גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאואל אכזב את המשקיעים, והפד קילקל את ההצגה הטובה בעיר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם ● ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית ● ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש ● ניתוח 

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

יד הגורל החליטה כי ההצגה הכי טובה בעיר תתרחש דווקא ביום האחרון של יולי - ואני מתכוון כמובן להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.

אם כשדרכנו בפעם הראשונה באוניברסיטה, לימדו אותנו כי השווקים תלויים במה שמתרחש בכלכלה, וכי הריבית היא כלי מדיניות, שבעזרתו הבנקים המרכזיים משפיעים על הכלכלה, הרי שכיום נדמה כי המציאות שונה באופן מהותי.

רבות נכתב על חלקה של הריבית הנמוכה בתמיכה בשוק החיובי שאנו חווים בעשור האחרון, אבל נדמה כי ככל שהזמן חולף, אנו מגלים עד כמה התחלפו היוצרות. כמובן שיהיו מי שיחלקו על קביעתנו זו, אבל נדמה כי כיום סדר הדברים השתנה והריבית היא זו שמשפיעה על השווקים, שמשפיעים מצדם על הכלכלה. הזנב מכשכש בכלב.

תכירו את TINA - מונח שתפס לעצמו מקום מכובד בכל השיח של אנשי שוק ההון בעשור האחרון. TINA הוא קיצור של There is no alternative, והמשמעות היא שהמשקיעים נאלצים לדחוף את גופם בחריצים קטנים מאוד כדי לנסות ולהשיג את התשואה הנדרשת עבורם. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים ולחברות והן לגופים מוסדיים הפועלים עבור תיק החסכונות של הציבור.

השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון

לפני כשנתיים, כשהבנק המרכזי האמריקאי התחיל בתהליך של העלאת הריבית, ראינו בכך את האיום הגדול ביותר על השווקים. איום מהסיבה שלא מובן מאליו כי כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם מסוגלות לעכל עליית ריבית זו. יותר מכך, העלאת הריבית החלישה מאוד את TINA. לפתע יש אלטרנטיבה, כשהמזומן הדולרי יודע להציע תשואה של 2.5% ללא סיכון.

התוצאה הייתה שנת 2018, הזכורה לכולנו כשנה לא פשוטה כלל עבור השווקים, שבה רובם המוחלט של הנכסים הסחירים ברי-ההשקעה הציגו תשואה שלילית. כמעט כולם, למעט אפיק המזומן הדולרי.

עוד נציין כי הבנק המרכזי בארה"ב לא נשאר אדיש לעניין, וכבר בתחילת 2019 הודיע כי הוא משנה את המגמה וכי העלאות הריבית צפויות להיבלם, עד כי ב-31 ביולי חווינו את הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז המשבר הגדול של 2008.

להחלטת הריבית בארה"ב קדמו ציפיות של השווקים. הציפיות מילאו חלק מרכזי בביצועים הפנומנליים של השווקים מתחילת השנה. TINA חזרה לעבוד. התשואה הצפויה על מזומן התחילה לרדת בעקבות ציפיות השווקים להורדות ריבית עתידיות, ושלחה את המשקיעים לרדוף אחר סיכון בכל אפיק אפשרי.

תהליך זה של דחיקת המשקיעים לנכסי סיכון הוא רב-ממדי והוא משפיע גם על לקיחת סיכוני מח"מ, סיכוני אשראי, וכמובן דוחף את המשקיעים לקחת סיכוני אקוויטי סחיר ונכסים לא-סחירים. השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון. די אם נציין את שקרה באפיק האג"ח הממשלתיות בעולם.

אם נחזור שוב ליום הראשון באוניברסיטה, ניזכר כי לימדו אותנו כי אם מישהו נותן הלוואה למישהו אחר, הוא ידרוש בעבור זה ריבית. ובכן, נפל דבר בעולם המימון. כיום ניתן ללוות למישהו כסף ולתת לו עוד ריבית בתמורה. למעשה, כיום יותר מרבע מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם מניבות תשואה שלילית (מעל 13 טריליון דולר). המשמעות היא שאם אני מלווה כיום לממשלת שווייץ, למשל, הלוואה עם טווח פירעון של בין אפס ל-50 שנה, אני אקבל פחות מאשר הלוויתי לה.

לא הבנתם? יופי, גם אני לא.

