גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תושבי טבריה הכי קרובים לכנרת, אז איך זה שהם שותים מים מלוחים פי 10 מכולם?

ראש עיריית טבריה לשעבר קידם הקמת מתקן התפלה לתושבים, שיאפשר להם להתחיל לצרוך מים מותפלים • אלא שרשות המים מעדיפה לתמוך בהקמת מתקן התפלה למים לחקלאות בעמק הירדן, שימומן ב-300 מיליון שקל מכספי הציבור ולא יפתור את בעיית המים בעיר

טבריה / צילום: שאטרסטוק
טבריה / צילום: שאטרסטוק

למי הברז בטבריה יש טעם שונה, וכך גם לקפה או תה שמכינים בטבריה על בסיס מי ברז. הסיבה לכך היא שטבריה (ומספר יישובים קטנים באזור) עדיין מקבלת את המים שלה ישירות מהכנרת, אחרי שהם עוברים סינון בסיסי. ריכוז המלחים (כלורידים) במי הכנרת עולה בשנים האחרונות במקביל לירידת המפלס ומגיע כבר ליותר מ-300 מיליגרם לליטר - פי עשרה ויותר מזה שבמים שמספקים מתקני ההתפלה. ירידת מפלס הכנרת היא בעיה לאומית, והחדשות הטובות הן שבשנים הקרובות יהיו באזור הכנרת שפע של מים מותפלים. אלא שתושבי טבריה לא יזכו כנראה ליהנות מהמים האלה.

ראש עיריית טבריה הקודם יוסי בן-דוד קידם תוכנית להקמת מתקן התפלה עבור תושבי טבריה, אבל רשות המים מעדיפה לתמוך בהקמת מתקן התפלה שישמש להשקיית גידולים חקלאיים. הרשות תומכת בתוכנית של יישובי עמק הירדן להקמת מתקן התפלה באזור דגניה, שיהיה בבעלותם. לפי ההחלטה, שתוגש בקרוב לאישור מועצת רשות המים, תממן המדינה 75% מעלות ההקמה של המתקן, בסכום של כ-300 מיליון שקל, שייגבו מהציבור באמצעות תעריפי המים.

יוסי בן דוד, לשעבר ראש עיריית טבריה / צילום: תמר מצפי

ריכוז המלחים הגבוה במי השתייה של טבריה מביא לכך שגם מי הקולחין של העיר הם בשיעור מליחות גבוה במיוחד ולא ניתן להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים, גם לאחר טיפול במתקן הטיפול בשפכים שהוקם ליד דגניה. מתקן ההתפלה שיוזמת אגודת המים עמק הירדן יפחית את שיעור המלחים בקולחין של טבריה ויאפשר שימוש בהם להשקיית השדות והגידולים החקלאיים של יישובי עמק הירדן. חקלאי עמק הירדן, שיעברו להשתמש במי קולחין, "ישחררו" את המים השפירים שהם צורכים כיום לטובת אזורים צחיחים יותר ויתרמו לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן.

אלא שאת אותה תוצאה בדיוק תשיג גם החלופה של הקמת מתקן התפלה עבור תושבי טבריה: אם תושבי העיר יעברו לשתות מים מותפלים במקום מי כנרת, יירד שיעור המלחים במי הקולחין שלהם וניתן יהיה להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים ללא צורך בהקמת מתקן ההתפלה היקר. חברת מקורות שבחנה לפני שנה את שתי החלופות, קבעה כי החלופה של הקמת המתקן בטבריה עדיפה, משום שהיא מביאה לאותן תוצאות של מתקן ההתפלה בדגניה, בתוספת פתרון לבעיית איכות מי השתייה בטבריה. יתרון נוסף של חלופת טבריה הוא שהמתקן יהיה בבעלות המדינה ולא בבעלות אגודת המים של עמק הירדן, שתוכל לעשות במים כרצונה, כולל למכור עודפי מים לשכניה.

אלא שרשות המים מעדיפה את החלופה של הקמת המתקן בדגניה. מנכ"ל רשות המים גיורא שחם הוא תושב המושבה כנרת, השייכת למועצה האזורית עמק הירדן. שחם אינו מסתיר את תמיכתו בפרויקט של המועצה שלו וטוען כי יתרום לשיקום הירדן הדרומי, כפי שישראל התחייבה בהסכמים עם ירדן. אלא שגם החלופה של הקמת מתקן התפלה בטבריה תביא לתוצאות דומות. המים למתקן בטבריה אמורים להגיע ממפעל הטיית המעיינות המליחים - שמזרים כיום מים בשיעורי מליחות גבוהים מאוד לערוץ הירדן הדרומי.

פתרונות התפלה באזור הכנרת ועמק הירדן

אם תתקבל עמדת הדרג המקצועי ברשות המים והמתקן יוקם בסופו של דבר בדגניה, תישאר לתושבי טבריה אפשרות אחרת לקבל מים מותפלים. פרויקט "המוביל הארצי ההפוך", שאושר לאחרונה בממשלה ביוזמת שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, אמור להזרים לכנרת מים ממתקני ההתפלה מ-2024. המים ייכנסו לכנרת באזור גינוסר וניתן יהיה לחבר את טבריה למערכת בחיבור פשוט וזול יחסית. הרעיון נשמע הגיוני אלא שכרגע אין שום תוכנית לעשות זאת.

