היועמ"ש אביחי מנדלבליט. הצית מחדש את המחאה / צילום: רפי קוץ
עוד סערה סביב "הלכת השוויון בנטל המזונות" שקבע בית המשפט העליון לפני כשנתיים - והפעם בנוגע לשאלה אם ההלכה תחול גם רטרואקטיבית על הסכמי גירושים שנחתמו לפני שניתנה.
"הלכת השוויון בנטל המזונות" קובעת כי יש להחיל שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים בגילאי 6-15, בהנחה שיכולותיהם הכלכליות דומות ושהמשמורת על הילדים משותפת. בשבוע שעבר סיקר "גלובס" את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהוגשה לבית המשפט העליון, שלפיה אין להחיל הלכה זו על תיקים שנסגרו לפני שניתנה.
עמדת היועץ הציתה מחדש את האש בזירת המזונות הלוהטת ממילא. בשבוע האחרון הגיעו ל"גלובס" שלל פניות, בעילום ובגילוי שמות, נגד העמדה. לטענת הפונים, גישתו של היועמ"ש מקפחת ויוצרת אי-שוויון בין זוגות שהתגרשו לפני הלכת השוויון לאלה שהתגרשו אחריה; ואין הצדקה למנוע הפחתת מזונות או ביטולם, בגלל שהגירושים התרחשו לפני שההלכה ניתנה.
לדברי אחד האבות, "זה כמו להשאיר אדם במאסר לאחר שבוטלה בחוק העבירה שבגינה נכנס לכלא". באחת הפניות ל"גלובס" שנשלחה בשם מספר אבות, נכתב: "אנו מבקשים למחות על ההמלצה המונעת שוויון במזונות שהגיש לעליון היועמ"ש. המלצתו - למנוע מאבות לערער על הסכמי גירושים לא-שוויוניים שפוגעים בהם כלכלית ולזכות בשוויון ובהוגנות - תפגע כלכלית במשפחות רבות".
בעמדה שהגיש לעליון, ציין מנדלבליט כי יש להחיל על תיקי העבר את ההלכה הישנה, שלפיה ייפתחו הסדרי מזונות ישנים רק במקום שבו חל שינוי נסיבות מהותי. עמדה שנולדה בשל הצורך לשמור על הסטטוס-קוו במשפחות שבהן הסכסוך נגמר, להנמיך להבות בסכסוכים המשפחתיים, ולמנוע הידיינויות רבות.
לדברי היועמ"ש, "המאטריה שבה עוסקים דיני המזונות והחשיבות שבשמירה על טובת המשפחות וטובת הילדים, בהנמכת גובה הלהבות בסכסוך המשפחתי, מובילה למסקנה שלפיה יש להותיר על כנו את המבחן המחמיר לפתיחת פסקי דין הקובעים מזונות".
עוד לדבריו, "פתיחת ההליכים המשפטיים מחדש בין הצדדים עלולה לערער את הרגיעה שנוצרה בעקבות השגת ההסכם או קבלת פסק הדין. החלה רטרואקטיבית של ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור המזונות, עלולה להוביל להתדיינויות רבות ומיותרות בין הורים".
האם שיקול של "הנמכת האש" ושמירה על הרוגע במשפחות המפוצלות מצדיק את דחיית בקשתם של אבות, שחייהם נכנסו לגדרי "הלכת השוויון בנטל המזונות", ולא לפתוח מחדש את הסדר המזונות שלהם? האם שיקול של מניעת הצפת בתי המשפט בתיקי גירושים שייפתחו מחדש, מהווה שיקול ראוי לחסימת מקרי עבר מדיון נוסף?
הגנה מהצפת תיקים
לדברי גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת - טובת הילד" - שאליה הגיעו פניות רבות מאבות שטענו כי עמדת היועמ"ש מפלה אותם - התשובה שלילית. "כיום ישנה הסכמה שההלכה החדשה בעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מספק לפתיחת תיקי מזונות ישנים, אך מוסכם שראשית יש לבחון את תום-הלב של מגיש הבקשה, ובשלב הבא להראות שינוי נסיבות קל ולא מהותי. עמדת היועץ אינה משפטית במהותה, שכן נימוקה המרכזי - שהיא באה להגן על המערכת מהצפת תביעות, דבר שמנוגד לצדק ולהגינות לבאים לבית המשפט".
המתנגדים לעמדת היועמ"ש מסבירים כי לא ייתכן ששני אבות בעלי נסיבות דומות, מספר ילדים דומה, הכנסות זהות לאם ילדיהם, ומשמורת משותפת - לא יזכו ליחס דומה מבית המשפט בנוגע למזונות. האם רק בגלל שאדם התגרש חצי שנה-שנה לפני זולתו, ולפני שניתנה ההלכה ששינתה את המציאות של ההורים הפרודים, המצב שלו אמור להיות שונה?
בעוד שהתשובה האינסטינקטיבית של הורים רבים תהיה "ברור שלא" - התשובה האמיתית מורכבת יותר, לא אינסטינקטיבית ועוברת דרך מענה לשלל שאלות; ביניהן - האם המדינה רוצה לפרוץ את הסכר ולאפשר לכל מי שהתגרש בשנים האחרונות ומשלם מזונות, להגיע לבית המשפט ולפתוח את הסכסוך מחדש, על כל האמוציות והקשיים הכרוכים בכך; והאם הצפת בתי המשפט היא שיקול שצריך להביא בחשבון כשחוסמים הליכים כאלה?
השאלות הללו הגיעו לבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה אם על הכרעת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שיש להחיל את ההלכה החדשה של העליון גם על בקשות לשינוי שיעור מזונות שנקבעו לפני מתן ההלכה. זאת, במקרים שבהם יוכח שינוי נסיבות עובדתי, ושמבקש השינוי התנהל בתום-לב. היועמ"ש הצטרף לעמדת האם.
שינוי נסיבות מהותי
השאלה אם יש להחיל רטרואקטיבית את הלכת השוויון בנטל המזונות על תיקים שנסגרו הרבה לפני שניתנה, העסיקה רבות את בתי המשפט לענייני משפחה בשנתיים האחרונות. לבתי המשפט הוגשו בקשות רבות לפתיחת הסכמי מזונות שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה, והשופטים היו חלוקים בפסיקותיהם.
נקודת המוצא לדיון היא העובדה שפסיקת מזונות לעולם אינה סופית. היא תלויה בשינוי בנסיבות החיים. וכך, גם לפני הלכת השוויון בנטל המזונות, הגיעו לבתי המשפט לענייני משפחה תיקי מזונות "סגורים", שבהם טענו הצדדים שחל שינוי נסיבות משמעותי במציאות שלהם, המצדיק הגדלה או הפחתה של המזונות.
ככלל, הבקשות התקבלו רק כאשר שינוי הנסיבות היה משמעותי, וכלל שינוי קיצוני בהשתכרות אחד הצדדים או במצב המשפחתי של משלם המזונות, או שחלה הרעה במצב הבריאותי של הצדדים וכדומה.
אולם לאחר שניתנה הלכת השוויון בנטל המזונות בעליון, נטרפו הקלפים מחדש, והתעוררה גם השאלה אם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות המצדיק פתיחת שיעורי מזונות סגורים, שניתנו בעבר. וכאשר אין תשובה משפטית ברורה - הבלגן בערכאות הנמוכות חגג.
שופטים רבים בבתי המשפט למשפחה סברו כי אין תחולה רטרואקטיבית של הלכת השוויון, ועדיין יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי להצדיק פתיחת "מזונות סגורים". מנגד, ניתן פסק דינו של השופט עובד אליאס מבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, שקבע כי הלכת השוויון של העליון מהווה בעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את בחינת שיעור המזונות מחדש.
בפסיקות אחרות הוצעה דרך ביניים, שלפיה יורד הרף הראייתי להוכחת שינוי הנסיבות (ולא יידרש שינוי קיצוני), וההלכה החדשה תוחל רטרואקטיבית.
בלגן, אמרנו? כל "הנחלים" הללו זרמו לאחרונה לבית המשפט העליון.
מצוקה קשה של גברים
ומה חושבים על כך המומחים לדיני משפחה? אם ציפינו לתשובה אחידה - שגינו. בסכסוכי משפחה אין אף פעם תשובה מוחלטת.
לדברי פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה מוביל לדיני משפחה, עמדת היועמ"ש משקפת נקודת קיצון לא רצויה. "לגבי השאלה אם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות, עמדת היועמ"ש היא מאוד חד-משמעית שלא; אבל החידוש היותר עמוק שמסתתר בעמדה זה שגם אם יש שינוי נסיבות אחר, למשל שינוי בהסדרי הראייה או במצב הכלכלי של אחד הצדדים, גם זה לא מצדיק את החלת ההלכה החדשה, כאשר פותחים את המזונות 'הישנים' לדיון מחדש. עד עכשיו העמדה של בתי המשפט הייתה שאם כבר יש שינוי נסיבות אחר, אז מחילים את ההלכה החדשה על הדיון שנפתח. היועץ אומר שלא".
לדברי פרופ' ליפשיץ, "יש כאן עמדה חד-משמעית ששוללת לחלוטין את הרטרואקטיביות, וזו העמדה הכי אנטי-רטרואקטיביות מכל העמדות שהיו עד היום בפסיקה. הלוגיקה של היועמ"ש היא שאנשים שכבר חיו בשלום וברוגע, התמריץ שיהיה להם עכשיו למצוא שינוי נסיבות שיוביל להפחתת מזונות הוא תמריץ שמכניס משפחות רגועות לטלטלה.
"במובן הזה יש הגיון בעמדת היועץ, ועדיין אי-אפשר להתעלם מזה שהלכת השוויון בנטל המזונות באה על רקע מצוקה קשה של חלק מהגברים, שבמצבים קיצוניים של אישה שמרוויחה יותר מהגבר, עדיין אמרו לגבר שהוא האחראי על המזונות. במצבים כאלה, של חוסר צדק מובהק, וגברים שעמדו לקרוס על רקע ההלכה הישנה, אני חושב שצריך לפתוח חריג שמאפשר לנצל את ההלכה החדשה, אולי לבדה, ובטח בצירוף נסיבות נוספות, וכן לפתוח הלכות ישנות".
מצב חברתי בלתי רצוי
עו"ד דלית מסר-יניב, המתמחה בדיני משפחה, מוסיפה כי "גישת היועמ"ש, שלפיה יש להתיר על כנה את הגישה המחמירה בבחינת שינוי נסיבות מהותי, תגרום להנצחת מצב חברתי בלתי רצוי של משפחות משני סוגים: אלה הנושאות באופן שוויוני בנטל המזונות לאור ההלכה החדשה, ואלה שנפרדו לפני מתן פסק הדין, שבהן האב ממשיך ונושא עיקרי בנטל המזונות, גם במצב שבו זמני השהות עם הילדים שווים או כמעט שווים".
לגישת עו"ד מסר-יניב, "יש להתיר על כנה את הגישה שלפיה יש להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי, תוך הקפדה על תום-ליבו של מבקש ההפחתה, ולאפשר להחיל את ההלכה החדשה רטרואקטיבית".
האבות ישנים על הספה בבית ההורים
גם עו"ד יוסי הרשקוביץ, מייסד ושותף במשרד עורכי הדין יוסי הרשקוביץ ושות', העוסק בתחום דיני המשפחה, איננו מסכים עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין להחיל באופן רטרואקטיבי את הלכת השוויון בנטל המזונות. לדבריו, "מדובר בעיוות ובהעמסת נטל עצום על אבות אשר נדרשים לשלם מזונות עבור ילדיהם, גם כאשר אין מחלוקת כי לאם יכולת כלכלית דומה והצדדים מקיימים חלוקה שוויונית של ימי השהות. לא אחת אנו נדרשים לייצג אבות המוצאים עצמם במצב כלכלי ירוד בהשוואה לאימהות, אשר בגילאים 30 שנה ויותר ישנים על הספה בבית הוריהם, רק בשל פסק הדין הקובע תשלום מזונות שלא מאפשר להם הכנסה פנויה לצורך תשלום עלויות הדיור עבורם".
עוד מוסיף הרשקוביץ כי "הטענה הנטענת על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, לפיה פתיחת תיקי בתי משפט סגורים ודיון מחודש בהסכמי המזונות יעמיס על מערכת המשפט עומס דיונים, איננה מן העניין; בוודאי כאשר ברור וזועק לעין קיומו של שוויון ביכולות הכלכליות, ורק אותו פסק דין חלוט מונע את החלת השוויון בין שני ההורים הלכה למעשה. הדבר מהווה פגיעה קשה בערך השוויון. לא ייתכן שהלכה שונה תחול על שני אזרחים שונים רק בשל מועד מתן פסק הדיון או מועד כריתתו של הסכם המזונות.
"הפתרון הראוי והנכון הוא החלה רטרואקטיבית של הלכת בית המשפט העליון בתנאים מתאימים, כמו הוכחת שינוי נסיבות נוסף מעבר לשינוי ההלכה המשפטית גרידא, וזאת כפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי".
עיקרון הוודאות והסופיות
עו"ד יהודית מייזלס, מומחית ומרצה לדיני משפחה בפקולטה למשפטים במכללה למינהל, לא מסכימה עם הקולגות. "עמדת היועמ"ש מבקשת לשים אצבע על הסכר, להקטין את ההתדיינויות, כאשר עדיין פתוחה הדרך לשינוי מזונות במצבים של שינוי נסיבות מהותי, ולכן היא מייצרת את האיזון הראוי ומאפשרת שבמצבים של עיוות אמיתי, ייעשה תיקון", היא אומרת. "מה שהיועמ"ש ביקש למנוע היא את התפוררותם של עקרונות המשפט שמגנים על הסכמים, כמו: עיקרון הוודאות והסופיות - שני כללים שהם חשובים מעין כמותם לכל מי שחוה סכסוך משפטי בחייו".
האם בית המשפט העליון יעשה סדר בבלגן? נגלה בקרוב. בשלב הראשון צריך העליון להכריע אם לדון בכלל בבקשת הערעור. אם התשובה לכך תהיה חיובית - נקבל גם תשובה לשאלת הרטרואקטיביות השנויה במחלוקת. האם זה יספיק כדי להבהיר את הלכת השוויון? כנראה שלא.
"טוב יעשה בית המשפט העליון אם תוך כדי שהוא מכריע ברטרואקטיביות, יעשה כבר סדר בהלכה שלו בכללותה, כי הבלגן האמיתי לא קשור לרטרואקטיביות. גם לגבי זוגות חדשים, ההלכה לא ברורה דיה", אומר פרופ' ליפשיץ.
העליון קבע הלכה מהפכנית - ויצר אי-ודאות משפטית
ביולי 2017 עשו שבעה שופטים של בית המשפט העליון היסטוריה. השופטים סאלים ג'ובראן, אסתר חיות, ד"ר דפנה ברק-ארז, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן (שכתב את פסק הדין המרכזי), נעם סולברג ומני מזוז ענו בחיוב על אחת השאלות החוקתיות הדרמטיות והמורכבות ביותר בסכסוכי גירושים: האם יש ליצור שוויון בנטל תשלומי מזונות הילדים בין האם לאב.
בפסק דין המשית לראשונה שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים, פסקו השופטים כי במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים שמצבם הכלכלי זהה, חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. עם זאת, נקבע כי חלוקת החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.
מאז חלפו שנתיים, והרבה הליכים משפטיים זרמו בנהר שוויון הנטל במזונות. רבים מההורים ביקשו לפתוח מחדש את הסדרי המשמורת והמזונות שנקבעו להם, וליישם את ההלכה התקדימית במקרה שלהם; וכך גם סכסוכים חדשים נדונים לאור ההלכה ועל ברכיה.
עם הזמן התברר כי יישום ההלכה החדשה אינו פשוט, וכי בתי המשפט נדרשים להתמודד עם שאלות רבות הנלוות ל"מהפכת השוויון", ובהן השאלות - האם ההלכה של העליון חלה רטרואקטיבית? האם היא חלה רק במקרי משמורת משותפת או גם במקרים שקרובים למשמורת משותפת ואחרים? האם היא משפיעה גם על החלטות משמורת ומזונות של קטינים מתחת לגיל 6? ומה קורה בבית הדין הרבני, שלא תמיד מתחשב בפסיקות של בתי המשפט האזרחיים (בלשון עדינה)?
בתי המשפט עדיין עסוקים בפרשנויות לפסק הדין ובמענה לשאלות הרבות שעולות. עם זאת, ההלכה קרמה אט-אט עור וגידים בפרשנויות המסבירות ומבהירות אותה.
בין היתר נפסק בבית המשפט המחוזי כי הלכת העליון בעניין השוויון בנטל המזונות אינה מוגבלת למקרה של ילדים המצויים במשמורת משותפת בלבד, אלא למגוון מקרים; כמו כן פורסמה בפסיקה מחוזית אחרת נוסחה מתמטית לחישוב אופן חלוקת המזונות בין ההורים בעידן "השוויון בנטל". על-פי הנוסחה, בבוא בית המשפט לחשב את המזונות לפי ההלכה החדשה, עליו לקבוע ממצאים עובדתיים בנוגע למספר פרמטרים, בהם צורכי הקטינים והיכולות הכלכליות של ההורים, לרבות היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים - זה מול זה.
בתי המשפט לענייני משפחה עדיין עסוקים בלצקת תוכן לכל הכללים הללו, ועדיין קיימים הבדלים באופן שבו הם מחשבים את המזונות; נראה כי בכל הנוגע לשאלות המרכזיות העקרוניות - הדרך עוד ארוכה עד ודאות משפטית. זאת, כך נראה, תושג רק אם השאלות הללו יגיעו לבית המשפט העליון ויזכו להכרעה שם.