גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאואל אכזב את המשקיעים, והפד קילקל את ההצגה הטובה בעיר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם ● ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית ● ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש ● ניתוח 

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

יד הגורל החליטה כי ההצגה הכי טובה בעיר תתרחש דווקא ביום האחרון של יולי - ואני מתכוון כמובן להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.

אם כשדרכנו בפעם הראשונה באוניברסיטה, לימדו אותנו כי השווקים תלויים במה שמתרחש בכלכלה, וכי הריבית היא כלי מדיניות, שבעזרתו הבנקים המרכזיים משפיעים על הכלכלה, הרי שכיום נדמה כי המציאות שונה באופן מהותי.

רבות נכתב על חלקה של הריבית הנמוכה בתמיכה בשוק החיובי שאנו חווים בעשור האחרון, אבל נדמה כי ככל שהזמן חולף, אנו מגלים עד כמה התחלפו היוצרות. כמובן שיהיו מי שיחלקו על קביעתנו זו, אבל נדמה כי כיום סדר הדברים השתנה והריבית היא זו שמשפיעה על השווקים, שמשפיעים מצדם על הכלכלה. הזנב מכשכש בכלב.

תכירו את TINA - מונח שתפס לעצמו מקום מכובד בכל השיח של אנשי שוק ההון בעשור האחרון. TINA הוא קיצור של There is no alternative, והמשמעות היא שהמשקיעים נאלצים לדחוף את גופם בחריצים קטנים מאוד כדי לנסות ולהשיג את התשואה הנדרשת עבורם. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים ולחברות והן לגופים מוסדיים הפועלים עבור תיק החסכונות של הציבור.

השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון

לפני כשנתיים, כשהבנק המרכזי האמריקאי התחיל בתהליך של העלאת הריבית, ראינו בכך את האיום הגדול ביותר על השווקים. איום מהסיבה שלא מובן מאליו כי כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם מסוגלות לעכל עליית ריבית זו. יותר מכך, העלאת הריבית החלישה מאוד את TINA. לפתע יש אלטרנטיבה, כשהמזומן הדולרי יודע להציע תשואה של 2.5% ללא סיכון.

התוצאה הייתה שנת 2018, הזכורה לכולנו כשנה לא פשוטה כלל עבור השווקים, שבה רובם המוחלט של הנכסים הסחירים ברי-ההשקעה הציגו תשואה שלילית. כמעט כולם, למעט אפיק המזומן הדולרי.

עוד נציין כי הבנק המרכזי בארה"ב לא נשאר אדיש לעניין, וכבר בתחילת 2019 הודיע כי הוא משנה את המגמה וכי העלאות הריבית צפויות להיבלם, עד כי ב-31 ביולי חווינו את הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז המשבר הגדול של 2008.

להחלטת הריבית בארה"ב קדמו ציפיות של השווקים. הציפיות מילאו חלק מרכזי בביצועים הפנומנליים של השווקים מתחילת השנה. TINA חזרה לעבוד. התשואה הצפויה על מזומן התחילה לרדת בעקבות ציפיות השווקים להורדות ריבית עתידיות, ושלחה את המשקיעים לרדוף אחר סיכון בכל אפיק אפשרי.

תהליך זה של דחיקת המשקיעים לנכסי סיכון הוא רב-ממדי והוא משפיע גם על לקיחת סיכוני מח"מ, סיכוני אשראי, וכמובן דוחף את המשקיעים לקחת סיכוני אקוויטי סחיר ונכסים לא-סחירים. השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון. די אם נציין את שקרה באפיק האג"ח הממשלתיות בעולם.

אם נחזור שוב ליום הראשון באוניברסיטה, ניזכר כי לימדו אותנו כי אם מישהו נותן הלוואה למישהו אחר, הוא ידרוש בעבור זה ריבית. ובכן, נפל דבר בעולם המימון. כיום ניתן ללוות למישהו כסף ולתת לו עוד ריבית בתמורה. למעשה, כיום יותר מרבע מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם מניבות תשואה שלילית (מעל 13 טריליון דולר). המשמעות היא שאם אני מלווה כיום לממשלת שווייץ, למשל, הלוואה עם טווח פירעון של בין אפס ל-50 שנה, אני אקבל פחות מאשר הלוויתי לה.

לא הבנתם? יופי, גם אני לא.

אגב, לא מדובר רק בהלוואות לממשלות. גם הלוואות לחברות כיום בחלקן מניבות תשואה שלילית. למעשה, כ-7% משוק האג"ח המדורגות Investmet Grade הגלובלי מניב כיום תשואה שלילית למשקיעים בו. כקוריוז נציין כי יש כבר אפילו אג"ח אירופיות בדירוג נמוך (אג"ח "זבל") שמניב תשואה שלילית. מנפלאות הריבית השלילית והרדיפה אחר תשואה.

דבר אחד די ברור. לתהליך הזה יש משמעות גדולה מאוד בשווקים, בכך שהוא מניע תזוזות אדירות של טריליוני דולרים של משקיעים שנרתעים מתשואה שלילית או אפסית אל נכסי סיכון בעלי סיכון גלום גבוה יותר, בתמורה לתשואה חיובית ממשית יותר. ובכך טמון ההסבר המרכזי לתשואות החיוביות הגבוהות בכל אפיקי הסיכון מתחילת השנה.

פאואל אכזב את המשקיעים

ומה בקשר להצגה הכי טובה בעיר? מתברר כי נגיד הפד, ג'רום פאואל, בחר לקלקל קלות את החגיגה. כלכלת העולם חווה האטה משמעותית, מסיבות כאלה ואחרות שלא נרחיב בהן כעת, אבל נציין כי הן בעיקרן השפעות מלחמת הסחר, האטה מחזורית של הסקטור התעשייתי הגלובלי וסיבות נקודתיות נוספות. השוק קיווה כי הבנק המרכזי האמריקאי יירתע ויבחר להיות אגרסיבי בהורדות הריבית העתידיות.

פאואל אכזב את המשקיעים, תוך שהוא מבצע הורדת ריבית, אבל מציין כי אין מדובר בהכרח בגל של הורדות ריבית, וכי הפד יהיה ערני לגבי ההתפתחויות הכלכליות כדי לגבש את המדיניות העתידית. השוק רצה הורדות, לא ערנות.

השוק, לפחות באותו יום של ההודעה על החלטת הריבית, התאכזב, ושוקי המניות רשמו ירידות של יותר מ-1%. זיכרו כי כשיש פחות הורדות ריבית, TINA מתחזקת, וכאשר היא מתחזקת - נכסי סיכון נחלשים. עולם מורכב.

שיעור האגח הממשלתיות

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית, וייתכן כי דווקא חולשה מתונה ומוגבלת תייצר רוח גבית לשווקים, כי תחייב הורדות ריבית נוספות. ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש. 

הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח המפקח על הבנקים: ריכוזיים כמו שהיו, רווחיים יותר ומוטרדים ממתקפות סייבר

על פי הדוח של המפקח על הבנקים, הבנקים הציגו רווחי שיא בשנה החולפת ● עוד עולה בדוח כי הריכוזיות בבנקים כמעט ולא השתנתה, וכי סך נכסי המערכת הבנקאית בישראל עמד על 3 טריליון שקל ● בשוק הנדל"ן נמצא ממצא מטריד והוא זינוק חד של 40% בהלוואות שקיבלו הקבלנים לממן את פרוייקטי הבנייה שלהם

לי ברלוביץ, איילון / צילום: ניר שמיר

מנהל ההשקעות שממליץ על מניות ביטחוניות: "אנחנו בעולם של מלחמה"

לי ברלוביץ', מנהל השקעות באיילון, חושב שלשוק יש לאן לעלות, שכן "אנחנו רק בתחילת 'הבום' ב-AI" ● מציע לחזור לסלקטיביות בבחירת מניות, ומסמן סקטורים שחייבים להיות לדעתו בכל תיק השקעות: ביטחון, תשתיות, שבבים ואנרגיה ● ומאיזה ענף הוא ממליץ להתרחק?

