גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הופה גנגנם סטייל: האתגרים של סיפור ההצלחה הקוריאני

קוריאה הדרומית היא מהנפגעות העיקריות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ובמקביל חווה משבר ביחסי החוץ עם יפן ● המגזר העסקי ניצב גם בפני אתגרים פנימיים ובהם מס חברות גבוה יותר, עלויות עבודה גדלות והתכווצות כוח העבודה ● לאחר צמיחה שלילית ברבעון הראשון, לא מפתיע שהבנק המרכזי החל בהפחתות ריבית בכדי לעורר את המשק

רובע מיונגדונג בסיאול / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
רובע מיונגדונג בסיאול / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

חלק לא מבוטל מקוראינו ודאי עושה זאת בעזרת מכשיר סלולרי מתוצרת LG או סמסונג, לאחר שהגיע למחוז חפצו ברכב של יונדאי או קיה - ולנו לא נותר אלא להשתאות לנוכח עוצמתה של כלכלת קוריאה הדרומית. בעוד שבשנות ה-60 של המאה הקודמת, התוצר הקוריאני לנפש היה ברמה של מדינה נחשלת, בשנת 2006 התוצר הקוריאני חצה את רף טריליון הדולר.

סיפור ההצלחה הקוריאני הוא של משק עתיר טכנולוגיה עם מעט מאוד משאבי טבע והמון הון אנושי, שנוצל לכדי מערכת מסחר ענפה שכוללת 16 הסכמי סחר חופשי המכסים 58 מדינות. אם כך, בהינתן מבנה הכלכלה הקוריאנית ואירועי השנה האחרונה בתחום הסחר, לא מפתיע שהבנק המרכזי החל בהפחתות ריבית בכדי לעורר את המשק. הפחתת הריבית, מ-1.75% ל-1.5%, הגיעה לאחר שפרט למגמה של גידול בשיעור האבטלה, פיחות של 6.7% במטבע ואינפלציה אנמית של כ-0.6% בממוצע, המשק הקוריאני חווה צמיחה שלילית ברבעון הראשון של 2019. 

מאז ומתמיד המצב הגיאופוליטי באי הקוריאני העניק לדרום סיבות לדאגה אך בעוד שהסיכון המתמיד ממלחמה עם השכנה מצפון נרגע לעת עתה והצדדים ישובים לשולחן הדיונים, נדמה כי המציאות דאגה לזמן לקוריאנים אתגרים חדשים להתמודד איתם. ניתן לומר שהבעיה הבסיסית שהביאה להאטה בכלכלה הקוריאנית, היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. יחד עם מדינות אסייתיות רבות הניזונות מהביקושים של הענק הסיני, קוריאה היא מהנפגעות העיקריות כשהדבר בא לידי ביטוי בירידה בביקושים לתשומות ולסחורות קצה מתוצרת קוריאה.

אם לא די בכך, לאחרונה קוריאה הדרומית צריכה להתמודד גם עם משבר ביחסי החוץ עם יפן על רקע שורה של פסיקות בבתי דין קוריאניים נגד חברות יפניות בגין דרישה לפיצויים על עבודות כפייה בתקופת מלחמת העולם השנייה. היפנים, שטוענים כי כבר פיצו את הקוריאנים באופן קולקטיבי וכופרים בפסיקות, החליטו להפעיל לחץ בעזרת חסימת יצוא תשומות קריטיות ביותר לתעשיית הטכנולוגיה הקוריאנית.

כל אלה, על פי נתונים, גרמו למחזור היצוא הקוריאני להתכווצות שנמשכת זה החודש השביעי. במבט על תת סעיף האלקטרוניקה (ראו גרף), שהוא תחום היצוא העיקרי של קוריאה הדרומית, ניתן לראות כי ההתכווצות חדה אף יותר, כשהנתון האחרון לחודש יוני הציג ירידה של כ-22% לעומת החודש המקביל אשתקד.

ההאטה בקוריאה הדרומית אמנם הובלה על ידי גורמים חיצוניים, אך המגזר העסקי ייאלץ להתמודד גם עם אתגרים פנימיים - מס חברות גבוה יותר, עלויות עבודה גדלות והתכווצות כוח העבודה. על פניו, נראה כי שיעור האבטלה שעומד על 4.0%, ונחשב לנמוך ביחס לעולם, מעיד על שוק עבודה איתן. אך מתחת לכותרת המחמיאה מסתתרות חדשות מדאיגות למגזר העסקי לאור הזדקנות האוכלוסייה, תוך דשדוש הפריון מצד אחד ומדחיפה מלאכותית של הממשלה לגידול בשכר בדמות העלאת שכר המינימום מנגד.

אם כן, הפחתת הריבית שבה נקט הבנק המרכזי של קוריאה, במקביל למגמה העולמית להקלות מוניטריות, משמעותה שככל שהריבית במשק תוסיף להיות נמוכה, כך הפרטים במשק יהיו נכונים להלוות כסף בכדי לבצע רכישות, לעשות עסקים ולהשקיע ובכך להגדיל את הביקוש המצרפי ומכאן את התוצר. במבט לעתיד, יש לצפות שמתווה הפחתות הריבית הקוריאני יימשך לתוך השנה הבאה תוך תשומת לב למתרחש בעולם הן מבחינה גיאופוליטית והן מבחינה מוניטרית בכדי שלא לפתוח פערי ריביות שיגרמו לזעזוע מטבעי ומכאן לסחרור כלכלי. 

הנס הכלכלי של הקפיטליזם המודרך

לא חייבים לפתוח את טבלת מסירות הרכבים בישראל כדי לדעת מי שולט בכביש. פשוט אי אפשר להתעלם מהדומיננטיות הדרום קוריאנית. מי שבכל זאת יבדוק, ימצא שחמשת הדגמים הנמכרים ביותר בישראל הם כולם קוריאנים. אז ברמה העולמית התמונה אומנם שונה, קוריאה היא היצרנית החמישית בגודלה בתחום הרכב אך בתחומי חדשנות באלקטרוניקה ושבבים היא ללא ספק מובילה עולמית.

איך קרה שמדינה ענייה וחסרת משאבי טבע מיוחדים הפכה למעצמה טכנולוגית מובילה? עניין של החלטה ולאחר מכן, כמובן, השקעה, הרבה השקעה. הממשלה משקיעה משאבים ניכרים בחינוך, במיוחד מוטה טכנולוגיה. האופי הקוריאני, ההשקעה בהון האנושי וסובסידיות ממשלתיות נרחבות הובילו אותה במהרה להיות מעצמה טכנולוגית. קוריאה רחוקה מלהוריד את הרגל מהגז ונמצאת גם כיום במקום הראשון מבין המעצמות, בהפרש ניכר בהשקעה במחקר ופיתוח ביחס לתוצר.

ב-1963 אימץ נשיא קוריאה הדרומית פאק צ'ונג-הי, שרק שנתיים קודם לכן הוביל הפיכה צבאית במדינה, תוכנית בשם "קפיטליזם מודרך". במסגרת התוכנית ניתנו סובסידיות והלוואות מגובות ממשלה למגזר העסקי, מגזר שהורכב אז בעיקר מעסקים משפחתיים. המשפחות החזקות מיהרו לנצל את ההטבות והיו חלק בלתי נפרד מההצלחה הכלכלית המסחררת של קוריאה הדרומית, כלכלה המכונה לא פעם "נס כלכלי".

הקונגלומרטים המשפחתיים הענקיים ידועים בשם צ'אבול (chaebol), והמבנה של משפחות עשירות מאוד, שבנוסף הן יש להן השפעה עצומה גם בפוליטיקה, שולט עד היום בכלכלה ונראה כיום כאיום המרכזי על האידיליה הכלכלית במדינה. 

הכותבים הם אנליסט מאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות ואנליסט מניות בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.

חדשנות ושליטה באמצעי הייצור: העתיד על פי סמסונג 

הקונגלומרט הגדול והחזק ביותר במדינה, בהפרש ניכר, הוא סמסונג . החברה, שהוקמה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, החלה את דרכה בתחום המזון והתרחבה מאוחר יותר גם לתחומי הביטוח. סמסונג לא פספסה את הכיוון ובאמצעות הסובסידיות שסיפק הממשל, הקימה בשנת 1969 את סמסונג אלקטרוניקה.

בתחילת יולי, בעקבות המחאה הציבורית הגוברת כנגד המבנה הכלכלי במדינה, פורסם שהרשויות לוחצות על שלוחות הביטוח של הקונגלומרט למכור החזקות בסמסונג אלקטרוניקה כך שההחזקה הכללית של כל אחת מהן בחברה לא תעלה על 3%. אם מהלך זה ייצא לפועל, מדובר בלחץ כבד על המניה בהיקף של כ-13-14 מיליארד דולר. זאת לאחר שבסוף מאי אף נאלצו חברות הביטוח של הקבוצה לרדת מהחזקה משולבת של 10% בחברה ומכרו מניות בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר.

סמסונג אף הסתבכה בשנה שעברה באחת הפרשיות החמורות בתולדות המדינה, פרשה בה הודחה ראש הממשלה לאחר שהורשעה בקבלת שוחד. סגן יו"ר סמסונג, ג'יי וויי לי, דור שלישי בהנהגת החברה, נשלח לחמש שנות מאסר בגין אותה פרשה, אך בהמשך שוחרר לאחר ערעור.

סמסונג הוא קונגלומרט הפעיל כמעט בכל תחום: פיננסים, מזון, קמעונות אלקטרוניקה ועוד. פעילות השבבים נמצאת תחת סמסונג אלקטרוניקה שהחטיבות העיקריות שלה הן שבבים (מובילה עולמית), טלפוניה (מובילה עולמית), מסכים (מובילה עולמית במסכי OLED) ומוצרים אלקטרונים שונים. חטיבת השבבים הייתה אחראית ברבעון האחרון לכמעט 80% מהרווח התפעולי. 

הפריסה הרחבה שלה בתחומי האלקטרוניקה אפשרה לחברה לראות את התמונה הרחבה ולבצע בחירות מצוינות בנוגע לתחומי המיקוד שלה. מיקוד זה הוביל אותה להבנה שהעולם עובר לכף היד. כניסה מוקדמת יחסית, אך לא מוקדמת מידי לשוק הטלפוניה אפשרה לחברה לבסס מעמד מוביל ולעלות בהדרגה למעמד היצרן המוביל בעולם בתחום זה.

סמסונג משקיעה גדולה במחקר ופיתוח, היקף ההשקעה הזניק אותה וכיום היא נמנית בין חמש החברות המובילות בעולם בפרמטר זה. למרות זאת, מואשמת החברה לא פעם בחיקוי מוצרים. ונתבעת על הפרת פטנטים, מוטורולה כינתה אותה פעם "Sam(e)sung" וסטיב ג'ובס כינה אותה חקיינית (Copycat). אולם חדשנות היא לא רק לעשות משהו חדש, אלא גם לעשות משהו טוב יותר. נראה שסמסונג היא אלופת העולם בזה.

אחרי עשורים של התמחות באומנות החיקוי, החברה עלתה שלב ובשנים האחרונות היא מובילה עולמית בחדשנות במספר תחומים. סמסונג ביססה את עצמה כמובילה עולמית בתחום שבבי הזיכרון ומסכי ה-OLED - תחומים שיכולים גם לחזק מאוד את מעמדה בתחרות העולמית שלה מול אפל (Apple), במובילות בתחום היוקרתי ביותר, הטלפונים החכמים.

החברה מנצלת את יכולותיה הרוחביות, מבינה היטב את המגמות בתחומים בהם היא פעילה ופועלת לייצר בעצמה מוצרים ורכיבים, כאלו שיעניקו לה יתרון טכנולוגי על מתחרותיה, והכי חשוב יפחיתו תלות בגורמים שלישיים. בחברה טוענים שזהו חלק בלתי נפרד מהדי-אן-איי שלה.

בזכות היכולת להבין טוב יותר את המגמות ולהיערך בהתאם, מצליחה החברה להשיג נתחי שוק גדולים ואפילו ענקיים בחלק מתחומי פעילותה. ההחלטה החשובה ביותר שעשתה לטעמנו, היא ההשקעה בתחום שבבי הזיכרון, תחום האחראי כיום על עיקר הכנסותיה. החברה הבינה מבעוד מועד שהעתיד נמצא בנתונים (Data) וכדי להוביל את המגמה צריך לשלוט בטכנולוגיה, לספק יכולות חדשות בכל הנוגע לאגירת המידע, טיפולו והעברתו. סמסונג אכן נערכה בהתאם ושולטת כיום כמעט ב-50% משוק שבבי הזיכרון כולו. נראה שמנהליה מגחכים מידי רבעון, כשצצות הנבואות שמחזור העסקים בתחום מתקרב לקיצו.

סמסונג גם מבינה שהתשתיות הקיימות לא תוכלנה בקרוב להתמודד עם האפשרויות הטכנולוגיות ולכן בשנים האחרונות שמה את יעדה בהכנה לדור הבא של תשתיות התקשורת, 5G. המעבר לתשתית זו הוא מהותי ומחויב נוכח המציאות המשתנה במהירות לנגד עיננו. כבר בעתיד הקרוב אנו צפויים לצרוך כמויות מידע גדולות הרבה יותר ויכולות עיבוד הנתונים והעברתם בקצב מהיר תהיה קריטית. אימוץ נרחב של 5G בשנים הקרובות יאפשר אם כן, עליית מדרגה נוספת בתחום הנתונים ואתם יכולים להיות בטוחים שסמסונג תהיה ערוכה לכך היטב. משאבים רבים גם מופנים לתחום הבינה המלאכותית, אחד הזללנים הגדולים ביותר של שבבי זיכרון בכלל, ושבבי DRAM (זיכרון דינמי בעל גישה אקראית) בפרט.

דוגמה נוספת לחדשנות שבזכותה לוקחת החברה את כל השוק היא מסכי OLED, הגל הבא של המסכים. ההבדל העיקרי בין מסכי OLED למסכי LCD (הטכנולוגיה כיום) הוא הדרך בה הפיקסלים מוארים, כשהאחרונים מבוססים על חומר אורגני הפולט אור כאשר עובר דרכו זרם חשמלי. הבדל טכנולוגי זה מאפשר למסכי OLED להיות דקים יותר ולהפחית באופן מהותי את צריכת החשמל של המכשירים. הצמיחה בשוק המסכים מונעת בעיקר מהגידול בביקוש למוצרי אלקטרוניקה מתקדמים כגון טלוויזיות וטלפונים חכמים בעלי רזולוציה גבוהה יותר. בנוסף, יצרניות אלקטרוניקה, אשר מנסות באופן מתמיד ליצור בידול תחרותי, מנסות גם לשלב מסכים גמישים יותר המאפשרים ממשק משתמש שונה וחדשני. טכנולוגיית מסכי ה-OLED מובילה את התעשייה קדימה ונראה ששתי היצרניות המובילות של מסכים אלו, Samsung ו-LG ויצרנית הטלפונים המובילה בסין וואווי (Huawei), מתחרות ביניהן מי תהיה הראשונה להשיק טלפון גמיש.

סמסונג אלקטרוניקה היא חברה מרתקת, מסוג החברות המעצבות את העתיד - הרבה בזכות השקעה אדירה בחדשנות. ניסינו לתת מעט יותר רקע על פיתוחים חדשים כדרך שלה להשיג דומיננטיות ושליטה בהליך היצור והתמחור של הרכיבים. אלה יפחיתו מהתלות שלה בגורמים שלישיים וישמשו אותה בדורות המתקדמים של המכשירים האלקטרוניים שתשיק בעתיד ובעיקר בתחרות הקשה ביותר בימינו, התחרות על המכשיר הכי חשוב, זה שכבר הפך לחלק בלתי נפרד מאתנו. 

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם