גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הרכב החדש: היבוא הזעיר עדיין קטן, אבל יש לו פוטנציאל

רוכשים רכב חדש? אתם כבר לא חייבים לעבור דרך הסוכנות הרשמית ● אילו אפיקי יבוא חדשים קידם משרד התחבורה בימי ישראל כ"ץ, למה הנתונים לגבי היבוא הזעיר מוסתרים מהציבור, ואיך מושפע מכך שוק היוקרה?

מספר בעלי הרישיונות ליבוא רכב במסלולים העקיפים זינק בשנים האחרונות במאות אחוזים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מספר בעלי הרישיונות ליבוא רכב במסלולים העקיפים זינק בשנים האחרונות במאות אחוזים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המקור האמין ביותר לניתוח המגמות בשוק הרכב החדש בישראל הוא הדוח החודשי של מסירות הרכב החדש, שמבוסס על דיווח שמעבירים היבואנים הסדירים למשרד הרישוי. אבל בחודשים האחרונים ניתן להבחין בשוק במגמות חריגות, שדוח המסירות המקובל מתקשה להסביר.

דוגמה אחת היא הדעיכה המואצת של מסירות רכבי יוקרה חדשים בישראל. פלח היוקרה נחשב בעשור האחרון לאחד הצומחים והיציבים, וככל הידוע לנו קצב צבירת ההון במאיון העליון בישראל לא הואט לאחרונה. נהפוך הוא: שוק ההון האיר את פניו, תעשיית ההייטק המשיכה לייצר לא מעט עושר, עסקי הנדל"ן במרכז פרחו, והאשראי הזמין והזול ממשיך לעודד צריכת ראווה.

עם זאת, דוח המסירות הרשמי משקף כיום רק את הצד הגלוי שליבוא הרכב החדש לישראל. לצדו צמח בשנים האחרונות יקום מקביל של יבוא רכב עקיף וזעיר, שנתוני המסירות שלו אינם מפורסמים, למעשה מוסתרים, על-ידי משרד התחבורה. בהיעדר נתונים מוסמכים על היבוא האלטרנטיבי, נוטים רבים בענף הרכב הממוסד להתייחס אליו כשוק נישה זניח, שאין לו השפעה מהותית על המגמות הכלליות בשוק הרכב הישראלי בהווה, וכנראה גם לא בעתיד הנראה לעין.

אלא שבדיקה עדכנית של "גלובס" מגלה כי היבוא המקביל ממשיך לצבור תאוצה הן מבחינת מספר היבואנים והן מבחינת היקפי היבוא הפוטנציאליים, והוא מתרחב כיום לכמה מהמותגים הנמכרים ביותר, בשוק הציים ובשוק הפרטי.

שלושה מסלולי יבוא חדשים 

ביוני 2016 אישרה הכנסת את "חוק רישוי שירותי רכב" של משרד התחבורה, שבמסגרתו הוסדרו רשמית שלושה מסלולי יבוא חדשים לרכב שבהם לא נדרש קשר חוזי ישיר בין היבואן לבין יצרן הרכב, זאת בניגוד למצב של יבואני הרכב הרשמיים.

הראשון הוא יבוא מקביל, או עקיף כלשון החוק, שמאפשר לבעל הרישיון לייבא למלאי שלו ולשווק בצורה מסחרית ללקוחות כמות בלתי מוגבלת של כלי רכב חדשים. יבואן כזה צריך לקבל רישיון נפרד של משרד התחבורה, לכל אחד מהמותגים שהוא מייבא.

המסלול השני הוא יבוא "זעיר", שמוגבל ליבוא של עד 20 כלי רכב חדשים או "כמעט חדשים" בשנה למלאי. היבואן הזעיר אינו מוגבל למותג ספציפי, יכול לייבא מלאי "מזדמן", וחלות עליו מעט מאוד חובות רגולציה. המסלול השלישי הוא יבוא אישי או "ייעוץ ליבוא אישי" - מסלול ותיק שהוסדר והוכנס לתוך החוק החדש ומכיל עסקאות ליבוא רכב בודד מול לקוח מוגדר.

המשותף לכל מסלולי היבוא הללו, מלבד העובדה שליצרני הרכב אין עליהם שליטה, הוא שהיבוא מתבצע במידה רבה בשיטת שגר ושכח. כלומר, האחריות מול הלקוח בכל הנוגע לתיקונים במסגרת אחריות היצרן, יבוא חלפים ומידע וכו', מוטלת על היבואנים הסדירים של אותם מותגים בישראל.

לשני המסלולים הראשונים, שהם החשובים יותר, יש השפעה פוטנציאלית שונה על השוק, ונתחיל ביבוא העקיף. בשנתיים הראשונות לתחולת החוק צמח מספר היבואנים העקיפים ומספר זיכיונות היבוא שלהם בקצב מתון מאוד. הסיבה הייתה ככל הנראה הפגנת שרירים של שלטונות המס, מיד לאחר כניסת החוק לתוקף, שכללה כמה חקירות בעלות פרופיל ציבורי גבוה של עוסקים בענף.

אבל מבדיקת "גלובס" עולה כי בשנה האחרונה גדל בקצב מואץ גם מספר הזכיינים העקיפים וגם המספר של רישיונות היבוא שהם מחזיקים. הנה כמה נתונים בסיסיים: נכון לתחילת אוגוסט 2019 פועלים בישראל שבעה יבואנים עקיפים לרכב פרטי, בערך פי שניים ממספרם ב-2017. מספר המותגים ששחקני היבוא העקיף הללו רשאים לייבא כיום צמח בעשרות אחוזים כאשר המאפיין העיקרי הוא פיזור נרחב של מותגים על פני קשת המחירים, ויציאה מחוץ לגבולות שוק רכבי היוקרה שהוא השוק הטבעי שלהם.

כל שבעת היבואנים העקיפים מחזיקים ברישיון של משרד התחבורה ליבוא כלי רכב מתוצרת טויוטה. חמישה מחזיקים ברישיון ליבוא עקיף של מרצדס, ושלושה ברישיון ליבוא המותג ג'יפ. שלושה קיבלו בחודשים האחרונים גם זיכיונות ליבוא עקיף של רכבי יונדאי, ושניים קיבלו זיכיון ליבוא עקיף של רכבי קיה. כאן כבר מדובר במותגים ששולטים בטבלת המכירות בשוק הרכב הישראלי.

קבוצת היבוא העקיף הגדולה ביותר כיום, לפחות מבחינת מספר רישיונות היבוא, היא "עמק איילון", שמחזיקה ברישיונות ליבוא עקיף של לא פחות מעשרה מותגים, ובהם מרצדס, טויוטה, יונדאי וקיה, ולאחרונה נוספו לארסנל שלה גם פורשה, ב.מ.וו, מיני, ניסאן ואפילו פיג'ו.

נכון להיום שומר השוק הזה על פרופיל נמוך עם מעט שיווק ופרסום גלוי. ערוצי ההפצה שלו מגוונים ורובם שקטים: החל ממכירה ישירה ללקוחות באולמות תצוגה, עבור דרך הפצה באמצעות סוכני משנה וכלה בשיווק ישיר לסוחרי רכב עצמאיים, בעיקר בפריפריה. ליבוא העקיף יש נוכחות לא מבוטלת גם בערוצי השיווק של ה"אפס קילומטרים", שם מופיעים כלי הרכב תחת הכותרת "רכב חדש יד ראשונה על שם הלקוח".

על-פי הערכות, שמבוססות על נתוני רשות המסים, נמכרו ב-2018 אלפים בודדים של כלי רכב מיבוא עקיף, רובם רכבי טויוטה ורכבי יוקרה. אין לנו מספרים לגבי המחצית הראשונה של 2019, אבל ככל הידוע עדיין לא מדובר במסות, וגם היבוא העקיף של רכבי קיה ויונדאי היה עד כה מזערי.

