יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון חנן מלצר / צילום: טל שניידר
יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, דחה בקשה של קשת ורשת לשנות את זמן תעמולת הבחירות שבעלי הרישיון יהיו מחויבים לשדר במערכת הבחירות לכנסת ה-22.
החובה לשדר שידורי תעמולה נובעת מכוחו של חוק דרכי התעמולה, הקובע כי בעלי הרישיון לשידורי טלוויזיה יהיו מחויבים לשדר שידורי תעמולה באותו היקף זמן לו מחויב תאגיד השידור הציבורי. קשת ורשת ביקשו שבבחירות הקרובות יחושב הזמן של שידורי התעמולה לכל בעלות הרישיון לשידור באופן מצרפי - כלומר שהחיבור של זמן התעמולה בכל שידורי בעלות הרישיון יהיה שווה לזמן שידורי התעמולה המשודר בתאגיד. כיום בעלי הרישיון המחויבים לשדר שידורי התעמולה הם ערוצים 9, 24 והלא TV.
בעתירה טענו בעלות הרישיון כי יש לתת מענה לשינויים בשוק התקשורת, בהם גידול במספר בעלי הרישיונות לשידור ועלייה באמצעי תקשורת אינטרנטיים כגון רשתות חברתיות, ולהחיל אותם באופן שיפחית את הפגיעה בבעלי הרישיון.
בנוסף, מדובר במערכת בחירות שנייה תוך שנה, מה שמכפיל את היקף "הלאמת" השידור. עוד נטען כי רק לאחרונה זכו המפלגות להציג את עמדותיהן במסגרת שידורי תעמולה, וסביר שלא לו שינויים משמעותיים. כמו כן, אחוזי הצפייה בשידורי התעמולה במערכת הבחירות האחרונה היו נמוכים - מה שמצדיק את העברת השידורים מחוץ לשעות הפריים-טיים.
פרט לצמצום זמן השידור שיחול על כל אחת מהן, קשת ורשת ביקשו להעביר את זמן שידורי התעמולה מחוץ לשעות הפריים-טיים, לרבות בשעות הבוקר.
הערוצים הקטנים יותר הציגו טענות המתייחסות למצבם כערוצים זעירים. כך למשל, ערוץ 24 טען כי הפגיעה בו קשה מזאת של קשת ורשת, מכיוון שהוא קיבל רישיון לפני חצי שנה בלבד ונמצא עדיין בשלבי כניסה לשוק.
גם בתאגיד השידור הציבורי סבורים כי יש למקום לשנות את ההוראות, אך הסמכות לעשות זאת היא בידי המחוקק ולא בידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
גם הרשות השנייה צידדה בעמדת קשת ורשת, אך טענה כי כל עוד החוק לא שונה, אין מקום לקבל את עתירתן. עם זאת, הרשות רואה צורך להתחשב בעתירה בנוגע לשעות שידורי התעמולה ולפזר אותם על פני שעות היום.
במפלגות, כצפוי, התנגדו לבקשת קשת ורשת. בליכוד אפילו טענו כי יש לקבוע את זמני שידור התעמולה דווקא בשעות צפיית השיא כדי להגדיל את החשיפה לשידורים. במרצ הביעו עמדה לפיה צמצום שעות התעמולה באופן בו מבקשות אותו קשת ורשת יפגע דווקא ברשימות החדשות, שאינן זוכות למימון בחירות, ויכולתן הכלכלית לרכוש פרסום בתשלום מוגבלת. ישראל ביתנו הודיע כי אינה מתנגדת לבקשה.
נזכיר כי מלצר ביקש מהרשות השנייה לבחון אפשרות להקל בחובות רגולטוריות החלות על בעלות הרישיון - כלומר להפחית את דמי הרישיון המשולמים לה. הרשות בתגובה הודיעה כי אין מקום להפחית את דמי הרישיון או לתת הקלות רגולטוריות אחרות, זאת מאחר שהרשות אינה רואה את עצמה כאחראית לנזק שנגרם לבעלות הרישיון. הרשות גם טענה כי אין בסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות לתת סעדים בעניין המשטר הרגולטורי.
גם היועמ"ש אביחי מנדלבליט צידד בעמדת הרשות השנייה וקבע כי הרשות אינה מוסמכת לוותר על דמי הרישיון.
קשת ורשת העבירו תחשיב של היקף הפגיעה הכלכלית שהן צפויות לספוג בשל שידורי התעמולה, אך תחשיב זה נחשף לעיניו של מלצר בלבד.
מלצר קבע כי גם לבוחר וגם לרשימות יש יתרון בכך ששידורי התעמולה ישודרו במלואם בכל הערוצים. "חלוקת מכסת השידורים בין בעלי הרישיונות השונים, אשר לכל אחד מאפיינים ייחודיים, ויש ביניהם הבדלים משמעותיים בהיקף הצופים ובסוג הקהל - תיצור קשיים משמעותיים בהבטחת השוויון בין הרשימות".
לטענתו, שידור תשדיר בשעות השיא בערוץ 12 אינו שקול לשידור בשעה דומה בערוץ 9 מבחינת החשיפה, והדברים מורכבים אפילו יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה שהתשדירים אינם משודרים באותם שעות בכלל בעלי הרישיון.
בהתייחס לפגיעה בזכות הקניין של קשת ורשת בכך שנגרע מהם זמן מסך, והרייטינג בתוכניות שלאחר שידור תשדירי התעמולה נפגע, קבע מלצר כי חובת שידור שידורי התעמולה לא נחתה על בעלות הרישיון, ולכן עצם החובה לשדר אינה גורעת מקניינן, כי היא הוחרגה ממנו מלכתחילה כחלק מתנאי הרישיון.
לטענתו, גם אם לוקחים בחשבון את הנסיבות המיוחדות של הבחירות לכנסת ה-22 ואת העובדה שלא ניתן היה לצפות אותם בעת קבלת הרישיון - "הרי שמדובר בפגיעה קטנה יחסית בזכות הקניין שלהן, ככל שזכות זאת אכן נפגעת. זאת מאחר שמדובר לכל היותר בהקדמת חובת שידורי התעמולה - חובה שממילא היה על העותרות לקיים בעת קיום הבחירות לכנסת ה-22 (אפילו אם היו מתקיימות במועד).
עוד טוען מלצר כי היקפם של שידורי התעמולה הסתכם בבחירות הקודמות ב-9 שעות לכל ערוץ, ולכן לא מדובר בשלילה מהותית של הרישיון, אלא רק "בהפקעת זמן מסך" מוגבל יחסית בהיקפו.
מקשת ומרשת לא נמסרה תגובה לדברים.