אגב, לא מדובר רק בהלוואות לממשלות. גם הלוואות לחברות כיום בחלקן מניבות תשואה שלילית. למעשה, כ-7% משוק האג"ח המדורגות Investmet Grade הגלובלי מניב כיום תשואה שלילית למשקיעים בו. כקוריוז נציין כי יש כבר אפילו אג"ח אירופיות בדירוג נמוך (אג"ח "זבל") שמניב תשואה שלילית. מנפלאות הריבית השלילית והרדיפה אחר תשואה.

דבר אחד די ברור. לתהליך הזה יש משמעות גדולה מאוד בשווקים, בכך שהוא מניע תזוזות אדירות של טריליוני דולרים של משקיעים שנרתעים מתשואה שלילית או אפסית אל נכסי סיכון בעלי סיכון גלום גבוה יותר, בתמורה לתשואה חיובית ממשית יותר. ובכך טמון ההסבר המרכזי לתשואות החיוביות הגבוהות בכל אפיקי הסיכון מתחילת השנה.

פאואל אכזב את המשקיעים

ומה בקשר להצגה הכי טובה בעיר? מתברר כי נגיד הפד, ג'רום פאואל, בחר לקלקל קלות את החגיגה. כלכלת העולם חווה האטה משמעותית, מסיבות כאלה ואחרות שלא נרחיב בהן כעת, אבל נציין כי הן בעיקרן השפעות מלחמת הסחר, האטה מחזורית של הסקטור התעשייתי הגלובלי וסיבות נקודתיות נוספות. השוק קיווה כי הבנק המרכזי האמריקאי יירתע ויבחר להיות אגרסיבי בהורדות הריבית העתידיות.

פאואל אכזב את המשקיעים, תוך שהוא מבצע הורדת ריבית, אבל מציין כי אין מדובר בהכרח בגל של הורדות ריבית, וכי הפד יהיה ערני לגבי ההתפתחויות הכלכליות כדי לגבש את המדיניות העתידית. השוק רצה הורדות, לא ערנות.

השוק, לפחות באותו יום של ההודעה על החלטת הריבית, התאכזב, ושוקי המניות רשמו ירידות של יותר מ-1%. זיכרו כי כשיש פחות הורדות ריבית, TINA מתחזקת, וכאשר היא מתחזקת - נכסי סיכון נחלשים. עולם מורכב.

שיעור האגח הממשלתיות

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית, וייתכן כי דווקא חולשה מתונה ומוגבלת תייצר רוח גבית לשווקים, כי תחייב הורדות ריבית נוספות. ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש. 

הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

כך הטיסה וויז מאות עובדים מישראל לווגאס בזמן מלחמה

מאות עובדים ישראלים השתתפו השבוע באירוע המכירות השנתי שקיימה חברת הסייבר וויז בלאס וגאס ● העובדים לא המריאו מנתב"ג אלא יצאו דרך יעדים בינלאומיים, ולקחו חלק באירוע שכלל הופעה של הראפר האמריקאי פיטבול ● ברקע, השבוע הושלמה עסקת הענק במסגרתה נרכשה החברה ע"י גוגל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו, והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג ע"י שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

טיפולי IVF. עשירים משתמשים ביכולות טכנולוגיות ליצירת תינוקות מושבחים גנטית / צילום: Shutterstock, bezikus

מי תביא לעולם את ילדו של המנוח? מאבק בין שתי נשים הגיע להכרעת בית המשפט

ידידתו של מנוח ביקשה לממש תוכנית הורות משותפת שתכננו השניים עוד בחייו, אך גילוי כרטיס שומר זרע שבו הופיע גם שמה של אישה נוספת הוביל לפתיחת ההליך מחדש ולדיון בשאלה מי רשאית להביא לעולם ילד מזרעו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; מחיר הנפט ננעל במעל 100 דולר, לראשונה זה כארבע שנים

נאסד"ק יורד ב-1.7% ● סוכנות האנרגיה: השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר אי פעם ● קרן הסל על מניות האנרגיה בשיא של 18 שנה ● שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט, אמר כי חיל הים האמריקאי עדיין לא מוכןללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ● מוג'תבא חמינאי אמר שהמצר צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב"

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?

יגאל ברקת, מיטל שירן הראל, טלי פולג / צילום: ענבל מרמרי, אילן בשור, אלעד גוטמן

הקמפיינים שהתחלפו, המהלך שהוקפא ולקחי העבר: סמנכ"לי השיווק משתפים

מבצע "שאגת הארי" גרם לסמנכ"לי השיווק בחברות הבולטות במשק לשנות שוב את התוכניות, רגע לפני חג הפסח ● איך בוחרים באיזה קהל יעד להתמקד, מה עושים כשהקו שלך הוא בדרך-כלל הומוריסטי, והאם לתת חסות לתוכנית ריאליטי גדולה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

קיבלתם התרעה, אבל האזעקה מעולם לא הגיעה? זו הסיבה

בשבוע האחרון נשמעו בת"א 35 אזעקות, אך מספר ההתרעות היה גדול יותר ועמד על 41 ● גם באזורי הדרום נשמעות לא פעם התרעות, שמסתיימות בלי אזעקה ● למה זה קורה, והאם זה צריך להשפיע עלינו? ● שאלת השעה

יוטב קוסטיקה, מנכ''ל מור קרנות נאמנות / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

נשאר במשפחה: כך ינוהלו מיליארדי הדולרים שיקבלו מייסדי וויז מאקזיט השנה

יוטב, אחיו של אחד ממייסדי וויז ינון קוסטיקה, יעזוב את תפקידו כמנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות ויקים Family Office לניהול ההון של ארבעת מייסדי החברה ● הארבעה צפויים לקבל יחד כ־8 מיליארד דולר נטו ממכירת וויז לגוגל ● לצד זאת, קוסטיקה ימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

המומחה שמסביר למה המרוויחה הגדולה מהמלחמה היא סין

בזמן שארה"ב שוחקות חימושים, בבייג'ינג מסתכל מהצד ● יובל וינרב, מומחה ומגיש הפודקסט "להבין את סין", מסביר למה בייג'ינג לא תזיל דמעה אם איראן תיפול

חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד המפציץ B-2 Spirit / צילום: ap

התשובה של ארה"ב לאיראן: מפציצי העל שמשנים את הכללים

הם יכולים לטוס אלפי קילומטרים, לשאת עשרות טונות של חימוש ולשהות באוויר יותר מיממה: שלושת מפציצי העל של ארה"ב והיכולות שהופכות אותם לכלי מרכזי במערכה נגד איראן

מניות הנדל''ן יורדות / צילום: אילוסטרציה: shutterstock

הזרים מוכרים ומשקיעי הריטייל קונים: מי עומדים מאחורי השבוע האדום בבורסה

ימי המסחר הראשונים למלחמת "שאגת הארי" התאפיינו באופטימיות חריגה בתל אביב, אך בשבוע האחרון הרוחות שינו כיוון ● הערכות בשוק מלמדות על מכירות מניות של משקיעים זרים ומוסדיים, ומנגד, משקיעי הריטייל המשיכו לקנות מניות ● האם נוצרו בשוק הזדמנויות חדשות?

לוחמי מילואים בשדה תימן / אילוסטרציה: שימוש לפי סעיף 27א, חוק זכויות יוצרים

הפצ"ר הורה למחוק את כתבי האישום בפרשת שדה תימן

בהחלטתו קבע האלוף איתי אופיר כי התשתית הראייתית בתיק מורכבת, וכי חלק מהראיות אינן מספקות תמונה חד-משמעית של האירועים • בשל כך הוחלט לבטל את כתב האישום נגד חמשת משרתי המילואים בפרשה ● גם "התנהלות של גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית ובמערכת אכיפת החוק בצה"ל" הייתה בין השיקולים • בצה"ל הדגישו כי בנסיבות שנוצרו קיים קושי להמשיך בהליך הפלילי

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

מטוס וויזאייר / צילום: Shutterstock

המו"מ נתקע: המלחמה חשפה את עקב אכילס של וויזאייר בישראל

המערכה מול איראן הציפה מחלוקת מרכזית במו"מ על הקמת בייס של וויזאייר בישראל: הפעלת הטיסות חילוץ בעיתות חירום ● מנכ"ל החברה: "אנחנו מוגבלים ע"י הרגולציה האירופית"

צילומים: רויטרס

המדינה שהעלתה את מחיר הדלק ב־50% בעקבות המלחמה באיראן

סגירת מצר הורמוז כבר מורגשת בעשרות מדינות בעולם • חשיפה: האקר פרץ לשרתי FBI, ושם את ידו על מסמכי אפשטיין • ובנפאל - ראפר בדרך להפוך לראש ממשלה