החברה האמריקאית איי.אפ.אפ , שרכשה את חברת חומרי הטעם והריח הישראלית פרוטרום, דיווחה אמש (במסגרת פרסום דוחות הרבעון השני) כי במסגרת תהליך המיזוג נודע לה, כי פעילויות של פרוטרום, ברוסיה ובאוקראינה, ביצעו "תשלומים לא ראויים" לנציגים של כמה מלקוחות החברה.
ב-IFF מציינים כי החברה ביצעה מיידית חקירות בעניין טענות אלה, בסיוע חברות ייעוץ משפטי וראיית חשבון חיצוניות לחברה: "החקירות שמבצעת IFF טרם הושלמו, אבל ממצאים ראשוניים מצביעים שתשלומים לא ראויים שולמו ושאנשי מפתח בהנהלה הבכירה של פרוטרום באותה עת היו מודעים לתשלומים אלה. IFF לא מצאה כל ראיה המצביעה על כך שלתשלומים אלה היה קשר כלשהו לארה"ב".
ככל הידוע, אותם בכירים לשעבר בפרוטרום כוללים את מנכ"ל החברה עד למיזוג, אורי יהודאי, ואת סמנכ"ל הכספים שלה בתקופה המדוברת, אלון גרנות. ייתכן שבכירים נוספים מעורבים בפרשה. הבכירים לשעבר בהנהלת פרוטרום שכרו את שירותיו של עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב זליגמן, כדי להתמודד מול הטענות של IFF בנוגע לתשלומים הבלתי ראויים ברוסיה ובאוקראינה טרם המיזוג עם IFF, שהושלם בחודש אוקטובר אשתקד.
ב-IFF ציינו, כי החברה ביצעה באופן מיידי חקירה בעניין הטענות לגבי אותם תשלומים בסיוע חברות ייעוץ משפטי וראיית חשבון חיצוניות לחברה. על בסיס תוצאות החקירות, נכון להיום ב-IFF מאמינים, על בסיס תוצאות החקירות, כי "תשלומים לא ראויים אלה אינם מתבצעים עוד, וכי היקף המכירות המוערכות שהושפעו מכך הוא נמוך מ-1% מהמכירות המאוחדות של IFF ופרוטרום ב-2018. החברה לא מאמינה כי ההשפעה של נושא זה היא או עשויה להיות מהותית לתוצאות פעילותה של החברה או למצבה הפיננסי". עוד הוסיפו, כי "בהתבסס על הממצאים נכון להיום ופעולות אכיפה נוספות הקשורות במיזוג, IFF אינה מודעת, נכון לעכשיו, למקרים דומים נוספים של התנהגות בלתי הולמת".
צניחה של 8% במסחר המאוחר בניו יורק
IFF הפועלת בתחום של פיתוח, ייצור ושיווק של תמציות טעמים וריחות לתעשיית המזון העולמית, דיווחה אמש לאחר סיום המסחר על תוצאותיה לרבעון החולף, ובמקביל הפחיתה את התחזית השנתית שלה, מה שגרר צניחה של יותר מ-8% במניה במסחר המאוחר בוול סטריט. מניית IFF רשומה מאז השלמת המיזוג עם פרוטרום באוקטובר שעבר למסחר גם בת"א, והיום נפלה המניה ב-11% - והיא משקפת לחברה שווי של כ-47 מיליארד שקל, הגבוה ביותר בבורסה המקומית.
IFF רכשה בחודש מאי 2018 את פרוטרום הישראלית, שלה פעילות דומה, תמורת כ-6.5 מיליארד דולר. מנכ"ל פרוטרום בעת הרכישה, ומי שהצעיד אותה למכירה המוצלחת, אורי יהודאי, קיבל במסגרת העסקה בונוס בהיקף של כ-20 מיליון דולר, ומכר מניות בהיקף של כרבע מיליארד שקל. את הבונוס העצום קיבל יהודאי - שהוביל בפרוטרום אסטרטגיה מוצלחת של רכישת עשרות חברות הפועלות בתחומה ברחבי העולם - אף על-פי שאסיפת בעלי המניות של פרוטרום, שהתכנסה באוגוסט לדון בנושא, לא אישרה את ההצעה.
מדוחות IFF עולה כי בשורה העליונה גדלו המכירות ברבעון השני של 2019 ב-40% והסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 920 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, על רקע איחוד תוצאותיה של פרוטרום.
בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של כ-136 מיליון דולר, 1.2 דולר למניה, לעומת רווח של 99 מיליון דולר, 1.25 דולר למניה, ברבעון המקביל אשתקד. הרווח על בסיס Non-Gaap הסתכם ב-1.61 דולר למניה, בדומה לצפי האנליסטים. כעת צופה הנהלת החברה הכנסות של 5.15-5.25 מיליארד דולר בשנה כולה ורווח של 6.15-6.35 דולר למניה, לעומת צפי קודם להכנסות של 5.2-5.3 מיליארד דולר ורווח של 6.3-6.5 דולר למניה.
כאמור, בעקבות הפחתת התחזית והדיווח על החקירה בנוגע לפעילויות ברוסיה ובאוקראינה צנחה מניית החברה בכ-8% במסחר המאוחר בוול סטריט.
במקביל לפרסום הדוחות הודיעה החברה, כי היא מגדילה את היקף הדיבידנד הרבעוני שהיא מחלקת לבעלי מניותיה ב-3%, לרמה של 75 סנט למניה. הדיבידנד יחולק בתחילת אוקטובר.
יו"ר ומנכ"ל החברה, אנדריאס פיביג, התייחס להפחתת התחזית השנתית, ואמר כי "עדכנו את הרווח למניה בנטרול הפחתות לרמה של 6.15-6.35 דולר למניה, זאת נוכח השינוי בשיעור המס האפקטיבי הממוצע על הפחתת נכסים בלתי מוחשיים ושינוי בערך אופציות הניתנות לפדיון שניתנו במסגרת שותפויות".
פרוטרום לא לבד: ההסתבכות של טבע בתשלומי שוחד ברוסיה ואוקראינה
פרוטרום לא לבד: רק לפני כשבועיים נחתמה פשרה במסגרת הליך משפטי שהוגש נגד חברת התרופות טבע, בשל פעילות לא ראויה של תשלומי שוחד שבוצעה בשנים עברו ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו.
הפשרה הוגשה לאישור בית המשפט המחוזי, והיא תסיים (בכפוף לאישור) הליך שבמסגרתו בעל מניות ביקש לעיין במסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה ונושאי משרה בה. במסגרת ההסדר, חברות הביטוח של נושאי המשרה שאותם ביקש בעל המניות לתבוע, ישלמו סכום כולל של 50 מיליון דולר.
פרשת התשלומים המושחתים של טבע מתייחסת לאירועים שהתרחשו בתחילת העשור הנוכחי. תחילתה של הפרשה עוד בשנת 2014, כשבמסגרת הדוח השנתי לשנה זו, טבע מסרה עדכון שלפיו היא מבצעת חקירה פנימית האם בוצעו הפרות של החוק האמריקאי לאיסור שחיתות במדינות זרות (FCPA). באותו דוח ציינה טבע כי סביר להניח ששיטות עבודה ועסקאות מסוימות שהתגלו במדינות מסוימות במזרח אירופה ובאמריקה הלטינית, מהוות הפרה של חוק FCPA ו/או של החוק המקומי. למעשה, חקירת החברה גילתה תשלומים מושחתים שהועברו לעובדי ציבור במדינות הללו, ובכך טבע יצרה לעצמה רווח של לפחות 220 מיליון דולר. חלק מהתשלומים לא תוארו כהווייתם בדוחות החברה והחברות הבנות שלה.
כשטבע דיווחה על ממצאי החקירה, היא עוד לא ידעה להעריך את היקף ההשפעה השלילית עליה, אך זו התבררה כעבור פחות משנתיים. בסוף שנת 2016 טבע נאלצה להיפרד מ-519 מיליון דולר, שאותם שילמה כקנס במסגרת הסכם עם הרשויות בארה"ב - משרד המשפטים והרשות לניירות ערך; טבע הודתה בהפרת חוק FCPA, ובדיווח מאותו יום השימוש היה בביטוי זהה לזה שפורסם היום בדוחות IFF: "improper payments", תשלומים לא ראויים. באותו דיווח מסר מנכ"ל טבע באותה עת, ארז ויגודמן, כי מדובר במעשים שבוצעו מספר שנים קודם לכן שעליהם טבע מצטערת, וכי החברה שמחה לשים את הסיפור מאחוריה.
עם זאת, הסיפור לא הסתיים בנקודה זו. בתחילת 2018 טבע הגיעה להסדר בישראל, עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, והודתה בהעברת תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו. טבע שילמה אז קנס של 75 מיליון שקל למדינה, בתמורה לסגירת החקירה הפלילית נגדה. הסכום הצנוע יחסית (בטח בהשוואה לקנס בארה"ב) הוסבר במצב הקשה אליו נקלעה טבע. ההסדר לא חל על בכירי טבע, שלגביהם החקירה המשיכה.
העדכון האחרון בפרשה זו הגיע כאמור לפני כשבועיים, בחתימת הסכם הפשרה עם בעל המניות שתבע. טבע הקימה ועדת תביעות בלתי תלויה שבחנה את הטענות שעלו בתביעה, והוועדה קבעה שתשלום הסכום הוא ראוי, בהתחשב בסיכונים ובסיכויים הכרוכים בהגשת התביעה נגד הדירקטורים ונושאי המשרה, שלפי הערכת הוועדה סיכוייה של טבע לנצח בה "רחוקים מלהיות מובהקים".
עו"ד אהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב זליגמן, בא-כוחם של נושאי משרה בכירים בפרוטרום, מסר: "למרשינו לא ידוע על הפרה של דין כלשהו בעסקיה של פרוטרום. לאורך שנות פעילותה, הנהלת החברה הקפידה תמיד לעשות עסקיה על-פי קוד אתי ועסקי, בהתאם להוראות הדין והפרקטיקה העסקית המקובלת".