כותרות העיתונים בעולם

מכון מחקר אמריקאי מסביר: בטווח הארוך ישראל תיפגע מהמלחמה באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלחמה עם איראן תוביל לשינויים גדולים במזרח התיכון, הימור על האם הפסקת האש כוללת את חיזבאללה סיבך את פולימרקט, ושדה הקרב הקשה של ישראל בתקשורת העולמית • כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן, בגאלה של ועידת הנדל''ן של גלובס / צילום: תמר מצפי

לאומי מסכם רבעון עם הרווח הגבוה במערכת הבנקאית וצמיחה חריגה באשראי העסקי

בנטרול מס היתר על הבנקים, התשואה על ההון הסתכמה ב-15.1% ● היקף הדיבידנד שיחלק הבנק: 55% מהרווח הנקי, כ-1.3 מיליארד שקל

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

מניות השבבים יעיבו על פתיחת המסחר הבוקר ● מגמה שלילית הבוקר בעולם ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות ● 6 מיליון אוהדים ומאות מיליוני ליטרים של בירה - המניות שינצחו במונדיאל ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: השווי של הסטארט-אפ הישראלי מזנק ל-4 מיליארד דולר

הסטארט-אפ הישראלי דקארט מגייס 300 מיליון דולר נוספים פחות משנה לאחר סבב הגיוס הקודם ● הגיוס מגיע לאחר חתימה על שותפויות אסטרטגית עם אמזון ועם אנבידיה כמשקיעה ושותפה עסקית, במהלך שנחשף לראשונה בגלובס ● כך, סך הגיוסים של החברה מגיע ל-450 מיליון דולר

חברת אונדס / צילום: אונדס

אונדס האמריקאית רוכשת חברה ביטחונית ישראלית ב-200 מיליון דולר

אומניסיס הישראלית נרכשה בסכום של 200 מיליון דולר על ידי חברה ביטחונית אמריקאית ● החברה פיתחה מערכת תוכנה מודולרית שאינה תלויה בספק מסוים, המאגדת מידע מחיישנים, מערכות שליטה ובקרה ופלטפורמות מבצעיות

וורן באפט, ביל גייטס, קת'י ווד, ביל אקמן / צילום: AP

השינויים שעשו משקיעי העל בתיקים שלהם. ומי מהמר על מניות ישראליות?

דיווחי הקרנות הגדולות בעולם, כמדי רבעון, חושפים לציבור איך השתנה תיק ההשקעות של הקרן שניהל וורן באפט עד לאחרונה, מה בחר לעשות מחליפו הטרי, ואילו שינויים חלו בתיק "הישראלי" של קת'י ווד ● וגם מי המשקיע שבחר לקנות מניות מיקרוסופט נגד הזרם?

גאוטם אדאני / צילום: Reuters, NARCH/NARCH30

אדאני ישלם לארה"ב 275 מיליון דולר לאחר שרכש גז איראני בניגוד לסנקציות

ענקית התשתיות ההודית הודתה בפני משרד האוצר האמריקאי כי רכשה גז שמקורו באיראן תוך הסוואתו כמשלוחים מעומאן ועיראק באמצעות ספינות מ"צי הצללים" ● בארה"ב טענו כי החברה התעלמה מסימני אזהרה רבים, אך הסתפקו בקנס בעקבות שיתוף הפעולה שלה עם החקירה

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

וויקס הפכה תלויה בילד הפלא של ההייטק. וזה עולה לה ביוקר

סטארט־אפ ה־AI שוויקס רכשה לפני כשנה מציג צמיחה חדה שלא אופיינית בהייטק הישראלי, עם קצב הכנסות שנתי שזינק ממיליונים בודדים ל־150 מיליון דולר ● אולם לשם כך נדרשה וויקס להוציא הון על שיווק - מהלך שפגע ברווחיות, החזיר אותה להפסד ושלח את המניה לצלילה

אורי יהודאי וישי דוידי / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי

תוך שש שנים בלבד: בני הדודים המפורסמים יוצאים להנפקה גדולה

קרן ההשקעות פימי בדרך לרשום אקזיט משמעותי נוסף באמצעות הנפקת חברת התרופות הוותיקה מירושלים לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, שתציף עבורה רווח מוערך של מעל 1 מיליארד שקל ● אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום לשעבר המשמש כיום כיו"ר רפא וגם בן דודו של יו"ר פימי ישי דוידי, יהנה מאופציות בשווי 80 מיליון שקל

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

מזרחי טפחות: הרווח נשחק, אך התשואה על ההון הכי גבוהה בין הבנקים

בנטרול המס ובנטרול המתווה הצרכני הוולנטרי שיזם בנק ישראל, הרווח הנקי היה מסתכם בעלייה של 16% ● התשואה על ההון עמדה על 14.1% ברבעון הראשון  ● יחלק דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח, כ-620 מיליון שקל

