גדעון סער / צילום: איל יצהר, גלובס
הקריאות לחתור לממשלת אחדות עם כחול לבן הולידו בליכוד טיעון נגד: גם ממשלה קטנה יכולה לעשות מעשים גדולים. בראיון לכאן ב' התעקש ח"כ גדעון סער כי אין מניעה להקים ממשלה על טהרת הימין, אפילו עם 61 חברי כנסת. "שאני אגיד לך איזה דברים עשה מנחם בגין עליו השלום עם ממשלה של 61 חברים?", הוא אמר לאריה גולן. "זה לא מנע ממנו לקבל החלטות היסטוריות, כולל להפציץ את הכור בעיראק".
הממשלה הראשונה של מנחם בגין שלטה בתקופה רוויית פילוגים: כחמש סיעות יחיד הוקמו וכמה ח"כים החליפו שלוש וארבע מפלגות. גם הקואליציה תפחה והתכווצה. כמה צרה היא הייתה כשהתקבלו בה ההחלטות החשובות, ובראשן השמדת הכור העיראקי?
בגין הקים ביוני 1977 ממשלה צרה של 62 ח"כים, עם המפד"ל וכמה שותפות קטנות. כעבור ארבעה חודשים הצטרפו אליו 15 אנשי ד"ש ויצרו קואליציה רחבה של 77 ח"כים. על הבסיס הזה קודמו כמה יוזמות היסטוריות, כמו הסכם השלום עם מצרים ותוכנית ליברליזציה כלכלית. באוגוסט 1978 גם נמסר לראשונה לחברי הקבינט המידע על תוכנית הגרעין של עיראק.
אבל חודש אחרי הישיבה התפצלה ד"ש, ושמונה מחבריה הצטרפו לאופוזיציה. כשבגין הנחה להכין תוכניות לתקיפת הכור, הקואליציה מנתה רק 69 ח"כים. עד סוף השנה התפטר משה דיין ועוד שישה ח"כים פרשו. בגין נשאר עם 62 ח"כים בלבד. בסוף מאי 1980 התפטר שר הביטחון עזר ויצמן, והמודיעין הזהיר מנזק בינ"ל שצפוי מהתקיפה. למרות זאת הורה בגין להמשיך בהכנות, מטוסי F16 נקלטו, נערכו ניסויי תדלוק. בגין לא עקף ולא תקף את מתנגדיו: ביולי 1980 התקיימו שני דיוני עדכון עם ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ותא"ל במיל' עוזי עילם - שהתנגד לתקיפה כראש הוועדה לאנרגיה אטומית - אמר למשרוקית שבגין מעולם לא איים לפטרו. מתוך הממשלה, יגאל ידין איים שאם יוחלט על תקיפה הוא יתפטר ויותיר לבגין 61 תומכים, אבל לבסוף התחרט.
בפברואר 1981 הוחלט על פיזור הכנסת, וממשלת ה-62 הפכה לממשלת מעבר. במעמדה זה התקבלה במאי ההחלטה הסופית על התקיפה. הכור הופצץ ב-7 ביוני 1981, 23 ימים לפני הבחירות.
■ בשורה התחתונה: דברי סער נכונים ברובם. ממשלת בגין נשענה על 62 ח"כים כשהתקיימו הדיונים המכריעים על הפצצת הכור, אף שהקואליציה מנתה 69 ח"כים כשהורה לראשונה לתכנן את ההפצצה. החלטות חשובות אחרות התקבלו בקואליציה רחבה בהרבה.