גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא צריך להתערב בשוק המט"ח: השקל החזק הוא ברכה לצרכנים ועדות לכלכלה חזקה

פתאום התחזקות השקל מוצגת כדבר רע וכעיוות של שוק שצריך לתקנו - ואוטומטית מופנית האשמה לכיוון נגיד בנק ישראל, נגד מדיניותו וכמובן נגד המדיניות הממשלתית ● הפעם הואשם פרופ' אמיר ירון ב"זיגזג", על שהגיב באיחור ל"דרמה" ול"סערה" ● אבל למה הוא בכלל צריך להגיב? ● פרשנות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

1. 

בפרספקטיבה של כמה ימים אחרי "הסערה" כביכול בשוק המט"ח, סביב ההתחזקות של השקל וההודעה ה"דרמטית" של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אפשר ללמוד כמה דברים לקראת ה"סערה" הבאה בשוק המט"ח, כי הריטואל קבוע וחוזר על עצמו אינספור פעמים בשנים האחרונות.

הדולר יורד מאיזשהו רף מסוים, נניח 3.5 שקלים (וכיום הוא עדיין מתחת לרף הזה), ואז נוצרת איזשהי תכונה של כל המעורבים בעסקי המט"ח. התכונה הזו מתורגמת לציפייה שנגיד בנק ישראל יעשה כבר משהו, שתהיה התערבות כלשהי - עכשיו ומיד - ותמיד זה על בסיס אותו טיעון: השקל החזק פוגע אנושות בתעשייה המקומית וביצואנים, שוק המט"ח מנוהל על ידי ספקולנטים, כרישי מט"ח - והנה שוב עומדים אנשי התעשייה מול אנשי הפיננסים, הטובים מול הרעים - ומכאן קלה הדרך לחגיגה של פופוליזם.

פתאום התחזקות השקל מוצגת כמשהו רע, עיוות של שוק שצריך לתקנו - ואוטומטית מופנית האשמה לכיוון נגיד בנק ישראל, נגד המדיניות שלו, וכמובן נגד המדיניות הממשלתית. בפעם הנוכחית הואשם פרופ' ירון ב"זיגזג", על שהגיב באיחור ל"דרמה" ול"סערה". רגע, אבל למה הוא צריך בכלל להגיב?

יש כמה בעיות מרכזיות בכל ה"דרמה" וה"סערה" הזאת בשוק המט"ח, בכל פעם מחדש: ראשית, אין שום דרמה ואין שום סערה. זוהי התנהגות נורמלית של השווקים, והניסיון לקבוע שזאת התנהלות "לא נורמלית" מגוחך (ובכלל, מה זה לא נורמלי?).

שנית, מטבע חזק משקף כלכלה חזקה, ולהפך - מטבע חלש משקף כלכלה חלשה, וכשיש מטבע חזק לאורך זמן - זה אומר שיש לישראל כלכלה חזקה. אני מבין שיש כאלה שלא מוכנים להודות בכך, אבל לאורך זמן, מטבע חזק לא יכול להמשיך להיות חזק, רק בגלל פעילות ספקולנטית של "כרישים".

המטבע החזק הוא בזכות הכלכלה הישראלית שמפגינה ביצועים חזקים כבר במשך שנים ארוכות, ויש לה עודף במאזן התשלומים ומוניטין טובים. זאת הסיבה, בינתיים, שהשווקים לא מתרגשים מהגירעון, אף שהוא מדליק נורות אזהרה ואף שיש מסע הפחדות מוגזם סביבו.

אתמול פורסמו נתוני הגירעון לחודש יולי, ואפשר להגיד בהחלט, לפחות לעת עתה ולעדכון של יולי, שמגמת ההחמרה בגירעון נבלמה. הגירעון אף ירד טיפה ברמה שנתית ל-3.8%, ולפחות מבחינת ההכנסות ממסים יש סיבה לאופטימיות: הם עלו ביותר מ-4.4% ריאלית ביולי האחרון לעומת החודש המקביל אשתקד - אבל זה כאמור פרספקטיבה של חודש אחד בלבד.

זה לא מפחית כהוא זה מהצורך לטיפול מנע לכל צרה שלא תבוא, כמו החששות מהאטה-מיתון עולמיים, שעלולים להחריף את המגמה. בכל מקרה, הן השווקים והן סוכנויות דירוג האשראי, ממשיכות לשדר אמון במדיניות הכלכלית של הממשלה. השווקים, במיוחד שוקי האג"ח ושוקי המט"ח, הם סוג של מראה למדיניות הכלכלית. הם נוטים "לדבר" לקובעי המדינות באמצעות עליית וירידת תשואות האג"ח, או חולשת/חוזקת המטבע המקומי. עבור ישראל, אפשר בהחלט לומר כי השיח הזה, לעת עתה ולאורך השנים האחרונות, מעודד.

2. 

התעשיינים מוצגים באופן אוטומטי כמי שניזוקים מחוזקת המטבע, אבל גם הצגת הדברים הזאת אינה מדויקת. כשתעשיינים מקומיים קונים ציוד וחומרי גלם בחו"ל, הם גם נהנים מחוזקת השקל - כך שהתמונה שנוטים להציג אנשי התעשייה, לא שלמה. מעבר לכך, הצרכן הוא זה שבמרכז, וחוזקת הכלכלה, חוזקת השקל, מיטיבה עמו מאוד - בקניות בחו"ל, בחופשות ועוד.

מה שקרה בתחום הטיסות לחו"ל והקניות מחו"ל זאת מהפכה ענקית, באמת דרמה - החל בהסכם השמים הפתוחים (משנת 2013), דרך מהפכת הקניות באינטרנט ועד לשקל החזק. זה פקטור משמעותי מאוד בהורדת יוקר המחיה, המאפשר לצרכנים ליהנות משירותים מגוונים וזולים יותר, הן באמצעות קליק על העכבר והן באמצעות טיסות זולות והבאת מוצרים זולים מחו"ל - ויחד עם השקל החזק זה גורם שמוריד את יוקר המחייה.

מי שהטיב לתאר את המגמות בשוק המט"ח הוא מיכאל תבור, יו"ר ומנכ"ל תבור פיננסים ולשעבר יועץ כלכלי במשרד האוצר. הנה כמה מהנקודות שהוא העלה בצורה מאירת עיניים - ואני מסכים אתו לחלוטין.

 "שקל חזק הוא קודם כל תוצאה של הצלחה כלכלית, ולא כישלון. אם הממשלה היתה נכשלת במדיניותה הכלכלית, השקל היה נחלש - וזו ממש לא היתה סיבה למסיבה".

 "שקל חזק מהווה פרס לתושבי הארץ על הצלחתם הכלכלית, שכן כעת הם יכולים לקנות את אותם מוצרים ושירותים בפחות שקלים. בשנה החולפת נרשמו יותר מ-8 מיליון יציאות לחו"ל. נטלו בהן חלק מיליונים מאזרחי ישראל (חלקם נסעו יותר מפעם אחת). השקל החזק איפשר להם להגדיל את מספר ימי החופשה, לנסוע למקומות אקזוטיים יותר ולרכוש יותר מוצרים. זה לא רחוק מבונוס שמקבל עובד על הצלחת העסק שבו הוא עובד, ואזרחי ישראל שמחים על כך".

 שקל חזק מייקר גם את העבודה הישראלית, ולכן מקטין את היתרון שלנו ואף עלול לגרום לפיטורי עובדים בתעשיות פחות יעילות. זה אמנם נראה כמו דבר שלילי, אבל השקל החזק מכריח אותנו להתמקד בענפים שיש לנו בהם יתרון - ענפים שבהם על אף המחיר הגבוה, עדיין ייקנו מאתנו".

 "בכל מקרה, על אף חוזקו של השקל, שיעור האבטלה בישראל הוא הנמוך ביותר מאז היווסדה, כך שגם אם עוצמת הכלכלה מתקזזת מעט בשל התחזקות השקל, עדיין השורה התחתונה טובה מאוד".

 "יש כאלה הסבורים שהתערבות מתמדת ואגרסיבית של פקידים בכלכלה זה דבר טוב, אז יש לי חדשות עבורכם. זה רע מאוד, ונגיד בנק ישראל לא מבזבז את זמנו ואת המקורות של המדינה לטובת מהלכי סרק של משחקים עם מט"ח. היקף המסחר היומי העולמי במט"ח הוא פי 10 מהתוצר של מדינת ישראל בשנה שלמה - זה אולי יכול לתת הסבר עד כמה אין לנגיד הבנק המרכזי שלנו יכולת ממשית להשפיע על המסחר".

 "יש מה לבקר במרכיבי פעילות של משה כחלון כשר אוצר ובאי-רצונו/יכולתו הפוליטית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתערב יותר מדי. אבל מעבר לצרימות הלא-גדולות, הכלכלה בעשור האחרון היא סיפור הצלחה, והציון המשוקלל שאפשר לתת לממשלה על הנהגה כלכלית הוא גבוה.

"המדינה השכילה לקיים צמיחה בולטת בהשוואה למדינות המפותחות, להוריד את שיעור האבטלה לשפל היסטורי, לצמצם מעט רגולציה חונקת, להקטין מעט פערים, לסגור פיגור של עשרות שנים בתשתיות ולהגדיל את כל התקציבים החברתיים (רווחה, בריאות) וכן החינוך, מעבר לגידול התמ"ג. על כל אלה, אילו היו מוצגים לציבור באופן הוגן ומקצועי, היה הציבור יודע לברך".

3. 

השוק לא תמיד צודק, זה נכון, אבל התערבויות של רגולטורים בשוק כזה או אחר צריכות להיעשות במשורה, רק במקרים של כשל שוק קיצוני ביותר, ולא בכל פעם שקופצת איזשהי קריאה ל"התערבות" כלשהי בגלל לחץ תקשורתי ואינטרסנטי.

ובכלל, אמונה עיוורת באנשים, בתופעות או במנגנוני שוק, למשל, מעולם לא היתה בריאה. אבל, בסופו של דבר, מנגנוני השוק הם היעילים ביותר לאורך זמן, וזה נכון שבעתיים לגבי השווקים הפיננסיים, שבהם יכולת ההשפעה של הרגולטורים היא לא מעשית לאור עוצמתם של השווקים.

הנטייה לראות בשווקים כ"קפריזיים" מגוחכת. נכון שהם מערבים פסיכולוגיה של פחד, תקווה ואופוריה, ובעקבותיהם גם לעתים תנודותיות חדה לשני הצדדים, אבל לאורך זמן הם צודקים. תאמינו למה שאומרים לכם השווקים על כלכלת ישראל לאורך זמן, אל תאמינו לאינטרסנטים: הכלכלה פה חזקה, חזקה מאוד - ולכן המטבע שלה חזק - ואין כל צורך להתערב בשוק.

כשהכלכלה תיחלש, היו בטוחים: השווקים יגידו לכם את זה. 

עוד כתבות

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

יואב גלנט / צילום: ap, Jacquelyn Martin, Pool

בשליחות איראן: ישראלי הואשם שאסף מודיעין על גלנט

מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ בנימין נתניהו. מאגף הביטחון וחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

רוב הבורסות באסיה סגורות היום; הונג קונג עולה ב-0.5%

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

אילוסטרציה: איל יצהר

עליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר