גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאואל אכזב את המשקיעים, והפד קילקל את ההצגה הטובה בעיר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם ● ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית ● ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש ● ניתוח 

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

יד הגורל החליטה כי ההצגה הכי טובה בעיר תתרחש דווקא ביום האחרון של יולי - ואני מתכוון כמובן להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.

אם כשדרכנו בפעם הראשונה באוניברסיטה, לימדו אותנו כי השווקים תלויים במה שמתרחש בכלכלה, וכי הריבית היא כלי מדיניות, שבעזרתו הבנקים המרכזיים משפיעים על הכלכלה, הרי שכיום נדמה כי המציאות שונה באופן מהותי.

רבות נכתב על חלקה של הריבית הנמוכה בתמיכה בשוק החיובי שאנו חווים בעשור האחרון, אבל נדמה כי ככל שהזמן חולף, אנו מגלים עד כמה התחלפו היוצרות. כמובן שיהיו מי שיחלקו על קביעתנו זו, אבל נדמה כי כיום סדר הדברים השתנה והריבית היא זו שמשפיעה על השווקים, שמשפיעים מצדם על הכלכלה. הזנב מכשכש בכלב.

תכירו את TINA - מונח שתפס לעצמו מקום מכובד בכל השיח של אנשי שוק ההון בעשור האחרון. TINA הוא קיצור של There is no alternative, והמשמעות היא שהמשקיעים נאלצים לדחוף את גופם בחריצים קטנים מאוד כדי לנסות ולהשיג את התשואה הנדרשת עבורם. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים ולחברות והן לגופים מוסדיים הפועלים עבור תיק החסכונות של הציבור.

השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון

לפני כשנתיים, כשהבנק המרכזי האמריקאי התחיל בתהליך של העלאת הריבית, ראינו בכך את האיום הגדול ביותר על השווקים. איום מהסיבה שלא מובן מאליו כי כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם מסוגלות לעכל עליית ריבית זו. יותר מכך, העלאת הריבית החלישה מאוד את TINA. לפתע יש אלטרנטיבה, כשהמזומן הדולרי יודע להציע תשואה של 2.5% ללא סיכון.

התוצאה הייתה שנת 2018, הזכורה לכולנו כשנה לא פשוטה כלל עבור השווקים, שבה רובם המוחלט של הנכסים הסחירים ברי-ההשקעה הציגו תשואה שלילית. כמעט כולם, למעט אפיק המזומן הדולרי.

עוד נציין כי הבנק המרכזי בארה"ב לא נשאר אדיש לעניין, וכבר בתחילת 2019 הודיע כי הוא משנה את המגמה וכי העלאות הריבית צפויות להיבלם, עד כי ב-31 ביולי חווינו את הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז המשבר הגדול של 2008.

להחלטת הריבית בארה"ב קדמו ציפיות של השווקים. הציפיות מילאו חלק מרכזי בביצועים הפנומנליים של השווקים מתחילת השנה. TINA חזרה לעבוד. התשואה הצפויה על מזומן התחילה לרדת בעקבות ציפיות השווקים להורדות ריבית עתידיות, ושלחה את המשקיעים לרדוף אחר סיכון בכל אפיק אפשרי.

תהליך זה של דחיקת המשקיעים לנכסי סיכון הוא רב-ממדי והוא משפיע גם על לקיחת סיכוני מח"מ, סיכוני אשראי, וכמובן דוחף את המשקיעים לקחת סיכוני אקוויטי סחיר ונכסים לא-סחירים. השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון. די אם נציין את שקרה באפיק האג"ח הממשלתיות בעולם.

אם נחזור שוב ליום הראשון באוניברסיטה, ניזכר כי לימדו אותנו כי אם מישהו נותן הלוואה למישהו אחר, הוא ידרוש בעבור זה ריבית. ובכן, נפל דבר בעולם המימון. כיום ניתן ללוות למישהו כסף ולתת לו עוד ריבית בתמורה. למעשה, כיום יותר מרבע מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם מניבות תשואה שלילית (מעל 13 טריליון דולר). המשמעות היא שאם אני מלווה כיום לממשלת שווייץ, למשל, הלוואה עם טווח פירעון של בין אפס ל-50 שנה, אני אקבל פחות מאשר הלוויתי לה.

לא הבנתם? יופי, גם אני לא.

אגב, לא מדובר רק בהלוואות לממשלות. גם הלוואות לחברות כיום בחלקן מניבות תשואה שלילית. למעשה, כ-7% משוק האג"ח המדורגות Investmet Grade הגלובלי מניב כיום תשואה שלילית למשקיעים בו. כקוריוז נציין כי יש כבר אפילו אג"ח אירופיות בדירוג נמוך (אג"ח "זבל") שמניב תשואה שלילית. מנפלאות הריבית השלילית והרדיפה אחר תשואה.

דבר אחד די ברור. לתהליך הזה יש משמעות גדולה מאוד בשווקים, בכך שהוא מניע תזוזות אדירות של טריליוני דולרים של משקיעים שנרתעים מתשואה שלילית או אפסית אל נכסי סיכון בעלי סיכון גלום גבוה יותר, בתמורה לתשואה חיובית ממשית יותר. ובכך טמון ההסבר המרכזי לתשואות החיוביות הגבוהות בכל אפיקי הסיכון מתחילת השנה.

פאואל אכזב את המשקיעים

ומה בקשר להצגה הכי טובה בעיר? מתברר כי נגיד הפד, ג'רום פאואל, בחר לקלקל קלות את החגיגה. כלכלת העולם חווה האטה משמעותית, מסיבות כאלה ואחרות שלא נרחיב בהן כעת, אבל נציין כי הן בעיקרן השפעות מלחמת הסחר, האטה מחזורית של הסקטור התעשייתי הגלובלי וסיבות נקודתיות נוספות. השוק קיווה כי הבנק המרכזי האמריקאי יירתע ויבחר להיות אגרסיבי בהורדות הריבית העתידיות.

פאואל אכזב את המשקיעים, תוך שהוא מבצע הורדת ריבית, אבל מציין כי אין מדובר בהכרח בגל של הורדות ריבית, וכי הפד יהיה ערני לגבי ההתפתחויות הכלכליות כדי לגבש את המדיניות העתידית. השוק רצה הורדות, לא ערנות.

השוק, לפחות באותו יום של ההודעה על החלטת הריבית, התאכזב, ושוקי המניות רשמו ירידות של יותר מ-1%. זיכרו כי כשיש פחות הורדות ריבית, TINA מתחזקת, וכאשר היא מתחזקת - נכסי סיכון נחלשים. עולם מורכב.

שיעור האגח הממשלתיות

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית, וייתכן כי דווקא חולשה מתונה ומוגבלת תייצר רוח גבית לשווקים, כי תחייב הורדות ריבית נוספות. ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש. 

הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

החוק שעשוי לשנות את פני התחבורה הציבורית תקוע 30 שנה. האם הפעם יקודם

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, המבקש להעביר את האחריות על התחבורה הציבורית מהממשלה לשלטון המקומי - עומד על הפרק משנת 1996 ● כעת הוא שוב על השולחן ועולות שאלות סביב העצמאות שתינתן לרשויות מול המדינה והאם הכוח לא נותר במשרד התחבורה

כותרות העיתונים בעולם

הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לישראל וטורקיה יש אינטרסים סותרים באפריקה, החברות שהרווחים שלהן גדלו במלחמה, וענקית תעופה אמריקאית בוחרת דווקא בסטארט־אפ ישראלי עבור שת"פ אסטרטגי • כותרות העיתונים בעולם 

ח''כ שלום דנינו, יוזם הצעת החוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פגיעה בשירות הציבורי": קודם החוק למינוי בכירים

ועדת השרים אישרה את הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, לפיה הממשלה תוכל למנות את בכירי השירות הציבורי, ולאחר פירוקה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקיד ● ההצעה אושרה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שהתריעה כי מדובר בפוליטיזציה של מינויים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

החברה שעלתה ב-200% מציגה קפיצה ברווח הנקי וקופת מזומנים של 5 מיליארד דולר

יצרנית המצלמות לרחפנים וכטב"מים שמנייתה עלתה ב-200% בשנה החולפת לשווי של 28 מיליארד שקל, מדווחת על זינוק בהכנסות וצבר הזמנות של 289 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הירידות בת"א מתגברות בהובלת מדדי הנדל"ן, מדד הבנקים יורד ב-2%

המסחר מתנהל על רקע המתח הגאופוליטי ● המניות הביטחוניות נופלות: אירודרום ב-10%, נקסט ויז'ן ב-5% ● מחיר הנפט מזנק הבוקר ב-4%, השקל נחלש ● לידר שוקי הון: "ככל שהשקל מתחזק, הסבירות להתערבות בנק ישראל גוברת" ● מיטב: "ייסוף השקל מסוכן יותר לכלכלה מאשר בעבר"

אלון חיימוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

דרמה במיקרוסופט ישראל: הניהול עובר זמנית לצרפת, המנכ"ל פורש, והכול בגלל עבודה עם מערכת הביטחון

אלון חיימוביץ' מסיים את תפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אך הנסיבות לא שגרתיות ● לגלובס נודע כי קדמה לכך בדיקה פנימית סביב ההתקשרות עם מערכת הביטחון והחשש שהפרה את הקוד האתי באמצעות אחסון נתוני מעקב על פלסטינים ● הפעילות תנוהל זמנית מצרפת - דווקא בעיתוי רגיש של חידוש חוזים מול משרד הביטחון

הדפסת דולרים / צילום: Shutterstock

מומחים טוענים: הדולר יכול לקפוץ מחדש בשני תרחישים

אחרי שהחליף קידומת מ-3 ל-2 שקלים, המטבע האמריקאי ממשיך לצלול מדי יום, ואין סימנים לכך שהירידות עומדות להיעצר בקרוב. מה אומרים המומחים? ● שאלת השעה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בית ההשקעות שמעריך: בנק ישראל יעצור את קריסת הדולר

המנגנון שמאלץ את המוסדיים להיפטר מדולרים, המהפך בטעמי החיסכון והדילמה של הנגיד אמיר ירון - כך הגידול המסיבי בנכסי הציבור הפך למשקולת על שער החליפין ● בינתיים תעשיות שלמות בסכנה, ויש המעריכים כי בנק ישראל יקנה עשרות מיליארדים לעצור את כדור השלג

''קראנץ' אמריקה'' / צילום: גלידות נסטלה

הקראנץ' החדש של הקיץ הושק. מה יש בו הפעם?

נסטלה משיקה את "קראנץ’ אמריקה", טעם חדש בסדרה, לצד שורת מוצרים חדשים נוספים ● במקביל, קריסטלינו בחרה במגי אזרזר וקותי סבג להוביל את קמפיין המזגנים של FAMILY בהשקעה של כ־10 מיליון שקל ● וגם: אנבידיה מקימה מגדל משרדים חדש ביקנעם בהשקעה של כ־167 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

רפורמת הקמת מאגר אשראי חוזרת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

החורים ברפורמה שתקל על הלוואות לעסקים, והפתרונות המוצעים

יוזמת הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים נפלה מחוק ההסדרים, ומקודמת כעת בנפרד על ידי האוצר ● מה כוללת הרפורמה, מי יהנה ממנה, והאם היא צפויה בכלל לעבור? ● גלובס עושה סדר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

המניה חזרה עשור אחורה: נייס כבר לא בין 30 החברות הגדולות בת"א

חברת תוכנה שהייתה עד לפני שנים ספורות הגדולה בבורסה המקומית, ממשיכה לצלול ומחקה 75% מהשיא ● בחברה מאמינים שהשנה היא "שנת מפנה" ומקווים שה -AI, שבינתיים מפיל את המניה, דווקא יבוא לעזרתה

לרוב הישראלים יש חשבון בנק אחד בלבד. האם הם מפספסים משהו? / צילום: Shutterstock

לרוב הישראלים יש חשבון בנק אחד בלבד. האם הם מפספסים משהו?

בעוד בארה"ב יש לאדם 5.3 חשבונות בממוצע ובאנגליה 2.8, בישראל הממוצע הוא 1.1 חשבונות לאדם בוגר בלבד ● מומחים עונים אם פתיחה של חשבון נוסף מקנה כוח מיקוח, ועד כמה זה מתאים להתנהלות בישראל

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

2 מיליארד שקל לכל שותף: שלושת המרוויחים הצפויים מהנפקת הנדל"ן של העשור

בעיתוי מאתגר לשוק הנדל"ן, תנסה תדהר לגייס 1.5 מיליארד שקל לפי שווי של כ–7 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם תצליח בכך, תהפוך ליזמית הנדל"ן השלישית בגודלה בת"א, והמרוויחים הגדולים מכך יהיו בעלי השליטה - גיל גבע, אריה בכר ומארק וייסמן ● וגם: הצפת הערך שתניב ההנפקה להראל ולמנכ"ל תדהר, אורי לוין

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

בוטל במפתיע הדיון בוועדת השרים בחוק לסבסוד משכנתאות

הדיון בהצעת החוק לסבסוד משכנתאות נדחה ברגע האחרון על רקע התנגדות חריפה של גורמי המקצוע בממשלה ● הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון הזהיר מפגיעה באמינות הכלכלית של ישראל, מעלייה בפרמיית הסיכון ומהתערבות חסרת תקדים בשוק ההלוואות ● גם בבנק ישראל סבורים כי אין הצדקה כלכלית למהלך, שנועד להקל על נוטלי משכנתאות בעקבות עליית הריבית

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו נכנס הביתה: עשרות אלפי דירות יקבלו מיגון אקוסטי עוד לפני תחילת העבודות

כ־25 אלף דירות, יותר מ־2.5 מיליארד שקל ושנתיים של עבודה בתוך בתים פרטיים: עוד לפני חפירת המנהרות, המדינה נדרשת לשפץ אלפי דירות כדי להתמודד עם הרעש הצפוי

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקעות בשדה דב מסתבך: המדינה מסרבת לממן את הטיהור

בעלי זכויות בגוש הגדול פנו לבית משפט השלום בהרצליה בבקשה לקיים דיון דחוף בנוגע למסירת מידע בעניין זיהום קרקע מסוג PFAS ברובע שדה דב ● בתגובה לעתירה השיבו רמ"י והמשרד להגנת הסביבה כי בשלב זה הועבר נושא הזיהום באתר לדיון בוועדת הזיהוי ודחו את הקביעה כי עליהן לשאת במימון הליך הטיהור

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הנתון המטריד מימי בועת הדוט.קום חזר לשווקים

מדד שילר, אחד הכלים הידועים להבנת תמחור השוק בטווח הארוך, עקף את רף ה-40 ● בפעם היחידה והאחרונה שכך היה, בתחילת שנות ה-2000, זה לא נגמר בטוב

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

קוד הקופון עשה את העבודה, וסייע לאתרים חדשים להתברג בתודעה

שיתופי פעולה עם משפיעניות סייעו לאתרי איקומרס מהארץ ומחו"ל להיכנס לראשונה למדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין - והקפיצו בחזרה את הביצועים של אתר ותיק

ערן טיפנברון / צילום: ירון ברנר-ynet

ערן טיפנברון מונה למנכ"ל ועורך ראשי של ערוץ הכלכלה 10

טיפנברון, שהיה בעבר העורך הראשי של ynet והעורך הראשי של וואלה, יעמוד בראש הערוץ הכלכלי שבשליטת המיליארדר יצחק מירילשוילי, מבעלי ערוץ 14

פטריק דרהי, בעלי הוט וטל גרנות מנכלית קבוצת HOT / צילום: גד פרץ, יונתן בלום

דרהי בדרך החוצה? מגעים בין המוסדיים ל-HOT על רכישת הפעילות

מספר גופים מוסדיים, בהם מגדל, הראל, כלל ביטוח ופועלים אקוויטי, מנהלים מגעים עם מנכ”לית החברה טל גרנות-גולדשטיין לרכישת פעילות הטלוויזיה של הוט • לפי ההערכות, שווי פעילות הטלוויזיה, האינטרנט, החשמל והחטיבה העסקית עומד על כ־2 מיליארד שקל • לאחר מכירת HOT מובייל והחזקות החברה ב־IBC, בשוק מזהים הזדמנות לעסקה מצומצמת וממוקדת יותר