לפיכך, ניתן לשער כי ההשפעה של היבוא העקיף על כלל השוק היא מוגבלת בינתיים ותורגש בעיקר בשנה-שנתיים הקרובות. אין ספק כי הצמיחה המואצת בהיקף וב"איכות" המותגים שמורשים ליבוא מעידה על בנייה מואצת של רשת מקורות אספקה איכותית וסדירה בחו"ל ועל תוכניות נרחבות לעתיד.

בהערת אגב נציין כי שוק הרכב האירופי חווה לאחרונה לא מעט קשיים, ועוד טלטלות נמצאות בדרך: הברקזיט, תקנות ה-WLTP, הקשחת דרישות הפליטה ב-2021 ועוד. אלה הם תנאי מצוקה שאידאליים ליצירת "סטוקים" לא מכורים של דגמים בקרב דילרים ומפיצים בחו"ל. לפיכך לא נופתע אם הפער בין הפוטנציאל ליבוא בפועל נמצא כיום בתהליך של סגירה מואצת ויבוא לידי ביטוי בתחילת 2020.

להסתכל על המכפלות

גם היבוא הזעיר נחשב עדיין בעיני ממסד ענף הרכב לתופעה צדדית וחולפת. אחרי הכול, מדובר במעין יבוא בוטיק, שרוב הפועלים בו הם יזמים מקומיים קטנים מתחום סחר הרכב והשירותים הנלווים, שלרשותם משאבים מוגבלים ביחס ליבואנים הגדולים ומעליהם מרחפת מגבלת יבוא של 20 כלי רכב בלבד בשנה.

אבל כאשר מסתכלים על המכפלות, התמונה משתנה בתכלית. נכון לאוגוסט 2019 יש בישראל 145 בעלי רישיון יבוא רכב "זעיר". נחזור שוב, מאה ארבעים וחמישה. כמעט כפול ממספרם בבדיקה האחרונה שערכנו בתחילת השנה. גם אם נניח שכשליש מהזיכיונות הם רדומים, כלומר רק מתכוננים לעתיד ולא מייבאים בפועל - עדיין אנחנו מדברים על פוטנציאל יבוא של יותר מ-2,000 מכוניות בשנה. זאת בהנחה שמשרד התחבורה אכן אוכף את המגבלה של 20 כלי רכב ליבואן. אם כולם יהיו פעילים, המספר יעבור את ה-3,000 בשנה.

כאשר לוקחים בחשבון שעיקר היבוא הזעיר מתמקד ברכבי יוקרה, בשל הרווחיות הגדולה של הפלח, היקף כזה בהחלט יכול להסביר את הדעיכה המואצת במכירות רכבי הפרמיום מיבוא סדיר בשנה החולפת.

המספרים הללו יכולים להסביר אנומליות נוספות כמו ביקוש מתון יחסית לרכבי "פלאג-אין" יוקרתיים אצל היבואנים הסדירים, למרות שהדגמים הללו צפויים להתייקר בעשרות עד מאות אלפי שקלים בינואר; וגם את הקושי ההולך וגובר בדחיפת כלי רכב יוקרתיים משומשים לסוחרים. אלה נחשבו בעבר לשסתום ניקוז חיוני לגלגול רכבי יוקרה מטרייד-אין ולהמרצת מכירות הרכב היוקרתי החדש בישראל.

גם במקרה הזה, הפוטנציאל להשפעה בעתיד גדול הרבה יותר מהיקף היבוא הנוכחי בפועל. בהנחה שקצב הצמיחה של מקבלי הרישיון הזעיר ימשיך להכפיל את עצמו כל חצי שנה, פוטנציאל היבוא באפיק הזה יכול להגיע בהחלט ליותר מ-70% מהיקף המכירות של שוק הפרימיום בישראל. רחוק מאוד מהמונח "יבוא זעיר".

למה הנתונים נשארים בכספת?

הנעלם הגדול ביותר בסיפור הוא משרד התחבורה. הסדרת ערוצי היבוא העקיף והזעיר עמדה בזמנו במרכז המאמצים להעברת חוק שירותי הרכב על-ידי משרד התחבורה ועל-ידי השר ישראל כץ, שאף כינה את החקיקה לא פעם מהפכה בתחום הרכב וראה בה הישג אישי.

