גיל שרון, מנכ"ל גולן טלקום / צילום: יונתן בלום, גלובס
בשקט ומתחת לרדאר, משרד התקשורת קיבל לאחרונה את אחת ההחלטות השנויות ביותר במחלוקת בשנים האחרונות בנוגע לשוק הסלולר - הוא קיבל את בקשת גולן טלקום להחזיר לו תדרים שרכשה עם כניסתה לשוק. החלטה ששווה לחברה לא מעט כסף.
כתוצאה מהסכמת המשרד לקבל את התדרים בחזרה, רשמה בדוחותיה בעלת השליטה בגולן, אלקטרה צריכה, רווח חד-פעמי של 118 מיליון שקל. כמעט מחצית מהסכום שהשקיעה אלקטרה ברכישת גולן טלקום - 350 מיליון שקל. המשמעות לשוק היא שגולן טלקום הופכת להיות בפועל מפעיל וירטואלי על גבי רשת סלקום, ולא מפעיל עצמאי כפי שהתכוון משרד התקשורת.
ההחלטה של המשרד התקבלה לאחר תהליך בדיקה ארוך, שהחל כאשר לפני חצי שנה בערך גולן ביקשה להתלות את תשלום האגרות עבור התדרים. הסכום השנתי שמשלמת גולן טלקום עבור השימוש בתדרים נאמד בכ-20 מיליון שקל שמשולמים כאגרה למשרד התקשורת. אך מכיוון שלא עשתה שימוש בתדרים, היא ביקשה להחזירם למשרד.
כך למעשה הסתבר למשרד התקשורת כי כוונתו המקורית, שגולן תשתמש בתדרי הדור ה-3 שקיבלה במסגרת מדיניות שיתוף הרשתות עם מפעילות נוספות, לא התממשה. לטענת החברה, התדרים סובלים מהפרעות כי המשרד הקצה גם לרשות הפלסטינית תדרים בתחום הזה, ולכן אי-אפשר להשתמש בהם.
למה זה משמעותי? כשיצא משרד התקשורת למכרז הדור ה-3, הוא ראה לנגד עיניו יתרון עצום לתחרות בכך שייכנסו מפעילים מבוססי תשתית. לשם כך הוא הקצה רצועות תדרים במכרז תדרי הדור ה-3, באופן שרק שני מפעילים חדשים יורשו להיכנס לשוק. אותם מפעילים העמידו ערבות שאמורה הייתה להיות מוחזרת להם כפונקציה של גריפת נתח שוק של לקוחות פרטיים בשוק הסלולר, וזאת עקב הפערים המשמעותיים שזיהה המשרד בזמנו בין התעריפים המוצעים ללקוחות עסקיים לבין אלו במגזר הפרטי.
ברצועת תדרים אחת זכתה הוט מובייל (מירס לשעבר), ובשנייה זכתה ראשית קבוצה שהתאגדה תחת השם "סלקט", אולם זו לא הצליחה להעמיד את גובה הערבות שהתחייבה לו. הבאה בתור הייתה קבוצת "מרתון" של חזי בצלאל אשר לא הצליח אף הוא, להעמיד את הערבות הנדרשת. קבוצת גולן, בהובלתו של מיכאל גולן, התחייבה מראש על כ-50% מגובה הערבות של השתיים האחרונות, וקבוצה זו היא שזכתה ברצועת התדרים שאפשרה לה הקמת רשת סלולרית בישראל.
התחלה מבטיחה, ההמשך פחות
לכניסתה של גולן טלקום היה חלק לא מבוטל בהצלחתה של הרפורמה להורדת התעריפים בסלולר. ההתחלה נראתה מבטיחה, אבל אז חל מפנה. גולן עמדה בתנאי רישיונה והחלה לפרוס את התשתיות הנדרשות, אך משנת 2014 ואילך היא החלה לפרק את אתריה, בניגוד לרישיון ותוך התעלמות שערורייתית של משרד התקשורת מההפרה הבוטה. עד שהמשרד התעשת ופעל נגד ההפרה, עבר זמן רב ובסוף אחרי שנים החברה נקנסה ב-30 מיליון שקל ורק לאחר שנמכרה לאלקטרה.
על-פי תנאי המכרז של הדור ה-3, שנסובו סביב הקמת רשת עצמאית, קיבלה גולן החזר מלא בגין הערבות שהעמידה, וזאת לאור כך שהצליחה לגרוף את נתח השוק המבוקש במגזר הפרטי. יתרה מכך, בין השנים 2012-2017 היא נהנתה מהחזר מלא בגין אגרות התדרים עבור רצועות אלה.
פירצה אפשרית עבור כל חברות הסלולר
בשלב הזה נפתח מכרז הדור ה-4. גולן טלקום השתתפה וזכתה ברצועת תדרים מינימלית, שזיכתה אותה בכרטיס לרשת משותפת שמאפשרת לה ליהנות גם מהתדרים של החברות האחרות. המשמעות של כך בפועל היא שגולן נהנתה מתנאים מועדפים שהעניקו לה חיסכון כלכלי משמעותי. היא גם זכתה להקלות בפריסת רשתות, שהיא יקרה לכשעצמה, וגם להקלה בעלויות התפעול. היא בעצם משתתפת באותה רשת עם סלקום ועם אקספון, אך היא לא מביאה תדרים ורוכבת על התדרים שלהן.
בינתיים, משרד התקשורת יצא בשימוע למציאת פתרון לגבי התדרים שעמם הייתה בעיה מול הרשות הפלסטינית. לצורך קבלת החלטה בעניין זה, המשרד גיבש חוות-דעת הנדסית שתמכה באפשרות שיתוף גאוגרפי של התדר, והתדרים שהוקצו בזמנו לגולן חולקו עם הרשות. גולן טלקום קפצה על ההזדמנות, ניצלה את הפרצה וביקשה מהמשרד להתלות את השימוש בתדרים הללו - מה שמעניק לה חיסכון של 20 מיליוני שקל לשנה. והמשרד אכן עשה זאת.
לא ברור מדוע המשרד קיבל את ההחלטה. לכאורה, גולן טלקום הפרה רטרואקטיבית את תנאי המכרז של תדרי הדור ה-3, וההחלטה הנוכחית משנה רטרואקטיבית את הבסיס שעל-פיו התקבלו החלטות במסגרת מכרז תדרי הדור ה-4.
אין עוררין על כך שגולן מרוויחה בסיפור הזה לא מעט כסף. אבל המשמעות היא רחבה הרבה יותר, נוצר כאן תקדים מסוכן - כל מפעיל שסובל מהפרעות יכול כעת לבוא ולטעון שהוא לא צריך לשלם אגרות תדרים. בנוסף, ההחלטה התקבלה חרף העובדה שחוות-הדעת המקצועיות במשרד התקשורת טענו בעבר כי ניתן להשתמש בתדרים למרות ההפרעות. אבל בהמשך אותם גורמים שינו את דעתם והגיעו למסקנה שאי-אפשר.
מדוע משרד האוצר לא מתערב
אולי מבקר המדינה צריך להתערב ולבדוק איך יכול להיות שחוות-הדעת המקצועית שאומרת שאפשר להשתמש בתדרים "מתאדה" לה. במקומה מגובשת חוות-דעת אחרת שמאפשרת למשרד לקחת חלק בהחזר התדרים ולוותר על הכנסה של עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה.
מעניין גם איפה משרד האוצר בסוגיה הזאת. אותו משרד שלא מוכן לוותר על שקל באגרות התדרים של כל המפעילים, שנאמדות בכ-300 מיליון שקל בשנה, לצורך השקעות בדור החמישי, אבל שותק כאשר המדינה מוותרת על עשרות מיליוני שקלים מגולן טלקום. חמור מכך, למרות הבעייתיות של המהלך, סביר שהמשפטנים במשרד נתנו אישור למהלך. כעת עולה השאלה מה יקרה אם יתברר בסוף הבדיקה המשפטית שאכן גולן בהפרה? למה נתנו לחברה להחזיר את התדרים לפני שהסתיימה הבדיקה?
אם לא די בכך, בגולן לא ביקשו להחזיר את התדרים. הם דרשו מהמשרד שהוא זה שיבקש לקבל לידיו את התדרים בחזרה. המשרד סירב לכך והתנה את הסיכום בכך שגולן היא זו שמבקשת להחזיר. כנראה שלגולן הייתה סיבה טובה מאוד לדרוש זאת. היא הרי צריכה לתת דין וחשבון לסלקום ולאקספון, שעמן יש לה רשת משותפת, שכעת היא לא מקצה אליה תדרים.
תגובת גולן טלקום: "לאחר התהליך המקצועי שהתקיים במשרד התקשורת, אשר בסיומו החליט המשרד כי בהביא בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות, יש מקום לבטל את הקצאת התדרים - מובן כי גולן ממשיכה ועומדת בהוראות רישיונה ללא הפרה".
ממשרד התקשורת נמסר: "גולן טלקום פנו למשרד התקשורת בבקשה להחזיר תדרים, החברה טענה כי אינה מצליחה להשתמש בתדרים באופן מלא ללא התניות. המשרד נענה לבקשת החברה. מבדיקה ראשונית שביצע המשרד לא ניכר שמתקיימת הפרת רישיון בשל החזרת התדרים".