מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה לרשות המים לקבוע בתוך חצי שנה תנאי רישוי שעל-פיהם יותר למפעלי ים המלח שמקבוצת כימיקלים לישראל (כיל) לשאוב מים מהאגן הצפוני של ים המלח לחלקו הדרומי.
החלטת בית המשפט ניתנה בעקבות עתירה שהגיש הארגון הסביבתי אדם טבע ודין (אט"ד), שלפיה פעולות שאיבת המים מהאגן הצפוני לאגן הדרומי, שבו מצויות הבריכות התעשייתיות של החברה, דורשות רישיון.
את העתירה הגישה עו"ד לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע באט"ד, ובמסגרתה היא טענה כי חברת מפעלי ים המלח שואבת מים בצורה בלתי מרוסנת, וכי למצב זה יש השלכות חמורות על הסביבה, תוך היווצרות של בולענים באזור ים המלח המסכנים את שלום הציבור. "החישובים שלנו מראים כי מפעלי ים המלח אחראים ל-30% מירידת מפלס האגן הצפוני בכל שנה בשל שאיבת מים בלי כל פיקוח", טענה עו"ד גולדנברג.
שאיבת המים מהאגן הצפוי לאגן הדרומי על-ידי כיל נעשית באופן שיטתי כבר שנים ארוכות ומהווה חלק מרכזי בתהליך היצור של מפעלי ים המלח. המים מוזרמים לאגן הדרומי שבו מצויות הבריכות התעשייתיות שבהן נעשה קציר הקרנליט, שממנו מופק אשלג.
גובה מפלס האגן הצפוני של ים המלח יורד מדי שנה, אך התגובה המסורתית של כיל למצב זה היא שהמפלס יורד בלי קשר להיקף שאיבת ממנו - וכי הסיבה המרכזית לכך היא סגירת סכר דגניה שבדרום הכנרת.
במסגרת ההליך המשפטי נציגי מפעלי ים המלח טענו כי אין לראות בפעילותה התעשייתית תהליך של הפקה ממים, שהיא לא צורכת אותם וגם לא מוציאה אותם מן הים. נציגי החברה הוסיפו כי תהליך הזרמת המים מהאגן הצפוני לדרומי מהווה "הובלת מים" לאזור אחר של הים, ובו הם מתאדים במסגרת תהליך היצור. עוד טענו בחברה כי אידוי זה היה נעשה ממילא, גם אם המים היו נשארים באגן הצפוני.
עוד נטען מצד מפעלי ים המלח כי שאיבת המים על-ידה מהאגן הצפוני נעשית מתוקף הזיכיון שהיא קיבלה מהמדינה לפעול בים המלח.
השופט רן סוקול קבע כי רשות המים לא התעניינה במשך שנים ארוכות בפעולות היצור של כיל, הכוללות שאיבת מים מהאגן הצפוני, וזאת לאחר שהתברר כי הרשות החלה לבחון את עמדתה בנושא רק בעקבות העתירה של אט"ד.
השופט סוקול קבע עוד כי על מפעלי ים המלח לפעול בנושא זה על-פי רישיון שיבטיח שמירה על משאבי המים של המדינה ומבלי לדלל את מקורות המים. עוד הוא קבע כי כלל זה חל גם על מצב שבו מדובר במקורות מים שאינם שפירים, כמו ים המלח, אך יש להם חשיבות ציבורית וסביבתית רבה.
בנוסף קבע השופט כי מפעלי ים המלח ישלמו 25 אלף שקל הוצאות משפט לארגון אדם טבע ודין.
מנכ"ל אט"ד, עו"ד עמית ברכה, בירך על ההחלטה ומסר בתגובה כי "סוף-סוף רשות המים תהיה מחויבת לתת דין וחשבון לציבור מדוע היא מאשרת ניצול של מאות מיליוני קוב של מים מדי שנה ממשאב טבע ששייך לכלל הציבור".