גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שקל חזק מחד, ריבית נמוכה מאידך: תעשיית ההייטק הישראלית לכודה בין שני כוחות מנוגדים

תעשיית ההייטק הישראלית לכודה בין שתי מגמות: מצד אחד יותר הון זורם אליה בגלל הריבית הנמוכה, ומצד שני השקל החזק מקשה על החברות להתפתח ● רו"ח דב קצוביץ' מדלויט: "אין ספק שאם המגמות האלה יימשכו, זה יגרום ללחץ מאוד גדול בהייטק המקומי"

מרכז גב ים בבאר-שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מרכז גב ים בבאר-שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לפני שבועיים, לראשונה מזה שנה וחצי, הגיע השקל לשער חליפין הנמוך מ-3.5 שקלים לדולר. זאת לאחר שהדולר השלים מהלך של ירידות מול השקל, בשיעור של 7% מתחילת השנה. מאחורי התחזקות השקל עומדות שלל סיבות הקשורות לחוזקתה של הכלכלה הישראלית ומאפייניה, אך גם להורדת הריבית בארה"ב יש חלק בכך.

למעשה, הריביות בארה"ב נמוכות כבר מזה עשור - מהמשבר הכלכלי של 2008. הבנק הפדרלי העלה באחרונה את הריבית, אך בחודש שעבר - לראשונה מאז 2008 - הוא החליט להוריד אותה חזרה. שער הדולר הגיב באופן מיידי. אם מישהו חשב שנחזור בהדרגה לסביבת ריבית יותר גבוהה - הוא התבדה בהחלטה האחרונה של הבנק הפדרלי.

בשנים האחרונות נמצאת תעשיית ההייטק בגאות חסרת תקדים. מאחורי התהליך הזה עומדות התפתחויות טכנולוגיות שהובילו למהפכה דיגיטלית ולחיבור של מכשירים רבים לרשת האינטרנט. אולם לריבית הנמוכה הייתה גם תרומה משמעותית: "הריבית הנמוכה, שכנראה אפילו תמשיך לרדת בישראל ובעולם, גורמת לכך שיותר כספים ומשאבים מופנים להשקעות ברמות סיכון יותר גבוהות, שיכולות לייצר תשואה גבוהה יותר - ומן הסתם עולם ההייטק ייהנה מזה", אומר רו"ח טל חן, מנהל משותףDeloitte Catalyst | Tel Aviv, פרקטיקת הסטארטאפים של Deloitte.

. לא רק זאת, אלא שההשקעות הרבות והתחרות הרבה של המשקיעים על הסטארט-אפים עצמם הובילו גם הם לעלייה ברמות השווי ולהיווצרותם של חדי קרן רבים (חברות פרטיות בעלות שווי של מעל מיליארד דולר).

נטהלי רפואה, שותפה שותפה בקרן ויולה צמיחה, צופה כי הנוכחות של גופים מוסדיים בהשקעות הייטק תעלה בתקופה הקרובה, ומתייחסת גם לגופים המוסדיים הישראלים - שממעטים להשקיע בהייטק בהשוואה לעולם. "למשקיעים המוסדיים הישראלים יש יותר כוח היום, כי הם מנהלים כספים רבים שמגיעים אליהם בשקלים ויכולים לבצע השקעות יותר גדולות בדולר", אומרת רפואה.

אם מסתכלים רק בפריזמה של הריבית הנמוכה, ניתן להעריך כי החגיגה צפויה להימשך. אגב, גם במתווה של העלאות ריבית, אף אחד לא חשב שהכסף הולך להיעלם מתעשיית ההייטק ביום בהיר אחד - אלא שבאופן הדרגתי ולאורך מספר שנים, כן הייתה עשויה להיות השפעה. אולם זה אינו המשתנה היחיד, ולמשוואה נכנסת גם אי ודאות שנגרמת ממצב הכלכלה העולמית כולה.

"אנחנו נמצאים בתקופה בה כלכלנים ואנשי כלכלה אומרים שחוקי הכלכלה מתחילים להישבר לנו מול העיניים. הכללים לא עובדים עד הסוף ויש המון וקטורים שמשחקים היום תפקיד ומושכים לכיוונים שונים", אומר גיא פרמינגר, ראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת ראיית החשבון PwC ישראל. 

"יש עכשיו מלחמות סחר ומטבע בין הגושים. זה לא רק בין סין וארה"ב, אלא גם ארה"ב עם טורקיה, איראן ורוסיה. ויש גם מוקדים כאלה באירופה ובאנגליה. זו תקופה די ייחודית ויכול לקרות מכאן כל דבר: זה יכול להיגמר בכך שכל המנהיגים ילחצו ידיים ונחזור למצב בו היינו לפני שנה-שנתיים, אבל אם זה ייגמר ב'כאסח' זה יכול להוריד את הסחר העולמי בכמה אחוזים משמעותיים", מוסיף פרמינגר.

למרות זאת, רפואה מציגה תפיסה מעודדת: "יש מי שמדברים על משבר קולוסאלי שיגיע בקרוב ויש מי שמאמינים שהכול ימשיך לעלות. כאנשים שמנהלים כסף הרבה מאוד שנים, אנחנו יודעים שהשוק מתאזן בסוף. המספרים והנתונים בשוק לא מראים שאנשים חושבים שהולך להיות משבר מבחינת הדינמיקה של השווקים. אנשים ממשיכים להשקיע, השווקים ממשיכים לעלות והכל רק הולך וגדל כמעט בכל מקום בעולם".

השקל ירד

ישראל הופכת פחות אטרקטיבית

אם הריבית הנמוכה אמורה לדחוף את תעשיית ההייטק העולמית כולה, ההשפעה של השקל החזק על התעשייה הישראלית לאו דווקא חיובית. למעשה, שחקנים שונים בתעשייה מושפעים מייסוף השקל באופן שונה - מרכזי פיתוח מושפעים בצורה שונה מסטארט-אפים, ולהם יש שיקולים שונים מאלה של קרנות הון סיכון.

"הצרכן הישראלי יחשוב שהתחזקות השקל היא טובה כי היא מאפשרת לטייל בחו"ל יותר בזול או לייבא מוצרים בזול יותר (טוב ליבואנים) וכך לרכוש בזול יותר בארץ. אבל זה לאו דווקא טוב לכלכלה הישראלית ולהייטק הישראלי", אומר זיו נוי, סמנכ"ל כספים בחברת ראונדפורסט. "ההייטק הישראלי הוא תחום שפונה לרוב לשווקים זרים (ארה"ב, אירופה, אסיה) כי השוק הישראלי קטן מדי כדי לבנות מודל עסקי חזק ויציב, ולכן כל חברת סטארט-אפ שקמה ופונה לשווקים זרים - באופן מיידי נחשפת לסיכון של שערי חליפין. בצורה הפשוטה ביותר, ברגע שאתה מכניס במטבע זר ומוציא בשקל, אז 'כוח הקנייה' שלך נחלש ככל שהשקל חזק יותר. זה מוביל, לדוגמא, לכך שעלויות כוח האדם בישראל הופכות יקרות יותר עבור החברה.

"תנאי בסיסי היום בכניסה לחלק מהמסלולים של חוק עידוד השקעות הון הוא שלחברה תהיה פעילות יצוא משמעותית. כלומר למדינה אינטרס דומה לזה של חברות הסטארט-אפ והוא להגדיל את היצוא, ולכן היא צריכה לדאוג לסטארט-אפים - וזה אומר גם מדיניות מוניטרית שתחליש את השקל כאשר זה נדרש", מוסיף נוי.

"היום, אחת ההתלבטויות הגדולות של סטארט-אפים, ממש מההתחלה, היא איפה להקים מרכז פיתוח - בישראל או מעבר לים. מרכז פיתוח בחו"ל דורש למשל עלות פיתוח נמוכה בהרבה, אבל מרכז מקומי נותן ניהול קרוב והרבה יותר שליטה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות אבל לשער חליפין יש השפעה מאוד גדולה על הדילמה הזו, וככל שהשקל מתחזק הגורם הזה הופך להיות משמעותי יותר", אומר נוי.

התייקרות כוח האדם משפיעה לא רק על הסטארט-אפים הישראליים, אלא גם על האטרקטיביות של ישראל כיעד להקמת מרכזי פיתוח בינלאומיים. "ככל ששער החליפין של הדולר יורד, אז במונחים דולריים שכר המתכנתים עולה, וזה יכול להוביל למצב שהחברות הבינלאומיות שפועלות פה בארץ יצמצמו כאן פעילות. אין ספק שאם המגמה של התחזקות השקל תימשך זה יגרום ללחץ מאוד גדול בתעשייה", אומר רו"ח דב קצוביץ׳, מוביל פרקטיקת הערכות שווי בחטיבת הייעוץ הכלכלי - פיננסי,Deloitte.

"ההייטק הישראלי נמצא בשנים האחרונות בתהליך של התייקרות, עלייה ברמות השכר לרמות שכר אמריקאיות - נמוכות אולי רק מעמק הסיליקון, אך יקרות בצורה משמעותית מאזורים אחרים בעולם איתם אנחנו מתחרים", מוסיף חן מדלויט. "בכל הקשור למרכזי מו"פ ופעילות של חברות זרות, רובן עובדות בארץ עם שולי רווח של בין 7% ל-12%, ובחודשים האחרונים - כשהשקל ממשיך להתחזק - הן נדרשות להגדיל את התקציב על מנת לשמור על רמת הרווחיות הזו".

טל סלובודקין / צילום: דודי מוסקוביץ', יח"צ

"הסטארט-אפים - לא סוחרי מט"ח"

ההשפעה של שער החליפין הגבוה על מגזר הייטק היא רחבה, אך גורמים שונים עימם שוחחנו סבורים כי ישנה השפעה משמעותית במיוחד דווקא בגיוסי הון של סטארט-אפים בשלבים המוקדמים - כאלה שעדיין לא מחזיקים במרכזי פיתוח מעבר לים ולא התחילו במכירות. זאת, בנוסף על ההשפעה של השקל החזק על המשק הישראלי בכללותו.

כך למשל, גורם בתעשייה שביקש ששמו לא יוזכר בכתבה, אמר לנו כי "עם שקל חזק, חברות צמיחה שההכנסות שלהן הן בדולרים פשוט יחזקו את המשרדים הבינלאומיים שלהם ויעבירו פעילות מישראל החוצה. עבורן זה לא בעיה לעשות זאת, אבל עבור המשק זה יהיה נזק בלתי הפיך. לעומתן, לסטארט-אפים בתחילת הדרך אין את הגמישות הזאת, וכל השקעה שהם מקבלים בדולרים תהיה שווה פחות עובדים, פחות שנות פיתוח ומוצר פחות בשל. אף אחד לא יחזיר להם את הזמן והכסף שיאבדו עם התחזקות השקל, זה פשוט אסון למשק".

"חברות בשלבים המוקדמים מגייסות בדולרים ומוציאות את הכסף בשקלים. כשאנחנו משקיעים בחברה, אנחנו אומרים למייסדים להסתכל על ההוצאות שלהם בשקלים ובדולרים ולהמיר את כל הכסף לשקלים מראש איפה שאפשר. אנחנו אומרים להם - לא אנחנו ולא אתם סוחרי מט"ח, ויש לכם כל כך הרבה צרות על הראש, אל תתעסקו גם עם זה", אומר טל סלובודקין, שותף בקרן ההון סיכון סטייג' וואן. "חברות שיש להן כבר סמנכ"ל כספים יתחילו לנסות לנהל את זה עם טריקים פיננסיים יותר מורכבים, אבל לא החברות הקטנות".

לדברי סלובודקין, בקרב קרנות המתמחות בהשקעה בחברות סטארט-אפ צעירות בישראל, מקובל לכוון את חברות הפורטפוליו להמיר את גיוסי ההון לשקלים, או להשתמש בכלים של גידור (שמירת ערך קבוע עבור סכום מסוים של מט"ח). עם זאת, "היום בנקים בישראל נותנים ריבית הרבה יותר טובה על הפקדות בדולרים מאשר בשקלים. זה מטופש ומחזק את חוסר התחכום של סטארט-אפים צעירים, כי אם הם מפקידים גיוסי הון בדולרים, הם מרוויחים אולי 2% על הריבית - אבל מפסידים 10% אחוז על זה שהדולר יורד".

איך השחקנים בתעשייה מושפעים מהמצב המאקרו-כלכלי

החוב הזול לא בהכרח עוזר

חברות ההייטק הישראליות צפויות ליהנות מההשפעות העקיפות של הורדת הריבית - בדמות משקיעים חדשים עם הון זמין וצריכה מוגברת של מוצרים טכנולוגיים. עם זאת, דרכי המימון הנהוגות בתעשייה אינן תואמות למצב הכלכלי החדש. "חברות הייטק, ובוודאי חברות שנמצאות בשלבים של לפני ההכנסות, הן לא חברות שמממנות את עצמן באמצעות חוב - בטח שלא חוב בנקאי - ולכן הן לא נהנות מהורדת הריבית", אומר חן. "הן מממנות את עצמן באמצעות גיוסי הון, והירידה בריביות מעלימה את הריביות המינימליות גם ככה על הפיקדונות שיש להן".

בגיוס הון, בעיקר בשלבים המוקדמים, עשרות אחוזים מהבעלות בחברה מועברים למשקיעים כתגמול על הסיכון הגבוה. לעומת זאת, גיוס חוב הופך לאטרקטיבי במיוחד כאשר הריבית עומדת על אחוז נמוך. לכן, לדברי נוי, "יש היום טרנד בקרב חברות בשלב קצת יותר מאוחר לפנות לגיוס חוב מקרנות ובנקים בריביות יותר אטרקטיביות. מחלקות ההייטק בבנקים יודעות להציע היום לחברות הייטק הלוואות על בסיס הכנסות נוכחיות וצפי הכנסות עתידיות. גם הקרן שעומדת מאחורי החברה יכולה להשפיע על האם היא תקבל הלוואה או לא".

עם זאת, כלי הגיוס של חוב הם עדיין מוגבלים, וחן מדגיש כי "האלטרנטיבות של חוב עבור סטארט-אפים הן לא משמעותיות היום בישראל. בעוד שאנחנו רואים שחברות תעשייתיות כן מצליחות בשנה האחרונה לגייס חוב בריביות מאוד נמוכות, הריביות של חוב בעולמות ההייטק והסטארט-אפים במיוחד לא יורדות לאותה הרמה. לחלק משמעותי מהחברות אין גישה לגיוס חוב משום שהן לא נמצאות בשלבים הרלוונטיים". 

עוד כתבות

שלט של כריסטיאן דיור על קניון בסין / צילום: Darley Shen, רויטרס

מכבדת את עיקרון סין האחת: דיור מתנצלת על השמטת טייוואן משטח המעצמה

מותג האופנה כריסטיאן דיור קיים מצגת באוניברסיטה שכללה מפה של סין ללא טייוואן, שסין רואה בה מחוז סיני מורד - מה ששם את החברה במרכז שערורייה פוליטית שהובילה להתנצלותה

סי אנד סאן ומלון West /צילום:שלומי יוסף

צרות של עשירים: מה עומד מאחורי ההתנגדות היוקדת של דיירי סי אנד סאן להרחבת הפרויקט

לאחרונה אושרה תוכנית לבניית 116 דירות יוקרה ו–198 יחידות מלונאיות בצמוד לפרויקט היוקרה שבצפון העיר ● לטענת בעלי הנכסים שבמתחם, התוכנית החדשה "מנופחת" ועשויה להוריד מערך נכסיהם ● במהלך הדיונים נחשף כי חלק מהיחידות המלונאיות במלון West משמשות למגורי קבע, בניגוד לחוק

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדלה / צילום: רויטרס

שווי המשכורת השנתית של מנכ"ל מיקרוסופט: 43 מיליון דולר

משכורתו של נאדלה גבוהה ב-66% לעומת משכורתו בשנה שעברה, שעמדה על 26 מיליון דולר, אך היא נמוכה יותר ממשכורתו ב-2014, שהייתה 84.3 מיליון דולר, השנה בה נכנס לתפקיד

ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס, וטד סרנדוס, מנכ"ל התוכן / צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

רבעון אחרון לפני כניסת המתחרות החדשות: נטפליקס היכתה את התחזיות

6.8 מיליון מנויים חדשים בתשלום הצטרפו לנטפליקס ברבעון השלישי; החברה עצמה חזתה שיצטרפו אליה 7 מיליון משתמשים, ופספסה במעט את ציפיותיה ● הרווח למניה ברבעון של 1.47 דולר - מעל ציפיות האנליסטים ל-1.04 דולר

דונלד טראמפ ממתין לנאום במליאת האו"ם / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס

68 אלף סיבות לארדואן לזרוק את המכתב של טראמפ לפח

טראמפ אמר כי הטורקים "עושים הרבה כסף" מייצוא פלדה לארה"ב, אך לפי נתוני משרד הסחר האמריקאי, התמונה נראית אחרת ● מעבר לכך, את התרומה לשוק העבודה האמריקאי של ייצוא הסחורות והשירותים לטורקיה טראמפ לא היה מעוניין לזרוק לפח ● הנה המספרים

טראמפ וארדואן במטה נאט"ו בבלגיה ביולי / צילום: רויטרס

"אל תהיה טיפש": המכתב המדהים של טראמפ לארדואן

בתאריך 9 באוקטובר הציע נשיא ארה"ב לנשיא טורקיה להגיע להסכמות, וכתב לו: "אתה לא רוצה להיות האיש האחראי לטבח אלפי אנשים, ואני לא רוצה להיות אחראי להרס הכלכלה של טורקיה"

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה

נזקי הסנדוויץ' המורעל: לצרכנים יש זיכרון קצר, אבל לא בטוח שזה יעזור במקרה של ארומה ת"א

אשפוז לקוחות ארומה ת"א שאכלו כריך טונה עלול לגרום לחברה נזק תדמיתי שעוד מוקדם להעריכו ● מומחים מעריכים שכעת הדילמה היא בין עורכי הדין שמפחדים מתביעות לבין יועצי התקשורת שמציעים שקיפות ● ועד כמה נלקח הזיכרון הקצר של הצרכנים בניהול המשבר? ● ניתוח גלובס

שליחים של וולט ותן ביס/ צילום: שלומי יוסף

בלי סכו"ם בבקשה: כך תהפכו את משלוח האוכל שלכם לקצת פחות מזהם

לפריחה בתחום משלוחי האוכל יש מחיר כבד - באיחוד האירופי נזרקים מיליארד קופסאות חד-פעמיות מזהמות לפח מדי שנה, ובישראל אלפי שליחים מדי יום מעבירים ארוחות ארוזות במוצרים לא מתכלים לבתי עסק ● רוב החברות אפילו לא מציעות ללקוחות להימנע מלקחת מוצרים מזהמים

הנשיא ריבלין ונתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

הליכוד: כל ראשי גוש 55 הצהירו כי יתנגדו לממשלת מיעוט

לדברי הליכוד, ההתחייבות הזו תמנע את האפשרות שבני גנץ יקים ממשלת מיעוט, כיוון שממשלה שכזו לא תוכל להתרחב

שכונת בית הכרם / צילום: shutterstock

100 דירות ייבנו על עתודת הקרקע האחרונה של בית הכרם

הדירות ייבנו בשני בניינים בגובה 14 קומות ● תושבים: "מדובר במחטף, שיתוף ציבור לא נעשה פה"

גרשון גונטובניק /צילום: אלון רון

בית המשפט משרטט מחדש את גבולות שכר-הטרחה של עורכי הדין

מסר לעורכי הדין הגובים שכר-טרחה על בסיס הצלחה: ביהמ"ש המחוזי קבע כי אין תוקף משפטי לסעיף בהסכמי שכר-טרחה מבוססי אחוזים, שלפיו הלקוח מתחייב לשלם את מלוא הכסף גם אם יפסיק את הטיפול המשפטי ● ערעור על ההחלטה נדון בעליון

ספוטיפיי / שאטרסטוק

פרטנר תאפשר ללקוחות הטלוויזיה להשתמש בספוטיפיי

בפרטנר אומרים כי שירותי מוזיקה בטלוויזיה הופכים להיות יותר ויותר מבוקשים ● ההטמעה של אפליקציית ספוטיפיי בממירי פרטנר תהיה אוטומטית

