האם רפורמת "הסדר-החזר", שיצאה לדרך ב-2016 במסגרת חוק ההסדרים, לצד עוד רפורמות נוספות שתכליתן לצמצם את ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל, הובילה לריסון שכר הרופאים? סקירה חדשה שפרסם היום (ג') אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצביעה על כך שהתשובה חיובית. עם זאת, הסקירה לא בדקה אם בהתאם לריסון שכר הרופאים, פחתה גם ההוצאה של הציבור על רפואה פרטית, ובעיקר - בהקשר הנבדק על ניתוחים המבוצעים באופן פרטי.
ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל הייתה 39% מההוצאה הלאומית ב-2007, ומאז צומצמה במעט לכ-35%. היעד של ארגון הבריאות העולמי, שאליו גם חותרים להגיע בממשלה, הוא הוצאה פרטית של 30% לכל היותר. מרכז אדוה פרסם באחרונה שב-17 השנים האחרונות גדלה ההוצאה של ישראלים על ביטוחים פרטיים ומסחריים פי שלושה - מ-4.6 מיליארד שקל ב-2000 ל-14 מיליארד שקל ב-2017.
"הסדר-החזר" שינתה את מערך ההתחשבנות שבין הרופאים (מרביתם כירורגים) העובדים באופן פרטי לבין הגורמים המשלמים להם: הביטוחים המשלימים בקופות החולים ("מכבי שלי", "כללית מושלם") וחברות הביטוח. בעוד לפני הרפורמה, מבוטחים שנזקקו לניתוח יכלו לבחור כל מנתח שירצו, ולקבל החזר על הניתוח בגובה מסוים; הרי שלאחריה, הם יכולים לבחור מנתח רק מתוך רשימה מוגבלת, תמורת השתתפות עצמית. מאחר שבשיטה החדשה הקופה או חברת הביטוח הן שמנהלות את המקח על התגמול מול הרופא, ולא המטופל הבודד, הרי שהציפייה הייתה ששכר המנתחים יפחת. ואכן, לפי הסקירה, לאחר זינוק חד בשכר הרופאים מרפואה פרטית בשנים 2016-2007, הגידול נבלם בתחומי המומחיות הכירורגיים (למעט באורתופדיה ובכירורגיה פלסטית).
לפי כותבי הסקירה, בעשור האחרון - 2007-2017 - זינק ריאלית שכרם של כלל הרופאים בבתי החולים הממשלתיים מרפואה ציבורית ופרטית גם יחד ב-90%, פי 10 מהגידול בשכר הממוצע של כלל השכירים במשק באותה תקופה. כשמשווים בין השכר השנתי של הרופאים ב-2017 (855 אלף שקל ברוטו בשנה) ל-2016, רואים שהגידול הריאלי בשכר הוא 5.8%, האטה של 0.4 נקודות האחוז בשיעור הגידול השנתי בשכר מרפואה פרטית, בהשוואה לשנים קודמות.
בקרב רופאים כירורגים בלבד, למעט אורתופדיה וכירורגיה פלסטית, השכר מרפואה פרטית עלה בשיעור של פחות מ-1% בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016, זאת לאחר שב-2016-2007 קצב הגידול השנתי הממוצע בשכר מרפואה פרטית היה 8%.
עוד עולה מהסקירה, שרמות השכר של הרופאים החתומים על "הסדר-החזר" עם קופות החולים ו/או חברות הביטוח גבוהות משמעותית מרמות השכר של הרופאים שאינם עובדים עמן, גם כאשר מדובר באותו תחום מומחיות. זאת ועוד, שיעור הרופאים בהסדר-החזר הולך ועולה ככל שעולים לעשירוני שכר גבוהים יותר (מרפואה ציבורית ופרטית), עד לשיעור של 62% בעשירון העליון. מכך, ניתן להסיק, לפי כותבי הסקירה ש"התבדה החשש שהועלה טרם הרפורמה, לפיו הרופאים 'הכוכבים' יבחרו להישאר מחוץ לרפורמה". במילים אחרות, למרות הריסון בשכר, לרופאים כיום משתלם יותר להיות בתוך הרפורמה מאשר מחוץ לה (כלומר, לקבל באופן פרטי באופן מלא, למשל) ולכן גם הרופאים הנחשבים ביותר בחרו להיכלל בה.
כך למשל, בעוד שבקרב כלל הרופאים בתחומי ההתמחות הכירורגיים השכר הממוצע ב-2017 היה 964 אלף שקל, מזה 433 אלף שקל מרפואה פרטית, הרי שהשכר של הרופאים הכירורגיים שאינם בהסדר-החזר (עם קופות החולים או חברות הביטוח) היה 787 אלף שקל, מזה 182 אלף שקל בלבד מרפואה פרטית.
בתחומי האורטופדיה ובכירורגיה פלסטית רואים דווקא המשך האצה בעליית שכר המנתחים מרפואה פרטית. כותבי הסקירה מעריכים ש"עליית השכר עשויה לרמז על מספר ניתוחים גבוה יותר שנעשה במסגרת הרפואה הפרטית; זאת אולי אף בתגובה לירידת מחירי הניתוחים במסגרת הרפורמה" (כלומר, ייתכן שאנשים שטרם הרפורמה לא יכלו להרשות לעצמם ניתוח פרטי - יכולים כן לבצע אותו באופן פרטי כעת). בנוסף, בניתוחים אורטופדים המטופלים צריכים לשלם לא רק על שכר המנתח אלא גם על אביזרים מושתלים. בשורה התחתונה, מנתחים החתומים על הסדר-החזר משתכרים בממוצע, בשנה, 130 אלף שקל יותר (15% יותר) ממנתחים שאינם חתומים על הסכם זה; והאפיק של הסדר-החזר בלעדי בחברות ביטוח, מיניב לרופאים הכנסות פחותות בהשוואה לאפיק שבו עובדים בהסדר-החזר עם הקופות, או גם אתן.
עוד התברר כי כירורגיות משתכרות בממוצע 232 אלף שקל פחות בשנה מכירורגים - 29% פחות. בפריפריה, שכר הרופאים המשלבים בין רפואה פרטית לציבורית זהה לשכר הרופאים במרכז, אבל יש התמחויות שבהן עדיין ניכר פער כמו רפואת עיניים. בהתמחות זו, השכר הממוצע של רופאי בתי החולים הממשלתיים בפריפריה היה ב-2017 872 אלף שקל, מזה 427 אלף שקל מרפואה פרטית; ואילו במרכז השכר הכולל היה 1.1 מיליון שקל, ממנו 815 אלף שקל מרפואה פרטית - קרוב לכפול לשכר שמרוויחים בפריפריה מרפואה פרטית.
