גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

“ההייטק הישראלי לא גדל מספיק, היקף האקזיטים חסר משמעות”

תעשיית ההייטק נמצאת על פניו בתקופה מצוינת, אך בהתאחדות התעשיינים מזהירים: ההייטק הישראלי סובל מהאטה בקצב הצמיחה ● היזם צבי מרום, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות: "האקזיטים יוצרים אשליה מסוכנת; השקל החזק פוגע בתעשייה"

קטר ההייטק סוחב את המשק הישראלי כל הדרך במעלה המדדים המאקרו-כלכליים העולמיים, בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז מעל כל במה כי "הפכנו את ישראל למעצמת סייבר". ואולם דוח של איגוד ההייטק שפועל בהתאחדות התעשיינים מצביע על נתונים מעוררי דאגה, לפיהם בשנה האחרונה חלה ירידה עקבית בקצב הצמיחה של ההייטק - ענף היצוא המרכזי של ישראל.

הדוח מצביע על כך שברבעון הראשון של השנה צמח מדד ההייטק הישראלי ב-1.1% בלבד לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. מדובר בקצב צמיחה נמוך במיוחד - בחמש השנים האחרונות היו רק שלושה רבעונים עם קצב צמיחה נמוך יותר. הדוח נכתב על ידי המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות, ומבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחברת המחקר IVC. המדד פותח על ידי ההתאחדות וכולל ייצור סחורות, שכר, יצוא סחורות ושירותים, גיוסי הון, השקעות במכונות ובציוד ומועסקים.

על פי הדוח, אחת הסיבות לירידה בקצב הצמיחה היא שבעוד שקצב יצוא השירותים ממשיך לצמוח, השקעות התעשייה בסחורות הייטק ויצוא סחורות ההייטק נמצאים בירידה. שירותים כוללים פעולות כמו מחקר ופיתוח, תיכנות וייעוץ, ואילו סחורות כוללות מכשור רפואי, תרופות, ייצור מחשבים וכו'. במידה רבה, הסחורות משקפות את תעשיית ההייטק הוותיקה יותר.

היקף השירותים עלה ב-13%, בין היתר בזכות זינוק חד של כ-130% ביצוא ענף המחקר המדעי והפיתוח, וזינוק של כ-11% ביצוא ענף התכנות והייעוץ. שני הענפים נהנו גם מעלייה משמעותית ברבעון האחרון של 2018, של כ-23% וכ-15%, בהתאמה.

לעומת זאת, רכיב יצוא סחורות ההייטק רשם נסיגה של כ-15% בתקופה הנסקרת, על רקע ירידה חדה ביותר של כ-21% ביצוא ענף המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, ולצד נסיגה של כ-5% ביצוא ענף התרופות. על פי הדוח, ירידות אלה קוזזו במעט הודות לצמיחה של כ-1% ביצוא ענף כלי הטיס.

"ההייטק לא גדל בקצב מניח את הדעת, הנתונים רק מדגישים את הבעיות ארוכות-הטווח שקיימות וישראל עדיין לא מראה שהיא מצליחה לגדל חברות גדולות ושלמות שהן בעלי השפעה מהותית על כלל החברה במדינת ישראל", מזהיר צבי מרום, מייסד ומנכ"ל חברת באטמ, המשמש גם כיו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. מרום התייחס גם לשער הדולר ולהשפעה שלו על תעשיית ההייטק: "אין ספק שהוא מזיק בצורה משמעותית למגזר היצרני הישראלי בכלל, וזה כולל בתוכו גם את ההייטק. זה מגדיל את העלויות הגבוהות גם ככה של כוח-האדם ופוגע מהותית בכושר התחרות.

"יש צעדים שניתן לעשות מעבר לרכישת מט"ח. למשל, צריך לברר בצורה אובייקטיבית אם ספקולנטים משחקים בשער השקל בזמנים שבנק ישראל מסיבות כאלו ואחרות לא פועל, כגון סופי שבוע. לדעתנו, צריך להחזיר אחורה את ההחלטה להעלות ריבית, שהתקבלה בזמן שלא היה נגיד קבוע לבנק ישראל".

יצוא הסחורות נשאר יציב

"מה ניתן ללמוד מנתונים על אקזיטים?"

מרום מסביר בשיחה עם "גלובס" כי נתוני הצמיחה מבוססים יותר מדי על אקזיטים ומשכורות בענף ההייטק, וכך יוצרים אשליה מסוכנת של משק בריא בצמיחה. "המצב האמיתי הוא שיצוא הסחורות בסטגנציה. חלקים שלמים מההייטק הישראלי לא שייכים לישראל. או שהם בבעלות זרה, או שחלקים מהתעשייה נמצאים מחוץ לישראל.
"שמעתי השבוע ש-2.5% מהתל"ג של מדינת ניו יורק נובע מסטארט-אפים ישראליים שנמצאים בעיקר באזורי ההייטק בעיר שהקים מייקל בלומברג בשיתוף עם אוניברסיטאות קורנל והטכניון. מדובר במיליארדים. אני יודע על 250 סטארט-אפים אבל קיימות הערכות שמדובר בהרבה יותר - אפילו 400-600. אני שמח בשמחת הישראלים שנהנים שם ואשמח אם הם יפתחו בארץ שלוחות, אבל ברמת המדינה זה לא מועיל לנו. תוך 7-10 שנים אפשר להכפיל את התל"ג לנפש כולל הבאה בחשבון של גידול הילודה. אבל הכפלה שנובעת מהגדלת היצוא - ולא מהגדלת הצריכה, כפי שקורה היום", הוא אומר.

מרום מציע נקודת מבט אחרת על האקזיטים שבמסגרתם חברות נמכרות לתאגידי הטכנולוגיה הרב-לאומיים והופכות למרכזי פיתוח: "המשמעות של הנתח הגדול שתופסים 'תכנות ויעוץ' במדד אומר שאנחנו נותנים יותר ויותר שירותי תכנות יקרים בקבלנות משנה. כשאמזון קונה בית תוכנה והוא מייצר כל מיני דברים לאמזון - זאת קבלנות משנה יקרה. הסיבה לכך היא שמצד אחד השכר של המועסקים יקר בכל קנה-מידה, יותר מאירופה - מה שעלול לפגוע בתחרותיות, ומצד שני זה מראה שאנחנו נכשלים בהקמת חברות שלמות וגדולות. חברות אלה מחזיקות בנוסף למחקר ופיתוח גם פעילות של יצוא ושיווק. אנחנו נכשלים בזה, ולכישלון הזה יש מחיר חברתי - בלי חברות גדולות ושלמות העושר לא יכול לחלחל לכלל שכבות האוכלוסייה. אם יש בית תוכנה מפואר של אמזון שהעובדים בו מועסקים בשכר גבוה, זה משפיע על מעט אנשים, אבל אם חברת טבע מכפילה את עצמה זה משפיע על המון אנשים".

מרום מציע "להחריג את כל נושא האקזיטים מנתוני הסטטיסטיקה של יצוא ענפי ההייטק התעשייתיים", משום שהם חסרי משמעות וכי האופן שבו הם מוצגים פוגע בקבלת החלטות. "האם יש דרך לחזות מה הסיכוי שיהיה אקזיט ברמה רבעונית בשלוש שנים הקרובות?", שואל מרום, "אם אתה מפעל יצוא כמו אינטל, אז אתה יכול להניח מה תהיה תחזית הייצור בשנים הקרובות, כך שאם צפויה פעולת תחזוקה מהותית במפעל, אפשר לצפות לירידה במכירת השבבים. אבל מה יכולה לתת לך סטטיסטיקה על אקזיטים?", הוא שואל. לדבריו, "מדובר באירועים בלתי קשורים לחלוטין. אין קשר בין מכירת מובילאיי לאקזיט בסטארט-אפ פיננסי. כשהמנכ"ל של אינטל החליט לקנות את מובילאיי הוא ככל הנראה לא הביט בשום גרף על מכירות סטארט-אפים במדינת בישראל".

"במשרד האוצר צריכים להכיר באמת"

הנתונים שכן חשובים, לפי מרום, הם הגידול בתעסוקה והגידול בגיוס הון. "סביר להניח שיש איזשהו קשר בין כמות הכסף המושקע לציפיות לתוצאות. וכנ"ל בתעסוקה - כי אם אתה מוכר שירותי תוכנה יש קשר בגדול בין כמות המועסקים לכמות ההכנסות. כך למשל, אם אתה אומר שאתה מגדיל את התעסוקה ב-5%, אז אתה יכול לעשות אומדן ולחזות מה יקרה לך בעתיד".

בלי סטטיסטיקה טובה, מזהיר מרום, אין יכולת טובה לקבלת החלטות. "קודם כל שבמשרד האוצר יגידו לעצמם את האמת, ואז שיסיקו את המסקנות ויגידו מה שצריך להגיד לאדונים הפוליטיים שלהם", הוא מציע. "יותר ויותר מדינות מבינות את חשיבות ההייטק ונוקטות צעדים לשנות את הכלכלה בהתאם. ההייטק הישראלי לא נוצר בזכות הממשלה, אלא בשל שתי סיבות: הראשון, הצורך בחדשנות של מערכת הביטחון, והשני, היעדר המעורבות של הממשלה. זה לא שמישהו בממשלה באמת ישב וחשב. השמן השמין עד אין קץ והרזה בקושי נושם. אף אחד בעולם לא מציין לשבח את המגזר הציבורי והרגולציה הישראליים, והם לא זוכים לציונים נורמליים ברמה העולמית, בעוד שההייטק מדורג בחמישייה המובילה".

מרום טוען בעצם שישראל יכולה להגיע להישגים טובים יותר. "התוצר לנפש בסינגפור הוא 84 אלף דולר - פי שניים מישראל. אם אם אנחנו רוצים להכפיל את התוצר לנפש צריך לעבור דרך שותפות אמיתית בין המגזר הציבורי והפרטי. המגזר הציבורי מוכרח לשפר דרמטית את הסטנדרטים שלו, ללמוד הרבה יותר טוב את הנתונים ואת הצפוי מהם. גם הדוח שאנחנו פרסמנו הוא דוח חסר אם הוא לא חלק ממשהו יותר גדול".

"אנחנו מדברים כל הזמן על איך נהפוך לנסיכות גז ועל ההשפעה החיובית של זה על כלל האוכלוסייה - בהנחה שמאמינים לשלטונות, ובהנחה שכל הדברים האלה אכן יקרו, ובהנחה שהמדינה לא תזלול את התקבולים אלא תחלק אותם לאזרחים - גם אז הסכומים יהיו זניחים בהשוואה ליצוא ההייטק. אם נצליח להגדיל את יצוא ההייטק אפילו במספרים צנועים של 5%-10% בשנה, בלי אקזיטים אלא רק מכירות, הם יגמדו את מאות המיליונים שנקבל בשנה מהגז". 

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"