סניף של ארומה ת"א / צילום: יח"צ

משרד הבריאות ערך שימוע לארומה ת"א; הערכה: הבעיה הייתה במקרר

(עדכון) - הרשת סוגרת עד להודעה חדשה את הסניף ברחוב מנחם בגין בת"א, לאחר ששני לקוחות שאכלו בו כריך וסלט טונה אושפזו אמש בשל תגובה אלרגית ● בנוסף הוחלט לבצע החלפה של מוצרי הטונה בכל הסניפים ולערוך בדיקת מעבדה וביקורת על כלל המוצרים ● "נפרסם את התוצאות בשקיפות לציבור"

חליפות החלל של אנדר ארמור / צילום: Virgin Galactic

אנדר ארמור חושפת: אלה חליפות החלל שעיצבנו לריצ'ארד ברנסון

אנדר ארמור משתפת פעולה עם וירג'ין גלאקטיק, חברת הטיסות הפרטיות לחלל שבשליטת ריצ'ארד ברנסון, בקולקציה שלמה של לבוש חלל - "הראשונה שנוצרה במיוחד עבור אסטרונאוטים פרטיים"

המכונית האוטונומית של גוגל /צילום: רויטרס

מה יקרה לרכבי המיני והאם הג'יפונים כאן כדי להישאר? כך ייראה שוק הרכב ב-2020

חלק מהסיבות לשינויים הן פנימיות, כמו פגיעה בשוק ההיברידיות כתוצאה מעדכון המס הירוק, וחלקן נובעות מתהליכים גלובליים בשוק • מה שלא משתנה הוא החיבה של הישראלים לג'יפונים שלהם

נתי סיידוף / צילום: אבשלום ששוני

יוסטון יש לנו בעיה: שו"ב צופה הפסד של 16-12 מיליון דולר מעיכוב בפרויקט הקמת נתיבי אגרה

החברה הודיעה כי השותפות הקבלנית המקימה את כבישי האגרה, שבה מחזיקה שו"ב 21.6%, הודיעה לה כי העיכוב נגרם "מגורמים שונים שחלקם אינם בשליטת החברה, ובכלל כך מספר אירועי מזג אוויר"

מערבל בטון של שפיר הנדסה. סיום הפרויקט בכביש 6 השפיע על התוצאות / צילום: אתר החברה

ארבעת האחים שפירא מבקשים לשדרג את שכרם בשפיר הנדסה לעד 5.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

כל אחד מהארבעה צפוי ליהנות משכר חודשי של 135 אלף שקל, לצד הטבות נוספות, בעלות שנתית מוערכת של כ-2.5 מיליון שקל ● זאת בנוסף למענק שנתי בסכום מקסימום של 3 מיליון שקל

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס מזנקת ב-70% בוול סטריט על רקע נתוני ביניים חיוביים בטיפול בחולי פברי

נתונים מ-12 חודשי טיפול בתפקוד הכלייתי של חולי פברי מעידים על שיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי אצל החולים שעברו מטיפול באחת משלוש התרופות המתחרות בשוק לחלבון Prx-102 של פרוטליקס

מטוסי בואינג 777 / צילום: GECAS

תע"א תסב מטוסי בואינג 777 עבור GECAS במאות מיליוני דולרים

התעשייה האווירית מרחיבה את פעילותה בתחום הסבת המטוסים: במסגרת הסכם חדש שעליו היא חתמה עם GECAS, היא תסב עבורה 15 מטוסי בואינג 777 מתצורה של מטוסי נוסעים לתצורת מטען

רוני אלשיך/ צילום: שלומי יוסף

הסיפור המוזר על קצין המשטרה, חקירת מח"ש והניסיון לכאורה להפליל את המפכ"ל לשעבר אלשיך

קצין בכיר במשטרה טוען כי חקירת מח"ש נגדו נפתחה ללא בסיס וממניעים זרים ● לדבריו, באחת מההפסקות בחקירה התברר לו לכאורה המניע האמיתי לחקירתו - חוקר שוחח איתו על חקירה אחרת וניסה לגרום לו להפליל את המפכ"ל לשעבר