חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף
בוועדת הבחירות של הכנסת מתנהל בשעה זו דיון רחב בנושא הצבת מצלמות בקלפיות ביישובים הערביים. יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר שומע עדויות של ארגונים ומומחים מגוונים בעד ונגד הצבת המצלמות.
עו"ד סאוסן זהר, המייצגת את ארגון עדאלה, אמרה בפתח דבריה כי היא "מברכת את היועמ"ש שפרסם אתמול חוות-דעת לפיה אין סמכות בחוק לצלם את הנעשה בקלפיות". השופט מלצר הפנה אליה את השאלה, אם מדובר בהצבת מצלמות תוך יידוע האנשים, האם זה בסדר וזהר השיבה כי אין מדובר בשטח ציבורי רגיל, אלא שטח של זכות הצבעה וכל מרכיב שעלול להפריע לחשאיות, זו פגיעה בזכות לבחור. "לא רק הפרגוד חייב להיות נקי מהפרעה, אלא כל החדר. זה מעוגן בסעיף 4 לח"י הכנסת", היא אמרה.
השופט מלצר ניסה לברר אם מדובר בהצבת מצלמות אקראית, ללא תיוג איזורי, הם אז זה בסדר וזהר ציינה כי כל עוד אין הסמכה בחוק ראשי, אין לעשות זאת. זהר הפנתה למצהירים שצורפו לטענות עדאלה, אנשים שדיווחו על השפלה שחשו, על פגיעה בפרטיות שלהם.
מטעם הרשימה המשותפת דיברה ח"כ אעידה תומא-סאלימן אשר ציינה כי משרד יחסי הציבור קייזלר-שגיא פרסם יום למחרת הבחירות, שמטרת הצבת המצלמות הייתה להוריד את שיעור ההצבעה בחברה הערבית ולדבריה של תומא-סאלימן, "ליצור תיוג אתני ולצבוע ציבור שלם כאילו הוא מזייף".
עו"ד תומר נאור מן התנועה לאיכות השלטון אמר במהלך הדיון שהתנהלות הליכוד בבחירות הקודמות הייתה "פלילית של ממש. הפריעו לאנשים להצביע".
פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, הציגה בדיון את החשש מיצירת מאגרי מידע של בוחרים. "גם אם ועדת הבחירות תחליט לתעד הכל, אפילו אם לא נערך תיעוד של אחת המפלגות - יש קשיים עצומים כי זה יוצר מאגר מידע עצום של פני אנשים המגעים לקלפי. כשאתם מפעילים מאגר מידע של כל מדינת ישראל, כל אדם ואדם, והמאגר הזה עשוי להגיע לידיים לא נכונות, זו בעיה שהיא אפילו מעבר לנושא טוהר המידות. קיימים פתרונות אחרים לנושא טוהר מידות. אין לכם תשובות כרגע לנושא מאגרי המידע, וזה דיון יותר רחב ואי אפשר לרוץ עם זה ולקבוע שיצלמו את כולם".
ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מן המכון הישראלי לדמוקרטיה, הציגה את שאלת היקף הזיופים. "האם נגע הזיופים כה גדול עד כדי כך שנדרשים אמצעים חודרניים כאלה? אני מבינה שלפי מחקר מדובר בהיקף של כמה אלפי קולות". מלצר השיב לה כי יש כמה תלונות על מה שהיה בבחירות אפריל 2019 והן הועברו למשטרה. ח"כ ביטן העיר על כך כי "איך ידעו אם יש או אין זיופים, כאשר אין תיעוד של הנעשה".
בהערת אגב, יאמר שהחומרים שהועברו למשטרה לא נשענים על מידע שהושג על-ידי פעילי הליכוד בבחירות מועד א', אלא דווקא מתוך חומרים שוועדת הבחירות בחרה להפנות מן המידע הפנימי שלהם. ועדת הבחירות לא מוכנה לספק פרטים על בחירות מועד א' (בשל עבודת המשטרה), אך בערוץ "כאן" פורסם שזה מקלפיות בעפולה וכסרא סמיע, ויש מצב שהזיופים נעשו לטובת הליכוד.
עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, ציין "אזרחים ממלאים את חובתם על-פי מינוי (חבר ועדה, משקיף) המעוניינים להגן על טוהר הבחירות. מה שהחוק אינו אוסר - מותר. יש מצלמות בכל מקום כיום (משרדי ממשלה, שדות תעופה), כל המפלגות יכולות להפעיל לפי שיקול דעתן את התיעוד".
במהלך הדיון הציף השופט מלצר את האפשרות למקם מצלמות מטעם ועדת הבחירות ושאל את נציגי הליכוד אם הפעלת מצלמות שכזו, תייתר את הפעילות של הליכוד בהצבת מצלמות. ח"כ ביטן ועו"ד הלוי השיבו שאכן, אם תהיה פעולה רשמית שכזו, הליכוד יודיע שהתכלית הושגה.
נציג משטרת ישראל, סגן ניצב גלעד בהט, התבקש על-ידי יו"ר ועדת הבחירות לבחון את שאלת הצמדת מצלמות גוף לשוטרים המוצבים מחוץ לקלפיות ולהשיב לו עד ליום א' כמה שוטרים יוכלו לשאת מצלמות גוף, והאם ניתן למקמן בקלפיות הידועות כבעייתיות (שנתגלו בהן זיופים בעבר).
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רן רוזנברג, אמר במהלך הדיון כי מבנה חדר הקלפי הוא כ"קפסולה" שחלים עליה דינים מאוד מפורטים, וכי לא ניתן כיום להציב מצלמות ללא סמכות המסדירה את הנושא בחקיקה ראשית. "הכול שם מוסדר בשורה ארוכה של חוקים ותקנות, עד לרמת גובה הפרגוד ומיקום סימון הפרטים על הניירת שבידי ועדת הקלפי. הסדרת המשקיפים ומעמד ראייתי של המידע המוצא משם - הכול מוסדר בחוקים", אמר רוזנברג.
מלצר העיר כי גם כיו"ר ועדת בחירות יש לו סמכויות לקבוע כללים, ולכך השיב רוזנברג כי עמדת היועמ"ש היא שההסמכה להתקנת מצלמות צריכה להיות מפורשת בחקיקה ראשית, עם כל אמות-המידה בחקיקה ראשית.