מרשות המים נמסר כי הקמת מתקן התפלה בטבריה לא תייתר את הצורך בהקמת מתקן בדגניה. "את הקולחין מטבריה נידרש להמשיך ולמהול, ובנוסף מתקן ההתפלה בעמק הירדן נועד להוסיף מים לאזור". ברשות הדגישו כי עד החורף האחרון האזור סבל מרצף נדיר של חמש שנות בצורת קשה וציינו כי "זו תופעה שבהחלט יכולה לשוב ואף להחריף". גורמים ברשות דחו את הטענה כי מנכ"ל רשות המים שחם נמצא בניגוד עניינים לגבי תוכנית הקמת המתקן ואמרו כי ההקמה מעוגנת בהסכם שנחתם בין המדינה לאגודת המים עמק הירדן ב-2008, לפני ששחם נכנס לתפקידו. ברשות אמרו כי המתקן בדגניה עדיף על המתקן בטבריה, משום שיוכל לקלוט כמות גדולה יותר של מים מליחים. באשר לעלות התקציבית ציינו ברשות המים כי ככלל זוכים כל מפעלי השבת המים בישראל להשתתפות המדינה במימון הקמתם בשיעור של 70% מעלויות ההקמה. במקרה של המתקן בדגניה מדובר בשיעור השתתפות גבוה מעט יותר, בין היתר בגלל התרומה שתהיה לפרויקט לשיקום הירדן הדרומי. מהאוצר נמסר כי השתתפות המדינה במימון מפעל ההשבה היא חלק מהסכם בין רשות המים ובין אגודת מים עמק הירדן, ואולם על-פי האוצר "פרטי ההסכם סוכמו בין הצדדים, אך ההסכם עצמו טרם נחתם מפני שעדיין לא נידון ואושר במועצת רשות המים. מכל מקום משרד האוצר שותף לדיונים ולגיבוש ההסכם ובוודאי אינו מתנגד לו".

ממועצה אזורית עמק הירדן נמסר בתגובה: "המועצה רואה בהקמת מפעל ההשבה ומתקן ההתפלה כפרויקט אסטרטגי. זאת לאור התחייבותה של המדינה לממלכת ירדן להפסיק ולהזרים לנהר הירדן מים מושבים כמו גם את מימי המוביל המלוח בכנרת. בפרויקט זה כבר הושקעו קרוב ל־200 מיליון שקל בתשתיות וכעת יש להשלים אותו ולהקים את מתקן ההתפלה. תושבי עמק הירדן יחד עם תושבי טבריה שותים כבר עשרות שנים את מימי הכנרת, שהם המים הטובים ביותר הקיימים במדינה וכך יהיה גם בעתיד. כל ניסיון ולעצור את התוכנית הקיימת להקמת מתקן ההתפלה בעמק הירדן - אינו נובע משיקולים מקצועיים אלא אך ורק משיקולים זרים. חקלאי עמק הירדן והאזור כולו ממתינים בכליון עיניים ליום שבו יוכלו להמיר את מי הכנרת שמליחותם פוגעת בגידולים החקלאיים במים מושבים שיימהלו במים המותפלים שייצר מתקן ההתפלה ויסייעו להם להמשיך ולקיים חקלאות משגשגת כפי שהם עושים כבר מאה שנה". 

"ריכוז כלורידים גבוה במי השתייה עלול לגרום נזק בריאותי עקיף"

ריכוז הכלורידים המותר במי שתייה בישראל לפי תקנות בריאות העם לאיכות מי שתייה מיוני 2013 הוא לא יותר מ 400 מג"ל (מיליגרם לליטר). בתקנות הקודמות הריכוז המרבי המותר היה 600 מג"ל.

לדברי פרופ' אבנר עדין מהמחלקה למדעי הקרקע והמים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות. עדין שעמד בראש הוועדה לקביעת תקנות לאיכות מי השתייה בישראל מסר ל"גלובס" כי "ריכוזים גבוהים של כלורידים במים אמנם אינם מהווים סיכון בריאותי בשתיית המים, אך הם פוגעים בטעם המים ולכן עלולים לגרום להקטנת שתיית מים , ולנזק בריאותי עקיף כתוצאה מכך. לכן רצוי להקטין את הריכוז המרבי של כלורידים במי השתייה במידת האפשר".

עדין, שייסד את אגודת המים ציין כי ביציאה ממתקן התפלה בישראל ריכוז הכלורידים המותר נקבע לרמה מירבית של 20-50 מג"ל, דהיינו של כעשירית מאשר במי שתייה. לדבריו הסיבה כאן היא תפעולית, כאשר ריכוז הכלוריד מהווה מדד ליעילות התפלת המים, כלומר הוצאת המלחים וגורמי זיהום אחרים ממי הים; וכן בקרה על הקרום (ממברנה) ש"מסנן" את מי הים ומונע כניסת המלחים שלא תהיה תקלה או פריצה.

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

שווה מיליארדים מתחת לרדאר: חברת הגיימינג המסתורית מת"א שרוצה להתחרות בפולימרקט

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ב־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה