גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העימות בין סין ובין ארה"ב הגיע לנמל החדש של חיפה, והוא צפוי להיות סוער

מלחמת הסחר העולמית מגיעה גם לחיפה - עיירה קטנה במונחים של סין ● למה ישראל כ"ץ תומך בהידוק הקשר עם הסינים, איזה מסר העביר בכיר אמריקאי למערכת הביטחון בישראל, והאם דווקא ראשת עיריית חיפה תהיה זו שתוציא את הערמונים מהאש?

נמל חיפה / צילום: רויטרס, Ronen Zvulun
נמל חיפה / צילום: רויטרס, Ronen Zvulun

חודשיים עברו מאז שישראל כ"ץ סיים כהונה של עשור בתפקיד שר התחבורה, אולם מורשתו תורגש עוד שנים רבות. אחד המטענים הנפיצים שהותיר כ"ץ ליורשיו הוא נמל המפרץ החדש בחיפה, שאמור לעבור ב-2021 לניהול חברת SIPG הסינית-ממשלתית למשך 25 שנים.

בשנתיים האחרונות עלה נמל המפרץ החדש לכותרות בזכות התרעות של גורמי ממשל וביטחון אמריקאים נגד העברתו לשליטה סינית ולאחרונה גם בזכות מאבק משפטי עיקש, שמנהלת עיריית חיפה נגד המשך העבודות בנמל המפרץ על מנת להציל את שדה התעופה של חיפה.

עינת קליש רותם / צילום: פאול אולרייב

לא מעט גורמים שמכירים את הנושא סבורים שמדובר בקרב טקטי אבוד מראש. מאבק של דון קישוט בטחנות רוח, שיסתיים בפשרה משפטית/מנהלית או באיזו עסקת תן וקח שלא תשנה את התוצאה הסופית.

יחסי הכוחות נראים לכאורה ברורים ולא סימטריים: עירייה קטנה, אפילו לא עיירה במונחים של סין, מנסה לכופף את היד של ענקים כמו משרד התחבורה הישראלי, שבשנים האחרונות אימץ מדיניות פרו-סינית מוצהרת; להתמודד עם אופוזיציה של שרים בכירים, בהובלת שר החוץ ישראל כ"ץ, שעוסקת בשנים האחרונות בקידום האג'נדה הסינית בכל תחומי הכלכלה בישראל ורואה בנמל שלב ראשון בתוכנית ליצירת פרוזדור יבשתי למדינות המפרץ; וכמובן ממשלת סין עצמה, שעבורה נמל המפרץ העתידי הוא חולייה חשובה ויוקרתית בפרויקט המסחר הגלובלי "דרך המשי", שנועד להעצים את השפעתה באזור.

ומה עם האמריקאים? "הם רק משחררים קיטור פוליטי, בעיקר למטרות פנימיות", העריך בפנינו לאחרונה גורם מקורב שהעדיף לא להיחשף.

האמריקאים מעלים הילוך

כאשר מרחיבים את הפוקוס ובוחנים את התמונה הרחבה והעדכנית מגלים שנמל המפרץ החדש של העיר הצפונית הוא אחד האזורים החמים במלחמה הפוליטית בין ארה"ב לבין סין, שהולכת ומסלימה במהירות. ניקח אפילו סיכון ונעריך שקטנים הסיכויים, שממשלת סין אכן תקבל לידיה את תפעול הנמל בעוד שנתיים, או בכלל, על כל המשמעויות שנלוות לכך.

נזכיר שלממשל האמריקאי הייתה הצתה מאוחרת בהערכת מידת הסיכון האסטרטגי, שמגלם פרויקט דרך המשי בו תשקיע הממשלה הסינית כ-1.2 טריליון דולר עד 2027. כבר באמצע העשור התריעו מחקרים אקדמיים בוושינגטון על ההתקדמות המואצת של חברות סיניות ברכישה והקמה של נמלים ובניית בסיסי כוח כלכליים ופוליטיים במזרח אסיה ובאגן המזרח התיכון. אבל הממשל האמריקאי העדיף לעמוד מהצד ולתת לסינים לשרוף משאבים יקרים, על מה שנראה כהרפתקה כלכלית חסרת תועלת ותוחלת.