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

רציו תיקח רישיון חיפוש גז בעוד כשבועיים עם מפעיל בינ"ל חדש

רציו צפויה ליטול רשמית את רישיון חיפוש הגז עד תחילת יוני, לאחר שהממונה על הנפט דחה את ביטול הזכייה בעקבות פרישת ENI האיטלקית מהמהלך בשל המלחמה ● בחברה מנהלים מגעים עם חברת אנרגיה בינ”ל חדשה, שטרם פעלה בישראל, בתקווה לאפשר את המשך החיפושים בים התיכון כבר ב־2027 ● אם ההסכם לא ייחתם בזמן, הזכייה בהליך עלולה להתבטל סופית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת האבטחה שמנפיקה בת"א לפי 750 מיליון שקל

טי אנד אם, המספקת שירותי אבטחה, ניקיון ותחזוקה למגזר הפרטי והממשלתי מ-2008, מבקשת לגייס כ־300 מיליון שקל ולהצטרף לבורסה בת"א ● מחצית מכספי ההנפקה צפויה להגיע לבעלי המניות הקיימים, בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית פגסוס ● החברה צופה להכפיל יותר מפי שניים את הרווח הנקי בשנה הקרובה

פלג דוידוביץ', מנכ''ל פרופדו ויגאל דמרי, מנכ''ל י.ח  דמרי / צילום: כדיה לוי, אייל פישר

מכירות בשפל: יגאל דמרי מפסיד על פרויקט בתל אביב, והוא ממש לא לבד

דוחות החברות, כולל של הגדולות ביותר, מגלים רשימה של פרויקטים שצפויים להניב להן הפסדים או רווחיות מינימלית בלבד ● היזמים מסבירים שמדובר ב"סערה מושלמת" - ריבית, מלחמה, רגולציה וקפיצה בעלויות הבנייה ● "הרבה יזמים נסוגים מפרויקטים שלקחו"

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות

רפי אלמליח, מנכ''ל מינהל התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מנכ"ל מינהל התכנון: נרחיב פטור מהיתר בנייה למתקני אגירה

מנכ”ל מינהל התכנון רפי אלמליח הודיע כי בכוונתו להרחיב את הפטור למתקני אגירת אנרגיה בינוניים בהיקף של עד 5 מגהוואט־שעה, לאחר שבשנה שעברה אושר פטור למתקנים קטנים בלבד ● המהלך צפוי להקל על הקמת מתקני אגירה עבור קניונים, חוות שרתים, מפעלים ועמדות טעינה לרכב חשמלי, אך עדיין דורש את אישור שר הפנים

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: זוג שצבר חובות של 28 מיליון שקל לא יפונה מהווילה שבה הוא מתגורר

בית המשפט קבע כי זוג קשישים לא יפונה מביתם היוקרתי עד לסוף חייהם, וזאת למרות החובות הכבדים שלהם ● עוד הוסיף בית המשפט בהתייחסו לתיק כי, במאזן הכוחות שבין זכות הקניין של הנושים לבין זכותם לכבוד ולמגורים נאותים, הזכות לכבוד גוברת

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

מפטרת ומשנה מסלול: לאן הולכת חברת הבינה המלאכותית של שעשוע

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע ויואב שוהם נפרדת מ–110 עובדים, ומרימה ידיים במלחמה החזיתית מול אנתרופיק ו–OpenAI ● אחרי שוויתרה על פיתוח מודלי שפה עצמאיים, החברה הופכת לספקית שירותים ומנסה להינצל בזכות מוצר חדש לניהול סוכני AI

העליון חייב את המבקשים לשלם מיליון שקל לפני הערעור / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני שמיעת הערעור

בית המשפט העליון דחה בקשה לעכב תשלום של מיליון שקל הוצאות שהוטלו על מגישי תביעה ייצוגית נגד חברות דלק ואנרגיה בגין זיהום אוויר בחיפה ● ההחלטה משתלבת במגמה המסתמנת בפסיקה להחמיר בהוצאות בתביעות ייצוגיות שנדחות, במיוחד במקרים של תשתית עובדתית חסרה או בקשות סרק ● האם בתי המשפט משנים גישה כלפי תובעים ייצוגיים?