רובע מיונגדונג בסיאול / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חלק לא מבוטל מקוראינו ודאי עושה זאת בעזרת מכשיר סלולרי מתוצרת LG או סמסונג, לאחר שהגיע למחוז חפצו ברכב של יונדאי או קיה - ולנו לא נותר אלא להשתאות לנוכח עוצמתה של כלכלת קוריאה הדרומית. בעוד שבשנות ה-60 של המאה הקודמת, התוצר הקוריאני לנפש היה ברמה של מדינה נחשלת, בשנת 2006 התוצר הקוריאני חצה את רף טריליון הדולר.
סיפור ההצלחה הקוריאני הוא של משק עתיר טכנולוגיה עם מעט מאוד משאבי טבע והמון הון אנושי, שנוצל לכדי מערכת מסחר ענפה שכוללת 16 הסכמי סחר חופשי המכסים 58 מדינות. אם כך, בהינתן מבנה הכלכלה הקוריאנית ואירועי השנה האחרונה בתחום הסחר, לא מפתיע שהבנק המרכזי החל בהפחתות ריבית בכדי לעורר את המשק. הפחתת הריבית, מ-1.75% ל-1.5%, הגיעה לאחר שפרט למגמה של גידול בשיעור האבטלה, פיחות של 6.7% במטבע ואינפלציה אנמית של כ-0.6% בממוצע, המשק הקוריאני חווה צמיחה שלילית ברבעון הראשון של 2019.
מאז ומתמיד המצב הגיאופוליטי באי הקוריאני העניק לדרום סיבות לדאגה אך בעוד שהסיכון המתמיד ממלחמה עם השכנה מצפון נרגע לעת עתה והצדדים ישובים לשולחן הדיונים, נדמה כי המציאות דאגה לזמן לקוריאנים אתגרים חדשים להתמודד איתם. ניתן לומר שהבעיה הבסיסית שהביאה להאטה בכלכלה הקוריאנית, היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. יחד עם מדינות אסייתיות רבות הניזונות מהביקושים של הענק הסיני, קוריאה היא מהנפגעות העיקריות כשהדבר בא לידי ביטוי בירידה בביקושים לתשומות ולסחורות קצה מתוצרת קוריאה.
אם לא די בכך, לאחרונה קוריאה הדרומית צריכה להתמודד גם עם משבר ביחסי החוץ עם יפן על רקע שורה של פסיקות בבתי דין קוריאניים נגד חברות יפניות בגין דרישה לפיצויים על עבודות כפייה בתקופת מלחמת העולם השנייה. היפנים, שטוענים כי כבר פיצו את הקוריאנים באופן קולקטיבי וכופרים בפסיקות, החליטו להפעיל לחץ בעזרת חסימת יצוא תשומות קריטיות ביותר לתעשיית הטכנולוגיה הקוריאנית.
כל אלה, על פי נתונים, גרמו למחזור היצוא הקוריאני להתכווצות שנמשכת זה החודש השביעי. במבט על תת סעיף האלקטרוניקה (ראו גרף), שהוא תחום היצוא העיקרי של קוריאה הדרומית, ניתן לראות כי ההתכווצות חדה אף יותר, כשהנתון האחרון לחודש יוני הציג ירידה של כ-22% לעומת החודש המקביל אשתקד.
ההאטה בקוריאה הדרומית אמנם הובלה על ידי גורמים חיצוניים, אך המגזר העסקי ייאלץ להתמודד גם עם אתגרים פנימיים - מס חברות גבוה יותר, עלויות עבודה גדלות והתכווצות כוח העבודה. על פניו, נראה כי שיעור האבטלה שעומד על 4.0%, ונחשב לנמוך ביחס לעולם, מעיד על שוק עבודה איתן. אך מתחת לכותרת המחמיאה מסתתרות חדשות מדאיגות למגזר העסקי לאור הזדקנות האוכלוסייה, תוך דשדוש הפריון מצד אחד ומדחיפה מלאכותית של הממשלה לגידול בשכר בדמות העלאת שכר המינימום מנגד.
אם כן, הפחתת הריבית שבה נקט הבנק המרכזי של קוריאה, במקביל למגמה העולמית להקלות מוניטריות, משמעותה שככל שהריבית במשק תוסיף להיות נמוכה, כך הפרטים במשק יהיו נכונים להלוות כסף בכדי לבצע רכישות, לעשות עסקים ולהשקיע ובכך להגדיל את הביקוש המצרפי ומכאן את התוצר. במבט לעתיד, יש לצפות שמתווה הפחתות הריבית הקוריאני יימשך לתוך השנה הבאה תוך תשומת לב למתרחש בעולם הן מבחינה גיאופוליטית והן מבחינה מוניטרית בכדי שלא לפתוח פערי ריביות שיגרמו לזעזוע מטבעי ומכאן לסחרור כלכלי.
הנס הכלכלי של הקפיטליזם המודרך
לא חייבים לפתוח את טבלת מסירות הרכבים בישראל כדי לדעת מי שולט בכביש. פשוט אי אפשר להתעלם מהדומיננטיות הדרום קוריאנית. מי שבכל זאת יבדוק, ימצא שחמשת הדגמים הנמכרים ביותר בישראל הם כולם קוריאנים. אז ברמה העולמית התמונה אומנם שונה, קוריאה היא היצרנית החמישית בגודלה בתחום הרכב אך בתחומי חדשנות באלקטרוניקה ושבבים היא ללא ספק מובילה עולמית.
איך קרה שמדינה ענייה וחסרת משאבי טבע מיוחדים הפכה למעצמה טכנולוגית מובילה? עניין של החלטה ולאחר מכן, כמובן, השקעה, הרבה השקעה. הממשלה משקיעה משאבים ניכרים בחינוך, במיוחד מוטה טכנולוגיה. האופי הקוריאני, ההשקעה בהון האנושי וסובסידיות ממשלתיות נרחבות הובילו אותה במהרה להיות מעצמה טכנולוגית. קוריאה רחוקה מלהוריד את הרגל מהגז ונמצאת גם כיום במקום הראשון מבין המעצמות, בהפרש ניכר בהשקעה במחקר ופיתוח ביחס לתוצר.
ב-1963 אימץ נשיא קוריאה הדרומית פאק צ'ונג-הי, שרק שנתיים קודם לכן הוביל הפיכה צבאית במדינה, תוכנית בשם "קפיטליזם מודרך". במסגרת התוכנית ניתנו סובסידיות והלוואות מגובות ממשלה למגזר העסקי, מגזר שהורכב אז בעיקר מעסקים משפחתיים. המשפחות החזקות מיהרו לנצל את ההטבות והיו חלק בלתי נפרד מההצלחה הכלכלית המסחררת של קוריאה הדרומית, כלכלה המכונה לא פעם "נס כלכלי".
הקונגלומרטים המשפחתיים הענקיים ידועים בשם צ'אבול (chaebol), והמבנה של משפחות עשירות מאוד, שבנוסף הן יש להן השפעה עצומה גם בפוליטיקה, שולט עד היום בכלכלה ונראה כיום כאיום המרכזי על האידיליה הכלכלית במדינה.
הכותבים הם אנליסט מאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות ואנליסט מניות בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.
חדשנות ושליטה באמצעי הייצור: העתיד על פי סמסונג
הקונגלומרט הגדול והחזק ביותר במדינה, בהפרש ניכר, הוא סמסונג . החברה, שהוקמה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, החלה את דרכה בתחום המזון והתרחבה מאוחר יותר גם לתחומי הביטוח. סמסונג לא פספסה את הכיוון ובאמצעות הסובסידיות שסיפק הממשל, הקימה בשנת 1969 את סמסונג אלקטרוניקה.
