עימות בין ארגון הפרקליטים לבין נציבות שירות המדינה עקב העיכוב בהוצאה לפועל של המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. תפקיד שבכירת המתמודדים אליו היא עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה וראשת צוות תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ארגון הפרקליטים פנה בימים האחרונים לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בבקשה לזרז את הליכי המכרז למשנה הכלכלי ולהוציא אותו לפועל תוך עשרה ימים, או לכל המאוחר עד סוף אוגוסט, ולסיים את הליכי המכרז ללא דחיות או שהיות.
נציבות שירות המדינה, לעומת זאת, מתכוונת לקיים את המכרז רק בסוף ספטמבר. המכרז הוקפא בידי הנציבות עקב תלונות אנונימיות, שלפיהן הוא "נתפר" עבור בן-ארי, ובהמשך הופשר והוצא לפועל מחדש.
בעבר העלה ארגון הפרקליטים חשש כי מאחורי המהלך להקפאת המכרז עומדים גורמים פוליטיים ו"אלמנטים נקמניים הקשורים לחקירות ראש הממשלה". זאת, במטרה למנוע את מינויה של בן-ארי לתפקיד. יו"רית ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין, אף אמרה בעבר כי "החלטת הנציב נעשתה בניגוד לכללי מינהל תקין, והתחושה היא שהוא פעל בחוסר סמכות ומשיקולים זרים".
בבקשה לבית הדין לעבודה שהגיש ארגון הפרקליטים בתגובה להחלטת נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ', להפשיר את המכרז, מתריע הארגון כי לא ברור מדוע ועדת הבוחנים, שאמורה הייתה להתכנס ב-11 ביולי, תתכנס לפי הודעת הנציב רק לקראת סוף ספטמבר.
ארגון הפרקליטים כותב לבית הדין לעבודה כי "המדינה מבקשת לעכב עיכוב נוסף שנגרר כבר מאז 11 ביולי, את כינוס ועדת הבוחנים בעוד למעלה מ-60 יום, וזאת בניגוד לתקן של 10 ימים ואף מעבר לזמן הממוצע בפועל בשירות המדינה שנע בין 19 ל-26 ימי עבודה, וכל זאת ללא הסבר".
לטענת הארגון, עיכוב בלתי סביר כזה גורם נזק מתמשך לציבור ולציבור הפרקליטים, הואיל ו"מדובר במשרה בכירה וחשובה בתחום שהתפתח בשנים האחרונות באופן משמעותי בפרקליטות על-ידי עו"ד יהודה שפר (המשנה הכלכלי הקודם שפרש באפריל 2018, לפני 17 חודשים. ח' מ'), ואי-איושה פוגע באיכות הטיפול בתחום משמעותי זה, תוך פגיעה בציבור".
עוד טוען הארגון בפנייה לבית הדין לעבודה כי אי-איוש המשרה פוגע בפרקליטים שכורעים תחת העומס. "בפועל,
העבודה שבוצעה על-ידי שפר מבוצעת כיום על-ידי פרקליטים אחרים, אשר ממילא כורעים תחת העומס ואשר נאלצים בינתיים "לספוג" את העבודה הנוספת תוך פגיעה בתפקודם; וכל זאת ללא הגמול המגיע להם בגין אותה עבודה (ותוך שהמדינה "חוסכת", על חשבונם של אותם פרקליטים, תשלום שכר בגין העבודה המבוצעת)", טוען הארגון.
תלונה: תפירת מכרז לבן-ארי
העימות בין ארגון הפרקליטים לבין נציבות שירות המדינה קרוב לגלוש לפסים אישיים, אם לא גלש אליהם כבר, אחרי שנציב שירות המדינה מתח ביקורת נוקבת למדי על הארגון.
הפרשייה החלה לפני כחודשיים וחצי: כשנה אחרי שעו"ד יהודה שפר פרש מתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, פרסמה הפרקליטות מכרז פנימי לתפקיד. אולם ב-24 ביוני הקפיאה נציבות שירות המדינה את המכרז, עקב תלונה אנונימית שהתקבלה בשם "פרקליטות ופרקליטים".
בתלונה נאמר כי התפקיד לא מאויש זה כשנה, ולכן יש לבדוק מדוע פורסם מכרז לתפקיד דווקא לאחר פיטוריה של שרת המשפטים איילת שקד, וטרם כניסתו לתפקיד של השר אמיר אוחנה.
עוד נטען כי לא תקין שפרקליט המדינה שי ניצן, שצפוי לסיים את תפקידו בדצמבר, ישפיע על מינוי המשנה - שממונה לכהונה של שמונה שנים. בתלונה נטען כי "ניצן ניצל את העיתוי כדי לקבוע עובדה בשטח", וכי "התפקיד נועד לבן-ארי, וניצן רוצה שהיא תישאר במערכת, כי הם מחזיקים יחד את הקו התקיף מול היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתיקי ראש הממשלה נתניהו".
פלמור דוחה את הטענות
לאחר ההקפאה פנה נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ', למנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור (שפוטרה בהמשך על-ידי שר המשפטים אמיר אוחנה) וביקש ממנה הבהרות.
פלמור דחתה את הטענות האנונימיות, שלפיהן המכרז נתפר לעו"ד ליאת בן-ארי, וכתבה כי לא נפל כל פגם בקידום הליכי המכרז ובמועד. היא כתבה כי מדובר בהחלטה מקצועית ועניינית, שאושרה בידי כלל הגורמים ובראשם נציבות שירות המדינה.
פלמור ציינה כי "סוגיית מינוי פרקליטים בשירות המדינה אינה סוגיה המובאת בפני שרי המשפטים, ואישור השר אינו נדרש למכרזים". לדבריה, אין כל משקל לסיום תפקידו של ניצן בעוד חצי שנה. "תפקיד המשנים אינו משרת אמון אלא מינוי מקצועי. לראיה: באותו יום שבו הוקפא המכרז של המשנה לאכיפה כלכלית, נבחר במכרז אחר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שהוא בעל דרגה זהה".
ארגון הפרקליטים מיוצג על-ידי עורכי הדין מיכל פרידמן, אסף ברנזון וחיים ברנזון.
הנציב לארגון הפרקליטים: "תמוה כי המשרה לא אוישה מעל לשנה"
ב-25 ביולי השנה הודיע נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ', על החלטתו לאשר את המשך המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, שנקבע בהמשך לסוף ספטמבר.
הגם שאישר את המשך הליכי המכרז, הרשקוביץ' מתח ביקורת על האופן שבו נערך המכרז, בעיתוי תמוה לדבריו, יותר משנה לאחר פרישתו של המשנה הקודם שמילא את התפקיד, עו"ד יהודה שפר. הנציב כתב כי "לעניין אי-איוש המשרה מיום 1 באפריל 2018, בתגובתך ציינת כי קיימתם דיונים פנימיים במשך תקופה ארוכה. ביקשתי פרוטוקולים/תיעוד על הדיונים/מחשבות/תובנות, אך לא התקבל שום תיעוד, ולא נמצא כל פרוטוקול".
"במילים אחרות", המשיך הנציב, "בראייתי, לא נעשה במשרה זו שום שינוי, לא במיקום המשרה במבנה הארגוני ולא בתוכן או במהות התפקיד. לפיכך, תמוה בעיניי כיצד משרה כה מרכזית וחשובה, לטענתכם, לא אוישה דרך קבע במשך תקופה כה ארוכה, ואף לא נעשה כל ניסיון לאיישה".
הרשקוביץ' לא כתב זאת באופן מפורש, אך בין השורות של דבריו ניתן לקרוא רמיזה שייתכן כי המכרז פורסם בעיתוי האמור כדי לסלול את הדרך למינוי פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי, החברה בצוות המטפל בתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ועדת המכרזים שתבחר במשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, תכלול ארבעה חברים: נציג משרד המשפטים, שכנראה יהיה פרקליט המדינה שי ניצן; נציג של נציבות שירות המדינה, שהוא בדרך-כלל יועץ משפטי של אחד ממשרדי הממשלה; נציג ציבור, שצפוי להיות שופט בדימוס או עורך דין בכיר; ונציג של ארגון הפרקליטים, ככל הנראה היו"רית אורית קורין. הואיל ובוועדה חברים ארבעה, ליו"ר הוועדה, נציג נציבות שירות המדינה, יש קול כפול, שיכריע על זהות הזוכה במקרה של תיקו בין חברי הוועדה.