גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבטיחים לכם אזור תעסוקה בעיר? אז הבטיחו. רוב הסיכויים שזה לא יקרה

רשויות מקומיות רבות סומכות על שטחי המסחר שתוכננו בשטחן כמקור תקציבי שיעזור להן לאזן את התקציב, לאחר שהוספו להן אלפי יחידות דיור בשנים האחרונות ● אלא שרשויות התכנון אישרו יותר מ-200 מיליון מ"ר, בזמן שהערכות מדברות על צורך של 36 מיליון מ"ר בלבד עד 2040 ● עכשיו במינהל התכנון מנסים לפתור את הפלונטר

משרדים בגוש דן. כל מחוז אישר שטחי תעסוקה כרצונו. / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
משרדים בגוש דן. כל מחוז אישר שטחי תעסוקה כרצונו. / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ראשי רשויות מקומיות שהשתתפו בשבוע שעבר בישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז, הופתעו לשמוע כי כמות שטחי התעסוקה שאושרו על ידי רשויות התכנון בישראל בשנים האחרונות גדולה בעשרות אחוזים מהצרכים הצפויים של שוק העבודה, מה שאומר שרבים מהם לא יוקמו כלל. המשמעות העיקרית של הדבר היא שהעיריות שקיוו ששטחי המסחר שתוכננו בשטחם יממנו את צמיחתן, גילו שאזורי התעסוקה שסומנו על המפות שלהן יישארו ברובם על הנייר, מה שצפוי לגרום להם לקשיים כלכליים רבים. 

הפערים בין הכמות שתוכננה לשטחי המסחר שצפויים לקום בפועל, הם בהיקף של עשרות מיליוני מטרים רבועים והם התגלו כשהאגף לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון, בראשות שחר סולר (לשעבר בכיר במשרד להגנת הסביבה), בדק את מכלול שטחי התעסוקה, במסגרת הבדיקות שנערכות לגיבוש התוכנית האסטרטגית של ישראל ל-2040.

האגף בדק את השטחים שקיימים כיום, את אלה שכלולים בתוכניות מאושרות ואת אלה שכלולים בתוכניות מתאר שחלקן אושרו וחלקן בהליכי קידום, ומצא שבעוד הצרכים לשטחי תעסוקה בכל הארץ צפויים להגיע ב-2040 ל-36 מיליון מ"ר, לפי התוכניות השונות מתוכננים במחוז המרכז לבדו כ-60 מיליון מ"ר ובכל הארץ למעלה מ-240 מיליון מ"ר. רק כדי לסבר את האוזן באילו סדרי גודל מדובר, נציין שמגדל עזריאלי שרונה, הגבוה בארץ כיום, כולל כ-130 אלף מ"ר משרדים ומסחר.

קניון עזריאלי, ת"א. "תעסוקה שתתאים לצרכי המחר"   / צילום: שלומי יוסף

פערי הענק הללו מייצגים מחדל חמור, משום שלבד מן העובדה ששטחי התעסוקה תוכננו תוך התעלמות מהצרכים - הרשויות המקומיות בונות עליהם כמקור הכנסה עיקרי.

במינהל התכנון שוברים בימים אלה את הראש, כיצד יש להתמודד עם המצב, במיוחד על רקע המאמצים לחזק את הפריפריה ובפרט את המטרופולינים של חיפה ובאר שבע. תכנון עשרות מיליוני מ"ר של שטחי תעסוקה במרכז הארץ, יטרפד את כל התוכניות לחזק את הפריפריה, ונוסף לכך מדובר בבזבוז גדול של משאבי קרקע יקרי ערך, במיוחד על רקע המגמה שמקדם מינהל התכנון לצופף את הערים.

תעסוקה: רק בתתי סעיפים של התוכנית

כיצד אירע שמערך התכנון בישראל איפשר לוועדות המחוזיות, לוועדות המקומיות ולוותמ"ל לפזר מיליוני מטרים רבועים של אזורי תעסוקה שלעולם לא יבשילו? כיצד החמיצו את הנתונים הללו ממש עד לתקופה האחרונה?

מי יאכלס כל כך הרבה משרדים

ביוני 2015 החל שר האוצר משה כחלון ביישום הצעדים האגרסיביים שלו בתחום הדיור. אחד הצעדים הראשונים היה החלטת ממשלה להביא לאישור קבינט הדיור מתווה אסטרטגי לתחום הדיור ל-25 השנים הקרובות, שיכלול בין היתר התייחסות לביקושים העתידיים, פיזור גאוגרפי, יעדי מחירים, מלאי תכנוני-אסטרטגי, היקף התחדשות עירונית נדרש ו"ייעול שרשרת הייצור", כדברי ההחלטה.

בתוך פחות משנתיים, במרץ 2017, אישרה הממשלה את החלטה מס' 2457 שפירטה את יעדי התכנון בישראל בין 2017 ל-2040, ובה למעשה נקבע הצורך הלאומי בתכנון מפורט של 2.6 מיליון דירות עד 2040. ההחלטה כוללת 14 סעיפים גדולים וסעיפי משנה רבים, שרובם ככולם עוסקים בתמרוץ מערכת התכנון והבנייה הלאומית, בכל הקשור לנושא דיור.

כל נושא התעסוקה אוזכר רק כבדרך אגב במסמך הזה, והתמצה בתת סעיף אחד שהטיל על מינהל התכנון לפתח במקביל ליחידות הדיור גם אזורי תעסוקה, ובתת סעיף אחר שבו הוזכרה התעסוקה יחד עם תשתיות-על, שירותי ציבור תמריצים להתחדשות עירונית כנושא שיש לתאם ולסנכרן בין המשרדים הממשלתיים השונים.

מבנה תעשייה נטוש בראש העין / צילום: איל יצהר, גלובס

ההתקדמות של דרגי התכנון בהקמת מאגרי מידע ואפליקציות תכנון חדשניות, איפשר להם בחודשים האחרונים לבחון את צורכי התוכנית האסטרטגית מכיוונים שונים אחרים, ולא רק מוטי דיור, וכאן נגלתה האמת העגומה בפני מינהל התכנון: עניין שטחי תעסוקה, שהממשלה התייחסה אליו מלכתחילה בשוליים, לא בוקר ולא פוקח במשך שנים על ידי מערך התכנון הלאומי, וכתוצאה מכך התנהלו מחוזות התכנון והבנייה באופן עצמאי, ואישרו שטחי תעסוקה כרצונם.

מה שקרה בפועל הוא שרשויות מקומיות, שרואות בייעודי התעסוקה מקור חיוני להכנסות, הגדילו עוד ועוד את שטחי התעסוקה בשטחיהן, וגם הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), שפועלת במנותק מיתר הוועדות, החלה לכלול בתוכניות שלה שטחי תעסוקה מרובים כדי לרצות את העיריות שלשטחן הוספו אלפי יחידות דיור. התוצאה הייתה קו ייצור המוני של שטחי תעסוקה על הנייר, ללא שום בדיקה רצינית של הצרכים האמיתיים של השוק והתאמתם לאזור ואף למציאות.

הפתרונות: שטחי תעסוקה אזוריים 

מה עושים עכשיו? מחודש יוני האחרון, אנשי מינהל התכנון מציגים את התוכנית בפני ועדות התכנון המחוזיות ובפני גורמים שונים מתחום התכנון, משתפים אותם בבעיה, ובעוד כחודשיים אמורה המועצה הארצית להתכנס לדון בתוכנית, ואולי תתייחס לסוגיה.

בשבוע שעבר דנה הוועדה המחוזית מרכז בממצאים. בישיבה נכחו יו"ר הוועדה שירה ברנד, מתכנן המחוז גיא קפלן, הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים יונתן בר סימן טוב, ראשי ערים, מהנדסי ערים ומתכננים שנחשפו לעומק הצרה.

במהלך הדיון הועלו כמה פתרונות לבעיה, אולם יישומם לא יהיה פשוט. הפתרון העיקרי שעומד כרגע על הפרק הוא שינוי מודל גביית הארנונה משטחי תעסוקה, והפיכת שטחי תעסוקה לאזוריים, ולא כאלה שמשתייכים לרשות מקומית כזו או אחרת.

"אנחנו רוצים שטחים פתוחים, שיהיו חקלאות נוף ותיירות, אבל כל ראשי הרשויות רוצים גם שטחי תעשייה ותעסוקה, כי משם מגיעות ההכנסות שלהם. נוצר מצב שכולם רוצים שטחי תעסוקה. אבל האם זה הדבר הנכון? שכל 100 מטרים יהיו מרכזי מסחר? אולי עדיף לחלק את ההכנסות מתעסוקה בצורה מושכלת?", אומרת ראשת המועצה המקומית קדימה צורן, קרן גרין, שהשתתפה בדיון.

קרן גרין / צילום: שלומי יוסף

"יש פי שניים קרקע לתעסוקה מהביקוש שיש, וצריך לעשות שינוי בחשיבה שלנו ובחלוקת ההכנסה. היישוב שלי הוא בסולם סוציו אקונומי גבוה - 8 - אבל אין לי הכנסות. אנחנו מלווים על ידי חשב מלווה מאז הקדנציה הקודמת, וגם בקדנציה שלפניה היה חשב מלווה. אחד היעדים שלי הוא הגדלת הכנסות. צריך לעשות מנגנון חלוקת הכנסה ולייצר שיתופי פעולה בין יישובים", היא מוסיפה.

עמדתה של גרין ברורה, ואולם עד כמה רשויות כמו חדרה, נתניה ורעננה ירצו לחלוק כספי ארנונה עסקית עם קדימה צורן? קל לנחש את התשובה. צעד מסוג זה יצריך שינויים מפליגים בכל התנהלות השלטון המקומי, ואולי אף בנוסחאות חישוב הארנונה.

אפשרות אחרת שפעל הפרק היא ביטולם של אזורי תעסוקה שברור כבר עכשיו שלא יוקמו לעולם, והסבתם לייעודים אחרים.

ד"ר שוקי אמרני, לשעבר יו"ר הוועדה המחוזית מרכז והמשנה למנכ"ל משרד הפנים, אומר כי "בשלב ראשון צריך לבדוק עד כמה הנתונים האלה מדויקים ומשקפים את הצרכים האמיתיים. בשלב השני שצריך לבדוק הוא באילו שלבים בדיוק נמצאות התוכניות. ודבר חשוב: אני מקווה שהדבר לא יגרום לזה שיעצרו אזורי תעסוקה. צריך לבדוק אם במרכז, למשל יש באמת עודף, ובאזור הדרום יש מחסור. צריך לפתור את הדברים בצורה חכמה ולא לתת פתרון אחד, שיביא איתו שמונה בעיות אחרות".

שוקי אמרני / צלם: איל יצהר

ממינהל התכנון נמסר בתגובה כי "מינהל התכנון מוביל מהלך לשינוי מפת התעסוקה של מדינת ישראל. במסגרת התוכנית האסטרטגית המקודמת בימים אלה וכחלק מראיית ארוכת טווח, נערכה בחינה מקיפה ומעמיקה שנעשתה בפעם הראשונה, שהראתה כי ישנו עודף של שטחי תעסוקה שאיננו ממומש.

"במסגרת מהלך זה, נבחן בין השאר מה המצב הקיים, מה מתוך התוכניות הרבות לאורך השנים התממש, מהם הפערים בין המחוזות, וכיצד אפשר להתאים את התכנון באופן מדויק לכל מחוז ולביקושים בכל אזור. עוד במסגרת המהלך, שדרוג של אזורי תעשייה, קביעת היררכיה של אזורי תעסוקה וכן תעסוקה שתתאים לצורכי המחר, כל זאת תוך קרבה למרכזי תחבורה. בהמשך אף יבוטלו שטחים המיועדים כיום לתעסוקה שהמימוש שלהם נמוך". 

"זה מה שקורה כשאין ראייה אזורית ורחבה"

ד"ר שוקי אמרני, בעבר יו"ר הוועדה המחוזית מרכז ומשנה למנכ"ל של משרד הפנים, משמש כיום כמנחה מקצועי להכשרה מקצועית בתחום התכנון והבנייה באוניברסיטת בר אילן. הוא לא מופתע מההפרשים בין כמות שטחי המסחר שמתוכננים לבין כמות שטחי המסחר שצריך בפועל, משום שלדעתו יש במערכת התכנון בישראל בעיות מובנות, שהביאו לפערי התכנון העצומים הללו.

"לצערי הרב, במשך עשרות שנים אנחנו מנסים לתת מענה לצרכים של כל רשות מקומית, ולא להסתכל בראייה יותר אזורית ורחבה. יש בישראל 257 רשויות מקומיות, שלרוב רובן אין שום הצדקה ארגונית וכלכלית, וכשמנסים להיענות לדרישות שלהן - זו התוצאה, שהצורך הוא הרבה יותר נמוך ממה שמאשרים", הוא אומר.

"נקודה שנייה שקשורה לאותו עניין היא שהתכנון מושפע יותר ויותר מהיבטים של ארנונה, זאת אומרת, אזורי התעסוקה מנסים לתת מענה להיבטים כספיים של הרשות המקומית, דבר שהוא נכון, אבל הדברים צריכים להיעשות גם מנקודה הרבה יותר רחבה.

"סיבה נוספת היא שהתכנון במדינה אינו תכנון אסטרטגי רב-שנתי, אלא יותר מערכת מגיבה. כיהנתי בראש הוועדה המחוזית במשך שמונה שנים, וגם הייתי משנה למנכ"ל משרד הפנים, אז הייתי מופקד על כל הוועדות המחוזיות. ניסינו להוביל מהלכים כדי שהמחוז יהיה יוזם תוכנית ולא רק מגיב, אבל היום מערכת התכנון בעיקרה מגיבה לבקשות ולא יוזמת תהליכים תכנוניים".

מה עם מינהל התכנון והפיקוח מלמעלה?
"חלק מהבעיות הן בעיות מובנות. מערכת התכנון כולה היא מערכת מגיבה. כשבאה רשות מקומית או יזם ורוצים להקים אזורי תעסוקה עושים את הבדיקות הרלוונטיות, אבל לא שואלים כמה זה נחוץ וכמה יש במלאי. אני חושב שזה אחד מהדברים שחייבים לעשות". 

עוד כתבות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - סופ"ש 17-18 בינואר

בסופ"ש באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

מטריושקה בסנט פטרסבורג. החלפות בלתי נגמרות בשלטון / צילום: רויטרס, Alexander Demianchuk

דעה - "רוסיה היא חידה עטופה בתעלומה בתוך אניגמה": מה הכוונות האמיתיות של פוטין?

מה הוא רוצה? למה הוא מתכוון? בשביל מה לו? נשיא רוסיה עושה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, אבל למרבה הסקרנות הוא משתדל להיראות כמי שמכבד את שלטון החוק ● רוסיה מוסיפה להתחבט בין לגיטימיות לאפקטיביות ● דעה

דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

זו הכלכלה, טמבלים: 3 שנות נשיאות, 5 מגמות בולטות בכלכלה האמריקאית

בתום שלוש שנים בבית הלבן, הכלכלה האמריקאית נמצאת בנסיקה בפרמטרים רבים: אבטלה, עוני, תעסוקה, מדדי הבורסה ועוד • השאלה המרכזית היא האם הגאות צריכה להיות משויכת לטראמפ שלוקח עליה קרדיט, או שמדובר בהמשך מגמה שהחלה בתקופת אובמה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

