גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאואל אכזב את המשקיעים, והפד קילקל את ההצגה הטובה בעיר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם ● ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית ● ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש ● ניתוח 

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

יד הגורל החליטה כי ההצגה הכי טובה בעיר תתרחש דווקא ביום האחרון של יולי - ואני מתכוון כמובן להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.

אם כשדרכנו בפעם הראשונה באוניברסיטה, לימדו אותנו כי השווקים תלויים במה שמתרחש בכלכלה, וכי הריבית היא כלי מדיניות, שבעזרתו הבנקים המרכזיים משפיעים על הכלכלה, הרי שכיום נדמה כי המציאות שונה באופן מהותי.

רבות נכתב על חלקה של הריבית הנמוכה בתמיכה בשוק החיובי שאנו חווים בעשור האחרון, אבל נדמה כי ככל שהזמן חולף, אנו מגלים עד כמה התחלפו היוצרות. כמובן שיהיו מי שיחלקו על קביעתנו זו, אבל נדמה כי כיום סדר הדברים השתנה והריבית היא זו שמשפיעה על השווקים, שמשפיעים מצדם על הכלכלה. הזנב מכשכש בכלב.

תכירו את TINA - מונח שתפס לעצמו מקום מכובד בכל השיח של אנשי שוק ההון בעשור האחרון. TINA הוא קיצור של There is no alternative, והמשמעות היא שהמשקיעים נאלצים לדחוף את גופם בחריצים קטנים מאוד כדי לנסות ולהשיג את התשואה הנדרשת עבורם. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים ולחברות והן לגופים מוסדיים הפועלים עבור תיק החסכונות של הציבור.

השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון

לפני כשנתיים, כשהבנק המרכזי האמריקאי התחיל בתהליך של העלאת הריבית, ראינו בכך את האיום הגדול ביותר על השווקים. איום מהסיבה שלא מובן מאליו כי כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם מסוגלות לעכל עליית ריבית זו. יותר מכך, העלאת הריבית החלישה מאוד את TINA. לפתע יש אלטרנטיבה, כשהמזומן הדולרי יודע להציע תשואה של 2.5% ללא סיכון.

התוצאה הייתה שנת 2018, הזכורה לכולנו כשנה לא פשוטה כלל עבור השווקים, שבה רובם המוחלט של הנכסים הסחירים ברי-ההשקעה הציגו תשואה שלילית. כמעט כולם, למעט אפיק המזומן הדולרי.

עוד נציין כי הבנק המרכזי בארה"ב לא נשאר אדיש לעניין, וכבר בתחילת 2019 הודיע כי הוא משנה את המגמה וכי העלאות הריבית צפויות להיבלם, עד כי ב-31 ביולי חווינו את הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז המשבר הגדול של 2008.

להחלטת הריבית בארה"ב קדמו ציפיות של השווקים. הציפיות מילאו חלק מרכזי בביצועים הפנומנליים של השווקים מתחילת השנה. TINA חזרה לעבוד. התשואה הצפויה על מזומן התחילה לרדת בעקבות ציפיות השווקים להורדות ריבית עתידיות, ושלחה את המשקיעים לרדוף אחר סיכון בכל אפיק אפשרי.

תהליך זה של דחיקת המשקיעים לנכסי סיכון הוא רב-ממדי והוא משפיע גם על לקיחת סיכוני מח"מ, סיכוני אשראי, וכמובן דוחף את המשקיעים לקחת סיכוני אקוויטי סחיר ונכסים לא-סחירים. השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון. די אם נציין את שקרה באפיק האג"ח הממשלתיות בעולם.

אם נחזור שוב ליום הראשון באוניברסיטה, ניזכר כי לימדו אותנו כי אם מישהו נותן הלוואה למישהו אחר, הוא ידרוש בעבור זה ריבית. ובכן, נפל דבר בעולם המימון. כיום ניתן ללוות למישהו כסף ולתת לו עוד ריבית בתמורה. למעשה, כיום יותר מרבע מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם מניבות תשואה שלילית (מעל 13 טריליון דולר). המשמעות היא שאם אני מלווה כיום לממשלת שווייץ, למשל, הלוואה עם טווח פירעון של בין אפס ל-50 שנה, אני אקבל פחות מאשר הלוויתי לה.

לא הבנתם? יופי, גם אני לא.

אגב, לא מדובר רק בהלוואות לממשלות. גם הלוואות לחברות כיום בחלקן מניבות תשואה שלילית. למעשה, כ-7% משוק האג"ח המדורגות Investmet Grade הגלובלי מניב כיום תשואה שלילית למשקיעים בו. כקוריוז נציין כי יש כבר אפילו אג"ח אירופיות בדירוג נמוך (אג"ח "זבל") שמניב תשואה שלילית. מנפלאות הריבית השלילית והרדיפה אחר תשואה.

דבר אחד די ברור. לתהליך הזה יש משמעות גדולה מאוד בשווקים, בכך שהוא מניע תזוזות אדירות של טריליוני דולרים של משקיעים שנרתעים מתשואה שלילית או אפסית אל נכסי סיכון בעלי סיכון גלום גבוה יותר, בתמורה לתשואה חיובית ממשית יותר. ובכך טמון ההסבר המרכזי לתשואות החיוביות הגבוהות בכל אפיקי הסיכון מתחילת השנה.

פאואל אכזב את המשקיעים

ומה בקשר להצגה הכי טובה בעיר? מתברר כי נגיד הפד, ג'רום פאואל, בחר לקלקל קלות את החגיגה. כלכלת העולם חווה האטה משמעותית, מסיבות כאלה ואחרות שלא נרחיב בהן כעת, אבל נציין כי הן בעיקרן השפעות מלחמת הסחר, האטה מחזורית של הסקטור התעשייתי הגלובלי וסיבות נקודתיות נוספות. השוק קיווה כי הבנק המרכזי האמריקאי יירתע ויבחר להיות אגרסיבי בהורדות הריבית העתידיות.

פאואל אכזב את המשקיעים, תוך שהוא מבצע הורדת ריבית, אבל מציין כי אין מדובר בהכרח בגל של הורדות ריבית, וכי הפד יהיה ערני לגבי ההתפתחויות הכלכליות כדי לגבש את המדיניות העתידית. השוק רצה הורדות, לא ערנות.

השוק, לפחות באותו יום של ההודעה על החלטת הריבית, התאכזב, ושוקי המניות רשמו ירידות של יותר מ-1%. זיכרו כי כשיש פחות הורדות ריבית, TINA מתחזקת, וכאשר היא מתחזקת - נכסי סיכון נחלשים. עולם מורכב.

שיעור האגח הממשלתיות

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית, וייתכן כי דווקא חולשה מתונה ומוגבלת תייצר רוח גבית לשווקים, כי תחייב הורדות ריבית נוספות. ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש. 

הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

בגירה השלימה את ההנפקה בת"א - אלה המוסדיים שהשתתפו

חברת הסימולטורים הצבאיים השלימה את ההנפקה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל לפני הכסף, בדילול מלא ● לגלובס נודע כי השתתפו בהנפקה גופים מובילים: מיטב, הפניקס, כלל, הראל ומגדל, איילון, מור ואי.בי.אי וכן עמיתים הוותיקה ● החברה גייסה 200 מיליון שקל לקופת החברה ו-655 מיליון שקל בהצעת מכר של בעלי השליטה

למרות שהן יקרות יותר ונותנות פחות: הציבור מעדיף להפקיד לפוליסות חיסכון / צילום: Unsplash, annie spratt

אף שהן יקרות יותר ונותנות פחות: הציבור מעדיף להפקיד לפוליסות חיסכון

נתונים שהגיעו לידי גלובס מלמדים כי ההפקדות לפוליסות החיסכון זינקו אשתקד ל־32 מיליארד שקל, לעומת 19 מיליארד שקל שהופקדו במוצר המתחרה והזול יותר, קופת גמל להשקעה ● סיבות אפשריות לכך הן העדפת חברות הביטוח את המוצר היקר יותר ותקרת ההפקדה בגמל

שווי הזהב זינק / צילום: Shutterstock

שווי הזהב זינק, והמתכת הפכה לנכס הרזרבה המוביל בעולם

מדוח של הבנק המרכזי האירופי שפורסם השבוע, עולה כי שווי ההשקעה של בנקים מרכזיים ברחבי העולם בזהב עקף את ההשקעה באג"ח אמריקאיות ● הבנקים המרכזיים מתעניינים בזהב בשנים האחרונות בעיקר בשל "מתחים גיאופוליטיים"

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

תעלומה בשוק: מי רכש אג"ח של החברה הקורסת ב-21 מיליון שקל?

