עו"ד דני כביר / צילום: איל מרילוס
משה בן אבו, נתנאל דוידי ואורי אלטר הקימו יחד חברת סייבר. בן אבו הביא הרעיון והפיתוח הראשוני, אלטר ודוידי הביאו מימון, הם חילקו את ההחזקות שווה בשווה ועבדו יחד כשלוש שנים לפני שדרכיהם נפרדו. כמו בסטארט-אפים רבים אחרים, איש מהיזמים לא מדמיין בתחילת הדרך שיחליט לעזוב את החברה בה השקיע לילות כימים - אם כתוצאה מסכסוך פנימי, משינוי בסדרי העדיפויות או מכל סיבה אחרת. אך מה שהתחיל כמיזם משותף, הסתיים בסכסוך ובפסק דין המחייב את שני השותפים האחרים לפצות את בן אבו בסכום שעשוי להגיע לעשות מיליונים.
"בתיק הזה עשקו את משה פעמיים - פעם אחת כשלקחו לו את המניות, ופעם שנייה כשניסו להפוך אותו לבורג קטן שלא תרם כלום לחברה. הוא בתמימותו פיתח את המוצר, וכשהחברה הוקמה, הוא 'שפך' את הפתרונות שפיתח לתוך החברה, ולא דרש לעגן בהסכמים ובכתב את זכויותיו וכן את העובדה שהוא זה שפיתח את המוצר", אומר עו"ד דני כביר, שותף במשרד מ. פירון ושות', שיצג את בן אבו בתיק.
לדבריו, "הלקח שצריכים לקחת מהסיפור הוא זה: מפתחים שהם 'גאונים תמימים', כמו שמעניין אותם להצליח לפתח וליצור מוצר - כך הם גם צריכים לדעת להגן על זכויותיהם. פסק הדין עשה צדק גם בכך שקבע שמשה הוא המוח מאחורי המוצר, וגם בכך שעשה סדר במניות".
במרבית החברות נהוג לחתום על הסכם מייסדים, שמסדיר את ההחזקות של כל הצדדים, את מחויבויותיהם לחברה ואת מה שקורה במקרה שאחד מהם עוזב. הסכמי המייסדים שמקובלים בשוק כוללים לרוב פריסה של צבירת המניות על פני 3 או 4 שנים. למשל, הסכם שנערך לפני ההשקעה הראשונה בחברה, יכלול על-פי רוב חלוקה של המניות לשלושה חלקים שווים, אך המייסדים יזכו לקבל את מלוא חלקם רק בחלוף תקופת זמן מסוימת: למשל, 10% לאחר השנה הראשונה, 20% לאחר השנה השנייה ו-30% לאחר השנה השלישית. כך, מייסד שעוזב לאחר תקופה קצרה בחברה יחזיק רק באחוז קטן של המניות, לעומת מייסד שעבד בחברה שלוש שנים.
"יש לא מעט מקרים שהגיעו אליי כבר בשלב הריב, אחרי שאחד המייסדים עזב או הועזב, ולא היה הסכם מייסדים. זה השלב שבו קשה עד בלתי אפשרי לשכנע אותו להחזיר את המניות שלו", אומר עו"ד ארנון סמבורסקי ממשרד נשיץ ברנדס אמיר. "אחרי פסק הדין הזה יהיה אפילו יותר קשה - כי גם אם המייסדים יחתמו, זה מאפשר להם לחזור בהם - ולכן המלצתי החמה ליזמים היא להסדיר את היחסים עוד לפני שהם מתערערים. כשחותמים על הסכם כזה עוד בשלב ירח הדבש, כולם חושבים על טובת המיזם ולא יודעים מי יהיה העוזב, ויותר קל ליזמים לחשוב על טובת החברה ולא על טובתם האישית".
עו"ד סמבורסקי מסביר כי הסיבה שמייסד שעוזב צריך לוותר על המניות שלו, היא שמניות המוחזקות על-ידו עשויות לפגוע בשווי החברה בעיני משקיעים. "ככל שהחברה בשלב התחלתי יותר - התלות ביזמים היא גבוהה יותר. לכן בעיניים של משקיע, יזם שעזב צריך להחזיר חלק מההחזקות שלו. המניות הללו יחזרו לפול האופציות של החברה ויבטאו את העובדה שאם המניות הללו לא יחזרו, יצטרכו להנפיק מניות נוספות כדי לספק אופציות למי שיחליף אותו". לדברי סמבורסקי, "זה קיים כמעט בכל הסדר מייסדים בסטארט-אפ שמוקם כמו שצריך".
עדי יראל-טולדנו, CFO בקרן TLV פרטנרס, מסבירה כי "אם אתה לא נכנס להסכם שמסדיר את היחסים מראש' כמו בנישואים - אתה עשוי להיכנס למצבים שמאוד מזיקים לחברה". לדבריה, מעטים המיזמים שמגיעים לקרן ללא הסכם כזה.