ח'ליפה חפתר, ראש הצבא הלובי הלאומי  / צילום: Philippe Wojazer, רויטרס

נפט, גז ופליטים: "ועידת שלום" לעתיד לוב נפתחת בברלין

נשיא רוסיה פוטין, נשיא טורקיה ארדואן, שר החוץ האמריקאי פומפאו ונציגים בכירים רבים אחרים מתכנסים היום בברלין לוועידה מיוחדת באירוח הקאנצלרית מרקל בנוגע לעתיד לוב ● שר החוץ האיטלקי לואיג'י די-מאיו: "לאירופה יש הכי הרבה מה להפסיד"

משתתפי ומשתתפות Valuable 500 Israel/  צילום: איציק יסנוביץ

על תבונה ונגישות: מי השיקו את פורום valuable 500 ישראל

וגם: רגע לפני פרישתו - שמואל פלדל, מנכ"ל סימנס ישראל, יצא לסיור פרידה

וואטסאפ/ צילום: shutterstock

התקלה בוואטסאפ תוקנה חלקית: חלק מהמשתמשים חזרו לשגרה

(עדכון) - דיווחים על תקלה בשליחת מדיה באפליקציה החלו להתקבל החל משעה 13:00, וזאת במספר מדינות

אורלי לוי-אבקסיס, העבודה-גשר-מרצ  / צילום: ניר סלקמן

כמה חמורה האבטלה הסמויה של חדרי הניתוח הציבוריים בישראל

בעוד התורים לטיפול מתארכים, חדרי ניתוח ציבוריים עומדים לפעמים שוממים - בעיקר אחה"צ • למרות שורת יוזמות ממשלתיות לצמצום התופעה, עדיין לא ברור אם חל שיפור בניצול החדרים: משרד הבריאות אינו אוסף מידע • "המשרוקית" פנתה לבתי החולים ומצאה שיפור חלקי בלבד

משה גברילוב / צילום: סיון פרג'

מטבע לקנדוק: משה גברילוב מצטרף לחברת הקנאביס הרפואי

וגם: מלרן פרויקטים ומסחר פתחה את היום בבורסה בתל אביב

סניף של יינות ביתן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חילופים בהנהלת יינות ביתן: דוד סבן ימונה לסמנכ"ל הכספים במקום איל וינברג

רו"ח איל וינברג כיהן בתפקיד כשנה וחצי ● סבן כיהן בשנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים באיקאה

מחירי הדיור / תמונה: שאטרסטוק

הפועלים ולאומי: שוק הנדל"ן ימשיך לעלות בשנה הנוכחית

בבנקים הגדולים צופים שעלייה בהתחלות בנייה תירשם בגלל הבשלת פרויקטים של מחיר למשתכן ● גם מחירי הדיור ימשיכו לעלות

 

אבי טיומקין / צילום: תמר מצפי

מה היה לאבי טיומקין להגיד לאחר שזומן לרשות ני"ע

יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין, הוזמן באחרונה לביקור ברשות לניירות ערך, כדי להעביר סקירת מאקרו כחלק מתוכנית ההרצאות של מחלקת תאגידים

ויקיפדיה / צילום: שאטרסטוק

לאחר שלוש שנים: הוסרה החסימה של ויקיפדיה בטורקיה

לפי פסק הדין של בית המשפט בטורקיה, החסימה מנוגדת לחוקה הטורקית ומפרה את חופש הביטוי ● טורקיה חסמה את האנציקלופדיה המקוונת לאחר שבוויקיפדיה סירבו להסיר תכנים לפיהם ממשלת טורקיה תמכה בקבוצות טרוריסטיות