בשוק מנסים להבין מי עומד מאחורי עסקה מסתורית לרכישת האג"ח של סימד ● החברה נקלעה לאחרונה לסחרור לאחר ש-100 מיליון שקל שהיו מיועדים לחברה, הועברו לבעלי השליטה ● היום צפויים מחזיקי האג"ח להצביע על מינוי עורכי דין ישראלי ואמריקאי שייצגו אותם

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

מארגן הדיירים תבע - ויתוגמל על חלקו בקידום פרויקט התחדשות עירונית

בית משפט השלום חייב יזמי התחדשות עירונית בת"א לשלם למארגן דיירים ("מעאכר") שכר-טרחה בגין עבודתו - תוך שהוא עורך אבחנה בין מתווכים, שעובדים תחת חוק התיווך, לבין מארגנים בהתחדשות עירונית, שפועלים תחת חוק המארגנים

אלי וילצ'יק / צילום: גדי סיארה

עורך הדין הבכיר שזוכה מעבירות משמעת בפרשת השותפות האסורה

בית המשפט זיכה את עו"ד אלי וילצ'יק מעבירת משמעת הנוגעת להסכם שכר-טרחה שערך עם לקוחות וכלל גם את שכרו של שמאי מקרקעין ● בכך הסתיימה הפרשה בזיכוי מלא, לאחר שבתחילת השנה זוכה וילצ'יק גם מעבירה של שותפות אסורה עם השמאי

מוצרי חשמל באושר עד / צילום: שירה ספיר

״תאתר לי מכולה״: כך קונות רשתות כמו אושר עד נינג׳ה ואייפון בזול

אושר עד מציעה נינג'ה במחיר מוזל ויוחננוף משווקת אייפון 17 בהנחה משמעותית ● בשנים האחרונות, רשתות השיווק מסתערות באגרסיביות על מוצרי "נון־פוד" באמצעות יבוא מקביל ● כך עובד המנגנון המשומן: מדילרים בינלאומיים המנצלים עודפי מלאי במרכזי מסחר עולמיים, ועד פערי מטבע שמאפשרים "להעיף" סחורות ממותגות לשוק הישראלי במחירי רצפה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

חבל הצלה להייטק? האוצר בוחן מתן מענקים ותשלום מס בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הקים צוות מיוחד לבחינת צעדי סיוע לענף על רקע היחלשות הדולר ● בין ההצעות שנבחנות: הרחבת מענקי רשות החדשנות לסטארט־אפים, דחיית תשלומי מס והיענות לבקשת חברות הטכנולוגיה לשלם מסים בדולרים במקום בשקלים

מבול מדדים בבורסה / צילום: Shutterstock

הבורסה השיקה 28 מדדים חדשים, ויש לה אינטרס

לא פחות מ-28 מדדי מניות חדשים השיקה הבורסה בת"א בשנים האחרונות, בד בבד עם העלייה בביקוש לסחורה מקומית מצד הקרנות העוקבות ● עד כמה קל להקים מדד חדש וכיצד הבורסה גוזרת על כך קופון שרק ילך ויגדל בשנים הבאות ● הבורסה: זה לא רק בגלל הכסף

כותרות העיתונים בעולם

"הנשיא מנסה למתן את הזעם כלפיו": מה באמת קרה בשיחה בין טראמפ לנתניהו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחים משוכנעים: טראמפ לא באמת גער בנתניהו, למה ישראל הגיעה לא מוכנה לרחפני הנפץ, והאם ראש המוסד החדש ימשיך את הקו התקיף נגד איראן? • כותרות העיתונים בעולם 

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

לאחר הסגירה הפיננסית של OPC, נותר מקום אחד ברשת החשמל

חברת האנרגיה מקבוצת קנון הודיעה היום שלאומי יוביל את המימון של תחנת הכוח שלה בחדרה ● זוהי תחנת הכח השלישית מבין ארבע שרשות החשמל מקדמת, ועתה נותר מקום אחד עליו מתחרות שתיים -  דוראד וריינדיר

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

משק הגז בשנת 2025: מה קרה ליצוא ואיך המחיר בישראל לעומת אירופה?

מדוח משק הגז לשנת 2025 עולה כי ייצור הגז ירד מעט ב-2025 בשל סגירת אסדת לוויתן בזמן מלחמת 12 הימים ביוני, והשפיע בעיקר על היצוא למצרים ● מחיר הגז בישראל נשאר נמוך בהרבה מהמקובל באירופה ● הפחם הגיע לראשונה אל מתחת ל-10% בלבד מסך ייצור החשמל

מליאת הכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מהו המכשול שעומד בפני "בליץ החקיקה"?

הקואליציה מקדמת בבהילות יוזמות חקיקה רבות, אבל פיזור הכנסת יכול לסכל את המהלך. מדוע? ● המשרוקית מסבירה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א: תחזית ה-OECD והפיחות בשקל העיבו על המסחר

הבורסה חתמה יום תנודתי באדום ● תחזית ה-OECD: הגירעון יתרחב ל-5.3% ● הדולר זינק ל-2.87 שקלים בהמשך לאיתותי הנגיד ● מדד הביטוח חטף ואיבד מעל 3% ● בניגוד למגמה: ת"א ביטחוניות החזיק מעמד בהובלת זינוק בתאת

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הדיבידנד של הפניקס יאושרר, הרשות מתכננת הטלת קנס

הרשות בחנה כיצד אושר דיבידנד של חמישית מההון הפיננסי של החברה לפני שנה וחצי והאם כשלו מנגנוני הבקרה הפנימיים, והחליטה להטיל על החברה מגבלות ולדרוש אישור מחדש לחלוקת 614 מיליון שקל ● במקביל, הוטל קנס על החברה על הפרה אחרת

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

גרג אייבל מטביע את חותמו על ברקשייר האת'וויי באמצעות שתי עסקאות ענק

בתוך סוף שבוע אחד העניק יורשו של וורן באפט לבעלי המניות סיבה להאמין כי הוא בעל חוש עסקי חד

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה-OCED עם תחזית פסימית לישראל: הצמיחה תעמוד על 3.3% בלבד השנה

לפי התחזית של ה-OECD, המשק בישראל יצמח השנה רק ב-3.3% ● לפי הארגון, הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב ל-5.3%, בשונה מיעד הממשלה שעומד על 4.9% ● בארגון גם קוראים להפחתת החוב הממשלתי באמצעות שמירה על צעדים שננקטו להגדלת הכנסות המדינה וצמצום הוצאות הביטחון

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו עקפה את ציפיות האנליסטים ברבעון, אך המניה ירדה בת"א ובוול סטריט

הכנסות פאלו אלטו צמחו ב-31.1% ביחס לרבעון המקביל, בין היתר בזכות תרומת הרכישות שבוצעו לאחרונה ● לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), החברה עברה להפסד נקי של 177 מיליון דולר, על רקע ירידה בשיעור הרווח הגולמי ועלייה בהוצאות התפעוליות

יובל שטייניץ, בועז לוי ומיכאל פדרמן / צילום: דוברות רפאל, תע''א, ענת חרמוני

רפאל והתעשייה האווירית עצרו חלוקת דיבידנד במיליארדים על רקע חוב של המדינה כלפיהן

לגלובס נודע כי על רקע הזינוק בחובות משרד הביטחון לרפאל, לתעשייה האווירית ולאלביט, מתגבש בחברות מהלך לעצירת תשלומי דיבידנד למדינה ● במקביל, הן מנהלות מגעים לקבלת פיצוי על עלויות המימון בשל עיכוב התשלומים ● בינתיים, בתעשיות הביטחוניות מכחישים

מערכת דרונלייט (DroneLight) / צילום: Esh Tech

30 יירוטים בדקה: מכונת הירייה מעומר שתיאבק ברחפני התקיפה

דרונלייט היא מערכת לייזר ליירוט רחפנים שפועלת במודל שמזכיר מכונת ירייה ומאפשרת 30 יירוטים בדקה, וכל זאת בהספק אנרגיה נמוך ובעלות מופחתת ביחס ל"אור איתן" ● מאחורי המערכת עומדת חברה קטנה מעומר בשם אש־טק, שעד לאחרונה פעלה מתחת לרדאר