ניתן היה להניח שהמשרד ישמח לפרסם את מספר היבואנים העקיפים והזעירים בישראל ואת הצמיחה הנאה בהיקפי המכירות ובמספר המותגים. אם לא לשם השקיפות הציבורית, אז לפחות לטובת יחסי הציבור של השר.

אבל המשרד עדיין שומר על הנתונים עמוק בכספת ומסרב לשתף אותם עם הציבור. האם מדובר במטריית הגנה שפורש המשרד נגד ידם הארוכה של המכס ורשות המסים? האם המשרד חושש שיצרני הרכב יכרסמו בכוחו האוטוריטרי בישראל ויסכלו את היבוא? למשרד התחבורה פתרונים.

כך או כך, ברור שאחד השינויים המרכזיים בשוק הרכב בעשורים האחרונים מתרחש כיום עמוק מאחורי הקלעים. ומי שסבור שזו תופעה זניחה, פועל על סמך מידע חסר. 

עוד כתבות

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מדינה ללא עישון: ניו זילנד תוציא את הסיגריות מחוץ לחוק עבור ילידי 2008 ואילך

ניו זילנד מתכננת הצעת חוק שתאסור על דור העתיד – כל מי שנולד אחרי שנת 2008 – לעשן סיגריות ● כך היא מתכננת ליצור "דור ללא עישון", כחלק ממאמץ רחב יותר להתמודד עם נזקי העישון, הפוגעים בעיקר בקהילה הילידית במדינה

אדם מוסרי בסנאט / צילום: Reuters, ELIZABETH FRANTZ

האם אינסטגרם שומרת על צעירים? מנהל הרשת החברתית העיד מול הסנאט

מנהל אינסטגרם, אדם מוסרי, התייצב אמש מול הסנאט כדי להעיד על מה שנטען כלפי הרשת החברתית אותה הוא מנהל: ההשפעות השליליות הקשות שיש על צעירים, ובעיקר צעירות ● מוסרי ניהל את המערכה כמו שצריך, וכמעט הצליח לשכנע אנשים שאין פה שום האשמות רלוונטיות

רן קוניק, ראש עיריין גבעתיים / צילום: אמיר מאירי

רן קוניק: "מתקרבים להסכם עם ת"א להעברת הבעלות על גבעת קוזלובסקי לגבעתיים"

לפי ראש עיריית גבעתיים, שתי הערים צפויות לחתום על הסכם שלפיו גבעתיים תקבל 15 דונם מגבעת קוזלובסקי, שבבעלות ת"א ● "אנחנו מאוד זקוקים לקרקע הזאת כי עד שלא נבנה שם מאגר מים, לא נוכל לאשר אלפי יחידות דיור בתוכניות הפינוי בינוי שלנו"

עודד הר אבן ורעות אלפיה, שותפים מנהלים בסאליבן תל אביב / צילום: רן בירן

"היה ברור שהחגיגה צריכה להסתיים": מנהלי פירמת עורכי הדין סאליבן מדברים על ההאטה בהנפקות

פירמת עוה"ד סאליבן תל אביב, שמנוהלת על ידי עו"ד עודד הר אבן ועו"ד רעות אלפיה, מייצגת חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט ● לחברות הם מציעים לא לבזבז זמן במחשבות על לונדון או אוסטרליה, וגם לא להיות "גרידיים" מדי: "השוק מוכיח שחברות שהיו מספיק חכמות לגייס בזמן - רגועות היום"

שרת הפנים איילת שקד / צילום: יוסי זמיר

הממשלה תדון ביום ראשון בשילוב סטודנטים זרים בהייטק הישראלי

שרת הפנים איילת שקד תקדם תיקון לחוק העובדים הזרים שיתיר לבוגרי אוניברסיטה זרים ממקצועות המדע והטכנולוגיה לעבוד בישראל עד שלוש שנים במשכורת חודשית של לפחות 17,000 שקל ● לחלופין, ניתן יהיה להעסיק סטודנטים זרים במשרה חלקית

יוחנן לוי, בעלי ''יוחנן לוי, סופר סת''מ'' / צילום: תמונה פרטית

"מזל שהיו מענקים מהמדינה שהצילו אותנו. פשוט לא הייתה עבודה"

יוחנן לוי, תושב ירושלים, בן 41 ● נשוי פלוס 5 ילדים ● בעל "יוחנן לוי, סופר סת"מ" ● "השוק רווי מתחרים אבל הבעיה העיקרית היא שיש כ"כ הרבה סופרים שעובדים בשחור. זה קשוח להתחרות מולם" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

שופטת העליון ענת ברון / צילום: רפי קוץ

העליון מחזק את מעמד הוועדות הבלתי תלויות: "אין מקום להיכנס לקרביים של הוועדה"

פסק הדין שניתן על ידי השופטים ענת ברון, דוד מינץ ועופר גרוסקופף קובע באופן תקדימי את גבולות הביקורת השיפוטית על עסקאות עם בעלי שליטה ועל עבודת הוועדה הבלתי תלויה, שנועדה לפקח על עסקאות כאלו ● הדיון נערך בערעור שהגישו בעלי מניות באסם על אישור המיזוג של החברה עם ענקית המזון העולמית נסטלה

שליח של אובר איטס בבלגיה / צילום: Associated Press, Olivier Matthys

האיחוד האירופי הציג חקיקה שנועדה להגן על שליחי מזון ונהגי אובר

הנציבות האירופית הציגה היום טויטה של חוק שיגין על זכויותיהם של שליחי מזון ונהגים ויחייב חברות כמו אובר להכיר בעובדים כשכירים ● החוק, שנמצא עדיין בשלב ראשוני, צפוי גם להגדיל את ההכנסות ממסים של מדינות האיחוד בעד 4 מיליארד אירו

תחנת הכוח חגית / צילום: איל יצהר

אדלטק ושיכון ובינוי זכו במכרז למכירת תחנת הכוח חגית

אדלטק ושיכון ובינוי ישלמו על התחנה 1.6 מיליארד שקל ● למכרז ניגשו ארבע קבוצות: דליה אנרגיה, קבוצת RAM מקבוצת מבטח שמיר, רפק אנרגיה עם אשטרום אנרגיה וקבוצה של שיכון ובינוי עם אדלטק ● מדובר בתחנה בעלת כושר ייצור של 1,400 מגה-וואט, כאשר החלק שנמכר הינו של 660 מגה-וואט

משרדי דויטשה בנק בניו יורק / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

חשד בארה"ב שדויטשה בנק הפר התחייבות לחלוק דיווחים על אי-סדרים

דויטשה בנק חתם בינואר על הסכם פשרה עם משרד המשפטים האמריקאי שכלל התחייבות לדווח על כל חשד לאי-סדרים בתמורה לזניחת חקירה בנושא חשדות לשוחד ● כעת מדווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי הרשויות בודקות אם הבנק "לא דיווח כיאות" על תלונה פנימית שהוגשה בנוגע להשקעות של חברה באחזקתו

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה; כן פייט קופצת ב-10%, טקטונה ב-8%

מדד ת"א 35 עבר לעלייה של 0.1% ומדד ת"א 90 עולה ב-0.2% ● פריון מעלה תחזיות ומפרסמת תשקיף לגיוס של כ-100 מיליון דולר ● הדולר נחלש בכ-0.2% ונסחר סביב 3.10 שקלים

קרן ברק, ליכוד / צילום: דוברות הכנסת

האם אין הבדל בין אכילת פרי לבין צריכתו בצורת 100% מיץ טבעי?

מה ההבדל בין לאכול תפוז ללשתות אותו? "מס הסוכר" הוא הזדמנות להסביר ● המשרוקית של גלובס

מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady

מנכ"לי חברות קריפטו הגנו על הענף בשימוע בקונגרס, שם שוקלים פיקוח על התעשייה

מנהלי החברות אמרו בשימוע בבית הנבחרים בארה"ב, שיהיה קשה להכניס את הנכסים הדיגיטליים תחת רגולציה במסגרת החוקים הפיננסיים הקיימים

אראל מרגלית, מייסד ויו''ר JVP ואניקליפ / צילום: שחר עזרן

שותף לשעבר ב-JVP תובע את אראל מרגלית. הקרן: הטענה משוללת יסוד

גלן שוואבר, שהיה שותף בקרן ארבע של JVP, טוען כי מרגלית העביר את המניות המועדפות שהחזיקה הקרן באחת מחברות הפורטפוליו המובילות ליישות עסקיות בשליטתו במחיר נמוך משמעותית מהשווי האמיתי שלהן ● מ-JVP נמסר בתגובה כי "מדובר בתביעה משוללת כל יסוד משפטי ועסקי, מנוגדת לדין, של עובד לשעבר של JVP שעזב את הקרן בשנת 2006, לפני למעלה מ-15 שנים, ובניגוד לדין"

הכנ''רית סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר

עורך הדין הבכיר והכנ"רית פורשים מהמרוץ לעליון

הוועדה לבחירת שופטים מתעכבת בשל חוסר הסכמה בין חברי הוועדה על זהות 4 השופטים, והדבר הוביל לפרישתם של קובי שרביט, שהיה אחד הסיבות לפיצוץ בין חברי הוועדה, וכונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי מהמירוץ

כביש חוצה צפון / צילום: בר - אל

הפעם לא הצליח לה: תביעת מיליונים של שפיר הסתיימה בפיצוי סמלי

קבוצת שפיר, שמשמשת זכיינית בכמה מקטעים בצפון כביש 6, תבעה מספר פעמים את חברת חוצה ישראל בשל שינויים במהלך העבודה על הפרויקט ● הפעם היא דרשה 80 מיליון שקל, אך זכתה רק ב־650 אלף שקל ● חוצה ישראל: "פסק דין חשוב", שפיר:"הפרויקט הסתיים בהקדמה משמעותית בלוח הזמנים"

הנשיא פוטין בביתו בסוצ'י ליד הים השחור בשיחת הווידאו עם ביידן ביום שלישי / צילום: Associated Press

האם איום ביידן בסנקציות כלכליות יעצור את השאיפות של פוטין בגבול האוקראיני

ביידן ניסה להניא את פוטין מלפלוש לאוקראינה בפסגת זום ● מה עובר על נשיא רוסיה? האם זה רק דיכאון גיאו־אסטרטגי חולף או שהוא באמת החליט ל"תקן את העיוות ההיסטורי של עצמאות אוקראינה", הארץ שרק אנשים "חסרי זהות" (יהודים, קראים וטאטרים) רוצים בקיומה

 

שקל מול דולר / צילום: Shutterstock, Lord King

סוער בשוק המט"ח: השקל חוזר להתחזק למרות התערבות בנק ישראל

שוקי המניות רשמו אמש עליות חדות לאור התפוגגות החשש מהאומיקרון, והשקל מתחזק בחדות על רקע גידורי ההשקעות של הגופים המוסדיים ● הדולר והאירו יורדים ביותר מ-1% כ"א בהמשך לעליות בשווקים ● בנובמבר בנק ישראל רכש כ-4 מיליארד דולר במטרה לאזן את התנודות בשוק

רביב צולר / צילום: נטלי כהן-קדוש

ICL פותחת מפעל חדש לתחליפי חלבון

המהלך הוא חלק מאסטרטגיית המיקוד של החברה בפיתוח מוצרי מזון בריאים יותר וסביבתיים ● וגם: יוניקורן הפינטק הישראלי ראפיד (Rapyd) רוכש את חברת הפינטק Neat ● אירועים ומינויים

קרית ים. ''אחלה חוף שלא חוצה אותו מסילת רכבת'' / צילום: Shutterstock

משנה את פניה: האם קריית ים תהפוך ללהיט נדל"ני

בהיעדר קרקעות פנויות, העיר יכולה לצמוח רק לגובה באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית ● אלכס מריאש, מנכ"ל הכשרת הישוב התחדשות עירונית: "ההיצע נמוך והצפיפות נמוכה, ואין צורך במפלסי חניה תת-קרקעיים"