גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאואל אכזב את המשקיעים, והפד קילקל את ההצגה הטובה בעיר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם ● ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית ● ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש ● ניתוח 

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

יד הגורל החליטה כי ההצגה הכי טובה בעיר תתרחש דווקא ביום האחרון של יולי - ואני מתכוון כמובן להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.

אם כשדרכנו בפעם הראשונה באוניברסיטה, לימדו אותנו כי השווקים תלויים במה שמתרחש בכלכלה, וכי הריבית היא כלי מדיניות, שבעזרתו הבנקים המרכזיים משפיעים על הכלכלה, הרי שכיום נדמה כי המציאות שונה באופן מהותי.

רבות נכתב על חלקה של הריבית הנמוכה בתמיכה בשוק החיובי שאנו חווים בעשור האחרון, אבל נדמה כי ככל שהזמן חולף, אנו מגלים עד כמה התחלפו היוצרות. כמובן שיהיו מי שיחלקו על קביעתנו זו, אבל נדמה כי כיום סדר הדברים השתנה והריבית היא זו שמשפיעה על השווקים, שמשפיעים מצדם על הכלכלה. הזנב מכשכש בכלב.

תכירו את TINA - מונח שתפס לעצמו מקום מכובד בכל השיח של אנשי שוק ההון בעשור האחרון. TINA הוא קיצור של There is no alternative, והמשמעות היא שהמשקיעים נאלצים לדחוף את גופם בחריצים קטנים מאוד כדי לנסות ולהשיג את התשואה הנדרשת עבורם. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים ולחברות והן לגופים מוסדיים הפועלים עבור תיק החסכונות של הציבור.

השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון

לפני כשנתיים, כשהבנק המרכזי האמריקאי התחיל בתהליך של העלאת הריבית, ראינו בכך את האיום הגדול ביותר על השווקים. איום מהסיבה שלא מובן מאליו כי כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם מסוגלות לעכל עליית ריבית זו. יותר מכך, העלאת הריבית החלישה מאוד את TINA. לפתע יש אלטרנטיבה, כשהמזומן הדולרי יודע להציע תשואה של 2.5% ללא סיכון.

התוצאה הייתה שנת 2018, הזכורה לכולנו כשנה לא פשוטה כלל עבור השווקים, שבה רובם המוחלט של הנכסים הסחירים ברי-ההשקעה הציגו תשואה שלילית. כמעט כולם, למעט אפיק המזומן הדולרי.

עוד נציין כי הבנק המרכזי בארה"ב לא נשאר אדיש לעניין, וכבר בתחילת 2019 הודיע כי הוא משנה את המגמה וכי העלאות הריבית צפויות להיבלם, עד כי ב-31 ביולי חווינו את הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז המשבר הגדול של 2008.

להחלטת הריבית בארה"ב קדמו ציפיות של השווקים. הציפיות מילאו חלק מרכזי בביצועים הפנומנליים של השווקים מתחילת השנה. TINA חזרה לעבוד. התשואה הצפויה על מזומן התחילה לרדת בעקבות ציפיות השווקים להורדות ריבית עתידיות, ושלחה את המשקיעים לרדוף אחר סיכון בכל אפיק אפשרי.

תהליך זה של דחיקת המשקיעים לנכסי סיכון הוא רב-ממדי והוא משפיע גם על לקיחת סיכוני מח"מ, סיכוני אשראי, וכמובן דוחף את המשקיעים לקחת סיכוני אקוויטי סחיר ונכסים לא-סחירים. השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון. די אם נציין את שקרה באפיק האג"ח הממשלתיות בעולם.

אם נחזור שוב ליום הראשון באוניברסיטה, ניזכר כי לימדו אותנו כי אם מישהו נותן הלוואה למישהו אחר, הוא ידרוש בעבור זה ריבית. ובכן, נפל דבר בעולם המימון. כיום ניתן ללוות למישהו כסף ולתת לו עוד ריבית בתמורה. למעשה, כיום יותר מרבע מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם מניבות תשואה שלילית (מעל 13 טריליון דולר). המשמעות היא שאם אני מלווה כיום לממשלת שווייץ, למשל, הלוואה עם טווח פירעון של בין אפס ל-50 שנה, אני אקבל פחות מאשר הלוויתי לה.

לא הבנתם? יופי, גם אני לא.

אגב, לא מדובר רק בהלוואות לממשלות. גם הלוואות לחברות כיום בחלקן מניבות תשואה שלילית. למעשה, כ-7% משוק האג"ח המדורגות Investmet Grade הגלובלי מניב כיום תשואה שלילית למשקיעים בו. כקוריוז נציין כי יש כבר אפילו אג"ח אירופיות בדירוג נמוך (אג"ח "זבל") שמניב תשואה שלילית. מנפלאות הריבית השלילית והרדיפה אחר תשואה.

דבר אחד די ברור. לתהליך הזה יש משמעות גדולה מאוד בשווקים, בכך שהוא מניע תזוזות אדירות של טריליוני דולרים של משקיעים שנרתעים מתשואה שלילית או אפסית אל נכסי סיכון בעלי סיכון גלום גבוה יותר, בתמורה לתשואה חיובית ממשית יותר. ובכך טמון ההסבר המרכזי לתשואות החיוביות הגבוהות בכל אפיקי הסיכון מתחילת השנה.

פאואל אכזב את המשקיעים

ומה בקשר להצגה הכי טובה בעיר? מתברר כי נגיד הפד, ג'רום פאואל, בחר לקלקל קלות את החגיגה. כלכלת העולם חווה האטה משמעותית, מסיבות כאלה ואחרות שלא נרחיב בהן כעת, אבל נציין כי הן בעיקרן השפעות מלחמת הסחר, האטה מחזורית של הסקטור התעשייתי הגלובלי וסיבות נקודתיות נוספות. השוק קיווה כי הבנק המרכזי האמריקאי יירתע ויבחר להיות אגרסיבי בהורדות הריבית העתידיות.

פאואל אכזב את המשקיעים, תוך שהוא מבצע הורדת ריבית, אבל מציין כי אין מדובר בהכרח בגל של הורדות ריבית, וכי הפד יהיה ערני לגבי ההתפתחויות הכלכליות כדי לגבש את המדיניות העתידית. השוק רצה הורדות, לא ערנות.

השוק, לפחות באותו יום של ההודעה על החלטת הריבית, התאכזב, ושוקי המניות רשמו ירידות של יותר מ-1%. זיכרו כי כשיש פחות הורדות ריבית, TINA מתחזקת, וכאשר היא מתחזקת - נכסי סיכון נחלשים. עולם מורכב.

שיעור האגח הממשלתיות

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית, וייתכן כי דווקא חולשה מתונה ומוגבלת תייצר רוח גבית לשווקים, כי תחייב הורדות ריבית נוספות. ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש. 

הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

טראמפ לוחץ את ידו של אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני / אילוסטרציה: ap, Alex Brandon

ישראל, קטאר וארה"ב מקיימות פסגה משולשת בניו יורק

על הפרק: שיקום היחסים אחרי התקיפה הכושלת ● צה"ל והשב"כ חשפו רשת חלפנות חשאית שחמאס מפעיל בלב טורקיה, בהכוונה איראנית ● גורם ישראלי מאשר: חודשו החיפושים אחר החטוף האחרון רן גואילי בשכונת זייתון ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● עדכונים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"