פרויקט השוק הסיטונאי – גינדי TLV, מבט למזרח / הדמיה: גינדי TLV
לפני עשר שנים בדיוק לנושא הכי חם בעולם הנדל"ן הישראלי קראו השוק הסיטונאי בתל-אביב. תוכנית ענק שיזמה המדינה, והעירייה ביקשה להקים על שטחי השוק הסיטונאי וסביבותיו, במשולש הרחובות החשמונאים קרליבך ומנחם בגין, 1,800 דירות פלוס שטחי מסחר פלוס מבני ציבור ועוד. היום תמצאו במתחם שבנייתו טרם הסתיימה, מגדלי מגורים ואת קניון TLV.
כיצד אישרו מוסדות המדינה מתחם גרנדיוזי שכזה בלב אזור הומה ממילא? לתשובה קוראים מערכת הסעת המונים ובמילים שכולנו מבינים - רכבת קלה. כן, כשבאו המתכננים להסביר כיצד כל הדבר הענק הזה לא יתקע עוד יותר את התנועה בתל-אביב, הוסבר כי הקו האדום של הרכבת הקלה שמתוכנן להיסלל בקו רחוב בגין יפתור את כל הבעיות. אלא שאז דובר על לוחות זמנים אחרים. הסרט שהפוליטיקאים אוהבים לגזור בטקס הפתיחה של עוד תשתית ענק היה אמור להיחתך ב-2013. אחר-כך עדכנו את המועד ל-2018. היום אנחנו מדברים על סוף 2021 או תחילת 2022. נראה. בינתיים כזכור מאות דירות במקום כבר מאוכלסות.
מתחם השוק הסיטונאי הוא רק דוגמה אחת לאיך תכנון טוב ככל שיהיה, יכול להפוך לאסון אם כל התזמורת לא מנגנת ביחד. ובמקרה שלנו - איך החיים המשותפים, בעיקר במרכז הארץ, יכולים להיתקע שעות בפקקים כי התשתיות התחבורתיות לא מתקדמות בקצב בניית הדירות.
יוזמת מינהל התכנון להגדיל את הצפיפות בערי ישראל (ובשפת מינהל התכנון לארגן מחדש את המרחב הציבורי) הגיונית ביותר לטעמי, כי עם יד על הלב, לפחות נכון לרגע זה יש ביקוש עצום למגורים במרכז הארץ. אלא שמתכנן העל - אם זה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, משרד האוצר או משרד השיכון חייבים לעמוד על השאלטר, ולא לאפשר לתוכניות בנייה בהיקפים הגדולים המתוכננים להתקדם בלי תשתית תחבורתית משמעותית. הכוונה אם תהיתם היא לתשתיות פעילות. כי זה ממש לא יעזור לנו בבוקר כשאנחנו מאחרים לעבודה בגלל פקק ענק, לשמוע שתוכנית המטרו השאפתנית אוטוטו יוצאת לדרך, או שקו הרכבת הקלה החדש ייפתח בקרוב.
זה קשה, ומצריך הרבה כסף, אבל הפרדיגמה צריכה להשתנות - קודם כל תחבורה איכותית, ואחר-כך בנייה בסיטונות.