גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המצוקה התזרימית של רשת שולחת אותה לאשראי חוץ-בנקאי: תקבל מאולפני הרצליה הלוואה של 10 מיליון שקל

בנוסף, רשת 13 קיבלה הלוואות גם מגופי מימון נוספים שאמורים לסייע לה במימון עלויות הערוץ ● בענף מעריכים כי החברה סיימה את 2018 עם גירעון של למעלה מ-200 מיליון שקל

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל רשת 13 / צילום: איל יצהר
יוסי ורשבסקי, מנכ"ל רשת 13 / צילום: איל יצהר

המצוקה התזרימית ברשת 13 בימים שאחרי המיזוג עם ערוץ עשר שולחת את מנהליה לחפש אשראי חוץ-בנקאי: ל"גלובס" נודע כי אולפני הרצליה הלוותה לחברה 10 מיליון שקל. בנוסף, רשת 13 קיבלה הלוואות גם מגופי מימון נוספים שאמורים לסייע לה במימון עלויות הערוץ.

במקביל לניסיונות לגייס כסף ביצעה רשת בחודשים האחרונים מהלכים נוספים כדי למקסם את הכנסותיה, כאשר המשמעותי בהם הוא העלאת מחירי הפרסום בכ-15% - מהלך אותו נמנעה לעשות שנים ארוכות. 

הישענות על גופי מימון חיצוניים לצורך פרויקטים איננה דבר חריג - כזכור, גם קשת 12 מימנה את ההשקעות בתוכנית "2025" מהלוואות שקיבלה מגורמים פיננסיים. אולם עבור רשת 13 מדובר בהתנהלות חדשה, לאחר שבמשך שנים מקורות המימון שלה היו דווקא חברות המדיה. אלה הזרימו לרשת 13 כסף בשני אופנים: עסקאות רכישה מראש, בהן שילמו מחירים נמוכים מאוד עבור זמן פרסום, אותו מכרו בהמשך במחיר גבוה משמעותית; או עסקאות מימון לכל דבר, שבהן שילמה רשת 13 ריבית גבוהה מהמקובל בשוק הבנקאי על הכסף שקיבלה.

נזכיר כי תהליך מיזוג בין מתחרים כמו רשת וערוץ עשר נושא עמו הגבלות רגולטוריות קשות לגבי סוג המידע שאפשר לחשוף במהלך המשא-ומתן, ולכן עד שהתבצע המיזוג בפועל, הצדדים לא ידעו באופן ברור לאיזה מצב כלכלי הם נכנסים.

חלקים מהתמונה התבררו כבר בשבועות הראשונים לביצוע המהלך, אז נודע כי ההזרמה המקורית של בעלי RGE בסך כ-120 מיליון שקל, שאמורה הייתה להעמיד את הערוץ על הרגליים, רחוקה מלסגור את הבורות שהתגלו ברשת.

בענף מעריכים כי רשת סיימה את 2018 עם גירעון של למעלה מ-200 מיליון שקל - עובדה שמעלה את ההערכה כי הבנקים לא ששו לתת לערוץ אשראי. מי ש"התנדב" לעשות זאת היו משרדי הפרסום, אך הערוץ למוד הניסיון התעקש לבחור הפעם נתיב אחר ולחפש את מקורות המימון באפיקים שיגזרו קופון נמוך יותר.

בלווטניק ממתין לתוצאות

אולפני הרצליה הם לכאורה שותף אידאלי לצורך הלוואה לרשת. החברה גייסה לפני מספר חודשים כ-70 מיליון שקל לצורך השקעות בתוכן, ויתרה מזאת - האינטרס שלה ברשת רחב יותר מגובה הריבית שתקבל על ההלוואה.

האולפנים הם חברת הפקה שמפיקה תוכניות לגורמים מסחריים. נזכיר כי במשך שנים היא הפיקה את תוכניות הבוקר של ערוץ עשר בימים שלפני המיזוג. למעשה, אורך-הרוח שגילתה החברה במיזוג, כשנתנה לערוץ עשר אורכה בפריעת חובות בהיקף מיליוני שקלים, מנע בשלב מסוים קריסה של הערוץ והגעתו לכינוס נכסים. כעת נחלצו האולפנים שוב והלוו לערוץ את הכסף.

הסיטואציה שבה לרשת 13 יש בעל מניות בעל כיסים עמוקים - לן בלווטניק - אך הערוץ עדיין נאלץ לגייס כספים באפיקים חוץ-בנקאיים, מעוררת לא מעט סימני שאלה. עם זאת, נזכיר כי בעבר בלווטניק אכן ביקש לצאת מההשקעה שהייתה לו בערוץ עשר, ושיחות המיזוג עם רשת התחילו בין היתר מסיבה זאת.

על-פי מקורבים, החלטתו של בלווטניק להמשיך להשקיע נסמכה על תוכניות שהראו היתכנות כלכלית לערוץ הממוזג, מבלי שהוא יידרש להזרים לו כל העת כסף. תוכניות אלה, כך נראה, עומדות כעת למבחן המציאות, ולפחות על-פי נתוני הצפייה, התשובה לא בהכרח אופטימית.

מרשת 13 נמסר בתגובה: "רשת 13 עובדת עם אולפני הרצליה באופן שוטף, כחלק מזה גם בענייני אשראי ספקים". 

עוד כתבות

עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד / צילום: זוהר שטרית, עמית פרבר דניאל לילה סטיילינג

דוח ראשון למחלבות גד לאחר ההנפקה: עלייה במכירות לצד ירידה ברווחים

מחלבות גד החלה להסחר בבורסה בת"א בספטמבר 2025 ● המכירות ברבעון השלישי גדלו בכ-4.2% והסתכמו בכ-185 מיליון שקל, אולם הרווח הגולמי ירד והסתכם בכ-49.7 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד

מערכת חץ 3 בפעולה / צילום: דוברות משרד הביטחון

דיווחים בגרמניה: מערכת החץ תתחיל לפעול כבר בשבוע הבא

ע"פ דיווחים בכלי התקשורת הגרמנית, מערכת החץ 3, שנרכשה מהתעשייה האווירית במחיר של 3.5 מיליארד אירו, תחל לפעול באופן חלקי כבר בשבוע הבא ● "המערכת תאפשר הגנה של 360 מעלות, מה שיבטיח להגן על תושבי גרמניה והתשתיות שלה מפני התקפות בטילים ארוכי טווח", נכתב בהודעה לעיתונות של חיל האוויר הגרמני

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

כשהמטפלת הופכת ליורשת: שני פסקי דין חדשים חושפים טפח מתופעת ניצול הקשישים

בשני פסקי דין שפורסמו לאחרונה פסל ביהמ"ש צוואות בהן עותרים טענו כי מדובר היה בניצול של קשיש ● מומחים מסבירים איך להתגונן ומהן נורות האזהרה

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

אנה זק ואילנית בקמפיין דיסקונט / צילום: צילום מסך

יד ביד עם הארנק הירוק, הפרסומת של דיסקונט מתברגת במקום הראשון בזכירות

הפרסומת של ביטוח 9 מתברגת במקום הראשון באהדה זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אחרי כוכבה, רמזי ואחרים, גם ניסים מ"קופה ראשית" מקבל קמפיין - עם חברת הביטוח מגדל

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

בועז ביסמוט, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: ראובן קסטרו- פול וואלה

ביסמוט חשף את הטיוטה לחוק הפטור מגיוס: "יוצאים לדרך"

במסגרת השינויים בהצעה - תבוטל הדרישה למכסה של לוחמים קרביים, ושירות אזרחי-ביטחוני יוכר כחלק מהמכסה ● בנט תקף: "החוק הכי אנטי-ציוני בתולדות המדינה, לא ניתן לזה לעבור" ● גם איזנקוט ביקר בחריפות: "הממשלה בוחרת בהחלשת הצבא. ההצעה - תעודת עניות לפוליטיקה הישראלית"

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה בעליות קלות באירופה; פומה זינקה בכ-19%

הדאקס טיפס בכ-0.2% ● הניקיי עלה בכ-1.3% ● וול סטריט סיכמה אתמול יום רביעי רצוף של עליות, והיום לא מתקיים מסחר בשל חג ההודיה ● אנבידיה טיפסה ואלפאבית נפלה, אך האחרונה עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● הביטקוין התאושש אתמול ונסחר הבוקר סביב 91 אלף דולר

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

מה גרם למניית דוראל לזנק בחדות בבורסת ת"א?

מניית דוראל זינקה ביותר מ-17% ביום המסחר, בעקבות התוצאות החיוביות של הדוח שלה לרבעון השלישי של 2025: עלייה של יותר מ-50% בהכנסות, מגוון רחב של פרויקטים עתירי הון בארה"ב, וצפי לביקוש גבוה במיוחד ● בחצי השנה האחרונה מניית דוראל יותר מהכפילה את עצמה

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

וויז אייר והגדלת הפטור על חבילות: הניסוי הכלכלי הגדול יוצא לדרך

בכנסת מפילים את הגזירות על הרשויות המקומיות ● הציבור ממהר למשוך כספים מהפנסיה ● והצעדים הכלכליים משחקים לטובת המתחרים מחו"ל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן

דוחות שיכון ובינוי: מספר העסקאות של מכירות דירות צנח, אך הרווח זינק

למרות צניחה חדה במכירות הדירות, שיכון ובינוי מציגה זינוק ברווח הנקי - שהגיע ל־55 מיליון שקל ברבעון ו־325 מיליון שקל מתחילת השנה ● העלייה מיוחסת בעיקר לצמיחה במגזרי התשתיות והנדל”ן בחו”ל ● בחברה מעריכים כי אי־הוודאות בענף תתמתן ותחזיר את הביקושים ב־2026

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

"קודם כול תגידו לא": ד"ר זואי צ'אנס רוצה ללמד אותנו איך להשפיע על אחרים

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

כלכלת בחירות? השיטה פועלת כבר עשורים, לא תמיד היא מצליחה

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

מנכ''ל מקורות, עמית לנג, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

דוחות מקורות: הרווחים קפצו ב-47% בתשעת החודשים הראשונים של 2025

הזינוק ברווחי חברת המים הממשלתית נרשם בעיקר בעקבות עלייה בשיעור התשואה על ההון שמוכר לה, בעקבות העלייה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות ● מתחילת השנה, השקיעה החברה כ-1.3 מיליארד שקל בהקמה וחידוש מפעלי מים

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות

הנציבות האירופית חשפה תוכנית שאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה של כ-400 מיליארד אירו, תקציב שהמדינות עצמן לא יכולות לעמוד בו ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע באלטרנטיבה