אלי להב, בעל השליטה / צילום: איל יצהר

לקראת הפיכת אבי לוי לבעל מניות מרכזי: להב אל.אר חוזרת לתחום האנרגיה הסולארית

החברה במו"מ לרכישת חברה ישראלית פרטית בתחום האנרגיה המתחדשת בתמורה ל-44.6 מיליון שקל ● להב מתכננת לגייס בשבועיים הקרובים 150-180 מיליון שקל בהנפקת זכויות, ולוי צפוי להחזיק אחריה כ-40% מההון ● לפי אינדיקציה ראשונית, החברה צפויה לרשום רווח של 5-7 מיליון שקל מעליית שווי נכסים בגרמניה

סניף מקדונלד'ס / צילום: shutterstock

מקדונלד'ס ביטלה הסדרי בלעדיות במרכזים מסחריים והבדיקה של רשות התחרות תיסגר

במסגרת הבדיקה שנערכה התברר לממונה על התחרות, מיכל הלפרין, כי עוד טרם תחילת בדיקתה של רשות התחרות פעלה הרשת לביטול הסכמי הבלעדיות שהיו לה במרכזים מסחריים

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

ירידה במשרות הפנויות ב-2019; ואילו מקצועות הובילו את הירידות?

מספר המשרות הפנויות במשק עלה באוקטובר-דצמבר, אך בסיכום שנתי נרשמה ירידה ● בהשוואה ל-2018 חלה עלייה של 17% במספר המשרות הפנויות של מהנדסים; מנגד, חלה ירידה של 23% במספר המשרות הפנויות של מאבטחים ● בדרום נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות - ואיפה נרשמו עליות?

ג'ף בזוס / צילום: רויטרס  Shannon Stapleton

בהינף יד: אמזון מבקשת להמציא מחדש את האופן שבו אנו משלמים

ענקית הטק בונה מסופים בחנויות שיאפשרו לקונים לקשור את המידע מכרטיסי האשראי שלהם לכף־היד ● במילים אחרות, הקונה יוכל לשלם בהינף יד, בלי להוציא כרטיס או טלפון חכם

פרויקט מגורים חדש בחיפה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

דירות שני החדרים עושות קאמבק, ולא רק בתל אביב: מי קונה אותן ולאילו יזמים זה משתלם

בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה במספר הדירות הקטנות, בנות 2-3 חדרים, שנבנות בארץ ● מי קהל היעד שלהן (רמז: לא רק משקיעים), ולמה לא כל היזמים מצטרפים לטרנד?

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

מה הועילו אנשי האוצר בהנפקתם?

בשבוע שעבר ביצעה ממשלת ישראל הנפקת איגרות חוב דולריות לתקופות של 10 ו-30 שנה, בהיקף כולל של 3 מיליארד דולר ● ההנפקה היתה בוודאי מוצלחת עבור הבנקים שליוו אותה, אבל האם גם עבור מדינת ישראל?

קובי אלפי  / צילום: מורן ויזל

"השוק המקומי ממשיך להיות זול ואטרקטיבי ביחס לרמת התמחור של שוק המניות העולמי"

לדברי קובי אלפי מבית ההשקעות אלפי בנדק, סביבת תמחור הכסף מאוד נמוכה ונוחה למגזר העסקי: "השוק הספיק להפנים במהלך השנה החולפת שהריבית נמצאת בשליטה ואינה צפויה לעלות בקרוב" ● ואילו סקטורים ומניות מומלצות לדעתו?

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

מנדלבליט מסרב לבקשת נתניהו לקבל את מלוא חומרי החקירה

היועמ"ש לסנגורי רה"מ: "חומרי החקירה הרבים שהועמדו לרשותכם במסגרת ליבת חומרי החקירה מקיפים את כל הנדרש עבור בקשת החסינות" ● מטעם נתניהו נמסר בתגובה: "מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות, כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש"