גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תושבי טבריה הכי קרובים לכנרת, אז איך זה שהם שותים מים מלוחים פי 10 מכולם?

ראש עיריית טבריה לשעבר קידם הקמת מתקן התפלה לתושבים, שיאפשר להם להתחיל לצרוך מים מותפלים • אלא שרשות המים מעדיפה לתמוך בהקמת מתקן התפלה למים לחקלאות בעמק הירדן, שימומן ב-300 מיליון שקל מכספי הציבור ולא יפתור את בעיית המים בעיר

טבריה / צילום: שאטרסטוק
טבריה / צילום: שאטרסטוק

למי הברז בטבריה יש טעם שונה, וכך גם לקפה או תה שמכינים בטבריה על בסיס מי ברז. הסיבה לכך היא שטבריה (ומספר יישובים קטנים באזור) עדיין מקבלת את המים שלה ישירות מהכנרת, אחרי שהם עוברים סינון בסיסי. ריכוז המלחים (כלורידים) במי הכנרת עולה בשנים האחרונות במקביל לירידת המפלס ומגיע כבר ליותר מ-300 מיליגרם לליטר - פי עשרה ויותר מזה שבמים שמספקים מתקני ההתפלה. ירידת מפלס הכנרת היא בעיה לאומית, והחדשות הטובות הן שבשנים הקרובות יהיו באזור הכנרת שפע של מים מותפלים. אלא שתושבי טבריה לא יזכו כנראה ליהנות מהמים האלה.

ראש עיריית טבריה הקודם יוסי בן-דוד קידם תוכנית להקמת מתקן התפלה עבור תושבי טבריה, אבל רשות המים מעדיפה לתמוך בהקמת מתקן התפלה שישמש להשקיית גידולים חקלאיים. הרשות תומכת בתוכנית של יישובי עמק הירדן להקמת מתקן התפלה באזור דגניה, שיהיה בבעלותם. לפי ההחלטה, שתוגש בקרוב לאישור מועצת רשות המים, תממן המדינה 75% מעלות ההקמה של המתקן, בסכום של כ-300 מיליון שקל, שייגבו מהציבור באמצעות תעריפי המים.

יוסי בן דוד, לשעבר ראש עיריית טבריה / צילום: תמר מצפי

ריכוז המלחים הגבוה במי השתייה של טבריה מביא לכך שגם מי הקולחין של העיר הם בשיעור מליחות גבוה במיוחד ולא ניתן להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים, גם לאחר טיפול במתקן הטיפול בשפכים שהוקם ליד דגניה. מתקן ההתפלה שיוזמת אגודת המים עמק הירדן יפחית את שיעור המלחים בקולחין של טבריה ויאפשר שימוש בהם להשקיית השדות והגידולים החקלאיים של יישובי עמק הירדן. חקלאי עמק הירדן, שיעברו להשתמש במי קולחין, "ישחררו" את המים השפירים שהם צורכים כיום לטובת אזורים צחיחים יותר ויתרמו לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן.

אלא שאת אותה תוצאה בדיוק תשיג גם החלופה של הקמת מתקן התפלה עבור תושבי טבריה: אם תושבי העיר יעברו לשתות מים מותפלים במקום מי כנרת, יירד שיעור המלחים במי הקולחין שלהם וניתן יהיה להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים ללא צורך בהקמת מתקן ההתפלה היקר. חברת מקורות שבחנה לפני שנה את שתי החלופות, קבעה כי החלופה של הקמת המתקן בטבריה עדיפה, משום שהיא מביאה לאותן תוצאות של מתקן ההתפלה בדגניה, בתוספת פתרון לבעיית איכות מי השתייה בטבריה. יתרון נוסף של חלופת טבריה הוא שהמתקן יהיה בבעלות המדינה ולא בבעלות אגודת המים של עמק הירדן, שתוכל לעשות במים כרצונה, כולל למכור עודפי מים לשכניה.

אלא שרשות המים מעדיפה את החלופה של הקמת המתקן בדגניה. מנכ"ל רשות המים גיורא שחם הוא תושב המושבה כנרת, השייכת למועצה האזורית עמק הירדן. שחם אינו מסתיר את תמיכתו בפרויקט של המועצה שלו וטוען כי יתרום לשיקום הירדן הדרומי, כפי שישראל התחייבה בהסכמים עם ירדן. אלא שגם החלופה של הקמת מתקן התפלה בטבריה תביא לתוצאות דומות. המים למתקן בטבריה אמורים להגיע ממפעל הטיית המעיינות המליחים - שמזרים כיום מים בשיעורי מליחות גבוהים מאוד לערוץ הירדן הדרומי.

פתרונות התפלה באזור הכנרת ועמק הירדן

אם תתקבל עמדת הדרג המקצועי ברשות המים והמתקן יוקם בסופו של דבר בדגניה, תישאר לתושבי טבריה אפשרות אחרת לקבל מים מותפלים. פרויקט "המוביל הארצי ההפוך", שאושר לאחרונה בממשלה ביוזמת שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, אמור להזרים לכנרת מים ממתקני ההתפלה מ-2024. המים ייכנסו לכנרת באזור גינוסר וניתן יהיה לחבר את טבריה למערכת בחיבור פשוט וזול יחסית. הרעיון נשמע הגיוני אלא שכרגע אין שום תוכנית לעשות זאת.

מרשות המים נמסר כי הקמת מתקן התפלה בטבריה לא תייתר את הצורך בהקמת מתקן בדגניה. "את הקולחין מטבריה נידרש להמשיך ולמהול, ובנוסף מתקן ההתפלה בעמק הירדן נועד להוסיף מים לאזור". ברשות הדגישו כי עד החורף האחרון האזור סבל מרצף נדיר של חמש שנות בצורת קשה וציינו כי "זו תופעה שבהחלט יכולה לשוב ואף להחריף". גורמים ברשות דחו את הטענה כי מנכ"ל רשות המים שחם נמצא בניגוד עניינים לגבי תוכנית הקמת המתקן ואמרו כי ההקמה מעוגנת בהסכם שנחתם בין המדינה לאגודת המים עמק הירדן ב-2008, לפני ששחם נכנס לתפקידו. ברשות אמרו כי המתקן בדגניה עדיף על המתקן בטבריה, משום שיוכל לקלוט כמות גדולה יותר של מים מליחים. באשר לעלות התקציבית ציינו ברשות המים כי ככלל זוכים כל מפעלי השבת המים בישראל להשתתפות המדינה במימון הקמתם בשיעור של 70% מעלויות ההקמה. במקרה של המתקן בדגניה מדובר בשיעור השתתפות גבוה מעט יותר, בין היתר בגלל התרומה שתהיה לפרויקט לשיקום הירדן הדרומי. מהאוצר נמסר כי השתתפות המדינה במימון מפעל ההשבה היא חלק מהסכם בין רשות המים ובין אגודת מים עמק הירדן, ואולם על-פי האוצר "פרטי ההסכם סוכמו בין הצדדים, אך ההסכם עצמו טרם נחתם מפני שעדיין לא נידון ואושר במועצת רשות המים. מכל מקום משרד האוצר שותף לדיונים ולגיבוש ההסכם ובוודאי אינו מתנגד לו".

ממועצה אזורית עמק הירדן נמסר בתגובה: "המועצה רואה בהקמת מפעל ההשבה ומתקן ההתפלה כפרויקט אסטרטגי. זאת לאור התחייבותה של המדינה לממלכת ירדן להפסיק ולהזרים לנהר הירדן מים מושבים כמו גם את מימי המוביל המלוח בכנרת. בפרויקט זה כבר הושקעו קרוב ל־200 מיליון שקל בתשתיות וכעת יש להשלים אותו ולהקים את מתקן ההתפלה. תושבי עמק הירדן יחד עם תושבי טבריה שותים כבר עשרות שנים את מימי הכנרת, שהם המים הטובים ביותר הקיימים במדינה וכך יהיה גם בעתיד. כל ניסיון ולעצור את התוכנית הקיימת להקמת מתקן ההתפלה בעמק הירדן - אינו נובע משיקולים מקצועיים אלא אך ורק משיקולים זרים. חקלאי עמק הירדן והאזור כולו ממתינים בכליון עיניים ליום שבו יוכלו להמיר את מי הכנרת שמליחותם פוגעת בגידולים החקלאיים במים מושבים שיימהלו במים המותפלים שייצר מתקן ההתפלה ויסייעו להם להמשיך ולקיים חקלאות משגשגת כפי שהם עושים כבר מאה שנה". 

"ריכוז כלורידים גבוה במי השתייה עלול לגרום נזק בריאותי עקיף"

ריכוז הכלורידים המותר במי שתייה בישראל לפי תקנות בריאות העם לאיכות מי שתייה מיוני 2013 הוא לא יותר מ 400 מג"ל (מיליגרם לליטר). בתקנות הקודמות הריכוז המרבי המותר היה 600 מג"ל.

לדברי פרופ' אבנר עדין מהמחלקה למדעי הקרקע והמים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות. עדין שעמד בראש הוועדה לקביעת תקנות לאיכות מי השתייה בישראל מסר ל"גלובס" כי "ריכוזים גבוהים של כלורידים במים אמנם אינם מהווים סיכון בריאותי בשתיית המים, אך הם פוגעים בטעם המים ולכן עלולים לגרום להקטנת שתיית מים , ולנזק בריאותי עקיף כתוצאה מכך. לכן רצוי להקטין את הריכוז המרבי של כלורידים במי השתייה במידת האפשר".

עדין, שייסד את אגודת המים ציין כי ביציאה ממתקן התפלה בישראל ריכוז הכלורידים המותר נקבע לרמה מירבית של 20-50 מג"ל, דהיינו של כעשירית מאשר במי שתייה. לדבריו הסיבה כאן היא תפעולית, כאשר ריכוז הכלוריד מהווה מדד ליעילות התפלת המים, כלומר הוצאת המלחים וגורמי זיהום אחרים ממי הים; וכן בקרה על הקרום (ממברנה) ש"מסנן" את מי הים ומונע כניסת המלחים שלא תהיה תקלה או פריצה.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט