מנכ“ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג מעיד בפני הסנאט / צילום: רויטרס, Aaron P. Bernstein
פייסבוק קיימה מגעים מתקדמים לרכישת האפליקציה הישראלית האוספארטי (Houseparty) בסוף 2018 - כך דיווח ה"ניו יורק טיימס". האוספארטי, שנמכרה בסוף ליצרנית פורטנייט, פיתחה בתחילת דרכה מערכת לשיחות וידאו קבוצתיות, ושינתה מיקוד לפלטפורמת וידאו קבוצתית לשימוש במשחקים ברשתות החברתיות. החברה נמכרה לפני חודשיים תמורת עשרות מיליוני דולרים - ככל הנראה פחות מהסכום אותו גייסה (70 מיליון דולר).
אם פייסבוק נסוגה לפני חודשים ארוכים והאוספארטי כבר נמכרה, אז למה זה מעניין? בגלל הסיבה להפסקת המגעים. לפי ה"ניו יורק טיימס", בפייסבוק חששו כי רכישה כזו עשויה לעורר פעולות רגולטוריות בתחום ההגבלים העסקיים נגד הענקית. השיחות נעצרו על ידי צוות הפיתוח התאגידי של פייסבוק, ולבכירי האוספארטי נאמר כי העסקה עשויה לעורר בדיקות של פייסבוק מצד רשויות פדרליות, כך לפי הדיווח.
מדובר פה בשינוי מדיניות של פייסבוק, שניסתה לרכוש את סנאפצ'אט (היום סנאפ) לפני שש שנים תמורת 3 מיליארד דולר. שנה קודם לכן רכשה פייסבוק את אינסטגרם תמורת מיליארד דולר, והאפליקציה הפכה להיות אחד ממנועי הצמיחה החשובים של פייסבוק.
פייסבוק לא המציאה את השיטה - רכישות הן אחת הדרכים המרכזיות של ענקיות הטכנולוגיה לשימור כוחן. יש להן כיסים עמוקים ויכולות הפצה רחבות, והן מסוגלות למנף את הרכישות בכמה רמות. לכן הן גם מוכנות לשלם יותר מרוכשים פוטנציאליים אחרים. אחת הטענות היא שאסטרטגיית הרכישות חונקת חדשנות, כי סטארט-אפים שעשויים לקרוא תיגר על הענקיות פשוט לא יקומו. מנגד, יש שטוענים כי דווקא יש מי שירכוש את אותם סטארט-אפים. כך או כך, הסנטימנט השלילי כלפי הענקיות כולל גם קריאות להגבלת הרכישות.
בפייסבוק (ובשאר הענקיות) טוענים כי בהחלט ניתן להתחרות בהן ולעקוף אותן. בפייסבוק נתנו בעבר כדוגמא את טיק־טוק (TikTok), אפליקציית שיתוף הסרטונים הסינית, שמספר ההורדות שלה בשנה שעברה היה גדול מזה של פייסבוק. ההחלטה שלא לרכוש את האוספארטי יכולה להיות ניסיון להוריד פרופיל כדי לא לגרור עוד ביקורת ולהפוך את המקרה הזה לניצחון של הרגולטורים, אך יש גם אפשרות כי מדובר ברגולציה עצמית של החברה, שהפנימה את הביקורת והטענות נגדה. במידה רבה, הרגולטורים מעדיפים להצליח ליצור מאזן הרתעה שיגרום לענקיות לא לבצע צעדיים בעייתיים מבחינת הגבלים עסקיים, אך זה גם מוביל לכך שמסתמכים על הנכונות של פייסבוק. כל זאת, בתנאי אי ודאות, כשהרגולטורים לא יודעים איך פייסבוק מתנהלת.
לכן, יכול מאוד להיות שפייסבוק משתמשת במקרה הזה כיחסי ציבור. גם אם פייסבוק אכן נסוגה, וגם אם הסיבה היא זאת שצוינה ב"ניו יורק טיימס", לפייסבוק בטח לא מזיק להצטייר ככזאת שמטילה על עצמה רגולציה עצמית. ככה היא מנסה לאותת לרגולטורים ששינתה את דרכה וכי הם לא חייבים להתערב. עם זאת, צריך לזכור שמדובר ברכישה זעומה בעבור פייסבוק וברשת חברתית שנמצאת בחיתוליה. יש משהו נוח באופן החיובי שבו הסיפור מוצג.
אולם יש דבר נוסף בעייתי בסיפור הזה והוא ההשפעה על תעשיית הסטארט-אפים. בסופו של דבר האוספארטי נמכרה, אך יכול להיות שבסכום נמוך מזה שפייסבוק הייתה מוכנה לשלם. פייסבוק נמצאת עכשיו על הכוונת, ולכן יכול להיות שהרגולציה העצמית היא זמנית, אך אם בעתיד יחששו ענקיות נוספות לבצע רכישות (או שזה קורה עכשיו ואנחנו לא יודעים), זה יכול להיות בעל השפעה רבה על התעשייה. בטווח הארוך זה עשוי להיטיב איתה, כי זה מעודד חדשנות ומאפשר להתחרות עם הענקיות, אבל בטווח הקצר זה עשוי להוציא רוכשות פוטנציאליות מהמשחק.