הפקק ביציאה מקדימה־צורן / צילום: איל יצהר
בשבוע שעבר החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להשיב את תוכנית המתאר של קדימה-צורן לדיונים, אף שהיא כבר אושרה בוועדה המחוזית מרכז. זאת בעקבות ערר שהגישה המועצה המקומית, בראשות קרן גרין על האישור, שבו נטען בין היתר, כי בוועדה לא ניתנו פתרונות תחבורתיים אמיתיים לאלפי יחידות הדיור החדשות המתוכננות בעיר.
הסיפור מזכיר מאוד את סיפורה של תוכנית המתאר של הוד-השרון, עליה כתבה באפריל 2018 שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, ורדה מרוז: "לכאורה פורטו בתוכנית הכוללנית מגוון פתרונות תחבורתיים אשר על פניהם הם שובי לב, ברם בפועל אין הם מעשיים ויישומם כרוך במכשולים רבים". עוד כתבה השופטת מרוז כי "הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית הכוללנית תוך שנמנעה מלהכריע בשאלות תחבורתיות נוקבות. הרושם הוא כי הוועדה המחוזית דחקה את הקץ עת העבירה הכרעות כבדות משקל לשלב התכנון המפורט, מבלי להידרש להן ותוך השארתן בידי הוועדה המקומית".
במילים אחרות, השופטת התרעמה על הוועדה, שמקפידה להוסיף אלפי יחידות דיור ליישובים השונים, אבל מרגע שהיא נדרשת לתת מענה תחבורתי, היא בוחרת לדבר במונחים מעורפלים של עקרונות עם ביטויים כוללניים ולעתים גם קלישאות.
אין פלא שעיקר המאבקים הציבוריים-תכנוניים, מתנהלים כיום בשרון: תוכנית תעש, ותמ"ל מחנה סירקין, תוכניות המתאר של הוד-השרון, כפר-סבא, הרצליה, ועכשיו גם קדימה-צורן, עוכבו או נעצרו על רקע של מחסור בתשתיות, במה שמעיד על כך שפקעה הסבלנות של הציבור, שעומד כבר היום זמן רב בפקקים, לשמוע חזון מנותק.
"התבוננות בפקקי התנועה המזדחלים מדי בוקר ביציאותיה של העיר (הוד-השרון - א.מ) מלמדת על תשתיות רעועות שאינן נותנות מענה לצרכנים, זאת אף מבלי להזדקק לחוות-דעת מומחים התומכות בכך. לא בכדי התעוררה התנגדות רבתי בקרב התושבים נגד התוכנית, חלקן הארי בנושא התכנון התחבורתי", כתבה השופטת מרוז.
הצפיפות במרכז הארץ וחוסר היכולת של המדינה לספק תשתיות ראויות כבר היום, מחייבים את הדבר שממשלת ישראל הכי שונאת לעשות: לפתח את הפריפריה. לא בצורה של מלל ריק, הסכמי-גג חלולים ושכונות רפאים של מחיר למשתכן וותמ"ל, אלא על ידי חיזוק אמיתי של הפריפריה ויצירת אלטרנטיבה ראויה לאיכות חיים טובה גם במקומות שאינם ברדיוס של 30 ק"מ מתל-אביב.