בתחילת יולי, בעקבות המחאה הציבורית הגוברת כנגד המבנה הכלכלי במדינה, פורסם שהרשויות לוחצות על שלוחות הביטוח של הקונגלומרט למכור החזקות בסמסונג אלקטרוניקה כך שההחזקה הכללית של כל אחת מהן בחברה לא תעלה על 3%. אם מהלך זה ייצא לפועל, מדובר בלחץ כבד על המניה בהיקף של כ-13-14 מיליארד דולר. זאת לאחר שבסוף מאי אף נאלצו חברות הביטוח של הקבוצה לרדת מהחזקה משולבת של 10% בחברה ומכרו מניות בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר.
סמסונג אף הסתבכה בשנה שעברה באחת הפרשיות החמורות בתולדות המדינה, פרשה בה הודחה ראש הממשלה לאחר שהורשעה בקבלת שוחד. סגן יו"ר סמסונג, ג'יי וויי לי, דור שלישי בהנהגת החברה, נשלח לחמש שנות מאסר בגין אותה פרשה, אך בהמשך שוחרר לאחר ערעור.
סמסונג הוא קונגלומרט הפעיל כמעט בכל תחום: פיננסים, מזון, קמעונות אלקטרוניקה ועוד. פעילות השבבים נמצאת תחת סמסונג אלקטרוניקה שהחטיבות העיקריות שלה הן שבבים (מובילה עולמית), טלפוניה (מובילה עולמית), מסכים (מובילה עולמית במסכי OLED) ומוצרים אלקטרונים שונים. חטיבת השבבים הייתה אחראית ברבעון האחרון לכמעט 80% מהרווח התפעולי.
הפריסה הרחבה שלה בתחומי האלקטרוניקה אפשרה לחברה לראות את התמונה הרחבה ולבצע בחירות מצוינות בנוגע לתחומי המיקוד שלה. מיקוד זה הוביל אותה להבנה שהעולם עובר לכף היד. כניסה מוקדמת יחסית, אך לא מוקדמת מידי לשוק הטלפוניה אפשרה לחברה לבסס מעמד מוביל ולעלות בהדרגה למעמד היצרן המוביל בעולם בתחום זה.
סמסונג משקיעה גדולה במחקר ופיתוח, היקף ההשקעה הזניק אותה וכיום היא נמנית בין חמש החברות המובילות בעולם בפרמטר זה. למרות זאת, מואשמת החברה לא פעם בחיקוי מוצרים. ונתבעת על הפרת פטנטים, מוטורולה כינתה אותה פעם "Sam(e)sung" וסטיב ג'ובס כינה אותה חקיינית (Copycat). אולם חדשנות היא לא רק לעשות משהו חדש, אלא גם לעשות משהו טוב יותר. נראה שסמסונג היא אלופת העולם בזה.
אחרי עשורים של התמחות באומנות החיקוי, החברה עלתה שלב ובשנים האחרונות היא מובילה עולמית בחדשנות במספר תחומים. סמסונג ביססה את עצמה כמובילה עולמית בתחום שבבי הזיכרון ומסכי ה-OLED - תחומים שיכולים גם לחזק מאוד את מעמדה בתחרות העולמית שלה מול אפל (Apple), במובילות בתחום היוקרתי ביותר, הטלפונים החכמים.
החברה מנצלת את יכולותיה הרוחביות, מבינה היטב את המגמות בתחומים בהם היא פעילה ופועלת לייצר בעצמה מוצרים ורכיבים, כאלו שיעניקו לה יתרון טכנולוגי על מתחרותיה, והכי חשוב יפחיתו תלות בגורמים שלישיים. בחברה טוענים שזהו חלק בלתי נפרד מהדי-אן-איי שלה.
בזכות היכולת להבין טוב יותר את המגמות ולהיערך בהתאם, מצליחה החברה להשיג נתחי שוק גדולים ואפילו ענקיים בחלק מתחומי פעילותה. ההחלטה החשובה ביותר שעשתה לטעמנו, היא ההשקעה בתחום שבבי הזיכרון, תחום האחראי כיום על עיקר הכנסותיה. החברה הבינה מבעוד מועד שהעתיד נמצא בנתונים (Data) וכדי להוביל את המגמה צריך לשלוט בטכנולוגיה, לספק יכולות חדשות בכל הנוגע לאגירת המידע, טיפולו והעברתו. סמסונג אכן נערכה בהתאם ושולטת כיום כמעט ב-50% משוק שבבי הזיכרון כולו. נראה שמנהליה מגחכים מידי רבעון, כשצצות הנבואות שמחזור העסקים בתחום מתקרב לקיצו.
סמסונג גם מבינה שהתשתיות הקיימות לא תוכלנה בקרוב להתמודד עם האפשרויות הטכנולוגיות ולכן בשנים האחרונות שמה את יעדה בהכנה לדור הבא של תשתיות התקשורת, 5G. המעבר לתשתית זו הוא מהותי ומחויב נוכח המציאות המשתנה במהירות לנגד עיננו. כבר בעתיד הקרוב אנו צפויים לצרוך כמויות מידע גדולות הרבה יותר ויכולות עיבוד הנתונים והעברתם בקצב מהיר תהיה קריטית. אימוץ נרחב של 5G בשנים הקרובות יאפשר אם כן, עליית מדרגה נוספת בתחום הנתונים ואתם יכולים להיות בטוחים שסמסונג תהיה ערוכה לכך היטב. משאבים רבים גם מופנים לתחום הבינה המלאכותית, אחד הזללנים הגדולים ביותר של שבבי זיכרון בכלל, ושבבי DRAM (זיכרון דינמי בעל גישה אקראית) בפרט.
דוגמה נוספת לחדשנות שבזכותה לוקחת החברה את כל השוק היא מסכי OLED, הגל הבא של המסכים. ההבדל העיקרי בין מסכי OLED למסכי LCD (הטכנולוגיה כיום) הוא הדרך בה הפיקסלים מוארים, כשהאחרונים מבוססים על חומר אורגני הפולט אור כאשר עובר דרכו זרם חשמלי. הבדל טכנולוגי זה מאפשר למסכי OLED להיות דקים יותר ולהפחית באופן מהותי את צריכת החשמל של המכשירים. הצמיחה בשוק המסכים מונעת בעיקר מהגידול בביקוש למוצרי אלקטרוניקה מתקדמים כגון טלוויזיות וטלפונים חכמים בעלי רזולוציה גבוהה יותר. בנוסף, יצרניות אלקטרוניקה, אשר מנסות באופן מתמיד ליצור בידול תחרותי, מנסות גם לשלב מסכים גמישים יותר המאפשרים ממשק משתמש שונה וחדשני. טכנולוגיית מסכי ה-OLED מובילה את התעשייה קדימה ונראה ששתי היצרניות המובילות של מסכים אלו, Samsung ו-LG ויצרנית הטלפונים המובילה בסין וואווי (Huawei), מתחרות ביניהן מי תהיה הראשונה להשיק טלפון גמיש.
סמסונג אלקטרוניקה היא חברה מרתקת, מסוג החברות המעצבות את העתיד - הרבה בזכות השקעה אדירה בחדשנות. ניסינו לתת מעט יותר רקע על פיתוחים חדשים כדרך שלה להשיג דומיננטיות ושליטה בהליך היצור והתמחור של הרכיבים. אלה יפחיתו מהתלות שלה בגורמים שלישיים וישמשו אותה בדורות המתקדמים של המכשירים האלקטרוניים שתשיק בעתיד ובעיקר בתחרות הקשה ביותר בימינו, התחרות על המכשיר הכי חשוב, זה שכבר הפך לחלק בלתי נפרד מאתנו.