גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאואל אכזב את המשקיעים, והפד קילקל את ההצגה הטובה בעיר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם ● ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית ● ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש ● ניתוח 

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

יד הגורל החליטה כי ההצגה הכי טובה בעיר תתרחש דווקא ביום האחרון של יולי - ואני מתכוון כמובן להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.

אם כשדרכנו בפעם הראשונה באוניברסיטה, לימדו אותנו כי השווקים תלויים במה שמתרחש בכלכלה, וכי הריבית היא כלי מדיניות, שבעזרתו הבנקים המרכזיים משפיעים על הכלכלה, הרי שכיום נדמה כי המציאות שונה באופן מהותי.

רבות נכתב על חלקה של הריבית הנמוכה בתמיכה בשוק החיובי שאנו חווים בעשור האחרון, אבל נדמה כי ככל שהזמן חולף, אנו מגלים עד כמה התחלפו היוצרות. כמובן שיהיו מי שיחלקו על קביעתנו זו, אבל נדמה כי כיום סדר הדברים השתנה והריבית היא זו שמשפיעה על השווקים, שמשפיעים מצדם על הכלכלה. הזנב מכשכש בכלב.

תכירו את TINA - מונח שתפס לעצמו מקום מכובד בכל השיח של אנשי שוק ההון בעשור האחרון. TINA הוא קיצור של There is no alternative, והמשמעות היא שהמשקיעים נאלצים לדחוף את גופם בחריצים קטנים מאוד כדי לנסות ולהשיג את התשואה הנדרשת עבורם. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים ולחברות והן לגופים מוסדיים הפועלים עבור תיק החסכונות של הציבור.

השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון

לפני כשנתיים, כשהבנק המרכזי האמריקאי התחיל בתהליך של העלאת הריבית, ראינו בכך את האיום הגדול ביותר על השווקים. איום מהסיבה שלא מובן מאליו כי כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם מסוגלות לעכל עליית ריבית זו. יותר מכך, העלאת הריבית החלישה מאוד את TINA. לפתע יש אלטרנטיבה, כשהמזומן הדולרי יודע להציע תשואה של 2.5% ללא סיכון.

התוצאה הייתה שנת 2018, הזכורה לכולנו כשנה לא פשוטה כלל עבור השווקים, שבה רובם המוחלט של הנכסים הסחירים ברי-ההשקעה הציגו תשואה שלילית. כמעט כולם, למעט אפיק המזומן הדולרי.

עוד נציין כי הבנק המרכזי בארה"ב לא נשאר אדיש לעניין, וכבר בתחילת 2019 הודיע כי הוא משנה את המגמה וכי העלאות הריבית צפויות להיבלם, עד כי ב-31 ביולי חווינו את הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז המשבר הגדול של 2008.

להחלטת הריבית בארה"ב קדמו ציפיות של השווקים. הציפיות מילאו חלק מרכזי בביצועים הפנומנליים של השווקים מתחילת השנה. TINA חזרה לעבוד. התשואה הצפויה על מזומן התחילה לרדת בעקבות ציפיות השווקים להורדות ריבית עתידיות, ושלחה את המשקיעים לרדוף אחר סיכון בכל אפיק אפשרי.

תהליך זה של דחיקת המשקיעים לנכסי סיכון הוא רב-ממדי והוא משפיע גם על לקיחת סיכוני מח"מ, סיכוני אשראי, וכמובן דוחף את המשקיעים לקחת סיכוני אקוויטי סחיר ונכסים לא-סחירים. השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון. די אם נציין את שקרה באפיק האג"ח הממשלתיות בעולם.

אם נחזור שוב ליום הראשון באוניברסיטה, ניזכר כי לימדו אותנו כי אם מישהו נותן הלוואה למישהו אחר, הוא ידרוש בעבור זה ריבית. ובכן, נפל דבר בעולם המימון. כיום ניתן ללוות למישהו כסף ולתת לו עוד ריבית בתמורה. למעשה, כיום יותר מרבע מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם מניבות תשואה שלילית (מעל 13 טריליון דולר). המשמעות היא שאם אני מלווה כיום לממשלת שווייץ, למשל, הלוואה עם טווח פירעון של בין אפס ל-50 שנה, אני אקבל פחות מאשר הלוויתי לה.

לא הבנתם? יופי, גם אני לא.

אגב, לא מדובר רק בהלוואות לממשלות. גם הלוואות לחברות כיום בחלקן מניבות תשואה שלילית. למעשה, כ-7% משוק האג"ח המדורגות Investmet Grade הגלובלי מניב כיום תשואה שלילית למשקיעים בו. כקוריוז נציין כי יש כבר אפילו אג"ח אירופיות בדירוג נמוך (אג"ח "זבל") שמניב תשואה שלילית. מנפלאות הריבית השלילית והרדיפה אחר תשואה.

דבר אחד די ברור. לתהליך הזה יש משמעות גדולה מאוד בשווקים, בכך שהוא מניע תזוזות אדירות של טריליוני דולרים של משקיעים שנרתעים מתשואה שלילית או אפסית אל נכסי סיכון בעלי סיכון גלום גבוה יותר, בתמורה לתשואה חיובית ממשית יותר. ובכך טמון ההסבר המרכזי לתשואות החיוביות הגבוהות בכל אפיקי הסיכון מתחילת השנה.

פאואל אכזב את המשקיעים

ומה בקשר להצגה הכי טובה בעיר? מתברר כי נגיד הפד, ג'רום פאואל, בחר לקלקל קלות את החגיגה. כלכלת העולם חווה האטה משמעותית, מסיבות כאלה ואחרות שלא נרחיב בהן כעת, אבל נציין כי הן בעיקרן השפעות מלחמת הסחר, האטה מחזורית של הסקטור התעשייתי הגלובלי וסיבות נקודתיות נוספות. השוק קיווה כי הבנק המרכזי האמריקאי יירתע ויבחר להיות אגרסיבי בהורדות הריבית העתידיות.

פאואל אכזב את המשקיעים, תוך שהוא מבצע הורדת ריבית, אבל מציין כי אין מדובר בהכרח בגל של הורדות ריבית, וכי הפד יהיה ערני לגבי ההתפתחויות הכלכליות כדי לגבש את המדיניות העתידית. השוק רצה הורדות, לא ערנות.

השוק, לפחות באותו יום של ההודעה על החלטת הריבית, התאכזב, ושוקי המניות רשמו ירידות של יותר מ-1%. זיכרו כי כשיש פחות הורדות ריבית, TINA מתחזקת, וכאשר היא מתחזקת - נכסי סיכון נחלשים. עולם מורכב.

שיעור האגח הממשלתיות

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית, וייתכן כי דווקא חולשה מתונה ומוגבלת תייצר רוח גבית לשווקים, כי תחייב הורדות ריבית נוספות. ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש. 

הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת; אל על ומניות הביטוח ירדו

ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג'ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים ● בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק ● מי עומד מאחורי החברה?

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני, שמכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● לדברי העותרים, דרישה זו מעלה משמעותית את עלויות השיפוץ

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

עו''ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

עורכי הדין גזרו קופון מהמלצות על יועצים חיצוניים. עכשיו הלשכה שמה ברקס

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מרחיבה את האיסור להמליץ ללקוחות על יועצים חיצוניים תמורת תשלום, מעורכי דין בתחום ההתחדשות העירונית - לכלל התחומים ● איך בכל זאת אפשר להמליץ?

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות