנלוות של המועדון בענפים שאינם כדורגל.

גם אירועי הרכש האחרונים בשוק השחקנים נעשים כאשר המועדון - המכניס ביותר בעולם הספורט - משתמש בהלוואות כדי לאפשר עמידה בעלויות הכבדות הכרוכות בהן ובמשכורות הנלוות.

לפני מספר חודשים נחשף בעיתון "אל פאיס" כי ברצלונה נטלה הלוואה של 140 מיליון אירו לחמש שנים ב"ריבית נמוכה ואטרקטיבית" משני גופי השקעות אמריקאיים, כדי לממן את חגיגות הרכש של הקיץ ותשלום משכורות. כלומר, הכנסות המועדון שוברות שיאים ועולות משנה לשנה, אבל הוא לא מצליח לשים כסף בצד לפרויקטים גדולים, ואפילו את הרכש הוא נאלץ לעשות באמצעות הלוואות.

הקבוצות האנגליות עושות את זה נכון

בצד השני נמצאים בעלים של קבוצות כדורגל, שמחזיקים בגישה שמועדון יכול גם להיות תחרותי וגם להיות רווחי. לשים כסף בצד לימים רעים, לחוסר הצלחה מתמשך, או לחשוב על העתיד ולבצע השקעות גדולות מאוד, כמו בניית אצטדיון חדש או רכישת שטח למתחם אימונים וכו'. חלק גדול מהם אלה בעלים אמריקאים שהגיעו לכדורגל האירופי מתוך רצון להחזיק בעסק שמייצר רווחים.

טוטנהאם, שמוחזקת בידי דניאל לוי הבריטי, ונמצאת בעיצומו של מימון אצטדיון חדש עם תשלומים אדירים, סיימה את עונת 2017/18 עם רווח נקי של 113 מיליון ליש"ט - שיעור רווח נקי של 30% מההכנסה. שיעור השכר עומד על 38% בלבד מההכנסה הכוללת. למרות זאת, בעונה האחרונה היא הגיעה עד לגמר ליגת האלופות היוקרתית והתברגה בצמרת הפריימרליג התחרותית.

ארסנל, קבוצה עשירה ואמידה מאוד מבחינה כלכלית, כבר יותר מעשור מנוהלת על ידי הבעלים האמריקאי סטן קרונקי בשפיות כלכלית שמטמטמת את האוהדים - היא משאירה רווחים בצד ולא מצליחה לבנות קבוצה תחרותית מספיק. בארבע השנים האחרונות הסתכם הרווח המצטבר של המועדון (לפני מס) ב-136 מיליון ליש"ט.

להרבה מאוד אוהדים של קבוצות קשה לקבל את חוסר הפזרנות של הבעלים. הם רואים בבעלים גורם שמחזיק בקבוצה כחלק מפורטפוליו עסקי, שנועד לחזק את שורת הרווח האישית שלו. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מאבק אוהדי מנצ'סטר יונייטד במשפחת גלייזר האמריקאית, בטענה שהבעלים "חולבים" את המועדון לטובת כיסם הפרטי.

בספורט האמריקאי, גם בגלל תקרת השכר שנובעת מהתפיסה שמועדון צריך להשיא רווח לבעלים, כמעט בלתי אפשרי למצוא תופעות כמו ברצלונה. שיעור הרווח התפעולי הממוצע לקבוצה ב-NBA עומד על 25% מההכנסה.

לפי "פורבס", 21 מהקבוצות בארבע הליגות המקצועניות הגדולות (NBA NHL ,NFL ,MLB) - כמעט חמישית מכלל הקבוצות המקצועניות - סיימו את השנה ברווח תפעולי של יותר מ-100 מיליון דולר. רווחים כאלה מבטיחים יצירת אפשרויות בלתי מוגבלות להשקעה בתשתיות, וגם מאפשרים לבעלים לגרוף רווח נאה.

משקיעי האג"ח חוזרים לכדורגל האירופי

איך סוגרים מועדונים גדולים באירופה את הפער בין רעב להצלחה לבין יכולת כלכלית? אפשרות ראשונה היא ללכת להנפקה, אפילו חלקית. כמו שעשתה מנצ'סטר יונייטד ב-2012, עם הנפקה של 10% מהקבוצה, שהזרימו לקבוצה 233 מיליון דולר.

אבל לאחרונה יותר ויותר מועדונים, כולל הגדולים ביותר משתמשים בהנפקת אג"ח. חלק עושים זאת כדי לממן רכש שחקנים לטווח הקרוב, בדומה להלוואה שנטלה ברצלונה, בהנחה שהרכש יוביל להצלחה ולהגדלת הכנסות. חלק נוהגים כך כדי למחזר הלוואות ישנות שנטלו בריבית גבוהה.

באיטליה החלה בשנתיים האחרונות מגמה של הנפקת אג"ח על ידי מועדוני כדורגל - יובנטוס, הקבוצה העשירה באיטליה - הודיעה בפברואר השנה על מכירת אג"ח בסכום כולל של 175 מיליון אירו, כשהיא מבטיחה החזר שנתי של 3.37% למשקיעים. האג"ח נועד לאפשר למועדון להמשיך להיות דומיננטי בשוק הרכש, ולמחזר הלוואות ישנות שנלקחו בריבית גבוהה עבור בניית האצטדיון, ובעיקר להתמודד עם חובות שנאמדים נכון לתחילת 2019 ב-310 מיליון אירו.

בסוף השבוע שעבר הודיעה רומא על יציאה לסבב גיוס אג"ח ממשקיעים בהיקף 275 מיליון אירו. ואינטר הוציאה את סבב הגיוסים הגדול באיטליה בסוף 2017, עם הנפקת אג"ח של 300 מיליון אירו כשהיא מבטיחה למשקיעים ריבית שנתית של 4.8%.

וזה הולך ומתרחש בכל אירופה - ספורטינג ליסבון נאלצה לגייס בסוף 2018 משקיעי אג"ח לצורך הזרמה מיידית של 30 מיליון אירו, כדי להתמודד עם חוב של 281 מיליון אירו.

הסיבה שמשקיעי האג"ח חוזרים לכדורגל אחרי שנים ארוכות של הפסקה היא פשוטה: הם רואים בכדורגל את מה שהבעלים עצמם רואים בו היום - שוק כלכלי בטוח ויציב לעשות בו כסף, עם סיכון כמעט מינימלי. 

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב