כריסטינה זינמוס / צילום: אורי ברקוביץ'
הטלפון בנוגע למינויה של פרופ' כריסטינה זינמוס, שרת הדיגטל החדשה של מדינת המחוז הסן בגרמניה, תפס אותה בעת ששהתה בחופשה משפחתית באיים הקנריים. על הקו היה ראש הממשלה פולקר בופיר, מנהיג מפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDU), שזה עתה סיים להרכיב קואליציה שלישית. הוא בישר לה שהוא "החליט למנותה לתפקיד שר שאינו בא מהמערכת הפוליטית, שיהיה מקובל על שתי מפלגות הקואליציה ושיהיה גם בעל רקע עסקי, רקע אקדמי ורצוי גם רקע בעולם הסטארט-אפים", ואז הוסיף כי "'האדם היחיד שעונה על כל הקריטריונים הללו היא את', ושאל האם אסכים לקחת על עצמי את המשימה הקשה הזאת".
בלי ששמנו לב: הגרמנים נכנסו חזק להייטק הישראלי - ולא נראה שהם מתכוונים ללכת | אורי ברקוביץ'
זינמוס פנתה להתייעצות משפחתית, והאחרונה להשיב הייתה דווקא בתה הקטנה - שלאחר כמה שעות חזרה עם תשובה: "אם מציעים לי דונאט, אני לוקחת, אפילו אם אין לי מושג אם הוא מתוק או חמוץ".
הסן היא בעלת הכלכלה החמישית בגודלה בגרמניה ומקבילה בהיקפה לכלכלת דנמרק. העיר הגדולה והידועה בה היא פרנקפורט, הנחשבת אחד המרכזים הפיננסיים הגדולים והחשובים בעולם.
"בגרמניה, לתחום הדיגיטל כמשימה אין משרד משלו - אפילו לא ברמה הפדרלית", מספרת זינמוס, "ולכן שתי מדינות מחוז החליטו ליצור משרד כזה משלהן. הראשונה הייתה בוואריה, והשנייה, שהקימה משרד כזה השנה, היא הסן. זינמוס קיבלה לידיה את תחום הממשל המקוון ממשרד הפנים, בנוסף לסמכויות טלקום ממשרד הכלכלה, ואת יתר המשימות והאנשים - הוטל עליה לגבש בעצמה. היא קיבלה לשם כך תקציב ממשלתי של מיליארד אירו לחמש שנים - שמורכב מכל תקציבי הדיגיטציה של כל משרדי הממשלה - ושאותו היא תצטרך "לבחון בהקשר הרחב, כך שנוכל לבחון איחוד פעילויות - כולל תיאום כל הפעילויות הקשורות לערים חכמות וחיבורן ליוזמות הרלוונטיות ברמה האזורית".
תחום נוסף שזינמוס קיבלה תחת אחריותה הוא "תיאום כל היוזמות בתחום הבינה המלאכותית, הן במגזר העסקי והן באקדמיה, וקידומן תחת קורת גג אחת". התחום הרביעי והאחרון שהיא קיבלה לידיה הוא "אחריות לבניית צוות חשיבה (Think Tank) רב תחומי שיעסוק באתיקה בבינה מלאכותית, שילווה את כל מיזמי הבינה המלאכותית בחמש השנים הקרובות. בסופן, ייהפך המרכז למוסד רשמי שיאגד תחתיו את האחריות על הפעילות העסקית המדעית והאתית תחת קורת גג אחת". את המשרד החדש היא בונה, לדבריה, "מאפס - כמו סטארט-אפ". אישור הפרלמנט לתקציב המשרד החדש התקבל רק לקראת סוף יוני, ועתה זינמוס נמצאת בעיצומו של השלב הבא.
בנוסף למחלקות שהועברו למשרד ממשרדים אחרים, יכלול המשרד החדש מיזמים רוחביים שאותם מכנה זינמוס "דיאלוגים". "המשימה שלי מעכשיו ועד ספטמבר היא להגדיל את מצבת המשרד ב-150% ולגבש מפת דרכים יותר קונקרטית".
מאין מגיע המודל הזה?
"מהמוח שלי. הרי אין כרגע שום דבר. אף אחד לא יודע איך לעשות את זה. הדרך היחידה היא ניסוי וטעייה. הייתי מנכ"לית של סטארט-אפים והייתה לי קריירה אקדמית. מה שאני עושה כעת הוא סטארט-אפ רב תחומי שנקרא משרד ממשלתי בתחום הדיגיטל, שגם הוא נושא רב תחומי".
כמה דקות לתוך הריאיון עם זינמוס, שהתקיים במשרד לשכת המסחר ישראל-גרמניה, נכנסו אל יחד אל החדר מנכ"ל הלשכה אלרואי ואנגרט קראמפ-קארנבאואר, לשעבר ראש ממשלת מדינת המחוז זארלנד, והיורשת של אנגלה מרקל כמנהיגת מפלגת השלטון (ה-CDU), שגם מונתה בחודש שעבר (יולי) לשרת הביטחון של גרמניה. קשה היה לטעות בלבביות שבה בירכו השתיים זו את זו ושוחחו דקות ארוכות.
מה בעצם באתם ללמוד בסיור הזה?
"כל חברי המשלחת סיפרו שהם לוקחים איתם הביתה איזושהי פרספקטיבה חדשה. אני רוצה שאנשים ייקחו איתם את הרוח של מדינה חדשנית וגמישה. המנטליות שלנו היא שאנחנו בוחנים בעיות מאוד לעומק, אבל אולי עלינו לשנות את הפרספקטיבה ולהבין שלכל בעיה יש פתרון, כך שבדיונים עתידיים מול הפרלמנט בנוגע לפרויקטים שלנו אני אוכל להגיד 'תחשבו על ישראל - נסו לשנות את הפרספקטיבה'.
"דבר נוסף הוא תחום הסייבר, שבו גם ישראל וגם הסן מצטיינות. אף על פי שהרגולציה שונה, עדיין אנחנו צריכים למצוא פתרונות תפורים למידותיה של הסן - אבל להיעזר בידע ישראלי. זו המטרה של ההסכם שלנו עם לשכת המסחר ישראל-גרמניה, שנועד להפגיש את הסטארט-אפים הישראליים עם החברות הבינוניות (מיטלשטאנד) בהסן".
מה בעצם החזון שלך בנוגע לשיתוף הפעולה עם ישראל?
"הוא יהיה חזק יותר. האוריינטציה שלנו היא יותר 'תהליכית'. אתם טובים בשלב הרעיונות והעלאת החברה על הכביש. השלב הבא הוא להפוך את הרעיונות הסטארט-אפסיטים לביזנס ולהביא אותם אל תוך החברות - וזה תהליך יותר מובנה שבו אנו יכולים לסייע. כבר עכשיו חברות כמו מרק משלבות ידע מסורתי עם ידע סטארט-אפי באופן שעובד - הם עובדים צמוד עם סטארט-אפים, הם משקיעים בסטארט-אפים ובקרנות הון סיכון בישראל. את המודל של מרק הייתי רוצה לראות גם עם חברות נוספות מהסן. כבר כיום אנחנו מגלגלים מחזור של 30 מיליארד אירו בתחום התוכנה. מכאן - אפשר רק לצמוח".
ואם הכול ילך כשורה, האם יש כוונה להעתיק את המודל למישור הפדרלי?
"כן. כיום כל העיניים של המדינות הפדרליות, אפילו בוואריה, נשואות להסן כמודל לחיקוי, משום שלמשרד בבוואריה אין לא את הסמכויות, לא את התקציב ולא את האחריות הרוחבית שלנו יש".