הפוליטיקאים לא הצליחו להרכיב קואליציה, ההייטקיסטים דווקא כן
בספטמבר הקרוב, מדינת ישראל תקיים בחירות חוזרות לאחר שבמערכת הבחירות האחרונה נכשלו המאמצים להגיע להסכמות הנדרשות להרכבת ממשלה. בין אם היו אלה סיבות אידאולוגיות שגרמו לפיזורה של הכנסת ובין אם לאו, בסופו של דבר, הבחירות הקרובות מתעתדות להתקיים בשל הכישלון סביב הרכבת הקואליציה.
על אף הנהוג לחשוב, הצורך בהרכבת קואליציה אינו קיים רק בעולמות הפוליטיים. זוהי למעשה תופעה חברתית רחבה. ובפרט במדינת ישראל שהוקמה על בסיס ערכים ואמונה יהודית המושתתים על ערבות הדדית, סולידריות, שיתופיות וקהילתיות, חברה שבה ערך המשפחה הוא ערך עליון. מבחינה גאוגרפית חלקים נרחבים בארץ, כמו למשל הקיבוצים והיישובים הקהילתיים, מבוססים על שיתופיות וחיבור אידאולוגי המבוסס על ערכים זהים של קבוצות. בניית "קואליציות" היא עדיין מאוד רלוונטית ומשמעותית בעצם שורשה של מדינה ישראל. גם בהקשר של אומת הסטארט-אפ למשל. ערכים שיתופיים אלה, החלו בשנים האחרונות לגלוש לעולמות העסקיים ולתעשיית ההייטק בצורה של קואליציות שנועדות לקדם את האינטרסים המשותפים של קבוצות בעלי עניין מסוימות בעיקר מול גופים ממשלתיים.
אז מה היא קואליציה עסקית ואיך היא מתפקדת? מדובר בקואליציה שמורכבת ממספר חברות, טכנולוגיה או אחרות, וגופים בעלי עניין נוספים בין אם למטרות רווח ובין אם לאו, בעלי אינטרס משותף. חברות הקואליציה יכולות אף להיות חברות מתחרות שנתקלות באותם קשיים וחסמים רגולטוריים או מעוניינות לקדם חקיקה שתיצור תמריצים והקלות בתחום מסוים. הקואליציה, כקבוצת כוח עולה, דה-פקטו מעלה את הדברים בפני הגורמים הרלוונטיים בממשל. כלומר, מדובר במהלך לוביסטי שמאפשר שינוי משמעותי יותר מאשר פנייה דומה שתעשה על ידי חברה בודדת.
לכל חברות ההייטק המובילות בארה"ב ישנם נציגים בוושינגטון מתוך הבנת חשיבות הובלת מהלכי לובינג לקידום אינטרסים עסקיים. בהסתכלות על הענף, היתרונות הכרוכים בהקמת קואליציה נראים מובנים מאליהם. כאמור, סיכוייה של קבוצה גדולה יותר להגיע להישגים טובים יותר, גבוהים יותר. על פי נתונים שפרסם ה-Center for Responsive Politics, רק בשנה שעברה (2018) הוצאות על לובינג בארה"ב, הסתכמו בכ-3,42 מיליארד דולר, סכום שיא מאז 2010. כשהתעשייה עם הכי הרבה הוצאות לובינג היא תעשיית התרופות ומוצרי בריאות עם 280 מיליון דולר בשנת 2018.
אחד הקשיים בהובלת מהלכים לוביסטים בארה"ב הם העלויות הכרוכות בכך. מהלכים אלה דורשים השקעת זמן ומשאבים שלחברה בודדת על-פי רוב קשה להתמודד עמם. אך כאשר חלוקת המשאבים והעלויות מתבצעת בין מספר חברות, מדובר כבר במהלך בר השגה עבור רבות מהחברות. על-פי רוב, לקואליציה יהיה אתר אינטרנט בו יצויינו בין היתר הנושאים אותן הן מקדמות ומידע רלוונטי אחר. היעילות והשקיפות בעבודה מול הקואליציות כמו גם העובדה שנמנעת מראית-העין לחשש להעדפת חברה מסוימת על פני אחרת, הפכה את הקואליציות לדרך לובינג מועדפת גם בעיני הקונגרס ומשרדי הממשלה האמריקאים. יחד עם כל היתרונות של הקואליציות קיימים גם קשיים. כמו בכל "עבודה קבוצתית" בה ישנם הרבה אנשים מעורבים עם אגו ועם סדרי עדיפויות שונים, חברות בגדלים שונים שעובדות בשיטות שונות ומתנהלות בצורה אחרת יכולות לפעמים להקשות על הקבוצה כולה.
בהסתכלות מאקרו על תעשיית ההייטק הישראלית יתרון הקמת קואליציה הוא בעיקר לחברות הפועלות בתחומים תלויי רגולציה, ותעשיות הדורשות תמיכה ועידוד רגולטורי. כמו למשל חברות הפועלות בענפי הרפואה, תחבורה, תקשורת, תעשיית הקנאביס, תחום האג-טק ועוד. כפי שאמר אריסטו, "השלם גדול מסך חלקיו". גם במקרה זה, המרכיבים, החלקים, מקבלים משמעות ומשקל אחר כשהם חלק ממכלול. יש הרואים טעם לפגם בשיטת הלובינג המסורתית ואף מביעים ספקות בנוגע ליעילותה. אך חברות ישראליות הפועלות בשוק האמריקאי בתחומים תלויי רגולציה טוב יעשו אם לפחות יבינו ויעקבו אחר המגמות והמהלכים החקיקתיים בארה"ב.
הכותבת היא עורכת דין בפירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight
