גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאואל אכזב את המשקיעים, והפד קילקל את ההצגה הטובה בעיר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם ● ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית ● ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש ● ניתוח 

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

יד הגורל החליטה כי ההצגה הכי טובה בעיר תתרחש דווקא ביום האחרון של יולי - ואני מתכוון כמובן להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.

אם כשדרכנו בפעם הראשונה באוניברסיטה, לימדו אותנו כי השווקים תלויים במה שמתרחש בכלכלה, וכי הריבית היא כלי מדיניות, שבעזרתו הבנקים המרכזיים משפיעים על הכלכלה, הרי שכיום נדמה כי המציאות שונה באופן מהותי.

רבות נכתב על חלקה של הריבית הנמוכה בתמיכה בשוק החיובי שאנו חווים בעשור האחרון, אבל נדמה כי ככל שהזמן חולף, אנו מגלים עד כמה התחלפו היוצרות. כמובן שיהיו מי שיחלקו על קביעתנו זו, אבל נדמה כי כיום סדר הדברים השתנה והריבית היא זו שמשפיעה על השווקים, שמשפיעים מצדם על הכלכלה. הזנב מכשכש בכלב.

תכירו את TINA - מונח שתפס לעצמו מקום מכובד בכל השיח של אנשי שוק ההון בעשור האחרון. TINA הוא קיצור של There is no alternative, והמשמעות היא שהמשקיעים נאלצים לדחוף את גופם בחריצים קטנים מאוד כדי לנסות ולהשיג את התשואה הנדרשת עבורם. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים ולחברות והן לגופים מוסדיים הפועלים עבור תיק החסכונות של הציבור.

השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון

לפני כשנתיים, כשהבנק המרכזי האמריקאי התחיל בתהליך של העלאת הריבית, ראינו בכך את האיום הגדול ביותר על השווקים. איום מהסיבה שלא מובן מאליו כי כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם מסוגלות לעכל עליית ריבית זו. יותר מכך, העלאת הריבית החלישה מאוד את TINA. לפתע יש אלטרנטיבה, כשהמזומן הדולרי יודע להציע תשואה של 2.5% ללא סיכון.

התוצאה הייתה שנת 2018, הזכורה לכולנו כשנה לא פשוטה כלל עבור השווקים, שבה רובם המוחלט של הנכסים הסחירים ברי-ההשקעה הציגו תשואה שלילית. כמעט כולם, למעט אפיק המזומן הדולרי.

עוד נציין כי הבנק המרכזי בארה"ב לא נשאר אדיש לעניין, וכבר בתחילת 2019 הודיע כי הוא משנה את המגמה וכי העלאות הריבית צפויות להיבלם, עד כי ב-31 ביולי חווינו את הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז המשבר הגדול של 2008.

להחלטת הריבית בארה"ב קדמו ציפיות של השווקים. הציפיות מילאו חלק מרכזי בביצועים הפנומנליים של השווקים מתחילת השנה. TINA חזרה לעבוד. התשואה הצפויה על מזומן התחילה לרדת בעקבות ציפיות השווקים להורדות ריבית עתידיות, ושלחה את המשקיעים לרדוף אחר סיכון בכל אפיק אפשרי.

תהליך זה של דחיקת המשקיעים לנכסי סיכון הוא רב-ממדי והוא משפיע גם על לקיחת סיכוני מח"מ, סיכוני אשראי, וכמובן דוחף את המשקיעים לקחת סיכוני אקוויטי סחיר ונכסים לא-סחירים. השפעה רוחבית על כל ספקטרום הסיכון. די אם נציין את שקרה באפיק האג"ח הממשלתיות בעולם.

אם נחזור שוב ליום הראשון באוניברסיטה, ניזכר כי לימדו אותנו כי אם מישהו נותן הלוואה למישהו אחר, הוא ידרוש בעבור זה ריבית. ובכן, נפל דבר בעולם המימון. כיום ניתן ללוות למישהו כסף ולתת לו עוד ריבית בתמורה. למעשה, כיום יותר מרבע מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם מניבות תשואה שלילית (מעל 13 טריליון דולר). המשמעות היא שאם אני מלווה כיום לממשלת שווייץ, למשל, הלוואה עם טווח פירעון של בין אפס ל-50 שנה, אני אקבל פחות מאשר הלוויתי לה.

לא הבנתם? יופי, גם אני לא.

אגב, לא מדובר רק בהלוואות לממשלות. גם הלוואות לחברות כיום בחלקן מניבות תשואה שלילית. למעשה, כ-7% משוק האג"ח המדורגות Investmet Grade הגלובלי מניב כיום תשואה שלילית למשקיעים בו. כקוריוז נציין כי יש כבר אפילו אג"ח אירופיות בדירוג נמוך (אג"ח "זבל") שמניב תשואה שלילית. מנפלאות הריבית השלילית והרדיפה אחר תשואה.

דבר אחד די ברור. לתהליך הזה יש משמעות גדולה מאוד בשווקים, בכך שהוא מניע תזוזות אדירות של טריליוני דולרים של משקיעים שנרתעים מתשואה שלילית או אפסית אל נכסי סיכון בעלי סיכון גלום גבוה יותר, בתמורה לתשואה חיובית ממשית יותר. ובכך טמון ההסבר המרכזי לתשואות החיוביות הגבוהות בכל אפיקי הסיכון מתחילת השנה.

פאואל אכזב את המשקיעים

ומה בקשר להצגה הכי טובה בעיר? מתברר כי נגיד הפד, ג'רום פאואל, בחר לקלקל קלות את החגיגה. כלכלת העולם חווה האטה משמעותית, מסיבות כאלה ואחרות שלא נרחיב בהן כעת, אבל נציין כי הן בעיקרן השפעות מלחמת הסחר, האטה מחזורית של הסקטור התעשייתי הגלובלי וסיבות נקודתיות נוספות. השוק קיווה כי הבנק המרכזי האמריקאי יירתע ויבחר להיות אגרסיבי בהורדות הריבית העתידיות.

פאואל אכזב את המשקיעים, תוך שהוא מבצע הורדת ריבית, אבל מציין כי אין מדובר בהכרח בגל של הורדות ריבית, וכי הפד יהיה ערני לגבי ההתפתחויות הכלכליות כדי לגבש את המדיניות העתידית. השוק רצה הורדות, לא ערנות.

השוק, לפחות באותו יום של ההודעה על החלטת הריבית, התאכזב, ושוקי המניות רשמו ירידות של יותר מ-1%. זיכרו כי כשיש פחות הורדות ריבית, TINA מתחזקת, וכאשר היא מתחזקת - נכסי סיכון נחלשים. עולם מורכב.

שיעור האגח הממשלתיות

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית, וייתכן כי דווקא חולשה מתונה ומוגבלת תייצר רוח גבית לשווקים, כי תחייב הורדות ריבית נוספות. ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש. 

הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות השבבים, אינטל ירדה ב-7%, קמטק ב-16%

נאסד"ק ירד ב-0.6% ● טראמפ: הפסקת האש בין הצדדים נמצאת "בהנשמה מלאכותית" ● האינפלציה בארה"ב זינקה באפריל לשיא של שלוש שנים ● eBay דחתה את הצעת הרכש של גיימסטופ - "לא אמינה" ● קמטק נפלה בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט עלו ● הסנאט אישר את מינויו של קווין ווארש לחבר במועצת הנגידים של הפד, מחר יאושר מינויו כיו"ר

מייסדי Frame Security, טל שלמה ושרון שמואלי / צילום: עומר הכהן

עזב את וויז רגע לפני האקזיט - וגייס מיליונים מאסף רפפורט

טל שלמה, שהיה בין העובדים הראשונים בוויז ועזב אותה זמן קצר לפני מכירתה לגוגל כדי להקים סטארט-אפ משלו, חושף את חברת אבטחת הסייבר פריים סקיוריטי ואת שני גיוסי ההון שהוביל, שהסתכמו בכ-50 מיליון דולר מאז הקמת החברה בשנה שעברה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

הגאות בשווקים והמעבר למסחר בשישי הכפילו את רווחי הבורסה

הזינוק המתמשך במדדים הביא את הבורסה להציג רבעון שיא נוסף, עם עליה של 40% וזינוק של פי 2.2 ברווח שהגיע ל-77 מיליון שקל ● ברקע, מחזורי המסחר טיפסו בשנה החולפת במעל 90% בין היתר הודות למעבר למסחר בימים שני-שישי

פרופ' בן רייס / צילום: תמונה פרטית

החוקר שמנבא מחלות: "נראה שינויים טקטוניים ברפואה, בסרטן זה כבר קורה"

פרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד פיתח אלגוריתמים שיכולים לנבא סיכונים שונים לבריאות הגוף והנפש ● בראיון לגלובס הוא מדבר על מהפכת הרפואה המונעת שסוף־סוף מתחילה להתממש, מספר על שיתוף־הפעולה שלו בישראל ומסביר איך הגיע מתואר במוזיקולוגיה לרפואה

אסי מסינג, שלומית ברנע-פרגו, שלמה (מומי) למברגר / צילום: יחיאל ינאי, לשכת עורכי הדין, אסף רחמים

בכירי המשפט שעוברים לשוק הפרטי מגלים שקשרים זה לא תמיד מספיק

עו"ד אסי מסינג, לשעבר יועמ"ש האוצר, הוא האחרון בשורה של בכירים לשעבר מהשירות הציבורי שהתברגו במשרדי עורכי דין גדולים ● אך למרות הדימוי הנוצץ, רבים מגלים כי היום שאחרי רווי קשיי הסתגלות ● מומחה: "לוקח שנה עד שלוש לייצר ערך כלכלי"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שמאשימה: "אירופה לא מהירה מספיק בסנקציות נגד ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: למה כמעט חצי מהלבנונים מתנגדים לפירוק חיזבאללה מנשקו, הולנד רוצה לקדם חקיקה נגד ההתנחלויות, ואיך משפיע החרם נגד ישראל על האירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בדרך לפיזור הכנסת? "אין לנו אמון יותר בנתניהו"

המשבר סביב חוק הגיוס מגיע לנקודת רתיחה: מנהיג דגל התורה העביר מסר חריף לנציגיו בכנסת, אחרי שנתניהו הבהיר כי לא יקדם את חוק הפטור לפני הבחירות ● חברי הכנסת שזומנו לביתו של הרב הונחו: "המושג גוש אינו קיים יותר מבחינתנו" ● בש"ס מבהירים: "מתואמים עם דגל התורה" ● במקביל להתפתחויות, יש עתיד הגישה הצעת חוק לפיזור הכנסת ● בקואליציה תוקפים: "החרדים עוזרים ליועמ"שית"

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

איך הישראלים חשופים לבורסה הטובה בעולם?

הזינוק החד במדד הקוספי, בהובלת מניות השבבים והבינה המלאכותית, הפך את קוריאה הדרומית לאחד השווקים הלוהטים בעולם • אף שהמוסדיים בישראל כמעט ואינם מחזיקים ישירות במניות קוריאניות, החוסכים המקומיים כבר חשופים אליהן דרך קרנות הפנסיה וההשתלמות, ומי שמבקש חשיפה ממוקדת יותר יכול לעשות זאת באמצעות קרנות סל ייעודיות

נדב צלר / צילום: יונתן בלום

מהשיעור הראשון בכלכלה בדוכן פלאפל ועד השותפות בקרן גידור מובילה

בתיכון הוא פחות התחבר ללימודים, אז נשלח למסלול מיוחד בפילוסופיה, שסלל את דרכו דווקא לשוק ההון ● כיום נדב צלר הוא שותף-מנהל בספרה, מקרנות הגידור הגדולות בישראל ● פרויקט 40 עד 40

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסוף ל-12 מ"ר לכולם? פסק הדין שמאיים על מודל הפינוי-בינוי המוכר

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בת"א קובעת כי תוספת שטח זהה לכלל הדיירים בבניין מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● בענף חוששים מחוסר ודאות כתוצאה משינוי המודל המקובל, מה שיביא לגל התנגדויות שיעכבו פרויקטים

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בג"ץ נגד קרעי: פעל ללא סמכות כשהדיח את יו"ר ועדת האיתור של התאגיד

השופטים קבעו כי החלטת שר התקשורת להפסיק את כהונת השופטת בדימוס נחמה מוניץ הייתה בלתי חוקית, והורו לקדם בהקדם את מינוי מועצת התאגיד - שמשותקת מאז נובמבר 2024 ● טענותיו של קרעי ללחצים ופגמים בהליך האיתור נדחו ● קרעי תקף: "בג"ץ מוזמן למנות בעצמו את מי שהוא רוצה"

דני איילון / צילום: אורן שלו

חברת הנדל"ן שגייסה את השגריר לשעבר דני אילון לקראת הנפקה

איגל פרופרטיז, העוסקת בנדל"ן מניב בארה"ב, נערכת להנפקת אג"ח ראשונה בת"א, וגייסה את שגריר ישראל בארה"ב לשעבר דני אילון לייעץ לה ● עיריית ת"א מקדמת תוכנית להסבת מכלי הדלק ברדינג למתחם תרבות ופנאי ● וגם: פרטנר עולה בקמפיין נוסף לשירות הטלוויזיה החדש ומדווחת על זינוק חד בצפיות מאז השקתו ● אירועים ומינויים

שר התרבות והספורט מיקי זוהר. פרסום ברשת איקס, 10.05.26 / צילום: לשכת עורכי הדין

נתניהו או בנט? מי באמת אחראי לכניסת הפועלים מעזה

השר מיקי זוהר האשים שבנט נתן התיר להמוני פועלים עזתים להגיע לישראל • אלא שהצעד הזה בהחלט לא הסתיים עם כהונת הממשלה הקודמת • המשרוקית של גלובס

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

יצאתם לבלות בל"ג בעומר? זה היה היום החזק בהוצאות בכרטיסי אשראי

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בביצועי הקניונים בחג ועל עוד שבוע חזק במחשבים ובסלולר

קמפייני AI שפורסמו על ידי פוליטיקאים בתקופה האחרונה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות

נתניהו משחק מונופול, בנט מתעורר מסיוט: מתי שימוש ב־AI מהווה עילה לתביעה?

לקראת מערכת הבחירות של 2026, הבינה המלאכותית הופכת לנשק תעמולתי מרכזי בשני צדי המפה הפוליטית ● בזמן שהמפלגות מותחות את גבולות חופש הביטוי, מומחים מנתחים את הסיכון לתביעות לשון הרע ואת המבחנים שמציבה ועדת הבחירות נגד הטעיה ממשית

נתב''ג לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת האש / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברות שלא חוזרות לטוס לישראל והסיבות, שחלקן מפתיעות

שמי ישראל עדיין ריקים: רק 19 חברות תעופה זרות חזרו לכאן מאז שנפתחו השמיים ● מרבית החברות האירופיות עדיין מחוץ לישראל, והפעילות של חברות התעופה הזרות בנתב"ג עומדת על 21% בלבד ● מאילו מדינות מגיעות חברות התעופה שמוכנות לטוס לישראל?

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, James Manning

תשואות האג"ח בשיא של 28 שנה: איום הדחת רה"מ בבריטניה מטלטל את הכלכלה

בבחירות ב־2024 זכה קיר סטארמר בראשות הממשלה, עם הבטחה לטפל בהגירה בבריטניה ולאושש את הכלכלה ● שנתיים לאחר מכן, 70 חברים ממפלגתו קוראים להדיח אותו מהתפקיד ● הכלכלה המקומית לא מתלהבת מטלטלה פוליטית נוספת, ומי השמות להחלפתו?

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת הרווארד / צילום: Associated Press, Charles Krupa

אחרי ההפגנות - האוניברסיטאות האלה קיבלו דווקא יותר ישראלים

מחקר חדש מגלה כי למרות האווירה האנטי-ישראלית, בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות העילית בארה"ב קיבלו דווקא יותר ישראלים ללימודי MBA - תואר שני במינהל עסקים - מאשר בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל" ● איך זה קרה?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

הריבית הריאלית בישראל היא הגבוהה במערב. מתי היא תרד?

בזמן שבמערב הריבית הריאלית אפסית או שלילית, בישראל היא עומדת על 1.7% ● החששות מאינפלציה והגירעון הממשלתי מאלצים את בנק ישראל לשמור על מדיניות שמרנית ● המומחים מנתחים: מתי תרד הריבית, ואיך היא משפיעה בינתיים על ענף הנדל"ן ועל השקל?

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

הרגולטור האירופי מאריך את ההמלצה שלא לטוס לישראל, אבל מרכך את ההנחיות

EASA, סוכנות בטיחות התעופה של האיחוד האירופי, עדכנה בדוח שהוציאה כי אמנם הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן "מחזיקה מעמד", ורמת הסיכון באזור ירדה, אך מדגישה כי עדיין קיימת אפשרות להסלמה מהירה