שככל שהפרויקט המשיך להתקדם וכבש עוד ועוד בסיסי כוח רגישים, חלקם באירופה, גם הגישה האמריקאית הפכה להיות הרבה יותר אקטיביסטית, לפני ומאחורי הקלעים. כיום מנהלים האמריקאים קרב בלימה בכל משבצת חדשה שאליה הפרויקט מנסה מתקדם ומפעילים כלים דיפלומטיים וכלכליים גם על מדינות, שבהן השפעתה של ארה"ב אינה ישירה. אפשר לדמיין מה מידת הלחץ שמופעל כיום על ישראל, שנחשבת לבעלת ברית אסטרטגית עם תלות גבוהה במשאבים אמריקאים.

האמת היא, שלא צריך לדמיין. בסוף יוני הגיעה לישראל משלחת של "קבוצת הייעוץ למדיניות הגנה" (DAPG) בראשות תת-שר ההגנה האמריקאי לענייני ביטחון בין לאומי ובקרת נשק, ג'ון סי. רוד. ה-DAPG הוא אחד הגופים החשובים ביותר בתיאום מדיניות הביטחון והמודיעין של ישראל וארה"ב והוא מפגיש בין מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר במשרדי הביטחון וההגנה של שני הצדדים. ג'ון רוד, שנכנס לתפקיד בשנה שעברה, הוא מינוי אישי של הנשיא טראמפ.

על פי הדיווח האמריקאי המשלחת נפגשה בארץ עם זוהר פלטי, מבכירי משרד הביטחון, ומטבע הדברים לא נמסר מה היו נושאי השיחה. אבל בשלהי יולי השתתף תת השר האמריקאי בפורום ביטחון באספן קולורדו, ושם שטח את הסוגיות הבוערות במדיניות הביטחון הבין לאומית, שבהם עוסק כיום הממשל.

במקום מרכזי ניצב כמובן האיום האיראני אולם מיד לאחר מכן עבר הפוקוס לסין. "האיום מסין הוא בטווח הארוך", אמור רוד, "הסינים בונים יכולות חלל וסייבר מתקדמות, אבל לא פחות מטרידה העובדה שהם מנסים לייצא את מודל המשטרי האוטוריטרי שלהם למדינות אחרות באמצעות יוזמת דרך המשי, שבאמצעות הלוואות טורפניות מותירות מדינות שקועות בחובות להם. הסינים גם משיגים בשקט דריסת רגל במקומות אסטרטגיים בעולם כמו ג'יבוטי (קרן אפריקה), ובגרינלנד ואיסלנד, שיהיו נקודות מפתחת לנתיבים ימיים עתידיים אם הים הארקטי שנמס ייפתח לשייט. בסופו של יום, לארה"ב יש את היתרון של בניית יחסים ארוכי-טווח עם בעלי ברית ושותפים שמעריכים את החופש והדמוקרטיה. הסינים לא יכולים להטות את הערכים הללו והמודל שלהם אינו בר קיימא בטווח הארוך".

נזכיר שוב שמדובר בגורם מהבכירים והמשפיעים בממסד הביטחוני האמריקאי ומי שאמון על העברת המדיניות הבין לאומית של הנשיא טראמפ לשותפותיה הביטחוניות של ארה"ב בעולם. אם מישהו שקורא את הנ"ל עדיין סבור, שנושא הנמל הסיני לא עלה בעת ביקורו של רוד בישראל, או שהאמריקאים יסכימו בצורה כלשהי שישראל תתיר להקים בשטחה את מה שנראה מבחינתם כמו "סוס טרויאני סיני". נמליץ לו לשפר את הבנת הנקרא. בשורה התחתונה לא נופתע אם אחד המסרים שהועברו לישראל מהנשיא האמריקאי היה "בטלו את החוזה להפעלת הנמל או שתישאו בתוצאות".

אופוזיציה חזקה מבית

כפי שאמרנו בפתיחה, מדובר כרגע רק בתאוריה, ומהלך כלשהו לביטול תוצאות מכרז הנמל יהיה מורכב מאוד. אבן-הנגף הראשונה היא סוגיית הפיצויים שישולמו לסינים אם תבוטל זכייתם במכרז. פרטי חוזה ההחכרה לא פורסמו, אבל אפשר להניח שמדובר במיליארדי שקלים, ואם לשפוט על פי פרשת הפלקון, מטוס הביון הסיני שפותח בישראל לפני שני עשורים ונגנז בהוראה אמריקאית, הסינים נוטים שלא להתפשר על אף דולר.

שיפוי אמריקאי יכול לפתור את הבעיה הזו אבל מעבר לכך סין כבר מעורבת עמוק בכלכלה הישראלית ולא רק בפרויקטים תחבורתיים כמו הקו האדום ונמל אשדוד. היקף הסחר בין ישראל לסין עמד ב- 2018 על כ-14 מיליארד דולר ואילו היקף ההשקעות הישירות של חברות וגופים סיניים בישראל הסתכם עד כה ב-7.5 מיליארד דולר.

מעל 100 אלף תיירים סינים מגיעים לישראל בשנה וכמעט כל שבוע נוחתת כאן משלחת סינית בכירה אחרת עם קשרים הדוקים לממשל הסיני המרכזי או האזורי. לפיכך, ההשפעה של נסיגה מפרויקט נמל המפרץ עשויה להיות הקטנת ההשקעות הסיניות או תסריט הפוך - כלומר הגברת ההשקעות כדי ליצור ראש גשר אלטרנטיבי של אחיזה כלכלית בישראל, שעליו אין לאמריקאים השפעה.

בנוסף בממשלת ישראל יש עדיין לא מעט תומכים נלהבים ברומן הסיני-ישראלי, ובפרט בהשתלבות של ישראל בפרויקט דרך המשי. במרץ השנה, למשל, התראיין השר לשיתוף-פעולה כלכלי צחי הנגבי לסוכנות הידיעות הסינית שינחואה ואמר כי "פרויקט דרך המשי קידם בצורה אפקטיבית את הפיתוח הכלכלי של מדינות לאורך הנתיב, כולל ישראל, והביא להגברת שיתוף-הפעולה בין ישראל לבין סין. יותר חברות סיניות יכולות להיכנס כיום לכלכלה הישראלית".

הגישה הזו, בשילוב עם גישה אפילו יותר אקטיבית של ישראל כ"ץ, שר החוץ, השר לענייני מודיעין, והוגה נמל המפרץ, עשויה להציב אופוזיציה פנימית רצינית ללחצים האמריקאים. נזכיר, שבעת שכיהן כשר התחבורה שלל כ"ץ מכל וכל את האפשרות המעשית או התאורטית להחזיר את הגלגל לאחור בכל הנוגע למכרז נמל המפרץ לנוכח הלחצים האמריקאים.

ולבסוף, אנחנו לא שוכחים כי הפרויקט הסיני ממשיך להתרחב במהירות במדינות השכנות לנו, הן במעגל הקרוב והן ברחוק. הזכרנו כאן בעבר את התלות הגוברת של הכלכלה הירדנית בפרויקטים במימון סיני, בדגש על פרויקטים תחבורתיים, ואת ההתעניינות הגוברת של גורמים סיניים בנמל טריפולי בלבנון. החודש הצטרפה גם מרוקו לקצה הרחוק של הפרויקט הסיני וחלק ממדינות המפרץ כבר משולבות בו די עמוק. לא מין הנמנע שההתרחבות הזו תפעיל לחץ על ישראל ליישר קו עם האינטרסים של סין כדי להשתלב במארג הפוליטי-כלכלי שהולכת ונבנית מסביבנו.

כך או כך, די ברור שהשפעה המלאה וארוכת-הטווח של נסיגה ישראלית ממכרז התפעול של נמל המפרץ, אם נסיגה כזו אכן תתרחש, תהיה תלויה באריזה של המהלך. אם היא תוצג בתור תקלה משפטית טכנית בלתי צפויה ובלתי נמנעת - וכאן נכנס לתמונה המאבק של עיריית חיפה שבראש עומדת עינת קליש-רותם - ההשפעה תהיה נקודתית. אם מנגד הוא יוצג כניצחון אמריקאי, קשה לחזות לאן יגיע כדור השלג. 

עוד כתבות

מסכי שוק המניות בשנחאי, סין / צילום: Reuters

מגמה חיובית מתונה בוול סטריט; בורסות אירופה ננעלו בעליות, אך רשמו את הרבעון הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987

בסין דווח היום כי מדד מנהלי הרכש לתחום התעשייה עמד בחודש מרץ ברמה של 52 נקודות המצביע על התרחבות, לעומת צפי כלכלנים למדד של 45 נקודות ● לפני הקורונה: מחירי הבתים בארה"ב עלו בינואר ● מדד אמון הצרכן בארה"ב ירד בחדות במרץ

 

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

גדעון ורטהייזר סיוה / צלם: תמר מצפי

העלאת המלצה לסיוה: "בעולם שאחרי נגיף הקורונה נראה יותר שימוש במוצרים המבוססים על הקניין הרוחני שלה"

מניית סיוה עלתה אתמול ב-12.8% לאחר שבנק ההשקעות Northland העלה את המלצתו למניה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר"

שלט שמזכיר לשמור על מרחק של 2 מטר זה מזה, בניו יורק / צילום: Kathy Willens, AP

האם חברי סנאט השתמשו במידע מסווג על הקורונה לטובת השקעות בבורסה?

משרד המשפטים האמריקאי בודק האם חברי סנאט עשו שימוש במידע פנים מסווג שקיבלו בתדרוכים רגישים בדלתיים סגורות - ואז מכרו מניות במאות אלפי דולרים

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

החשב הכללי באוצר: הקורונה אינה כוח עליון בענף הבנייה; נשיא התאחדות בוני הארץ: "קיבלנו ירי בגב"

לפי הודעת סגן החשב הכללי באוצר, בשלב זה לא תוכר התפרצות מגיפת הקורונה בישראל כ"כוח עליון" שבגינו יתאפשר לקבלנים לאחר בפעולות שאותן התחייבו לבצע ● נשיא התאחדות בוני הארץ הגיב בהבעת זעם על הדברים

קאר שולץ / צילום: כדיה לוי, גלובס

תרופה של טבע למלריה וזאבת אושרה לטיפול חירום בחולי קורונה

בתגובה זינקה מניית החברה בכ-12% ● זינוק של 120% במניית חברת הטכנולוגיה סופרקום, המספקת פתרונות בתחומי בריאות הציבור והפקת תעודות חכמות

סניף של רשת "גולף" / צילום: בר אל

משבר הקורונה: גולף דוחה את פרסום דוחותיה השנתיים לאפריל

קבוצת האופנה הציבורית נעזרת בארכה שניתנה לתאגידים בנוגע לפרסום דוחותיהם השנתיים ● צפויה להציג ברבעון הראשון פגיעה ניכרת בתוצאותיה בשל משבר הקורונה והסגר שמונע את הפעלת חנויותיה ● עד כה בסקטור האופנה פרסמו דוחות שנתיים פוקס, קסטרו והמשביר לצרכן

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

יאט"א: ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021

ארגון התעופה העולמי (יאט"א): לחברות התעופה יש יתרה של 35 מיליארד דולר על כרטיסים שבוטלו ● "קוראים לצרכנים לקבל הבנה זיכוי במקום החזר כספי על טיסה שבוטלה".

ערן יעקב /  צילום: יונתן בלום

תרגיל בפיצוי עצמאים: קחו מענק מהמדינה, שלמו עד 50% מס

המדינה תשית על מקבלי הסיוע לפי תוכנית הסיוע תשלום מס וביטוח לאומי, מה שמבטיח לה החזר של 30%–50% מכל מענק ● קבוצות שלא יקבלו מענק: צעירים, בעלי עסקים חדשים ומשקי בית שמרוויחים יותר מ–340 אלף שקל בשנה

אורי וטרמן, מנכ"ל BE / צילום: איל יצהר

"אין פרסום, אין השקות, אין דיילות. זו דרמה. כרגע אנשים מתמקדים בקניות אוכל"

מנכ"ל רשת הפארם Be, אורי וטרמן, מספר על האתגרים בפעילות בצל הקורונה ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על שינוי טעמי הצרכנים והפרת האיזון של המודל העסקי, ומעריך כי מי שיתרגל לקנות אונליין כבר לא יבוא לסניף ● למרות הכול הוא משוכנע שיעמוד בתוצאות שהבטיח

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית

שער עיתון "פנאי פלוס" / צילום: צילום מסך

כל עובדי "פנאי פלוס" ו"טיים אאוט" הוצאו לחופשה ללא תשלום

עפ"י התכנון של הנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות", בחודשיים הקרובים לא יצאו גיליונות חדשים של "פנאי פלוס", ובענף מציבים סימן שאלה האם העיתון יחזור גם אחרי תום המשבר ● קבוצת סיגלר הוציאה את עובדי "טיים אאוט" לחופשה ללא תשלום של 45 יום

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

לראשונה: ממשלת ישראל מגייסת אג"ח ל-100 שנה

גיוס החוב בשווקים הבינלאומיים צפוי להתבצע ביממה הקרובה ● בין הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים בהנפקה: ברקליס, גולדמן זאקס, סיטי ובנק אוף אמריקה

אלונה ברקת / צילום: דייאגו מיטלברג

פרשנות: אלונה ברקת ערערה את מודל הבעלות על קבוצות בישראל

הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע ב-13 השנים האחרונות הודיע על עזיבה בגלל סירובם של שחקני הקבוצה לקצץ בשכרם ● סביר להניח שנטישתה היא רק הסנונית הראשונה, מאחר שרבים מבין בעלי ההון שמחזיקים בקבוצות ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם הצלקות שיותיר משבר הקורונה

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

קחו מענק סיוע מהמדינה (ואל תשכחו לשלם עליו מס): כל מה שצריך לדעת על תוכנית החילוץ למשק

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל היא אומנם חסרת תקדים אך גם כוללת לא מעט אותיות קטנות ● הסיוע לעצמאים עשוי להפוך להלוואה, חלקים בתוכנית בכלל זקוקים לחקיקה, ולכן יחכו להקמת ממשלה; וכדי להבין באופן מלא איך יחושב הפיצוי תיאלצו לחכות לאחרי החג ● "גלובס" עושה סדר

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי

נמחקה תביעת שאול אלוביץ' נגד המדינה לפיצוי בסך 10 מיליון שקל

אלוביץ' תבע מהמדינה לפצותו בשל הירידה שספג תיק ניירות הערך שלו שמחזיקה הפרקליטות ● ביהמ"ש קבע כי הגשת התביעה ע"י אלוביץ' עומדת בניגוד להסכמות אליהן הגיע עם המדינה בעבר, אך הדגיש כי הוא יוכל לשוב ולעלות את טענותיו בסיום ההליך בעניינו

פרידה ג'אבר / צילום: אתר פנאט

"המגזר נכנס לואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים"

כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט ● לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" ● סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר"

קניון tlv/ צילום:auev fvi

באיחור לא אופנתי ופחות מהמתחרים, גם קניון TLV מגיב למשבר הקורונה

בעוד שבביג ועזריאלי ויתרו על כסף אמיתי על מנת ללכת לקראת בעלי החנויות בקניונים שלהם שמכירותיהם נגדעו באחת - הרי שבקניון התל-אביבי שבשליטת מוטי בן משה מציעים הטבות מצומצמות בהרבה

בנימין נתניהו, משה בר סימן טוב ויעקב ליצמן במסיבת עיתונאים על ההיערכות לקורונה / צילום: יח"צ

בקשה מוועדת הקורונה: קיימו דיון בנושא שקיפות המידע

ארגונים חברתיים, בהובלת עמותת 'צדק פיננסי', חושבים שיש לשפר את אופן פרסום הנתונים אשר על בסיסם מתקבלות ההחלטות ואת אופן פרסום החלטות הממשלה  ● תלונות עיתונאים נגד דוברות משרד הבריאות באשר למסירת נתונים

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת החודש

90% מדורשי האבטלה החדשים במרץ: עובדים בחל"ת

מאז אתמול ב-17:00 נרשמו 7,130 דורשי עבודה ● 89.9% מהנרשמים בשירות התעסוקה מתחילת מרץ נמצאים בחל"ת, 6.4% פוטרו ● שיעור האבטלה עומד על 23.3%